סובבתי ביום הצום האחרון של רמדאן במזרח ירושלים, וקשה היה להשתחרר מן הרושם, כי בעוד שבערים המעורבות בישראל הרוחות סוערות, דווקא מזרח ירושלים רגועה. זה מפתיע, כי לכאורה "הצלת אל-אקצא" היא הסיסמה של המהומות בישראל.
סובבתי ביום צום רמדאן האחרון במזרח ירושלים, וקשה היה להשתחרר מהרושם, כי בעוד שבערים המעורבות הרוחות סוערות, דווקא מזרח ירושלים רגועה. הרי לכאורה "הצלת אל-אקצא" היא סיסמת המהומות
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מן השיחות עם המזרח ירושלמים אפשר להבין מה קרה בירושלים, ומן הזווית הזאת מה קורה בישראל.
יש למזרח ירושלמים טענות קשות נגד ישראל, אבל הם רוצים לטפל בבעיות האלה בעצמם ולא רוצים התערבות מן החוץ. לא של הרשות הפלסטינית (מבחינתם אבו מאזן הוא "מרגל", וכך הם קראו לאנשי פתח כאשר הם ביקשו לרכב על הגל), לא של ערביי ישראל (הם סילקו את אחמד טיבי וסירבו לקבל את מנסור עבאס כאשר ביקש לבוא לשיח' ג'ראח), ולא של חמאס. יש אהדה לחמאס, אבל לא למעורבות פעילה של חמאס במזרח העיר. חמאס כתנועה לא קיימת במזרח ירושלים, והמפלגה האסלאמית המאורגנת והחזקה, חיזב א-תחריר, נעלמה מן האירועים.
מי עשה את הבלגנים על הר הבית? לדברי המזרח ירושלמים היו אלה ערביי ישראל, חלק מן העימות בין התנועה האסלאמית הדרומית והצפונית. מי שסילק באמת את ראיד סלאח מהר הבית זה הווקף המוסלמי. ישראל עצרה אותו, אבל הווקף מנע את כל אירועי ההזדהות אתו.
זה לא אומר שהכל סבבה. רחוק מזה. יכולה להגיע נקודת זמן שגם מזרח ירושלים תצטרף למהומות, ואז נאבד את אחדות העיר, אם לא את העיר עצמה.
המזרח ירושלמים רוצים את אחדות העיר, אבל במעמד של שיוויון עם היהודים. הדברים אמורים בעיקר ביחס מפלה לדבריהם ביכולת שלהם להשיג אישורי בנייה, ואפילו אישורים לפתוח בתי קפה וחנויות בשטחים הגובלים בשכונות היהודיות או בתוכן. לעומת זאת האפוטרופוס על נכסי נפקדים מאפשר ליהודים לחדור לשכונות הערביות כמו בשיח' ג'ראח. התחושה היא שליהודים מקלים ולערבים מקשים.
יכול להיות שאין ממש בתחושות האלה, אבל זאת ההרגשה הרווחת במזרח העיר, ויש לשים אליה לב.
מנקודת המבט הזאת אפשר לקבל פרספקטיבה על הנעשה בישראל. מזרח ירושלים רוצה להשתלב בישראל, וערביי ישראל כבר עברו את השלב הזה והם רוצים להשתלב לא רק בכלכלה אלא גם בשלטון. מזרח ירושלים רוצה את השילוב מעמדה של שיוויון ואת תשומת לבה של ישראל לצרכי הערבים כמו תשומת הלב שהיא מעניקה לצרכי היהודים.
מזרח ירושלים רוצה להשתלב בישראל. ערביי ישראל כבר עברו את השלב הזה והם רוצים להשתלב גם בשלטון ולא רק בכלכלה. מזרח ירושלים רוצה את השילוב מעמדה של שיוויון ואת תשומת לב ישראל לצרכי הערבים
אני הייתי מוסיף לכך עוד תובנה. יש לשים לב כי מי שחולל את המהומות בישראל היו לוד והבדואים בנגב. מה שמשותף להם זה שאלו אזורים בשליטת אירגוני פשע. מה שעומד ברעיון השתלבות ערביי ישראל במוסדות השלטון הוא הרצון להילחם בכנופיות הפשע. אין להוציא מכלל אפשרות שכנופיות הפשע רוצות לחבל בממשלת השינוי כדי לסכל מאמץ מרוכז לחסל אותם. אליהם הצטרפו גורמים פן ערביים בצפון שרוצים לסכל את השתלבות ערביי ישראל בשלטון מסיבות אידאולוגיות.
וגם סתם חמומי מח לא חסר.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
תחת הכותרת סוחטת הרגשות: "בנק הפועלים הורה לבטל סליקת תרומות להנצחת לוחם" – פורסמה השבוע כתבה (Ynet, 24/03/2024) המתארת תביעה נגד מסכת התעללות לכאורה של הבנק ושל חברת סליקה – בעמותה, המנהלת קמפיין תרומות להנצחת זכרו של לוחם שנהרג בצפון הרצועה.
התביעה קובלת על התערבות הממשל האמריקאי בפרויקט הנצחה תמים לכאורה, שמקושש תרומות למפעל חייו של הנופל. למעשה, מדובר בטענות מניפולטיביות, המצניעות את העובדה ש"מפעל החיים" המדובר הוא מאחז בלתי חוקי, שספג סנקציות אמריקאיות בשל אלימות כלפי פלסטינים. המוסדות הפיננסיים הישראליים נענים לדרישת הממשל בסירובם להעביר דרכם תרומות, שבפועל עוקפות את אותן סנקציות.
ארנון הראל הוא פעיל חברתי, קהילתי ופוליטי. גמלאי מחינוך והוראה בתיכון. לימודי תואר שני למשפטים, למערכות מידע; לימודי תואר ראשון לגיאוגרפיה ומדע המדינה, לימודי ארץ ישראל. 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות, 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה.
בשם אלוהים הרחמן והרחום
לאחרונה נתקלתי בדבריו של הרב שלמה אבינר, הקושרים את כל המוסלמים ואת כל הערבים לחמאס. מכאן נבע הצורך להעמיד דברים על דיוקם ולשפוך אור על הנקודות שעלו מדבריו.
שיח' מוחמד שריף עודה הוא ראש העדה האחמדית בישראל, מחמד פועל רבות על מנת לשמור על מרקם החיים בין האוכלוסיות בארץ ומרבה לארח כנסים לכלל אנשי הדת והתושבים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. יש יותר מדי מסלפים ומאחזי עיניים בכדור הארץ.
2. מבין היותר מתעתעים – הדתיים למיניהם ולדתותיהם (כל הדתות, ללא יוצא מהכלל).
3. כל דת, אילו רק היה מתאפשר לה, הייתה מוחקת מעל פני האדמה את שאר הדתות, לכן אף דת אינה טובה יותר מאחרת, וכולן מיותרות ושליליות לחלוטין.
4. אני בעד להפסיק את כל הדתות, כיום אין בהן יותר מאשר אחיזת עיניים ותו לא.
איני בקיא די כדי להציג פסוקים קיימים בקוראן המנוגדים תכלית הניגוד לאלו שמצטט השיח'. ככל הידוע לי, הקוראן אינו מקור הסמכות היחיד או, אפילו, העקרי ממנו שואבים מוסלמים את הרצוי להתנהג לפיו. , "סירת אלנבי" שהיא סיפור חייו של הנביא מחמד והחדית' הם מקורות סמכות "שימושיים" יותר, והתנהלות נביא האסלאם הייתה אלימה ומניפולטיבית.
מעבר לכל הנ"ל מוסלמים כיהודים בוחרים באסלאם וביהדות הרצויה להם.
כמו שמתחת למע' ההפעלה החלונאיות של מיקרוסופט ניתן למצוא תשתית של Dos
כך מתחת למעטה הדקיק של המונותיאזים רוחשת ג'אהיליה: יהודית, נוצרית ומוסלמית. מתברר שכמה פסוקים בכתבי הקודש אין בהם די בכדי למגר את העובדה שהומו סאפיינס הוא החיה הרצחנית ביותר בחלד. דאעש, חמאס וחיזבאללה הם בראש וראשונה ארגוני פשע שמציעים לאנושות אפיקים לתיעול הברוטאליות הטבעית, ולא בכדי ההתקפה הרצחנית, כמו גם עריפות הראש ומעשי האונס משלהבים את העולם כולו.
אני מאמין לשיח' בכוונותיו הטובות, אבל העובדות מסביב סותרות את הצהרותיו. תכביר אינה קריאה לאהבת אדם, תשאלו את היזידים והישראלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם