מה שעורר את סבב הלחימה החדש בין ישראל לחמאס הוא מסגד אל-אקצא, ומה שיחזיר את היציבות הוא גם מסגד אל-אקצא, ומילת הקסם היא הסטטוס קוו.
הסדרי הסטטוס קוו נקבעו בין ישראל לבין הווקף המוסלמי אחרי מלחמת ששת הימים. על פיהם, רחבת המסגדים שייכת במלואה לאיסלאם, והכותל והרחבה שמולו שייכת במלואה ליהדות. ישראל אחראית על הבטחון ברחבת המסגדים, וישראלים יכולים לעלות על הר הבית כתיירים ולא לצרכי דת.
במימדים היסטוריים – זה הישג עצום לישראל וליהדות. הסטטוס קוו עד אז היה שאסור ליהודים לעלות על הר הבית בכלל. הכותל המערבי והרחבה שמולו שייכים לווקף ורק פירמאן מיוחד של הסולטן העות'מאני מתיר ליהודים להתפלל בכותל בלי שום זכות של בעלות.
אבל ההישג המיוחד של הסטטוס קוו של שנת 1967 הוא, שמוסד מוסלמי מרכזי כמו הווקף מכיר בחובה של כוח בטחוני ישראלי/יהודי להגן על מסגדים, ועוד מסגדים כל כך מרכזיים לאיסלאם כמו המסגדים על הר הבית.
ההישג המיוחד של הסטטוס קוו משנת 1967 הוא, שמוסד מוסלמי מרכזי כמו הווקף מכיר בחובה של כוח בטחוני ישראלי/יהודי להגן על מסגדים, ועוד מסגדים כל כך מרכזיים לאיסלאם כמו המסגדים על הר הבית
אחרי הסכמי אוסלו נחתמו הסכמי השלום בין ישראל לירדן, וההסכמים בין ישראל לווקף עלו על הכתב כהסכמי שלום מחייבים בין שתי מדינות. ישראל הכירה במעמדה המיוחד של ירדן בהר הבית בהסכמי הקבע עם הפלסטינים אם וכאשר ייחתמו.
להסכמי הסטטוס קוו בין ישראל לירדן והווקף קמו הרבה אוייבים. האוייב הראשון היה אירגון פתח של ערפאת. הם ניסו לקעקע את ההסכמים, אבל בסוף קיבלו את בכורת ירדן, ולא בלי מאבק ביניהם.
אוייב יותר חמור היה תנועת האחים המוסלמים – טורקיה, התנועה האיסלאמית של ראיד סלאח והמופתי של ירושלים עכרימה סברי, עושי דברו של ארדואן, שראה עצמו החליף המייצג את האחים המוסלמים.
לצערנו, לא כל הישראלים הפנימו את החשיבות האסטרטגית של הסכמי הסטטוס קוו – לא רק לשמור את היציבות בירושלים, אלא גם על השלום עם ירדן. זה לא מובן מאליו שמי ששומר על הגבול הארוך עם ישראל זה צבא ירדן. בישראל גברו הדרישות להתיר "תפילות" על הר הבית, בתמיכה של גורמים בממשלה. הדרישות, שהיו מלוות בחיפושים אחר אתר לבית כנסת על ההר, ובגורמים שדרשו להקים את בית המקדש במקום המסגדים – התקדמו מאוד בליכוד.
על רקע הופעת קבוצות הולכות וגדלות של יהודים דתיים שעולים על ההר ומנסים להערים על שומרי הווקף והמשטרה כדי להתפלל, ירדן הואשמה שנכשלה בתפקידה כשומרת ירושלים – ולתוך החלל הזה נכנסה חמאס.
זירת המלחמה עם ישראל הייתה עזה – אבל הקרב היה על ירושלים. כעת חמאס דורשת שיהודים לא יעלו על הר הבית. כלומר לקבוע סטטוס קוו חדש המוציא את ישראל מן המשוואה, וגם את ירדן, ומקדמת את מעמד האחים המוסלמים כבעלי תביעה על ההר.
על רקע הופעת קבוצות הולכות וגדלות של יהודים דתיים שעולים על ההר ומנסים להערים על שומרי הווקף והמשטרה כדי להתפלל, ירדן הואשמה שנכשלה בתפקידה כשומרת ירושלים – ולתוך החלל הזה נכנסה חמאס
ישראל חייבת לדחות על הסף את הדרישות האלה, והיא לא לבד. גם ירדן, אשף וסעודיה לא ירשו לחמאס בשם האחים המוסלמים להכניס רגל להר הבית.
כך או אחרת – אין מנוס כעת לרענן את עקרונות הסטטוס קוו. ניסוח מחדש של הסטטוס קוו עם ירדן ועם מדינות ערביות נוספות כמו סעודיה הם העוגן להחזרת היציבות.
בית המקדש יכול לחכות לבוא המשיח, במהרה בימינו, אמן.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם