JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מורי הדרך הלכו לאיבוד. המדינה לא מסייעת להם לחזור למסלול | זמן ישראל
מדריכת תיירים בהר הזיתים ב-2006. אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)
משה שי/פלאש90
בדיקת זמן ישראל

מורי הדרך הלכו לאיבוד. המדינה לא מסייעת להם לחזור למסלול

משבר הקורונה הותיר את מורי הדרך נטולי עבודה ● התיירים הזרים עדיין לא באים, וכלל לא ברור מתי יחזרו ● תמיכה של ממש מהמדינה? על זה אפשר רק לפנטז ● הפרוצדורה הבלתי אפשרית מול המוסד לביטוח לאומי עלולה להביא אלפי משפחות לחרפת רעב ● ביטוח לאומי בתגובה: "הנושא בבדיקה"

חנן נול הוא מורה דרך ממושב רמות מאיר שליד רחובות. עד פרוץ משבר הקורונה הדריך 10-15 קבוצות תיירים בשנה, בעיקר צליינים מהולנד. הוא עובד במקצוע הזה מתחילת שנות ה-80, וכמי שנולד בהולנד ב-43 ועלה ארצה עם הוריו בגיל 5, מדבר עם התיירים מהארץ הזו בגובה העיניים, והדריך גם בצרפתית ואנגלית.

בעשור האחרון התיירות הנכנסת לישראל שברה שיאים, ולמורי הדרך לא חסרה עבודה. אלא שהתחום מושבת לחלוטין מאמצע מרס שעבר ולא ברור מתי יחזור לפעילות. נול מצא את עצמו נטול עבודה. הוא הגיש בקשה למענק הסתגלות חודשי, שבתקופת הקורונה מוענק במקום דמי אבטלה למי שחצו את גיל 67. אבל פרט לסכומים של 3,500 שקל ועוד 1,600 שקל לא קיבל כלום.

הוא הגיש טפסים עם חשבוניות מהגופים שעבורם עבד בשלושת החודשים שקדמו לתחילת המשבר, ושהיו אמורים לזכות אותו במענק. בשלב מסויים התבקש להביא טופס 857 שיוכיח שאותם גופים שילמו עבורו את דמי הביטוח הלאומי. לא הייתה לו אפשרות לקבל את הטופס הזה.

הוא ערער בכתב מספר פעמים כולל פנייה למנכ"ל הביטוח הלאומי. בערעור הסביר שלפי החוק והפסיקות הקודמות בבית הדין לעבודה, הזכאות שלו למענק צריכה להישמר גם אם המעסיק היה אמור לשלם עבורו דמי ביטוח ולא עשה כן. עד היום לא קיבל תשובה.

חנן נול עם קבוצת תיירים בבניאס (צילום: באדיבות המצולם)
חנן נול עם קבוצת תיירים בבניאס (צילום: באדיבות המצולם)

"זה זלזול וחוסר התחשבות", הוא אומר ונשמע כמי שהתייאש מלרדוף אחרי מה שמגיע לו. "המינימום זה לתת תשובה אחרי שאתה מערער וכותב מכתבים. עשיתי כל מה שביקשו, הלכתי פיזית לביטוח לאומי מאחר שאני לא כל כך מבין באינטרנט, נאמר לי תעשה א', ב' ג', וכל פעם מסרתי את כל המסמכים בתיבת השירות. אני אישית משלם ושילמתי כל השנים ביטוח לאומי, אז בגלל שהמעביד לא שילם עליי מתייחסים לזה כאילו אני חטאתי, אבל אני מתנהג לפי החוק".

גם דפנה פנקס מחיפה חוותה סיפור כזה. היא נולדה באנטוורפן וחצתה את גיל 67. בשני העשורים האחרונים הדריכה תיירים דוברי צרפתית, הולנדית ואנגלית. "היה בום של תיירות בשנים האחרונות, לא חסרה עבודה, להיפך. לפני שנתיים החלטתי שאני מפחיתה את הקצב כי יש לי כבר נכדים".

גם פנקס פנתה לביטוח לאומי כדי לקבל את מענק הקורונה, אך לא הוכרה כזכאית. את ההתנהלות מול הביטוח הלאומי היא מתארת כך: "אנחנו צריכים להוכיח שלושה חודשי עבודה. בדצמבר עבדתי מול סוכנים מהארץ עם חשבוניות ולפי צו סיווג מבוטחים (שמגדיר איזה נותני שירותים ייחשבו כשכירים בביטוח לאומי).

"אני נחשבת שכירה, בינואר עבדתי כשכירה עם תלוש, זה תלוי בסוכנים. בפברואר עבדתי ישירות מול תיירים מחו"ל וזה כל כך עקב אכילס, המון עובדים ככה. הזמינו את העבודה מחו"ל, ושוב – הרבה מורי דרך עובדים ככה. התקשרו ואמרו שלא מגיע לי כי אין לי טופס 857.

צליינים בכנרת (צילום: חנן נול)
צליינים בכנרת (צילום: חנן נול)

"נכון, אין לי. אם אתה עובד מול סוכן בארץ הוא צריך לשלם ביטוח לאומי עבורך, אבל זו לא הבעיה שלי אם שילם או לא. כשאני עובדת מול אנשים מחו"ל לא ברור מה החוק בכלל. באתר הביטוח הלאומי כתוב שאני לא זכאית למענק כי אני לא שכירה אלא עצמאית כך שאני לא מקבלת את ה-4,000 שקל לחודש, ומתחילת הקורונה ולא עובדת בכלל".

"באתר הביטוח הלאומי כתוב שאני לא זכאית למענק כי אני לא שכירה אלא עצמאית כך שאני לא מקבלת את ה-4,000 שקל לחודש, ומתחילת הקורונה ולא עובדת בכלל"

להחזיר את המעט שקיבלת

המקרה של דפנה וחנן מייצג כ-4,000 מורי דרך שמתקשים לממש זכאות לדמי אבטלה או מענקי הסתגלות, והמבוגרים שבהם נקלעו לחרפת רעב. בנוסף, בנובמבר הוציא הביטוח הלאומי חוזר שמשמעותו המיידית היא שמורי הדרך לא ייקבלו יותר הכרה כשכירים לצורך פריסת רשת הבטחון המיוחדת למשבר הקורונה.

החוזר דורש מהם להגיש לביטוח לאומי טופס 857 שמטרתו להראות שהמעסיק שילם עבורם דמי ביטוח, אך בפועל הם לא מקבלים מהמעסיקים את הטפסים האלה, ולא יכולים להכריח אותם למלא את החובה הזו. או שהמעסיקים מסרבים לתת את הטופס, או שהוא לא כולל ניכוי לביטוח לאומי או שמורי הדרך עובדים בכלל מול גורמים זרים שמהם כלל אי אפשר לצפות לקבל כזה אישור. בשורה התחתונה, מדובר בתנאי שהם לא יכולים לעמוד בו.

בגלל שהם מועסקים דרך גורמים שונים על בסיס יומי, המחוקק הכליל את מורי הדרך בצו בשם סיווג מבוטחים, הקובע שהם צריכים להיות מוכרים כשכירים מבחינת הביטוח הלאומי וזכאים לגמלאות שהוא משלם לפי התגמול שקיבלו מכל מעסיק.

חנן נול (צילום: באדיבות המצולם)
חנן נול (צילום: באדיבות המצולם)

וכך, רובם הצליחו לממש את הזכאות באופן חלקי או שלא קיבלו כלום. מסיבה לא ברורה, הסכום שחלקם כן הצליחו לקבל חושב לפי השומה שלהם במס הכנסה, שממנה הופחתו הוצאות עבודה, ולא לפי הגמול שקיבלו בחשבוניות מהמעסיקים, כך שדמי האבטלה שלהם הצטמקו בעשרות אחוזים.

מעבר לכך, גם את מה שחלק מהם כן קיבלו הם ככל הנראה יצטרכו להחזיר, שכן אם הם לא יגישו את האישור המדובר, ההתחשבנות איתם תהיה כעצמאים על בסיס שנתי לפי שומת המס, וייצא שהם כאילו עבדו בכל השנה החולפת.

במלים אחרות, מדמי האבטלה שקיבלו יופחת הסכום שהשתכרו בשלושת החודשים הראשונים של השנה הקודמת. באופן דומה הם עלולים להידרש להחזיר גם דמי ביטוח מהשנה הנוכחית אם יחזרו לעבודה במהלכה, וזה במקרה שהם בכלל מקבלים משהו. כך שכרגע מרחף מעליהם איום בהודעות חוב עשרות אלפי שקלים אם יחזרו לעבוד ולכן הם חוששים לקחת עבודות מזדמנות.

על פי חוזר פנימי של הביטוח הלאומי שהופץ לפני מספר שנים, אם החוב הזה יהיה גבוה מ-20 אלף שקלים, פקיד השומה יצטרך לקבל אישור מגבוה כדי לבטל אותו. החשש הוא שבמקרה כזה אותו גורם בכיר יותר במוסד לא יוכל לעבור על החשבוניות באופן ידני כדי לבטל את החוב.

מורה הדרך חנן נול עם צליינים בירדן (צילום: באדיבות המצולם)
מורה הדרך חנן נול עם צליינים בירדן (צילום: באדיבות המצולם)

האישור הבלתי מושג

הסיפור הזה עלה בישיבה של ועדת הכספים כבר בקיץ שעבר, ומנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הודיע שמורי דרך יקבלו את הזכאות לדמי אבטלה אם הם מגדירים את עצמם כמי שעוסקים במקצוע הזה, גם אם הם עובדים על בסיס חשבוניות. הוא אף הזכיר אבסורד נוסף שלפיו אם מורי הדרך מחזיקים רכב להסעת תיירים, החוק אוסר עליו לשלם להם פיצויי אבטלה, והבטיח לטפל בלקונה הזו יחד עם שר הרווחה. זה לא קרה.

כמה חודשים אחרי אותה ישיבה התנאים הוקשחו גם במה שנוגע לתחום אחריותו של שפיגלר, והמוסד לביטוח לאומי החליט לדרוש ממורי הדרך את האישור שלא יכלו לספק. בפברואר, ביטוח לאומי יזם שיחות עם ארגוני העובדים כדי לקבל את הסכמתם לשינוי התקנות כך שהאחריות לתשלום דמי הביטוח תעבור אליהם.

אך שוב, הכוונה היא לחשב את הסכום לפי שומת מס הכנסה שהיא הרווח בניכוי הוצאות. מורי הדרך חוששים שבאופן הזה המוסד פשוט לא רוצה לעבור ידנית על החשבוניות שמתקבלות במהלך השנה, ורוצה להסתפק בהזנת נתון מספרי אחד שהוא גם נמוך יותר מגמול העבודה שהם מקבלים.

בטווח הזמן המיידי הם דורשים ביטול של החובה להמציא את אישורי המעסיקים על ההפרשות לדמי ביטוח, לשלם את כל דמי האבטלה ומענקי ההסתגלות לפי החשבוניות על שלושת החודשים שקדמו לקורונה.

קבוצת תיירים שעוטים מסכות עם המדריך שלה בעיר העתיקה בירושלים, 17 בנובמבר 2020 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
קבוצת תיירים שעוטים מסכות עם המדריך שלה בעיר העתיקה בירושלים, 17 בנובמבר 2020 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בטווח הזמן הארוך יותר, הם רוצים חקיקה שתגדיר במפורש את שהמוסד לא יתנה את תשלומי האבטלה באישור מעסיק, עבור העובדים בסיווג המיוחד הזה, שכולל גם מקצועות אחרים כמו מרצים, ספורטאים, עובדי במה ושחקני תאטרון, בהיקף של מאות אלפי אנשים.

ח"כ מיקי לוי פנה בחודש שעבר למנכ"ל הביטוח לאומי בדרישה לתקן את הצו שמונע דמי אבטלה מאותם מורי דרך שמחזיקים את רכב התיירות. הוא ציין ש"בנובמבר ביטוח לאומי נסוג בו מכל ההבטחות שניתנו לך ולוועדת הכספים. מורי דרך בני 67 ומעלה לא יכולים לקבל מענק הסתגלות, שמחליף דמי אבטלה. אלה מורי דרך מבוגרים, וביטוח לאומי פשוט מתעלל בהם".

החרב על הצוואר

"המדינה מיישמת איתנו את העיקרון הנודע יד אחת נותנת ויד שניה לוקחת. קודם נתנו, עכשיו מחפשים איך לקחת", אומר ד"ר דויד גורביץ', שמנהל קבוצה שמסייעת למורי הדרך לממש את הזכויות שלהם מול הבירוקרטיה של ביטוח לאומי.

"למורי דרך תמיד יש הרבה מעסיקים, ואי אפשר לצפות מהם להתקשרות רגילה מולם כמו שמקובל במקצועות אחרים. מתחילת הקורונה היה הרבה בלגן עם החישוב של דמי האבטלה. רוב האנשים לא קיבלו מה שמגיע להם. הבטיחו לנו שיחשבו את דמי האבטלה לפי מה שרשום בחשבוניות, לפי השכר שקיבלנו מהסוכנים.

ד"ר דויד גורביץ' (צילום: באדיבות המצולם)
ד"ר דויד גורביץ' (צילום: באדיבות המצולם)

"אבל בביטוח הלאומי גילו שהדבר מצריך אותם לקרוא את החשבוניות והחוזים באופן ידני ויש להם מחסור בכוח אדם, אז הודיעו לנו באופן חד צדדי שישלמו דמי אבטלה מוקטנים.

"הסכומים הרשומים במערכת קטנים מהשכר האמיתי, כי מדובר על מספרים לאחר שהפחיתו מתוכם את כל ההוצאות של מס ההכנסה. זה בניגוד להחלטות בתי המשפט בעבר, אבל אין עם מי לדבר בביטוח הלאומי.

"לא מספיקה המכה הזו, לאחר מספר חודשים פתאום הוסיפו דרישה חדשה – להביא אישור שמעסיק שילם עבורך דמי ביטוח. בלי המסמך הזה אומרים 'מצטערים, אתם לא שכירים'. הדרישה הזו היא במפורש בניגוד לחוק. המשמעות היא שידרשו להחזיר גם את דמי האבטלה ששולמו.

"מי שאין לו את המסמך מהמעסיקים, כלומר כל מורי הדרך שעבדו עם חשבוניות, יצטרך לקזז ולהחזיר לביטוח לאומי סדר גודל של 70% מהכנסות של השנה הקודמת וכ-40% לשנה הנוכחית. גם מה שהרווחנו לפני הקורונה וגם מה שנרוויח לאחר הקורונה.

"בקרב בני 67 ומעלה המצב יותר קשה. רובם פשוט מתייאשים ולא מצליחים לקבל את הכמה אלפי שקלים בודדים שאמורים להציל אותם מתחילת הקורונה. יש מקרים קורעי לב של אנשים שלא מצליחים לקבל משהו שיחזיק אותם.

"בקרב בני 67 ומעלה המצב יותר קשה. רובם פשוט מתייאשים ולא מצליחים לקבל את המעט שאמור להציל אותם מתחילת הקורונה. יש מקרים קורעי לב של אנשים שלא מצליחים לקבל משהו שיחזיק אותם"

"המעסיקים לא רוצים לתת את האישור, ולמעשה רובם בכלל סגורים כי אין תיירות נכנסת ובאופן כללי, לנפק את המסמך הזה לטענתם עלול לסבך אותם משפטית. החוק מחייב אותם לשלם ביטוח לאומי ורובם חסכו.

תיירים מאורוגוואי עם המדריך שלהם בעיר דוד בירושלים, יולי 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
תיירים מאורוגוואי עם המדריך שלהם בעיר דוד בירושלים, יולי 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"גילינו זאת רק עכשיו וזה שהמעסיקים התרשלו ולא פעלו בהתאם לחוק לא אמור לפגוע בזכויות העובד. אלא מה? הפקידים בביטוח לאומי הבינו שאין להם דרך להתמודד עם המעסיקים, והרבה יותר קל לדרוש את הכסף חזרה מהעובד.

"כרגע בהינף יד ביטלו לנו את מעמד השכירים למרות החוק המפורש שאומר אחרת. המבוגרים לא יכולים לקבל מענקי הסתגלות ואי אפשר להגיש תביעות אבטלה חדשות או לתקן סכומים שלא חושבו נכון".

נכון לעכשיו, ההתחשבנות מול העובדים על הסכומים שכבר שולמו להם מושהית, והחשש הוא שברגע שייגמר מצב החירום במשק, ביטוח הלאומי יתחיל לשלוח דרישות חוב על כל הסכומים למי שלא דאג לספק את טפסי ה-857, כפי שממשיך ואומר גורביץ': "יש גם את החרב הזו שמונפת על הצוואר. בשלב מסוים יעשו התחשבנות ואחריה יוציאו הודעות חוב מטורפות על השנתיים האחרונות. משתמשים בהתחשבנות הזו כסוג של איום על הארגונים המקצועיים.

"יש גם את החרב הזו שמונפת על הצוואר. בשלב מסוים יעשו התחשבנות ואחריה יוציאו הודעות חוב מטורפות על השנתיים האחרונות. משתמשים בהתחשבנות הזו כסוג של איום על הארגונים המקצועיים"

"בביטוח לאומי רוצים שהארגונים יסכימו לקבע את צורת החישוב של דמי האבטלה המוקטנים בחקיקה. לפי הטיוטות של שינוי הצו שהעבירו לארגונים, לצורך החישוב מגובה השכר בחשבונית יורידו את ההוצאות. יקטינו את כל הקצבאות של אותם עובדים במקצועות שתחת צו סיווג מבוטחים. אם אותו עובד יעבור פגיעה בעבודה או ייצא לחופשת לידה, הפיצוי שיקבל יהיה נמוך יותר.

מדריכת תיירים בהר הזיתים. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
מדריכת תיירים בהר הזיתים. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"מבסיס החישוב יירדו כל ההוצאות והקצבה תקטן. עושה רושם שישנם גורמים בביטוח הלאומי שרוצים להכשיר את השינוי הזה כי פירושו שהפקיד לא יצטרך בכלל להסתכל על החשבוניות. מנסים לעשות פה במחטף שינוי בחקיקה הרבה יותר גדולה מעבר לתקופת הקורונה, ובסופו של דבר להפחית בזכויות של מאות אלפי אנשים".

תגובת המוסד לביטוח לאומי: "ראשית, נדגיש כי בשל משבר הקורונה, הביטוח הלאומי הוציא הנחיות מקלות לפיהן לא ייערך למורי דרך שמקבלים דמי אבטלה בגלל משבר הקורונה חישוב מחדש לסכום הקצבה, אלא במקרים בהם מורה הדרך יבקש זאת באופן יזום.

"מורה דרך שמגיש בקשה לדמי אבטלה נדרש להציג טופס 857. ללא אישור זה, אין באפשרותנו לאשר את זכאותו לדמי אבטלה. בנוגע למורי הדרך שעובדים עם תיירים ולקוחות מחו"ל, נושא זה נמצא בבדיקה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,747 מילים
כל הזמן // שבת, 16 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.