לאחר צעדת מג"ב והיס"מ אתמול בירושלים, אולי הגיע הזמן להוציא את חגיגות איחוד ירושלים מידי סקטור מסויים בחברה הישראלית, כדי שיום ירושלים יהיה באמת חג ישראלי, נחלת כל חלקי הציבור ולא רק יידישאי דתי.

לאחר צעדת מג"ב והיס"מ אמש בירושלים, אולי הגיע הזמן להוציא את חגיגות איחוד ירושלים מידי סקטור מסויים בחברה הישראלית, כדי שיום ירושלים יהיה באמת חג ישראלי, נחלת כל חלקי הציבור ולא רק יידישאי דתי

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מה שראינו אתמול בירושלים לא היו חגיגות איחוד העיר, אלא אירועי חלוקת העיר מחדש. ירושלים תישאר מאוחדת לא על פי מספר הדגלים שיתנופפו בגאון, אלא אם ערביי מזרח ירושלים ירצו את האיחוד הזה. עד הרגע הזה הם מעוניינים באיחוד, אבל הפיכת הדגל לאצבע בעין של הערבים, מאיצה תהליכים של מורת רוח וכעס, עד לרגע הפיצוץ שבו הערבים יגיבו.

ברגע הזה ירושלים תחולק שוב.

הצורך לגייס מספר כל כך מסיבי של שוטרי מג"ב ויס"מ להגן על הצועדים – ולהגן על הסוחרים מתגרת ידם של הצועדים – מעיד כי ירושלים כבר בהתפרקות. אם תתחזק התחושה בקרב הערבים שממשלת ישראל דואגת רק ליהודים על חשבונם, הם לא ימצאו עוד עניין באיחוד.

בכל האינתיפאדות הקודמות ערביי מזרח העיר לא נגררו אחרי רמאללה ועזה. הם רצו את אחדות העיר. אנו מקרבים אותם לנקודה שהם עלולים להוביל את האינתיפאדה הבאה.

מוות לערבים pic.twitter.com/PD9Aq4HQoL

— نير حسون Nir Hasson ניר חסון (@nirhasson) June 15, 2021

גם נושאי הדגלים בגאון חייבים לקחת בחשבון שתרומתם לאחדות העיר היא בכך שרוב הישראלים מדירים רגלם מירושלים, ושהפרובוקציה אתמול מול חמאס יצרה כעס ומורת רוח בקרב הישראלים. רובם גם לא מזדהים עם הריקודים האידשאיים, המוכרים רק בחוגי הישיבות ולא לציבור הרחב.

גם נושאי הדגלים בגאון חייבים לקחת בחשבון שתרומתם לאחדות העיר היא בכך שרוב הישראלים מדירים רגלם מירושלים, ושהפרובוקציה אתמול מול חמאס יצרה כעס ומורת רוח בקרב הישראלים

לשנה הבאה הייתי מכין חג חדש, שעם ישראל יזדהה אתו, כמו למשל טיולים והדרכות באתרי העיר הקסומים, אירועי תרבות ובילוי, כולל ביקור בהר הבית כתיירים הבאים להתפעל מיפי המסגדים בהדרכת אנשי הווקף, על פי מה שנקבע בהסכמי הסטטוס קוו שישוקמו. ובמקום מצעד הדגלים – מצעד הפרחים, שבו יחלקו פרחים בעיר העתיקה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

התקיפה האיראנית הנרחבת על ישראל הינה אירוע חסר תקדים, שאין להקל ראש בחומרתו. מדובר בעימות ישיר איראני-ישראלי ראשון מסוגו, במהלכו שוגרו לעבר שני אתרים עיקריים בישראל, בסיסים של חיל האוויר, מעל ל-300 פריטי חימוש שונים. אירוע שעלול היה לגרום לאבדות ונזק רב.

סיכול הכוונות האיראניות, הישג מרשים בפני עצמו, איננו מפחית מעוצמת האתגר שהונח לפתחן של ישראל, ארה"ב ולמעשה האזור כולו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

איש אחד נסע לבית ספר נודע בסקוטלנד לעבור קורס יקר ויוקרתי למדריכי קיאקים.

ביום של מבחן ההסמכה הים היה סוער במיוחד. הקבוצה התאספה על החוף, והאיש בדק את הציוד בקפידה, הוסיף חבלים ומצופים, חילק מחדש את חניכיו לזוגות, בדק את תקינות מכשירי הקשר, ועוד כהנה וכהנה, כל אות ותו כפי שלמד בקורס המפרך.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב