סובבתי ביום הצום האחרון של רמדאן במזרח ירושלים, וקשה היה להשתחרר מן הרושם, כי בעוד שבערים המעורבות בישראל הרוחות סוערות, דווקא מזרח ירושלים רגועה. זה מפתיע, כי לכאורה "הצלת אל-אקצא" היא הסיסמה של המהומות בישראל.
סובבתי ביום צום רמדאן האחרון במזרח ירושלים, וקשה היה להשתחרר מהרושם, כי בעוד שבערים המעורבות הרוחות סוערות, דווקא מזרח ירושלים רגועה. הרי לכאורה "הצלת אל-אקצא" היא סיסמת המהומות
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מן השיחות עם המזרח ירושלמים אפשר להבין מה קרה בירושלים, ומן הזווית הזאת מה קורה בישראל.
יש למזרח ירושלמים טענות קשות נגד ישראל, אבל הם רוצים לטפל בבעיות האלה בעצמם ולא רוצים התערבות מן החוץ. לא של הרשות הפלסטינית (מבחינתם אבו מאזן הוא "מרגל", וכך הם קראו לאנשי פתח כאשר הם ביקשו לרכב על הגל), לא של ערביי ישראל (הם סילקו את אחמד טיבי וסירבו לקבל את מנסור עבאס כאשר ביקש לבוא לשיח' ג'ראח), ולא של חמאס. יש אהדה לחמאס, אבל לא למעורבות פעילה של חמאס במזרח העיר. חמאס כתנועה לא קיימת במזרח ירושלים, והמפלגה האסלאמית המאורגנת והחזקה, חיזב א-תחריר, נעלמה מן האירועים.
מי עשה את הבלגנים על הר הבית? לדברי המזרח ירושלמים היו אלה ערביי ישראל, חלק מן העימות בין התנועה האסלאמית הדרומית והצפונית. מי שסילק באמת את ראיד סלאח מהר הבית זה הווקף המוסלמי. ישראל עצרה אותו, אבל הווקף מנע את כל אירועי ההזדהות אתו.
זה לא אומר שהכל סבבה. רחוק מזה. יכולה להגיע נקודת זמן שגם מזרח ירושלים תצטרף למהומות, ואז נאבד את אחדות העיר, אם לא את העיר עצמה.
המזרח ירושלמים רוצים את אחדות העיר, אבל במעמד של שיוויון עם היהודים. הדברים אמורים בעיקר ביחס מפלה לדבריהם ביכולת שלהם להשיג אישורי בנייה, ואפילו אישורים לפתוח בתי קפה וחנויות בשטחים הגובלים בשכונות היהודיות או בתוכן. לעומת זאת האפוטרופוס על נכסי נפקדים מאפשר ליהודים לחדור לשכונות הערביות כמו בשיח' ג'ראח. התחושה היא שליהודים מקלים ולערבים מקשים.
יכול להיות שאין ממש בתחושות האלה, אבל זאת ההרגשה הרווחת במזרח העיר, ויש לשים אליה לב.
מנקודת המבט הזאת אפשר לקבל פרספקטיבה על הנעשה בישראל. מזרח ירושלים רוצה להשתלב בישראל, וערביי ישראל כבר עברו את השלב הזה והם רוצים להשתלב לא רק בכלכלה אלא גם בשלטון. מזרח ירושלים רוצה את השילוב מעמדה של שיוויון ואת תשומת לבה של ישראל לצרכי הערבים כמו תשומת הלב שהיא מעניקה לצרכי היהודים.
מזרח ירושלים רוצה להשתלב בישראל. ערביי ישראל כבר עברו את השלב הזה והם רוצים להשתלב גם בשלטון ולא רק בכלכלה. מזרח ירושלים רוצה את השילוב מעמדה של שיוויון ואת תשומת לב ישראל לצרכי הערבים
אני הייתי מוסיף לכך עוד תובנה. יש לשים לב כי מי שחולל את המהומות בישראל היו לוד והבדואים בנגב. מה שמשותף להם זה שאלו אזורים בשליטת אירגוני פשע. מה שעומד ברעיון השתלבות ערביי ישראל במוסדות השלטון הוא הרצון להילחם בכנופיות הפשע. אין להוציא מכלל אפשרות שכנופיות הפשע רוצות לחבל בממשלת השינוי כדי לסכל מאמץ מרוכז לחסל אותם. אליהם הצטרפו גורמים פן ערביים בצפון שרוצים לסכל את השתלבות ערביי ישראל בשלטון מסיבות אידאולוגיות.
וגם סתם חמומי מח לא חסר.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
האם החזקה נרחבת של נשק בידי אזרחים פרטיים היא דבר טוב או רע? השאלה הזו – אחת השאלות הטעונות והמפלגות ביותר בפוליטיקה האמריקאית – כמעט שלא נידונה בציבוריות הישראלית. אצלנו, הפרקטיקה המקובלת הייתה שצה"ל והמשטרה אוחזים בנשק ומספקים את הביטחון לאזרחים; הבעלות הפרטית על נשק הינה מצומצמת, יחסית.
אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי מדיניות. גלעד ארדן, כשר לביטחון פנים, פעל להרחיב את הזכאות של אזרחים לרישיון נשק, ועבור השר הנוכחי, איתמר בן גביר, חימוש של אזרחים הוא מטרה מרכזית.
אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.
בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? אז זהו שלא. כולם אמנם אומרים שבזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, אבל בפועל עוסקים בפוליטיקה – ובאינטנסיביות רבה.
בזמן המלחמה, ובתוך המשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים, בשבוע שעבר, אישרה הממשלה תקציב מעודכן לשנת 2023. ניתן היה לחשוב שכל הכספים הקואליציוניים – כספים פוליטיים – יוסטו לצרכי המלחמה. אז ניתן היה לחשוב. הממשלה החליטה שפוליטיקה עכשיו חשובה לא פחות – ואולי יותר – מצרכי המלחמה; וכך כמעט חמישה מיליארדי שקלים הלכו לחיזוק הקואליציה ולא לצרכי המלחמה.
ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.
"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"
קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת
בדובאי לא תימצא נוסחה לפתרון משבר האקלים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם.
הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי – COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ולא.
יש לעבור לאידיאליזציה של ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים ומימן.
תכנון של אנרגיה אזורית בה כורים קטנים, בלתי מסוכנים ומודולריים (SMR – עד MW 300) מייצרים את כול סוגי האנרגיה הנדרשים: חשמל עבור האוכלוסייה בהתאם לצריכה – יום/לילה, חום להפקת מימן ירוק כאשר צריכת החשמל קטנה (חורף/קיץ, יום/לילה, נקודות שיא, דרישה עבור האוכלוסייה, תעשיה, מנועים, רכב חשמלי.
כורים גרעיניים (ביקוע, היתוך) עושים את העבודה באמינות רבה יותר, ללא פליטות וזול יותר.
הכול תוך שלוקחת בחשבון את הצרכים של המרחב (אזור) אותו משרתת.
אפשרות לקיום אידיאליזציה של ייצור אנרגיה נקייה, זולה תוך סינרגיות של המימן והגרעין. יכולת התמרון לעבור מיצור חשמל להפקת חום וייצור מימן כחומר דלק נקי למנועים או אגירת אנרגיה וייצור חשמל רק לפי הצורך הסביבתי יש להם ערך כלכלי רב הנותן פתרון כללי למערכת האנרגיה העולמית ומערכת "אפס" פליטות אם מגיעים לאידיאליזציה של מערכת כזו היודעת לייצר את כול האנרגיה אליה תוכננה (וזה הרעיון של SMR).
אני חושב שזה הפתרון הכלכלי והאקולוגי הטוב ביותר לספק צורכי האנרגיה של האנושות ולמנוע המשך פליטות (דבר שהאנרגיות המתחדשות רוח ושמש רחוקות מלספק – כרייה והפקת חומרי מבנה מאד פולטת, סינרגיה עם אגירה וקיבולת מייקרת חשמל ירוק לרמת אי כדאיות).
חובה על משתתפי וועידת האקלים COP28 בדובאי לקחת החלטות חשובות ולא להמשיך "לשחק" באנרגיות מתחדשות. זה הפתרון הכי טוב הקיים ומקווה שאליו חותרים.
אנשי איכות הסביבה בפועל תומכים באנרגיה גרעינית, מימן ואנרגיית היתוך
מכיוון שזו דרך בטוחה לייצר כמויות בלתי מוגבלות של אנרגיה עם זיהום מינימלי או פגיעה בטבע.
שומרי סביבה אידיאולוגיים מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה הזו.
סינרגיה (אִגְבּוּר) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם