אהבתי לסופר מצרי שונא ישראל

עלאא אל-אסוואני בכיכר תחריר, 2011 (צילום: Lilian Wagdy, ויקיפדיה)
Lilian Wagdy, ויקיפדיה
עלאא אל-אסוואני בכיכר תחריר, 2011

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב קהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים.

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב בקהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים

אני אדבר עם כל אחד ברחוב או על הבר, אבל בענייני ספרות קשה להכחיש שאני סנוב. המדפים בביתי נאנקים תחת משקלם המצטבר של צווייג, נבוקוב, מופאסן, סומרסט מוהם, נייפול, הבנתם את הנקודה. מידי פעם אנסה משהו מודרני יותר, ולרוב אתאכזב. אני חש שנגמרו לנו האלמנטים הספרותיים לפני כ-50 שנה, ונותרנו בעיקר עם רכיבים מגושמים המתחברים לכדי בליל משעמם לקריאה.

הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)
הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)

מידי פעם לפני נסיעה למקום חדש ומסעיר אשאל איזה מומחה: מהו הרומן על המקום הזה, שעלי לקרוא כדי להבין?

בדרכי להאיטי התשובה היתה: “קרא את הקומיקאים מאת גרהם גרין. הוא אמנם לא היה מקומי, אבל זה הספר". הייתי המום מהיצירה, הזכרתי אותה במאמר שכתבתי ומאז קראתי כמעט כל מה שהאיש הפורה הזה כתב.

לפני כמה שנים נשלחתי לקהיר. "קרא את בניין יקוביאן מאת אסוואני", נאמר לי.

הספר הקסים אותי מיד. לא רק בגלל העלילה. עד כמה שמעניין לקרוא על חיייטים, סנדלרים וסטודנטים משנות השבעים המעניינות מספיק, מה שבאמת שבה את ליבי היה הסגנון. אסוואני עשה מושלם כמה דברים שאני מאוד אוהב.

  1. ראשית, מוטיב הזמן. הפחד ממוות הוא המאיץ הגדול של האנושות. סיפור שעוקב אחר האדם תוך כדי שהוא משתנה, דרך חוויה, למידה או דעיכה, יגע ללב.
  2. שנית, הנרטיבים השזורים זה בזה. לכל אדם שאנחנו פוגשים יש פוטנציאל לשנות את עתידנו. ריבוי נרטיבים יכול להיות תכסיס מגושם, אך בידי אמן זו אומנות (בייחוד כאשר הקשרים מפתיעים).
  3. שלישית, אם סופר מסוגל לבטא את מרכזיות המין בעולמנו ללא וולגריות, זה כבר הישג כביר.
  4. ואחרון חביב, היכולת לשקף איך הכל מקרי ואבסורדי ועם זאת גם נשגב.

אסוואני עשה כל זאת ועוד, כך שמיד קראתי את הרומן השני שלו, שיקגו, וספר סיפורים קצרים; בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים".

כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון.

"ד"ר אסוואני”, אמרתי.

הוא נעמד מייד ולחץ את ידידי בחמימות.

בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים". כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון

"הספר שפרסמת זה עתה העניק לי אושר עצום, כפי שעשו כל ספריך", אמרתי תוך ויתור מסויים על נייטרליות עיתונאית. "בבקשה רק תמשיך לכתוב, ודע שיש לך אוהד".

התכוננתי ללכת, אבל הוא התעקש: "תצטרף אלינו לשולחן". כנראה שהיה עדיף להסס ולו במעט. אבל הסכמתי מייד.

השיחה בשולחנו של אסוואני עברה לאנגלית. ואז חל שינוי מסויים. המפגש החל כמפגן של הערצה, אבל עברתי די מהר לדפוס של עיתונאי חוקר. שמעתי פעם שמועה זדונית לפיה אסוואני, רופא שיניים במקצועו, הוא לא יותר מאשר כיסוי עבור אשתו – שהיא כותבת הכל בסתר מכיוון שבתור מוסלמית אדוקה עליה להתנזר מתהילה. החלטתי לבחון את הסוגייה.

"ד"ר אסווני, אם יורשה לי: מהן ההשפעות ספרותיות שמהן אתה מקבל השראה ליצירתך?".

אסוואני ענה: "הו, ההשפעות רבות, וכל אחת נשגבת בדרכה. אבל מבחינתי, בסופו של דבר, הסגנון הלטינו-אמריקאי הוא שמעניק לי התעלות".

"האם ישנו סופר מסוים מאסכולה זו שהוא אהוב עליך במיוחד?"

"תיאורטית יש רבים, אבל במציאות, כפי שאתה חייב לדעת, זה יכול להיות רק גרסיה מרקס. באופן טבעי".

כמובן! כמו אסוואני, מרקס הוא אמן הנרטיבים המשתלבים וענייני חלוף הזמן! הם חולקים גם נגיעות בריאליזם קסום. זה היה ברור, לגיטימי ומשכנע לחלוטין. אבל המשכתי בשלי.

"איזה מספריו אתה זוכר לטובה?"

אסוואני הביט בי כמו שמביטים בפקיד שומה. אך כהרף עין חזרה אליו חביבותו. "אולי היית מצפה ממני לומר מאה שנים של בדידות. אבל אני אפתיע אותך, ידידי היקר. מבחינתי, מכל יצירותיו אני מעדיף את אהבה בימי כולרה".

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות.

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות

אסוואני מסר לי את כרטיס הביקור שלו מבלי שיתבקש. היה לי חבר חדש! לא חבר אמיתי אמנם, אבל יותר מחבר פייסבוק. נשבעתי לא לנצל זאת לרעה – ועד מהרה עשיתי את זה.

אסוואני הוא ספקן גדול לגבי השלום עם ישראל וסירב בעקשנות לאשר את תרגום ספריו לעברית (אם כי זה נעשה איכשהו לאחרונה). לי בדרך כלל אין סבלנות לאוייבי השלום – אבל במקרה שלו מחלתי על העניין. אמנות גדולה קיימת ביקום מקביל, טוב יותר.

כעבור זמן מה מצאתי את עצמי כותב מאמר על האכזבה הגדולה מה"אביב הערבי" שנגמר במפח נפש קולוסלי ברוב מדינות האזור. נדרשתי לציטוט מטעם מי שעדיין מאמין; התקשרתי לסופר, והוא נענה בשמחה. כיצד אתה עונה לאלה הטוענים שהערבים במדינות האזור פשוט אינם מוכנים לדמוקרטיה, שאלתי. הוא סיפק, כמובן, את הציטוט האידאליסטי הנדרש: "הרעיון שיש אנשים שלא מגיע להם צדק הוא גזעני. זה משקף חוסר כבוד לאנשים. אני בהחלט לא מסכים עם זה".

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן.

אולי הוא כבר התפייס עם הציונים ברוח התקופה – מי יודע.

ד"ר אסוואני, אם אתה קורא את זה במקרה, אנא קבל את התנצלותי. ודע שהזמנתי זה עתה את ספרך החדש: הרפובליקה של אמיתות שווא.

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן

רומן זה, שרבים ציפו לו תקופה ארוכה, מגולל את ארועי מהפכת 2011 מנקודת מבטן של דמויות מהסוג שרק אסוואני יכול להמציא. ברור שהוא יהווה את האמירה האולטימטיבית בנושא.

הספר יצא באנגלית החודש והוא עושה כעת את דרכו לישראל. מעטים הדברים שיסבו לי אושר גדול מזה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 במאי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
חואן פרז פלוריסטן מנגן בתחרות רובינשטיין לפסנתר בישראל, מאי 2021

שנייה לפני שהכול השתגע, התקיימה בישראל תחרות רובינשטיין היוקרתית ● המנצח הגדול הוא חואן פרז פלוריסטן, פסנתרן שונה לגמרי, סוג של כוכב עתידני בעולם שמרני ● חלק מהמומחים טוענים כי מדובר במנצח התחרות הגדול בכל הזמנים ● בראיון אישי הוא מסביר איך זה שאין לו שום מוטיבציה להרוויח עוד מיליון דולר ולמה ממש חשוב שמתחת לחליפה יבצבצו גרביים אדומים

עוד 2,420 מילים

השקת אפל פיי ועדות אילן ישועה: האמת מאחורי הטענות למניפולציה

באחרונה פורסם ב-TheMarker כי חברת אפל השיקה את הארנק הדיגיטלי שלה בישראל, תוך שהיא מכתיבה באופן חד-צדדי לחברות מקומיות את ההודעה לעיתונות בנושא.

לפי הפרסום, אפל דרשה מחברות כגון פיצה דומינוס, בנק דיסקונט, ישרכארט ומסטרקארד, להפיץ בקרב עיתונאים תיאורים מחמיאים לגבי אפליקציית התשלומים שלה כ"מאובטחת" ו"בטוחה".

המסר מהכתבה היה ברור: התנהלותה התקשורתית של אפל בישראל היא כוחנית, וההודעות לעיתונות שהופצו כאן סביב השקת האפל פיי שיקפו מניפולציה וכניעה לתכתיבים של ענקית האינטרנט.

לפי הפרסום, אפל דרשה מחברות להפיץ בקרב עיתונאים תיאורים מחמיאים על אפליקציית התשלומים שלה כ"מאובטחת" ו"בטוחה". המסר היה ברור: התנהלותה התקשורתית של אפל בישראל כוחנית

אלא שלא בטוח שהפרשנות המחמירה הזו משקפת נאמנה את המציאות. היכרות עם ההתנהלות התקשורתית היומיומית של חברות וארגונים מציעה דרך אחרת להתבונן על הדברים.

כך, בניהול היומיומי של מערכי דוברות, שיווק ויח"ץ, מקובל ואף רצוי להפיץ הודעות על השקת מוצרים חדשים בתיאום בין כל השותפים להשקה. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר במוצר טכנולוגי חדש, אשר אפל היא זו שעומדת במקרה זה מאחורי אמינותו ומאחורי המפרט הטכני שלו.

קשה לקבל כי ניסוחים בהודעה לעיתונות, שנועדו להבהיר לצרכנים כי מדובר במוצר בטוח לשימוש, הם פועל יוצא של כוחנות או שתלטנות מצד אפל. אם כבר, הדבר משקף בעיקר את הדינמיקה השגרתית של ניסוח והפצת הודעות מסוג זה.

אין לשכוח גם שהחברות הישראליות אשר הפיצו את ההודעה, מן הסתם עומדות מאחורי יתרונות האפליקציה, וחשוב להן להעביר את המסר המרגיע לגבי השימוש בה ללקוחותיהן, כך שההודעה משקפת היטב גם את המסרים שלהן.

נראה כי קיים פער בין השיקול המקצועי, המנחה לא אחת את ההתנהלות התקשורתית של חברות וארגונים, לבין הדימוי המניפולטיבי המיוחס להם.

המחשה נוספת לכך ניתן היה למצוא באותו יום שבו פורסמה הכתבה לגבי השקת האפל פיי – אך סביב סיפור שונה לגמרי: עדותו של אילן ישועה במשפט נתניהו. לפי העדות, יועץ התקשורת של שאול אלוביץ', מוטי שרף, ייעץ לו בזמנו שלא להתראיין ל-TheMarker בטענה ש"זו מלכודת" וכי "רצון טוב אין שם". הדברים גררו ביקורת חריפה, כולל מצד עיתונאים בטוויטר.

ובכן, זה נכון שסדר היום הביקורתי של TheMarker אינו חביב, בלשון המעטה, על רבים במוקדי הכח. זוהי מחמאה גדולה לעיתון ולתקשורת הישראלית. אך דווקא במקרה של שרף ואלוביץ', לא בטוח שהביקורת מוצדקת.

גם אם אפשר לחלוק על סגנון ההתבטאות של יועץ התקשורת, הרי שידוע לכל כי כלי תקשורת שונים מתנהלים עם אג'נדה שונה, עם דגשים שונים ועם דנ"א תקשורתי שונה. ההבדלים האלה קיימים בין TheMarker לבין כלכליסט וגלובס, בין ידיעות אחרונות לבין ישראל היום והארץ, ובין Ynet לבין וואלה ומאקו.

לפי עדות אילן ישועה, יועץ התקשורת של שאול אלוביץ', מוטי שרף, ייעץ לו לא להתראיין ל-TheMarker בטענה ש"זו מלכודת" וכי "רצון טוב אין שם"

אחריותו המקצועית של יועץ התקשורת היא למצוא את הפלטפורמה הנכונה ביותר עבור הלקוח. לא כי היועץ הוא מניפולטור על, ולא כי הוא מחפש כל היום דרכים לשקר ולעבוד על דעת הקהל, אלא כי ההבדלים שבין כלי התקשורת הם עובדה שאין חולק עליה, וכי תפקידו המקצועי של היועץ הוא להכיר אותם לעומק ולהמליץ בהתאם ללקוחותיו על האכסניה המתאימה לפרסום.

מכאן, שאם הלקוח הוא בעל שליטה בקבוצת תקשורת גדולה, ו-TheMarker מוביל באופן עקבי קו ביקורתי כלפי אותה קבוצה ואישית כלפי אותו בעל שליטה, טבעי שיועץ התקשורת ימליץ ללקוח להתראיין לעיתון שבו הראיון יהיה פחות במתכונת של עימות חזיתי, של התנצחות ושל ביקורת. זה לא אומר שראיון בפלטפורמה אחרת יהיה בהכרח מלטף או מפנק. ממש לא.

עצם הבחירה להתראיין היא כמעט תמיד סיכון מחושב, עם אפשרות לשאלות קשות ולביקורת – לא משנה באיזה עיתון. מכאן, שזיהוי הפלטפורמה המתאימה ביותר לראיון לא הופכת אוטומטית את יועץ התקשורת למי שמנסה להערים על הציבור. זהו חלק משיקול הדעת המקצועי שלו.

יהיו אפילו מקרים שבהם ההמלצה מצד היועץ תהיה דווקא להתראיין לפלטפורמה ביקורתית, מתוך מחשבה שראיון כזה יכול לשרת את הלקוח. לדוגמה, מתוך רצון לקדם מסרים מסוימים המתאימים דווקא לאג'נדה של אותה פלטפורמה, או כדרך להתמודד פומבית עם טענות שעלו באותה פלטפורמה נגד הלקוח ולהביא ישירות את הצד שלו לסיפור, או פשוט כי אותה פלטפורמה מציעה חשיפה גדולה או יוקרתית יותר.

הבחירה להתראיין היא סיכון מחושב, עם אפשרות לשאלות קשות ולביקורת – לא משנה היכן. זיהוי הפלטפורמה המועדפת לראיון לא אומרת שיועץ התקשורת מערים על הציבור. זהו חלק משיקול הדעת המקצועי שלו

מכאן, שבניגוד לתדמית השלילית, יועצי תקשורת רבים אינם רואים בעיתונות אויב שצריך לתחמן אלא מכירים בתפקיד הקריטי שהיא ממלאת בדמוקרטיה. מה שעלול להיראות לעתים מבחוץ כתחמנות או כנכלוליות מצדם של יועצי תקשורת עשוי להתגלות כהתנהלות מקצועית ותו לא, הרחוקה מלהיות חד-מימדית ושואפת לאזן כמעט תמיד בין אינטרסים.

רן ירון הוא יועץ תקשורת ומנכ"ל-בעלים של Connect Communications המלווה גופי בריאות ורפואה, משמש כמרצה מן החוץ בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה וכדורסלן בדימוס, שעדיין לא איבד תקווה מלזכות באליפות כלשהי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 691 מילים

בחזרה לפוגרום הראשון בארץ הקודש

ההיסטוריה חוזרת החודש מלאו 100 שנים לפרעות תרפ"א, האירוע רב הנפגעים הראשון בפלשתינה המנדטורית ● כ-100 יהודים וערבים מתו, ביניהם הסופר יוסף חיים ברנר, שנקבר עם עשרות אחרים בקבר אחים בתל אביב ● זו הייתה נקודת מפנה משמעותית ביחסים בין יהודים לערבים ● צ'רצ'יל ניסה להרגיע את הרוחות, אבל את המנהיגות הערבית זה היה רחוק מלספק ● וזו הייתה רק ההתחלה

עוד 3,372 מילים

עשור לכיפת ברזל כיפת ברזל הצילה חיים רבים, אך האם היא הפכה את ישראל לבטוחה יותר?

אף על פי שמבחינה טקטית מדובר בהצלחה מזהרת, מערכת ההגנה האווירית האקטיבית של ישראל הקהתה את התעוזה הצבאית מסורתית שלה, ואפשרה לדרג המדיני להניח לנושא עזה להמשיך לבעבע ● פרשנות

עוד 1,842 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

לאחר שהנביטה את הזרע העתיק בעולם ובייתה את עץ הארגן, האילנאית איליין סולווי, זוכרת פרס בן-גוריון לפיתוח הנגב, בוחנת עכשיו דרכים להשאיר את המדבר ההולך ומתייבש פורח

עוד 1,286 מילים

לבנון ארץ הארזים המזוהמים

בעוד שיורש העצר הסעודי מפיץ רעיונות על מזרח תיכון ירוק, המציאות המזרח תיכונית בנושא איכות הסביבה היא שחורה. מדוע המצב קשה במיוחד בלבנון הקרובה אלינו? ומדוע זה צריך בסופו של דבר גם להדאיג את ישראל?

בעוד שיורש העצר הסעודי מפיץ רעיונות על מזה"ת ירוק, המציאות המזרח תיכונית בנושא איכות הסביבה היא שחורה. מדוע המצב קשה במיוחד בלבנון הקרובה אלינו? ומדוע זה צריך בסופו של דבר גם להדאיג את ישראל?

לבנון שקועה כבר שנים ארוכות בבעיה חריפה של זיהום סביבתי, באוויר בים וביבשה. קשה לטפל בנושא מטעמים רבים. מלבד המצוקה הכלכלית הקשה שרק החמירה עם שנת הקורונה, סובלת לבנון משיתוק פוליטי ולמעשה אין לה ממשלה מאז התפטרותה של ממשלת חסן דיאב בעקבות פיצוץ נמל בירות ב-10 באוגוסט 2020.

קאסם האשם, יו"ר ועדת הסביבה של הפרלמנט הלבנוני, אמר בראיונות בשנים האחרונות כי נושא זיהום הסביבה לא רק שאינו מטופל, אלא שאינו נמצא כלל בראש סדר העדיפויות של הממשלה בלבנון.

באופן כללי, רמת הזיהום במזרח התיכון עלתה מאד בשלושת העשורים האחרונים בשל התיעוש, העלייה בשימוש במקורות האנרגיה, תנופת הבנייה והזינוק בתחבורה.

העלייה בזיהום האוויר בלטה בעיקר מצרים, ירדן, כוויית, סוריה, קטר, האמירויות ולבנון. במצרים בעיית הריבוי הטבעי מחמירה את המצב וחלק נכבד מהזיהום נובע מהתחבורה (פליטת גז).

לעומת זאת, במדינות המפרץ רוב הזיהום נובע ממפעלי נפט ומסופות חול.

בעיראק, אלג'יריה ותימן עדיין משתמשים בבנזין עם עופרת, בעוד שברוב המזרח התיכון עברו בשנים האחרונות לדלק נטול עופרת שמזיק פחות.

במזרח התיכון מדברים חוקרים רבים על זיהום פְנים, כזה הנובע משהות ממושכת במקומות סגורים בשל התלות במזגן מחמת החום הרב. הזיהום נובע גם ממנהגי העישון בתרבות המזרחית, כגון עישון הנרגילות.

אולם נדמה כי בלבנון, יותר מבכל מדינה ערבית, נובע הזיהום הסביבתי מהמצב הכמעט אנרכי והיעדר המשילות של השלטון, מהמתח הפוליטי, מהיריבויות העדתיות ומהשחיתות השלטונית הכרונית.

נדמה כי בלבנון, יותר מבכל מדינה ערבית, נובע הזיהום הסביבתי מהמצב הכמעט אנרכי והיעדר המשילות של השלטון, מהמתח הפוליטי, מהיריבויות העדתיות ומהשחיתות השלטונית הכרונית

ערמות זבל + פיצוץ נמל ביירות

הבעיה הראשונה מסתכמת במילה נִפַאיַאת (אשפות), אי-פינוי אשפה בשל ויכוחים פוליטיים וכלכליים ובגלל המחלוקת איך הדבר אמור להתבצע ועל מי מוטלת האחריות לטיפול באשפה. הממשלה נתונה לחובות ושרים החשופים פעמים רבות לסחיטות ואיומים. כתוצאה מכך, מפסיקים המשרדים הממשלתיים מדי פעם את התשלום לחברות הפרטיות האחראיות על פינוי האשפה. במקרים רבים הם גם סוגרים מתקנים להשמדת פסולת, בלי לספק אלטרנטיבה ראויה.

כך נערם זבל בחופי המדינה ובאזור הר ביירות. ב-2015 הביא משבר הפסולת שהגיע לשיאו להפגנות המוניות בבירה. על שלטי המפגינים נכתב שהסירחון מגיע מהממשלה המושחתת יותר מאשר מערמות הזבל.

כשערך המטבע צונח ויש הפגנות בלתי פוסקות נגד הממשלה, נראה כי איכות הסביבה היא נושא משני בחשיבותו. אך למעשה הזיהום הורג את הלבנונים יותר מהמצוקה הכלכלית ואף יותר מהמתח העדתי ארוך השנים.

פרופ' נג'את סליבא, מומחית מביירות בנושא כימיה ואיכות האוויר, טענה בראיון שנערך בינואר, כי בשלוש השנים האחרונות עלה זיהום האוויר בלבנון ב-50%. לטענתה גם פחתו משמעותית עבודות טאטוא הרחובות, והלכלוך הולך ונערם בכל הערים.

בנוסף עלה מספר הגנרטורים המפיקים חשמל מדלק נוזלי מזהם. באזור של הפיצוץ בנמל ביירות עלה זיהום האוויר ב-150% בעקבות העשן מהפיצוץ, האבק וההריסות.

ג'וליאן ג'רייסאתי הלבנוני, העובד בארגון גרינפיס, מסביר כי ארצו נמצאת במקום הראשון והמפוקפק בזיהום הסביבה במזרח התיכון, בעיקר בשל השימוש בחומרים מזהמים והיעדר מקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה.

בחופי לבנון ובאזור הר ביירות נערם הזבל. ב-2015 הביא משבר הפסולת שהגיע לשיאו להפגנות המוניות בבירה. על שלטי המפגינים נכתב שהסירחון מגיע מהממשלה המושחתת יותר מאשר מערמות הזבל

לטענתו מתים בלבנון בכל שנה הרבה יותר ממספר הנפטרים מווירוס הקורונה. לפי דוחות לבנוניים מתים בכל שנה בממוצע 2700 איש מזיהום, המספר הגבוה ביותר באחוזים באזור.

זיהום הליטני

הבעיה המרכזית השנייה לזיהום בלבנון היא זיהום בלתי מבוקר של הליטני, הנהר הארוך במדינה (170 ק"מ). נהר הליטני הוא מקור המים החשוב בלבנון והוא גם חשוב לייצור החשמל. לדברי סאמי עלוייה מזכ"ל מנהלת נהר הליטני השיתוק הפוליטי מביא לשיתוק מוחלט בנושא הפיקוח הבריאותי על זיהום הנהר. לדבריו, אין פיקוח על השפכים והפסולת של אזרחים ומפעלים.

מכיוון שהאזור הגובל לליטני מהווה כ-20% משטח המדינה, התוצאה קשה ביותר. כתוצאה מזיהום הליטני אלפי לבנונים החיים ליד הנהר חולים בסרטן. לדוגמה, ידוע כי מפעלים מהעיר זחלה התעשייתית מזרימים את אשפתם ללא כל מגבלה או פיקוח לנהר.

באזור בקעת הלבנון משתמשת האוכלוסייה במי הליטני להשקיה ולכן חלק ניכר מהירקות והפירות מאזור זה אינם ראויים למאכל אדם, לדברי עלוייה. פן נוסף של הזיהום הוא מותם של דגים רבים, מה שפוגע קשות בהכנסות הדייגים. לאחרונה נמצאו כמה טונות של דגים מתים באגם המלאכותי קרעון במערב בקעת הלבנון, אליו זורמים מי הליטני.

מזהמים נוספים: שריפות ומחאות

בלבנון קרוב ל-941 אתרי פינוי אשפה מרוקנים אחת לשבוע לפחות באמצעות שריפה, המזהמת את האוויר באופן משמעותי. בנוסף, בשנה האחרונה אירעו שריפות רבות ברחבי לבנון, שהביאו לפגיעה משמעותית בשטחים ירוקים ואדמות חקלאיות, שהינן ריאותיה הירוקות של לבנון.

גם המחאה החברתית היא גורם שאין לזלזל בו בזיהום הסביבה. נהגי מוניות דיווחו לכתבים שהם נוהגים בערים בלילות בין ערמות אשפה. המפגינים משאירים אחריהם צמיגים שרופים, אשפה וחפצים שהם משליכים לעבר כוחות הביטחון. לעיריות אין תקציב מספיק לפנות את הזבל אחרי כל הפגנה והרוחות מפזרות אותו מהכיכרות אל סמטאות הערים.

הנזק של הזיהום לא רק לבריאות אלא גם לתיירות הנמצאת כעת בשפל. ערימות הזבל בבירה והסכנה ברחצה בנהרות לא מוסיפים חשק לבקר בארץ הארזים. לפי הערכות מומחים, הטיפול בזיהום הסביבה בלבנון עשוי לעלות 2.4 מיליארד דולר ועוד כ-20 מיליון לניקוי אשפת הפיצוץ בנמל ביירות. אלה סכומים שלבנון לא יכולה לעמוד בהם בשפל הכלכלי הנוכחי. בעיית הזיהום תצטרך "לעמוד בתור" בין בעיותיה הרבות של ארץ הארזים: אבטלה, שחיתות, השתלטות איראנית (חזבאללה), בעיות באספקת חשמל ומים, פליטים מסוריה, ועוד.

הטיפול בזיהום הסביבה בלבנון עשוי לעלות 2.4 מיליארד דולר ועוד כ-20 מיליון לניקוי אשפת הפיצוץ בנמל ביירות. אלה סכומים שלבנון לא יכולה לעמוד בהם בשפל הכלכלי הנוכחי. בעיית הזיהום תצטרך "לעמוד בתור"

זיהום לבנוני, איום על ישראל

בעיית הזיהום של לבנון אינה סוגיה מקומית והיא משפיעה על שכנותיה, ובכלל זה גם על ישראל. זיהום חופי לבנון מגיע בזרמי המים לחופינו. חלק מנחלי לבנון זורמים אל מקורות המים שלנו, בעיקר לירדן, למשל החצבני (שניר) ונחל עיון הזורם לירדן מאזור מרג' עיון.

הזיהום מגיע לא רק בזרמי מים אלא גם מהרוחות המביאות אוויר מזוהם מלבנון לישראל, בעיקר לאזור הצפון. מהבחינה הזו, חיפה אולי "משיבה מלחמה" בזיהום סביבתי משלה, אם נשתמש במושגים ציניים.

ההפקרות בנושא הזיהום אינה רק מנת חלקה של ממשלת לבנון. המצב בישראל אינו טוב הרבה יותר. לדוגמה, ממשלות ישראל מתעלמות מהזיהום במפרץ חיפה שגובה כל שנה קרבנות רבים ממחלות נשימה וסרטן.

למרבה האירוניה, איומי נסראללה לשלוח טילים על מפרץ חיפה היו הקטליזטור המרכזי לפינויו של מכל האמוניה הקטלני ב-2017. אך עדיין נותרה סכנת התעשייה פטרוכימית (הבריאותית והביטחונית) הנמצאת בלב אוכלוסייה עירונית בין חיפה והקריות, קרוב מאד ללבנון.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,026 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בסוף שנות ה-20 הוקם בית הספר היהודי הראשון בסיאטל ● אולם בחלוף השנים השתנו צרכי הקהילה היהודית, והבניין נמכר לבית הספר האסלאמי בעיר ● לאחרונה מצבו של המבנה הדרדר - הגג החל לדלוף, וטחב כיסה את הקירות ● אך במקום למכור את הבניין לקבלני בנייה החליטה הקהילה המקומית להתגייס ולשמר את המבנה

עוד 935 מילים

נתניהו: "ממשיכים ככל שיידרש. זה עוד ייקח זמן"

חמאס ניסה לפגוע באסדת הגז תמר. פעילותה הופסקה ● פיגוע דריסה בשייח' ג'ראח, 7 שוטרים פצועים ● שר התקשורת גינזבורג הגיש תלונה ליועמ"ש על ציוצי ריקלין נגד התקשורת ● דיווח: גורמים בכירים בדרג המדיני אומרים שעל ישראל לחתור לסיום המבצע ● הבחירות לנשיאות: יהורם גאון החל לאסוף חתימות של חברי כנסת ● לפיד: "אילו הייתה ממשלה, השיקולים הביטחוניים לא היו מתערבים בשיקולים הפוליטיים"

עוד 31 עדכונים

ישראל לא תשרוד אם לא יתקיים כאן שלטון החוק

ישראל אינה יכולה להתקיים אלא כמדינת חוק ● ללא שלטון החוק, היא לא תשרוד - לא כדמוקרטיה ולא כמדינת היהודים ולא בכלל ● מה שנדרש כעת הוא קור רוח, ופעולות לחיזוק שלטון החוק והדמוקרטיה ● העוצמה הגדולה ביותר הנתונה בידי המדינה והציבור, היא עוצמת השגרה - גם תחת מטחי רקטות, גם תחת ממשלה שאיבדה כיוון ורסן ומשטרה מוחלשת ובלתי מתפקדת ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כשיש פרעות חבלניות בהיקף נרחב המשטרה איננה יכולה, כפי שאנו רואים, להשליט סדר. כרגע יש אנרכיה בערים המעורבות. אנחנו במלחמה, בתוך הערים. אם לא נציב כוח שמסוגל לבלום את הפרעות אני מרסקים א... המשך קריאה

כשיש פרעות חבלניות בהיקף נרחב המשטרה איננה יכולה, כפי שאנו רואים, להשליט סדר. כרגע יש אנרכיה בערים המעורבות. אנחנו במלחמה, בתוך הערים. אם לא נציב כוח שמסוגל לבלום את הפרעות אני מרסקים את הדמוקרטיה. אני לא מבין את הטיעון שלך שחייל רואה דרך כוונות, יורים עלינו אדוני!!!!!
חייבים לחשוב מחוץ למסגרת. הבעיה שהשלטון מחבל בעצמו בשלטון

עוד 831 מילים ו-3 תגובות

חמאס: נחזור לשגר רקטות לתל אביב אחרי חצות

נתניהו: המבצע יימשך ככל שיידרש ● דיווח: שרי קבינט קוראים לסיום המבצע ● ליברמן: נתניהו יאריך את המבצע כל עוד המנדט אצל לפיד ● דו״צ לכתבים הזרים: לא השתמשנו בכם להטעיה ● נתניהו לביידן: עושים הכל כדי לא לפגוע בחפים מפשע ● עבאס: בניגוד לעמדתי, הפגנות ערביי ישראל יימשכו ● השתפר מצב הילד שנפצע מבקבוק תבערה ● חשד: נזרק ע״י ערבים עקב טעות בזיהוי

עוד 34 עדכונים

יום אחד אמא עולה למטוס, ומודיעה שתשוב עד סוף הקיץ ● הילדות עוברות לגור עם אבא בבית עתיר מקקים. אמא מצטרפת לכת של הגורו ההודי ● "ארץ פראית מאוד" הפך את הקומונה של אושו ללהיט נטפליקס ● עבור רונית פלנק, שגדלה בקיבוץ להב, אלה היו החיים עצמם ● עכשיו היא מוציאה ספר שסוגר עבורה מעגל גדול וחשבון גדול עוד יותר

עוד 1,059 מילים ו-3 תגובות

חיסונים מסע ליישוב הכי פחות מחוסן בארץ

כמעט חמישה חודשים מאז תחילת מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה, רק 38% מהאזרחים במגזר הבדואי התחסנו ● על הפרק: חשש גדול מפני התפרצות גל תחלואה נוסף בפזורה ● "יש כאן אנשים שמעדיפים למות מאשר לקבל חיסון", מסביר אחד התושבים ● "אני פוחד מהמצב", אומר חבר הכנסת סעיד אלחרומי ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,811 מילים

ההתלקחות השבוע הייתה רק עניין של זמן, ועדייף אף גורם בישראל לא השקיע שום מאמץ להרגיע את הרוחות ולמנוע את מלחמת הברירה הזו ● לחזבאללה, בינתיים, אין שום עניין להצטרף למערכה או לתמוך בחמאס ● ובמדינות המפרץ בינתיים לא יוצאים בתקיפות נגד ישראל ● אולם, ככל שהמבצע הצבאי יימשך או יסתבך, כך יהיה לידידות החדשות שלנו קשה יותר להגן על עמדתן

עוד 1,274 מילים

אי אפשר יהיה להעלים את הסיוט שמתרחש כעת בערי ישראל ביום אחד, אבל כדי להתחיל להשתלט על הלהבות חייבים קודם כל להנמיך אותן ● וזה לא יקרה כל עוד החזית החיצונית בוערת ● גנץ ואנשיו הצליחו פעם אחר פעם לעצור בגופם את הרס הדמוקרטיה הישראלית ● הם חייבים להתפכח ולהבין שהמשך המלחמה בעזה עלול למוטט ולהעלים את כל מה שהשיגו בתקופה הזו ● דעה

עוד 811 מילים ו-2 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לִינְץ' 85

זו שעתם הגדולה של התולעים. שעתם של מחרחרי השנאה ואנשי המדון הששים אלי נקמה. שעתם של אלה שנושאים את שם אלוהים לשווא, כי אין להם אלוהים

עוד 1,121 מילים

מאז 2014 התרחשו מתקפות טילים מעזה ב-166 ימים, אבל רק בשתיים מהן הותקפו גוש דן ואזור ירושלים ● בראשונה, במהלך ניסיונו של גנץ להרכיב ממשלה ב-2019 ● ובפעם השנייה השבוע, כשלפיד ניסה להרכיב ממשלה ● עוד קודם לכן, ההסלמה בנובמבר 2018 באה אחרי המשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס - ומבצע "חגורה שחורה" בזמן שנתניהו התקשה להקים ממשלה, אחרי בחירות 2019

עוד 1,048 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה