במהלך מערכת "שומר החומות" שמענו פוליטיקאים קוראים לחזור לקשר עם רמאללה, מכיוון שהעדפת עזה על חשבון רמאללה "הייתה שגיאה", וכי ישראל ניתקה את עזה מרמאללה כי לא רצתה "לעשות תהליך שלום".

אומנם יש טעם בניסיון להעדיף עכשיו את רמאללה על עזה, אבל יש להיזהר שלא לפתח ציפיות בלתי ניתנות למימוש, כמו "חידוש תהליך השלום", "העברת כספי הסיוע לעזה דרך רמאללה", "איחוד מחדש של הגדה לעזה", וכיוצא באלה אשליות.

אומנם יש טעם בניסיון להעדיף עכשיו את רמאללה על עזה, אבל יש להיזהר לא לפתח ציפיות בלתי ניתנות למימוש, כמו "חידוש תהליך השלום", "העברת כספי הסיוע לעזה דרך רמאללה", "איחוד מחדש של הגדה לעזה", וכיוצא באלה אשליות

ראשית, מהתבוננות במה שקרה בסוריה עולה שצריך לשחרר את ישראל מרגשות אשמה על כך "שבגללה" השיחות עם אשף נכשלו ושהיא גרמה לפילוג הפלסטיני בכוונה. מה שראינו בסוריה היה, שבמזרח התיכון אף אחד לא מוותר לאף אחד, ואין פשרות. אחרי כל סבבי "ההסכמות" בוועידות ז'נבה על סוריה, התחדשו הקרבות מייד, עד שבאה רוסיה ושמה סוף למהתלה הטרגית.

כך הדבר גם בבעיה הפלסטינית. כל ההתקדמויות שהושגו היו כאשר ישראל ויתרה. הפלסטינים לא ויתרו ולא התפשרו. מתי ראינו זאת שוב? בשיחות של פתח וחמאס. שם שני הצדדים לא ויתרו והנתק בין הגדה לעזה העמיק והתבסס. אין שום סיבה לחשוב שאם יתחדשו השיחות עם ישראל כעת, המצב ישתנה ובלי ויתורים ישראליים שיסכנו את קיומה של מדינת ישראל – שוב נגיע למבוי סתום שיסכן אותנו בפרץ אלימות חדש.

מהי תחנת הסיום של השיחות עם ישראל כפי שהפלסטינים רואים אותה? ישראל נסוגה לקווי 1967, עם חילופי שטחים של 2 אחוז, אשר פירושם הוא שישראל צריכה לבחור בין פינוי אריאל לפינוי מעלה אדומים, כלומר: מלחמת אזרחים אמיתית.

נוסף על כך, הקשר בין הגדה לעזה יעבור במעבר בטוח שהוא בעצם שטח פלסטיני אקס טריטוריאלי, שהופך את הנתק בין הגדה לעזה לנתק בין צפון ישראל לדרומה.

גם השמים מעל המדינה הפלסטינית הם ריבוניים פלסטיניים ואסור יהיה לחיל האוויר לטוס מעליהם.

זאת תמונת הסיום של הפלסטינים לשיחות מוצלחות, ועליה הם לא מוכנים לוותר.

עכשיו, העברת הסיוע לעזה דרך רמאללה. הרעיון הזה נוסה גם בעבר. חמאס לא יכול לקבל זאת, וגם לא יקבל. בעבר, כאשר הגיעו לעזה בכירי הרשות כדי לחנוך את מפעל התפלת מי הים בחוף עזה – מטען צד התפוצץ בדרך והבכירים נסו על נפשם. המסר היה – כלכלת עזה היא של חמאס ולא של פתח. מאז, חמאס קיבל את הסיוע של קטאר ישירות.

בעבר, כשהגיעו לעזה בכירי הרש"פ כדי לחנוך את מפעל התפלת מי הים בחוף עזה – מטען צד התפוצץ בדרך והבכירים נסו על נפשם. המסר היה – כלכלת עזה היא של חמאס ולא של פתח. מאז, חמאס קיבל את הסיוע של קטאר ישירות

החרמת קטאר כרגע לא תחזיק מים, כי מי שבאמת הביא להפסקת אש הייתה קטאר, בזכות הכסף שהיא מזרימה לחמאס, והעובדה שראשי חמאס כמו הנייה ומשעל נמצאים בה.

כרגע, מצרים וירדן דוחפות למנגנון שיעביר את כספי הסיוע דרך רמאללה, אבל עדיין אין כספי סיוע, ואם עזה לא תסכים, זה לא יתממש.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

כמה מעלות טובות לבנימין נתניהו עבורנו:

אילו טיפח את החמאס אך לא מימן את פעילותו – דיינו.
אילו מימן את פעילותו ולא איפשר את התחמשותו – דיינו.
אילו איפשר את התחמשותו ובניית מנהרותיו אך לא התעלם מכוונותיו – דיינו.
אילו התעלם מכוונותיו ולא העלים מעמו את תוכניותיו – דיינו.
אילו רמס ליהודים את ביטחונם אך הותיר בידיהם את משטרם – דיינו.
אילו החריב את משטרם ולא קרע להם את העם – דיינו.
אילו קרע להם את העם אך לא השניא אותם על כל העולם – דיינו.
אילו השניא אותם על העולם ולא הדביר את יחסיהם עם בנות בריתם – דיינו.
אילו בודדם מכל בנות בריתם אך הותיר את ארצות הברית לצידם – דיינו.
אילו רמס את משענתם ולא הפקיר את חטופיהם לגורלם – דיינו.
אילו הפקיר את צפונם ואת דרומם ולא חילל את עברם –  דיינו.
אילו חילל את עברם ולא גזל את עתידם – דיינו.
אילו אפשר לנו לפתח את הפצצה ולא הפך אותה לבלתי נחוצה – דיינו.
אילו פטר אותנו מכל דאגה ולא עשה בעמו וידוא הריגה – דיינו!

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.

לאחרונה פורסם על ידי מרכז מנור ממשק המפלח את חברי הכנסת והשרים לפי מקומות מגורים ומצביע על מגמה מדאיגה: רובם (כשני שליש) גרים בין חדרה לגדרה (לרבות ירושלים), ואף חבר כנסת או שר לא גר דרומית לירוחם.

יתרה מזאת, הנתונים חושפים פער משמעותי בייצוג: על כל חבר כנסת או שר הגר בצפון הארץ גרים כ-107 אלף תושבים, לעומת פחות מ-39 אלף תושבים ביהודה ושומרון ופחות מ-45 אלף תושבים בגוש דן.

אלעד בן-זקן הוא סטודנט למשפטים ופעיל חברתי. חבר מערכת בכתב העת "משפט וממשל" ובקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.