JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אחרי התקופה הקשה של טראמפ, הארגון היהודי למען הפליטים נערך לעידן חדש | זמן ישראל
מפגינים מוחים בסיאטל נגד בניית החומה בגבול ארצות הברית ונגד איסור הכניסה למדינה, 15 במאי 2017 (צילום: AP Photo/Ted S. Warren, File)
AP Photo/Ted S. Warren, File

אחרי התקופה הקשה של טראמפ, הארגון היהודי למען הפליטים נערך לעידן חדש

עם כניסתו לתפקיד הבטיח ביידן להגדיל פי ארבעה את מספר הפליטים הרשאים להיכנס לארצות הברית ● מאז הספיק לסגת מההבטחה, אבל בהיא"ס יודעים שמה שלא יעשה - זה עדיף על הנשיא הקודם, שלצד איסור על כניסה למדינה פעל ליצור דמוניזציה של הפליטים ● במקביל לסיוע שניתן למבקשי המקלט שמגיעים לארצות הברית, החל הארגון לסייע לפליטים פוטנציאליים במדינות המוצא שלהם

שלושה שבועות לאחר שנכנס לתפקיד נשיא ארצות הברית הכריז ג'ו ביידן שיגדיל פי ארבעה את מספר הפליטים הרשאים להיכנס לארצות הברית.

בעיני ארגון היא"ס (HIAS), שסבל ארבע שנים קשות תחת דונלד טראמפ – קודמו של ביידן בתפקיד – הייתה ההכרזה כמו מענה לתפילה.

היא"ס, המתמקד בקליטה ויישוב מחדש של פליטים, התעמת עם טראמפ, שיצר דמוניזציה של פליטים ואחר כך אסר עליהם זמנית להגיע לארצות הברית. היורה, שהרג 11 יהודים בבית הכנסת בפיטסבורג, גינה את היא"ס זמן קצר לפני שחולל את הטבח.

בארגון היא"ס קיבלו בהתלהבות את ביידן, שדיבר על חובתה של אמריקה להיות מדינה המפגינה חמלה וזרועות פתוחות. הבטחתו של ביידן ב-12 בפברואר להרשות ל-62,500 פליטים להיכנס לארצות הברית ב-2021 נראתה כמימוש הדברים שנאמרו. טראמפ הציב בשעתו תקרה של 15,000 לשנת 2021.

ואז לא קרה דבר. חלפו חודשיים שבהם ביידן לא העלה בפועל את מכסת הפליטים מעל ל-15,000 ולא היה מוכן לומר מדוע, למרות תזכורות נמרצות מצד היא"ס וארגוני קליטת מהגרים אחרים. יותר מ-700 פליטים שקיבלו כרטיסי טיסה על סמך הבטחתו של ביידן מפברואר נאלצו לבטל את טיסותיהם, לדברי היא"ס.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בבית הלבן, 20 באפריל 2021 (צילום: Evan Vucci, AP)
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בבית הלבן, 20 באפריל 2021 (צילום: Evan Vucci, AP)

בחודש שעבר הכריז ביידן באופן רשמי: הוא לא יעלה את מכסת הפליטים מעבר לגבול שקבע טראמפ, אולם כן יאפשר לפליטים ממגוון רחב יותר של מדינות באפריקה ובמזרח התיכון להיכנס. שעות אחדות אחרי ההכרזה, לאחר שטף מחאות מצד פעילים, נאלץ הבית הלבן לתקן ולהבהיר כי ביידן אכן מתכוון להעלות את המכסה, אבל יעשה זאת ב-15 במאי.

"אנו חשים הקלה אבל גם אכזבה", אמר מנכ"ל היא"ס מארק הֶטפילד לאחר ההודעה הראשונית ביום שישי שהמכסה, הנקראת גם "תקרת הפליטים", לא תעלה.

בחודש שעבר הכריז ביידן שלא יעלה את מכסת הפליטים מעבר לגבול שקבע טראמפ. שעות אחדות אחרי ההכרזה, לאחר שטף מחאות מצד פעילים, נאלץ הבית הלבן לתקן ולהבהיר כי ביידן אכן מתכוון להעלות את המכסה, אבל יעשה זאת ב-15 במאי

לאחר ההצהרה השנייה הוסיף הטפילד כי "אין סיבה לעכב את העלאת תקרת הפליטים. זו רק תקרה, זו לא רצפה. הם צריכים להתמקד בשאלה מה המטרה ואיך להשיג אותה".

מנכ"ל היא"ס, מארק הטפילד, 19 בנובמבר 2015 (צילום: Jacquelyn Martin, AP)
מנכ"ל היא"ס, מארק הטפילד, 2015 (צילום: Jacquelyn Martin, AP)

המאבק על מכסת הפליטים מקפל בתוכו את כל הדילמה הניצבת בפני היא"ס בעת המעבר מתקופת טראמפ לתקופת ביידן. מצד אחד, מנהיגי היא"ס שמחים שלארצות הברית כבר אין נשיא המתנגד לפליטים, שמפריד משפחות בגבול ושמשלהב את בסיס תומכיו ברטוריקה נגד מהגרים.

מצד שני, בארגון אומרים שטראמפ עשה כל כך הרבה נזק וגרם להגירה להפוך לסוגיה כל כך לוהטת, שיהיה זה מאתגר אפילו להשיב את מערכות ההגירה והפליטים חזרה למה שהיו לפני תקופת כהונתו. חזרה למצב שבו ארצות הברית מתירה כניסה של מאות אלפי פליטים בשנה, ומעבירה רפורמת הגירה באמצעות הקונגרס, אומרים ראשי הארגון, נראית כמשוכה מאיימת אפילו יותר.

"זו פשוט הקלה לראות את הממשל הזה מאחורינו", אמרה מלאני נֶזֶר, סמנכ"לית לעניינים ציבוריים בהיא"ס. היא כינתה את תקופת טראמפ "בִּיצת האש".

מהגרים בטקסס לאחר שחצו את הגבול ממקסיקו לארצות הברית, 23 במרץ 2021 (צילום: Julio Cortez, AP)
מהגרים בטקסס לאחר שחצו את הגבול ממקסיקו לארצות הברית, 23 במרץ 2021 (צילום: Julio Cortez, AP)

אולם נזר מודעת גם "לכמות העצומה של זמן, מאמץ ויצירתיות שנצטרך להשקיע כדי שהממשל החדש ואלה מאיתנו שעובדים על העניינים האלה יחזירו את הגלגל לאחור ויתקנו את המצב".

"אנו חשים הקלה אבל גם אכזבה", אמר מנכ"ל היא"ס מארק הטפילד לאחר ההודעה הראשונית שהמכסה לא תעלה. לאחר ההצהרה השנייה הוסיף כי "אין סיבה לעכב את העלאת תקרת הפליטים. הם צריכים להתמקד בשאלה מה המטרה ואיך להשיג אותה"

"הממשל הקודם באמת עשה שמות בתשתית שלנו, במערכות, בכוח האדם שלנו", אמרה. "זה מזעזע לחשוב על הנזק שנעשה".

במובן מסוים ממשל טראמפ דחק את היא"ס לעידן חדש בתולדות הארגון. הגוף, שנוסד ב-1881 בשם Hebrew Immigrant Aid Society – החברה העברית לעזרה לפליטים, שימש בתחילה משאבי סיוע לגלים של מהגרים יהודיים שאך זה הגיעו ממזרח אירופה. מאוחר יותר הוא פעל לקלוט שורדי שואה ופליטים יהודיים מברית המועצות.

בשנים שלאחר התמוטטות ברית המועצות, קיצר היא"ס את שמו לראשי התיבות והתמקד בקליטת פליטים לא-יהודיים ובגיוס הקהילה היהודית האמריקנית להסברה למען מהגרים ופליטים.

ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד הודיע טראמפ שהוא אוסר על כניסת פליטים מכול וכול. הפליטים אמנם לא הפסיקו להגיע, אך מספרם צנח לעומת מה שהיה לפני כן. היא"ס קלט 3,844 פליטים בשנת 2016, אך רק 1,171 שנתיים מאוחר יותר, כשטראמפ כיהן כנשיא.

פעולותיו של טראמפ בעניין ההגירה, החל באיסור הכניסה ממדינות מסוימות, הביאו לזרם של תרומות להיא"ס. מאז תחילת כהונת טראמפ, תקציבו השנתי של הארגון יותר מאשר הוכפל והגיע ל-90 מיליון דולר. אולם יישובם מחדש של פליטים – הנושא שעליו הוציא הארגון בעבר את רוב כספי התרומות – נעשה שנוי במחלוקת וקשה באופן חסר תקדים.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בחדר התדריכים בבית הלבן, 13 באוגוסט 2020 (צילום: Andrew Harnik, AP)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בחדר התדריכים בבית הלבן, 13 באוגוסט 2020 (צילום: Andrew Harnik, AP)

בעזרת הכסף שזרם לארגון, תבע היא"ס את ממשל טראמפ בשל איסור הכניסה, הגביר את פעילות ההסברה שלו והסיט את כובד משקלו אל מחוץ לארצות הברית. הארגון פתח משרדים במקסיקו כדי לסייע לאנשים ששהו במחנות בצד השני של הגבול. בסך הכול הוא פתח משרדים בחמש מדינות חדשות, מה שהעלה את מספר משרדיו מחוץ לארצות הברית ל-16.

במקום לעזור לפליטים פוטנציאליים להגיע לארצות הברית, מסייע להם היא"ס כעת להשיג משאבים ולקבל זכויות ומעמד חוקי במדינות המוצא שלהם. כמו כן הגביר הארגון את גיוס הכספים שלו באירופה.

בארגון אומרים שטראמפ הסב כל כך הרבה נזק שיהיה זה מאתגר אפילו להשיב את מערכות ההגירה והפליטים למה שהיו לפני תקופת כהונתו. חזרה למצב שבו תותר כניסה של מאות אלפי פליטים בשנה וייעשו רפורמת הגירה נראית כמשוכה מאיימת אפילו יותר

"החלטנו שאנחנו צריכים לעשות את העבודה במקום שבו הפליטים נמצאים ובמקום שבו הם זקוקים לנו", אמרה נזר. "קליטה במקום חדש הוא פתרון כל כך נפלא, הומניטרי וחיובי לאנשים, אבל זה פתרון רק למספר מצומצם של פליטים".

מהגרים מוונצואלה עוברים באופן לא חוקי את הגבול לקולומביה ליד הגשר הבינלאומי סימון בוליבר, 14 באפריל 2019 (צילום: AP Photo/Fernando Vergara, File)
מהגרים מוונצואלה עוברים באופן לא חוקי את הגבול לקולומביה ליד הגשר הבינלאומי סימון בוליבר, 14 באפריל 2019 (צילום: AP Photo/Fernando Vergara, File)

יתרון אחד של העבודה מחוץ לארצות הברית הוא שכך פוחתת התלות בנשיא האמריקאי. באקוודור, למשל, שם מחזיק היא"ס 420 עובדים ו-17 משרדים, מתמקד הארגון בפליטים הנמלטים מסכסוכים בקולומביה ובוונצואלה.

על השאלה האם הבחירות ב-2020 שינו משהו, השיבה סַבּרינה לוסטגַרטן, שניהלה את פעילות הארגון באקוודור, "לא ראינו שום שינוי עם טראמפ ועם ביידן".

נקודת השפל בעידן טראמפ מבחינת היא"ס, כמו בכל הקהילה היהודית האמריקנית, הגיעה ב-27 באוקטובר 2018, כאשר תומך עליונות הגזע הלבן כתב ברשת חברתית כי "היא"ס רוצה להביא פולשים שהורגים את האנשים שלנו. אני לא יכול לשבת בשקט ולראות איך מחסלים אנשים מהעם שלי. לא אכפת לי מה יגידו, אני נכנס".

זמן קצר לאחר מכן הוא נכנס לבית הכנסת עץ החיים – אור לשמחה בפיטסבורג וביצע את ההתקפה האנטישמית החמורה ביותר בהיסטוריה של אמריקה, כשהרג 11 יהודים בזמן תפילת השבת.

בית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג, שבו אירע פיגוע באוקטובר אשתקד. היום נורו למוות שני אנשים מחוץ לבית הכנסת בהאלה שבגרמניה (צילום: AP Photo/Gene J. Puskar)
בית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג, שבו אירע פיגוע באוקטובר אשתקד. היום נורו למוות שני אנשים מחוץ לבית הכנסת בהאלה שבגרמניה (צילום: AP Photo/Gene J. Puskar)

"זו הייתה קריאת השכמה של ממש בשבילנו", אמר הטפילד והוסיף, כי לפני עידן טראמפ והירי, הוא חשב שקליטת פליטים היא עניין שיש עליו הסכמה, יחסית.

עד לממשל טראמפ, לדברי מכון המחקר פּיו, הִכניסה ארצות הברית באופן עקבי יותר פליטים מאשר כל שאר מדינות העולם גם יחד, תחת כל נשיא שהוא.

פעולותיו של טראמפ בעניין ההגירה, החל באיסור הכניסה ממדינות מסוימות, הביאו לזרם של תרומות להיא"ס. מאז תחילת כהונת טראמפ, תקציבו השנתי של הארגון יותר מאשר הוכפל והגיע ל-90 מיליון דולר

"היינו עניין כל כך מקובל על כל אמריקאי" אמר הטפילד. "לא היינו צריכים לדאוג מבחינת אבטחה, ועכשיו הבנו שאנחנו בדיוק כמו כל גוף יהודי אחר, אבל אנחנו צריכים ליצור סביבה מסבירת פנים משום שזה כל הקטע שלנו. זה באמת קשה".

היא"ס לא היה הגוף היהודי היחיד שפעל למען הגירה בעידן טראמפ. קבוצה אחרת, Never Again Action, הוקמה ב-2019 וזכתה לתשומת לב כלל-ארצית בשל הפגנות מול מתקני מעצר של רשות ההגירה, שבמסגרתן חסמו את הכניסות ונאסרו. הטקטיקות האלה היו הביטוי המפורש ביותר של תסכול בקהילה היהודית האמריקאית, שלמרות היותה מפולגת בסוגיות אחרות, הובילה לאורך שנותיה את המערכה על זכויות מהגרים ומצוקותיהם.

סטיבן לוריא, אחד ממארגני הקבוצה, אמר כי הארגון מקווה להדגיש שגם אם, מנקודת מבטו, ממשל ביידן אומר את הדברים הנכונים על מהגרים, אפשר לדחוף אותו לעשות יותר.

"אחד האתגרים שעומדים בפנינו, או בפני כל מי שעוסק בהסברה בחזית הזו, הוא שאנשים אולי מאמינים שהממשל כבר עושה כמיטב יכולתו, וזה גורם לצמצום ההתגייסות לנושא", אמר לוריא. "למעשה עדיין יש פער גדול בין מה שהם יכולים לעשות ובין מה שהם עושים בפועל".

הודעת ביידן בעניין מכסת הפליטים המחישה את הפער הזה בעיני הטפילד. הוא עדיין רואה את ממשל ביידן כבעל ברית ולא כיריב. והוא שמח שהשינויים שביידן כן עשה יאפשרו לגופי הקליטה לעמוד במגבלת 15,000 הפליטים השנה.

נקודת השפל בעידן טראמפ מבחינת היא"ס, כמו בכל הקהילה היהודית בארה"ב, הגיעה ב-2018, כשתומך עליונות לבנה כתב ברשת כי "היא"ס רוצה להביא פולשים שהורגים את האנשים שלנו". זמן קצר אחר כך הוא נכנס לבית כנסת בפיטסבורג והרג 11 מתפללים

אולם החלטתו של ביידן לעכב את העלאת התקרה, משמעה שממש כמו בשנים הקודמות, הטפילד מביט אל העתיד בתקווה לחדשות טובות יותר.

"אנחנו לא יודעים אם הם מבהירים או חוזרים בהם או מה", אמר בעקבות ההודעה השנייה של הבית הלבן. "הם צריכים פשוט להעלות כבר את התקרה הארורה ולהבין כמה פליטים הם יכולים להכניס מתחת לתקרה הזו, ומה התוכנית לעשות את זה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,323 מילים
כל הזמן // שבת, 16 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.