מוסד נשיא המדינה הוא הממלכתי, הסמלי והרשמי מכל מוסדות המדינה הקיימים. עד כדי כך סמלי ורשמי, שיש הטוענים כי דווקא בשל כך הוא המיותר מכולם ויש לבטלו.

מוסד נשיא המדינה הוא הממלכתי, הסמלי והרשמי מכל מוסדות המדינה הקיימים. עד כדי כך סמלי ורשמי, שיש הטוענים כי דווקא בשל כך הוא המיותר מכולם ויש לבטלו

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ומה בעצם תפקידו של נשיא המדינה מלבד תפקיד סמלי וייצוגי? נשיא המדינה מעניק שני דברים עיקריים: לאחר הבחירות הוא מעניק מנדט לחבר כנסת שקיבל את מרב הקולות וההמלצות מחברי הכנסת להרכיב קואליציה, והוא מעניק חנינות לפושעים שונים בהתאם להמלצות משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. אלה שני התפקידים העיקריים שלו.

האם לשם שני תפקידים נכבדים וחשובים אלו דרוש מוסד מפואר, יוקרתי ויקר כזה? לדעתי האישית לא. אפשר לוותר על מוסד הנשיאות ולקבוע שנשיא בית המשפט העליון יעניק מנדט לחבר הכנסת המומלץ אחרי הבחירות, ושיושב ראש הכנסת הנבחרת יעניק חנינות בהתאם להמלצות משרד המשפטים. אין צורך במוסד מיוחד רק לשם כך, ובוודאי לא לשם סמליות. חבל ומיותר להוציא כספי ציבור רבים כל כך על מוסד כזה.

אבל אם כבר קיים מוסד כזה ולא נראה שהוא יבוטל בעתיד הקרוב או הרחוק, חייבים לדעתי לבצע בו רפורמות ולשנות חוקים בעניינו.

ואלה מקצת השינויים שאני מציע:

מהות התפקיד

ככלל, נשיא המדינה הוא תפקיד ייצוגי, סמלי ורשמי בהגדרתו. עיקרו יחסי ציבור טובים למדינת ישראל ושאיפה לאחד בין חלקי העם השונים. לכן המועמד לנשיאות לא יהיה פוליטי ולא ייוצג מטעם מפלגה כזו או אחרת. הנשיא מייצג את העם בלבד, את כל העם, בלי הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית ועמדה פוליטית.

בחירת הנשיא

מכיוון שנשיא המדינה אינו תפקיד פוליטי ואין לו שום סמכות פוליטית להחליט החלטות ולקבוע מדיניות, בחירתו צריכה לעבור לאזרחי ישראל. אזרחי ישראל ורק הם יקבעו מי יהיה הנשיא, שכאמור יהיה נשיא א־פוליטי ויאחד בין חלקי העם השונים. נשיא א־פוליטי שאינו תלוי במפלגה כזאת או אחרת יהיה עצמאי ולא יהיה חשש שיהיה נתון לסחיטה פוליטית וכיו"ב.

מכיוון שלנשיא אין סמכות פוליטית, בחירתו צריכה לעבור לאזרחי ישראל. רק הם יקבעו מי הנשיא, שיהיה א־פוליטי ויאחד בין חלקי העם השונים. נשיא שאינו תלוי במפלגה לבחירתו יהיה עצמאי וללא חשש לסחיטה פוליטית

התמודדות לתפקיד

למוסד נשיא המדינה יהיה רשאי להתמודד כל אזרח מעל גיל חמישים ללא עבר פלילי. אזרח בעל עבר פלילי ולו הקל ביותר לא יוכל להתמודד. הנשיא שייבחר ישלם מיסים כשאר אזרחי ישראל ולא יהיה מעל החוק או מורם מעם.

הצהרות חובה לפני הכניסה לתפקיד

נשיא המדינה שייבחר יחויב להישבע אמונים למדינת ישראל ולחוקיה בדומה לשבועת חברי הכנסת הנבחרים. כמו כן, הוא יחויב בהצהרת הון והצהרת ניגודי עניינים ככל שקיימים כאלה. ועד שזה יקרה, הנשיא שייבחר בעוד כשבועיים על ידי הכנסת, יהיה חייב להצהיר שאין לו שום הסכם כתוב או בעל פה עם ראש הממשלה, הנאשם נתניהו, שאין שום יחסים אסורים של תן וקח ושוחד לכאורה עם נתניהו ושהוא לא יחון את נתניהו במסגרת תפקידו.

חשדות לפלילים

נשיא שייחשד או יואשם בפלילים במהלך כהונתו יעבור שימוע מהיר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ואם יש צורך אף הדחה על ידי הכנסת.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

האירועים הטרגיים שהתרחשו במתחם בז"ן בעקבות התקפת הטילים האיראנית, אשר גבו אובדן חייהם של שלושה עובדים מסורים, הם בראש ובראשונה טרגדיה אנושית שהותירה את כולנו אבלים וכואבים.

מבצע "עם כלביא", במסגרת מלחמת חרבות ברזל, הרחיב את הסיכונים הביטחוניים בכלל המדינה, ובתוך כך בערים כמו בת ים, ראשון לציון, בני ברק, תל אביב, באר שבע וחיפה. עם זאת, אין לגזור ממשבר ביטחוני זה מסקנות פזיזות באשר לעתידו של משק האנרגיה בישראל, כפי שמובאות בכתבתו של אביב לביא שפורסמה לאחרונה ב"זמן ישראל". למרבה האירוניה, העובדות המובאות בכתבה מובילות דווקא למסקנה הפוכה מזו שהכותב מציע – והן מחייבות חיזוק התעשייה המקומית, בוודאי שלא פירוקה.

ניר קנטור הוא מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים.

"אני לא מספיק רזה", "לא מספיק שרירי", "רחוקה מהאידיאל" – אלו רק חלק מהאמירות הנפוצות שמהדהדות בקרב רבים בקהילה הלהט"בית, המשקפות את הלחץ החברתי הנרחב בנושא דימוי הגוף. חודש הגאווה השנה היה אמור להביא איתו צבעוניות, שמחה וחגיגה של נראות – אך המלחמה השאירה את כולם במרחבים המוגנים מאימת הטילים האיראניים.

גם בימים כתיקונם, ללא ההסתגרות במקלטים ובממ"דים שחווינו במלחמה מול איראן, ישנם רבדים פנימיים עמוקים של התמודדות עם דימוי גוף ומשקל, המשפיעים באופן משמעותי על הבריאות הנפשית והפיזית של הקהילה.

ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.

מתחילת השנה נרצחו בישראל 20 נשים על רקע של אלימות במשפחה. האלימות המשתוללת אינה פוסחת על נשים מאף קבוצה בישראל, ולרוצחים לא משנה גיל הקורבן, ההשתייכות החברתית או המיקום הגיאוגרפי.

אחת הנרצחות האחרונות היא קוותר זיתאווי בת ה-60 מאום אל-פחם, שנדקרה למוות בידי בנה. הוא ניסה לרצוח בדקירות גם את אשתו ההרה. בשבת לפניה נרצחה דניאלה יעקובוביץ', בת 67 מנהריה, שבנה דקר אותה למוות. כמה ימים לפני כן נרצחה ילנה גאלובסקי, בת 51 מבת ים, כשבן זוגה דקר אותה לעיני בתם והתאבד. הרשימה האיומה והמדממת הזו הולכת ומתארכת, שתיקת הרשויות רועמת וברור לכולנו שהרצח הבא הוא רק עניין של זמן.

עו"ד מרים זלקינד היא מנהלת הקליניקה למשפט ומגדר במכללה למנהל, בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות במדיניות ציבורית.

שובל גל היא סטודנטית למשפטים במכללה למנהל, משתתפת בקליניקה למשפט ומגדר ומתנדבת במקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.