מבצע שומר נתניהו, או בשמו הרישמי: "שומר החומות" הגיע לקיצו. זה לא יהיה מופרך כל כך להגיד שלצד הרצון המוצדק מאין כמותו להשיב את השקט והבטחון לתושבי הדרום ובפרט ליישובי העוטף, לראש הממשלה היו עוד מספר סיבות טובות (עבורו, כמובן) להדליק את השטח דווקא בתקופה הזאת.
מבצע שומר נתניהו, או בשמו הרישמי: "שומר החומות" הגיע לקיצו. לא יהיה מופרך להגיד שלצד הרצון המוצדק להשיב את השקט לתושבי הדרום, לרה"מ היו עוד כמה סיבות טובות (עבורו) להדליק את השטח
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
נתניהו, כמו תמיד, הצליח ללהטט בכישרונו הרב בין תדמית המנצח האולטימטיבי ובין הטרימינולוגיה המוכרת של הקורבן הנרדף, המלבה שינאה ופחד. הוא לא ידע את נפשו מאז קיבל יאיר לפיד את המנדט. בעיקר כשבעזרת נפתלי בנט, הנמסיס הותיק של דיירי בלפור, הצליח יו"ר יש עתיד להגיע להסכמות כלליות להקמת קואליציית שינוי חדשה ומרעננת נטולת נתניהו והביביסיטים.
בצר לו, ומתוך תחושה שכל האמצעים כשרים, רתם ביבי את כל מה שנדרש כדי להצית (תרתי משמע) את מי ומה שצריך על מנת לעכב – ובסופו של דבר גם להוריד מהפרק – את הרכבת הממשלה החדשה.
איך? בעיקר בעזרתו האדיבה של איתמר בן גביר. שיהיה ברור מראש: בן גביר לא עושה דבר ללא אישורו או לפחות ידיעתו של ראש הממשלה. הח"כ החדש התנדב בשמחה להגביר את הלהבות במקום הכי נפיץ במזרח התיכון ואולי בעולם כולו.
במקביל, נעזר נתניהו בנכס הפוליטי המשמעותי ביותר שלו – הבייס המאוהב והפנאטי, כדי להגביר את המתח הגבוה גם ככה סביב הר הבית. תוסיפו לכל זה את ההתעקשות הלא מובנת לפנות דווקא בתקופה הזאת של צום הרמדאן תושבים משכונת שיח ג'ראח, והעיכוב המכוון של הבחירות ברשות הפלסטינית – והנה קיבלנו מתכון הרסני לסבב לחימה טרגי והרסני.
למזלנו, יש עוד כמה שחקנים משמעותיים במשחק הלא נגמר הזה. אם בתחילת המערכה עוד זכתה ממשלת ישראל להבנה וגיבוי מסוים מממשל ביידן, ככל שעברו הימים התעוררו שאלות מוצדקות ומובנות מוושינגטון לירושלים.
בצר לו, ומתוך תחושה שכל האמצעים כשרים, רתם ביבי את כל מה שנדרש כדי להצית (תרתי משמע) את מי ומה שצריך על מנת לעכב – ובסופו של דבר גם להוריד מהפרק – את הרכבת הממשלה החדשה
הטריגר הראשוני הגיע לאחר הפצצת בניין התקשורת בעזה. פעולה מוצדקת ככל שתהיה, לא ייתכן להוציא לפועל החלטה כזאת, שעל פניו נתפסת כיוצאת דופן וחריגה, ללא ליווי הסברתי לשאר העולם. עצם העובדה שמדינת ישראל יצאה למבצע כזאת ללא מערך הסברה לאומי היא לא פחות משערורייה. עם כל הכבוד לדובר צהל, מדינת ישראל לא יכולה להסתמך על דברור צבאי בלבד. מי שלא מבין את זה, ומי שלא מבין את חוקי המשחק, ובייחוד בדעת הקהל העולמית בכל הקשור ליחסי הכוחות בין ישראל ועזה, לא יכול לצפות להבנה ותמיכה אוטומטית מבחוץ.
ועכשיו, ביום שאחרי, מונחת לפנינו סידרת שאלות מהותיות העוסקות בעיקר ביחסים שבין האזרחים הערבים והיהודים. את השסעים והמתחים שנפערו בימים האחרונים בשלל ערים מעורבות ניתן וחייב לתקן, ולא בשמיים היא. יש כאלה שישמחו מהמשך ליבוי השנאה. הקריירה הפוליטית והתקשורתית שלהם בנויה על כך. אך הכח לשנות את המצב בידינו, כי כדי להביא לשינוי המיוחל נדרש לאגד כוחות לכדי מאבק משותף יהודי-ערבי למען שלום ושוויון. מאבק שמתמקד בצורך לנקות את האורוות, להקים ממשלה שפויה המייצגת נאמנה את כלל החברה הישראלית, והמבינה את סכנות הקרבות בעזה והפילוג המתגבר בחברה הישראלית, והפועלת למען כלל אזרחיה מתוך תפיסה של צדק חברתי.
כל זה, כאמור, אפשרי בהחלט. כל מה שזה דורש ממקבלי ההחלטות זה להציב את ישראל והישראלים – כל הישראלים – לפני הכל. הבחירה בין המשך שלטון הפחד והחושך לבין תקווה ואופטימיות מעולם לא היה קל יותר.
מאיר מישאל. פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
תחת הכותרת סוחטת הרגשות: "בנק הפועלים הורה לבטל סליקת תרומות להנצחת לוחם" – פורסמה השבוע כתבה (Ynet, 24/03/2024) המתארת תביעה נגד מסכת התעללות לכאורה של הבנק ושל חברת סליקה – בעמותה, המנהלת קמפיין תרומות להנצחת זכרו של לוחם שנהרג בצפון הרצועה.
התביעה קובלת על התערבות הממשל האמריקאי בפרויקט הנצחה תמים לכאורה, שמקושש תרומות למפעל חייו של הנופל. למעשה, מדובר בטענות מניפולטיביות, המצניעות את העובדה ש"מפעל החיים" המדובר הוא מאחז בלתי חוקי, שספג סנקציות אמריקאיות בשל אלימות כלפי פלסטינים. המוסדות הפיננסיים הישראליים נענים לדרישת הממשל בסירובם להעביר דרכם תרומות, שבפועל עוקפות את אותן סנקציות.
ארנון הראל הוא פעיל חברתי, קהילתי ופוליטי. גמלאי מחינוך והוראה בתיכון. לימודי תואר שני למשפטים, למערכות מידע; לימודי תואר ראשון לגיאוגרפיה ומדע המדינה, לימודי ארץ ישראל. 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות, 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה.
בשם אלוהים הרחמן והרחום
לאחרונה נתקלתי בדבריו של הרב שלמה אבינר, הקושרים את כל המוסלמים ואת כל הערבים לחמאס. מכאן נבע הצורך להעמיד דברים על דיוקם ולשפוך אור על הנקודות שעלו מדבריו.
שיח' מוחמד שריף עודה הוא ראש העדה האחמדית בישראל, מחמד פועל רבות על מנת לשמור על מרקם החיים בין האוכלוסיות בארץ ומרבה לארח כנסים לכלל אנשי הדת והתושבים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. יש יותר מדי מסלפים ומאחזי עיניים בכדור הארץ.
2. מבין היותר מתעתעים – הדתיים למיניהם ולדתותיהם (כל הדתות, ללא יוצא מהכלל).
3. כל דת, אילו רק היה מתאפשר לה, הייתה מוחקת מעל פני האדמה את שאר הדתות, לכן אף דת אינה טובה יותר מאחרת, וכולן מיותרות ושליליות לחלוטין.
4. אני בעד להפסיק את כל הדתות, כיום אין בהן יותר מאשר אחיזת עיניים ותו לא.
איני בקיא די כדי להציג פסוקים קיימים בקוראן המנוגדים תכלית הניגוד לאלו שמצטט השיח'. ככל הידוע לי, הקוראן אינו מקור הסמכות היחיד או, אפילו, העקרי ממנו שואבים מוסלמים את הרצוי להתנהג לפיו. , "סירת אלנבי" שהיא סיפור חייו של הנביא מחמד והחדית' הם מקורות סמכות "שימושיים" יותר, והתנהלות נביא האסלאם הייתה אלימה ומניפולטיבית.
מעבר לכל הנ"ל מוסלמים כיהודים בוחרים באסלאם וביהדות הרצויה להם.
כמו שמתחת למע' ההפעלה החלונאיות של מיקרוסופט ניתן למצוא תשתית של Dos
כך מתחת למעטה הדקיק של המונותיאזים רוחשת ג'אהיליה: יהודית, נוצרית ומוסלמית. מתברר שכמה פסוקים בכתבי הקודש אין בהם די בכדי למגר את העובדה שהומו סאפיינס הוא החיה הרצחנית ביותר בחלד. דאעש, חמאס וחיזבאללה הם בראש וראשונה ארגוני פשע שמציעים לאנושות אפיקים לתיעול הברוטאליות הטבעית, ולא בכדי ההתקפה הרצחנית, כמו גם עריפות הראש ומעשי האונס משלהבים את העולם כולו.
אני מאמין לשיח' בכוונותיו הטובות, אבל העובדות מסביב סותרות את הצהרותיו. תכביר אינה קריאה לאהבת אדם, תשאלו את היזידים והישראלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם