הסטטוס קוו נשבר - מה באמת עומד מאחורי סערת אביתר

המאחז הלא-חוקי אביתר, יוני 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
Sraya Diamant/Flash90
המאחז הלא-חוקי אביתר, יוני 2021

הדבר הראשון שצד את עיני כשהגעתי לאביתר הייתה עמדת המשטרה בכניסה למאחז. כנער גבעות לשעבר אני רגיל שעמדת משטרה בכניסה נמצאת שם כדי למנוע ממך להיכנס למאחז. אבל לא כאן. הפעם השוטרים עשו חיפושים כדי למנוע הכנסת חומרי בניין, אך לא מעבר לכך.

הדבר הראשון שצד את עיני כשהגעתי לאביתר הייתה עמדת המשטרה בכניסה למאחז. כנער גבעות לשעבר אני רגיל שעמדת משטרה בכניסה נמצאת שם כדי למנוע ממך להיכנס למאחז. אבל לא כאן

בהמשך הגעתי למאחז עצמו וקשה היה להבדיל בינו לבין מאחזים מבוססים הקיימים כבר 20 שנה. מעל ל-50 משפחות, קיוסק, בית מדרש וגן ילדים. עשרות נערים ונערות מסתובבים במקום, לומדים, מכינים ארוחת צהריים או בונים.

בשלב מסוים מכריזים על סיור במקום עם ראשון התושבים לנערים שהגיעו לאחרונה ועדיין לא הספיקו להיות באחד הסיורים האלה שנעשים תדיר. אחד הנערים אומר לי, "הם לא רוצים לתת לנערים להסתובב לבד, שלא יקבלו רעיונות עצמאיים".

בסיור, התושב מדבר נגד ועדות קבלה בישובים ביו"ש; הוא סבור שהן פוגעות ב"יישוב הארץ" וחושב שצריך לקבל גם חילונים. שאלתי אותו מה לגבי זוגות להט"בים, הוא טיפה גמגם ואז אמר שכולם מוזמנים לגור, אך במוסדות החינוך זה כבר עניין אחר. הוא גם הבהיר שזו עמדתו האישית והיא אינה משקפת בהכרח את עמדת כלל התושבים.

אם לשפוט מהפיד ברשתות החברתיות ומהכותרות באתרים ובמהדורות, המחלוקת סביב מאחז אביתר היא אחד הסיפורים הגדולים של השבוע. מבט מקיף יותר, למשל על הפופולריות של הערך "אביתר (מאחז)" בוויקיפדיה, מנבא שככל הנראה בימים הקרובים אף אחד כבר לא יזכור שהיה סיפור כזה, ושהוא איים על שלמותה של הממשלה הראשונה שסיימה את עידן נתניהו: ביום ראשון היה הערך במקום ה-10 ברשימת הנצפים ביותר בוויקיפדיה, ביום שני הוא זינק למקום החמישי, ומשם צנח למקומות 38 ו-24. הניוז סייקל נתן, הניוז סייקל לקח.

אבל חשוב להתעכב על מה שידוע לנו על אביתר, ובעיקר על מה שלא ידוע לנו: למשל, העובדה שבניגוד לרושם שמתקבל, ראשיתו של המאחז הזה אינה במאי האחרון; אביתר למעשה קיים לסירוגין כבר מ-2013, בדינמיקת חתול ועכבר של הקמה ופירוק, הקמה ופירוק וחוזר חלילה.

בקרוב לא נזכור שהיה סיפור כזה, שאיים על שלמות הממשלה הראשונה שסיימה את עידן נתניהו: ביום שני זינק למקום 5 ברשימת הנצפים בוויקיפדיה, ומשם צנח למקומות 38 ו-24. הניוז סייקל נתן, הניוז סייקל לקח

מעניין לבחון את הדינמיקה הזו, כי היא יכולה לחשוף את המנגנון הסבלני הזה, שמתחיל בקרוואן וחצי ולבסוף מסתכם בהתיישבות מבוססת עם כוח לשאת ולתת עם הממשלה. מבט מעמיק עוד יותר יכול אולי לספק גם תמונת מצב על תהליכי עומק ביחסי הכוחות בין גרעיני ההתיישבות ונערי הגבעות מול המדינה, באופן שמושפע גם מהתזמון הפוליטי.

בואו נתחיל בהגדרות: כשמדברים על "מאחזים" צריך להבין שישנם שני סוגים: ישובים לכל דבר ועניין, שפשוט לא הוסדרו (מה שלאחרונה מכונה "ההתיישבות הצעירה"); ומאחזים שאף אחד לא ממש דמיין שהם יתפתחו לישובים של ממש. באחרונים לרוב אין אפילו מים זורמים וחשמל, ולכן הם ברוב המקרים גם לא אטרקטיביים למשפחות (למעט אולי משפחות בודדות שמוכנות לגור בתנאים כאלה).

אבל ההבדל הכי חשוב בין שני הסוגים לא קשור לחשמל ומים. הוא קשור לתדירות הפינוי: מאחזים מהסוג האחרון מפונים כל הזמן ובאופן מהיר ויחסית מיידי. התדירות משתנה אבל בדרך כלל לא נותנים למבנה לעמוד יותר מכמה חודשים. לכן המבנים הם לרוב מבנים ארעיים, זולים מאוד לבנייה (וגם קלים לפירוק). באופן טבעי, התנאים האלו מביאים לכך שמי שגר במקום הם בעיקר רווקים. אם יש זוגות הם בדרך כלל זוגות צעירים.

מאז תקופת ההתנתקות ב-2005, נדמה שהמדיניות של ממשלת ישראל והמנהל האזרחי היא לא לאפשר הקמת ישובים חדשים. היו כמה חריגים כמו "עמיחי", שנבנה כחלק מהסכם פינוי עמונה, וישובים כמו "כרם רעים", "לשם" ועוד כמה שכבר קיבלו אישורים או שרשמית הוגדרו כשכונה של ישוב קיים. אבל אלה ישובים שממילא לא נמצאים במיקום אסטרטגי מבחינת מאבק הקרקעות בין יהודים לפלסטינים, אלא בתוך גושי ישובים קיימים.

הקמה של ישוב חדש במיקום אסטרטגי, סמוך לכפרים פלסטינים, זה באופן עקרוני דבר שהמדינה לא איפשרה. במקרים שבהם היו ניסיונות כאלה, המאחזים פונו באופן שגם מנע את האפשרות לחזור אליהם ולפתח אותם ליישוב עם תשתיות מבוססות.

מעניין לבחון את דינמיקה החתול והעכבר, ההקמה והפירוק, כי היא יכולה לחשוף את המנגנון הסבלני הזה, שמתחיל בקרוואן וחצי ולבסוף מסתכם בהתיישבות מבוססת עם כוח לשאת ולתת עם הממשלה

"אביתר" הוקם במאי 2013, לאחר הרצח של אביתר בורובסקי בצומת תפוח. יוסי דגן, שהיה אז סגנו של גרשון מסיקה, ראש מועצת שומרון דאז, העביר לשם את לשכתו, ואליו הצטרפו אנשי תנועת "נחלה" בראשות דניאלה וייס. כפי שהיה ניתן לצפות (ככל הנראה גם בידי מקימי המאחז עצמו) "אביתר" פונה תוך יומיים.

אבל מאז אותו פינוי החל להיווצר גרעין שקרא לקמת ישוב חדש במקום. בשנים הבאות, בכל שנה ביום ירושלים, התקיימה צעדה לאזור. ב-2015 אף הצטרפה לצעדה תנועת הנוער בני עקיבא. ב-2016 היה הניסיון הראשון של עלייה לקרקע עם עשרות משפחות של "גרעין מחדשי ציון". הפעילים הרבים על משפחותיהם נשארו ללון בלילה בהסכמת הצבא, תוך התחייבות להתפנות בבוקר. ואכן כך היה.

ב-2018, לאחר פיגוע הדקירה בצומת אריאל שבו נרצח הרב איתמר בן גל ופיגוע הירי ליד חוות גלעד שבו נרצח רזיאל שבח, גרעין של משפחות עלה אל האזור מחדש. הם פונו תוך פחות משבועיים.

בשנים האחרונות התקיימה תפילת מנחה בכל יום שישי במקום, כאשר לעיתים הגיעו אנשים לחזק מכל רחבי הארץ. ביום שישי שקדם לעליה המחודשת לקרקע הגיע אוטובוס מישיבת ההסדר בבת ים. ובמאי השנה, לאחר הרצח של יהודה גואטה, שוב הוקם המאחז.

איכשהו, המאחז שבפעמיים הראשונות פונה תוך יומיים ופעם השלישית פונה תוך שבועיים – החזיק הפעם (ולמעשה ממשיך להחזיק) כבר קרוב לחודשיים. יותר מכך, הפעם הוא זוכה לחיבוק מצד גורמים רשמיים: ח"כ ניר אורבך מימינה הגיע לחזק, סיעת הציונות הדתית העבירה לשם את לשכתה, וסיעת ש"ס כולה באה לבקר ולתמוך.

היו גם מבקרים רצויים פחות מבחינת אנשי המאחז: חברי הכנסת גבי לסקי ומוסי רז ממרצ הגיעו מלווים בפעילות ופעילי תנועת "עומדים ביחד" – וקראו לפנות את המקום.

איכשהו המאחז, שבפעמיים הראשונות פונה תוך יומיים ופעם השלישית פונה תוך שבועיים – החזיק הפעם (ולמעשה ממשיך להחזיק) כבר קרוב לחודשיים. יותר מכך, הפעם הוא זוכה לחיבוק מצד גורמים רשמיים

מה קרה הפעם? מה השתנה? הקונסטלציה הפוליטית. המאחז הוקם כאשר רה"מ לשעבר בנימין נתניהו כבר הבין ככל הנראה שהוא בדרך לאופוזיציה. נפתלי בנט, רה"מ המיועד, ספג לאורך המו"מ הקואליציוני ביקורת רבה מימין, וכמו שאפשר לראות עכשיו, אופוזיציית הימין ממש לא מתכוונת לתת לממשלה לנוח על זרי הדפנה.

האם ההתבססות של אביתר הפעם קשורה למבנה הפוליטי השברירי בצמרת ההנהגה החדשה? אני אישית סבור שכן. אנשי המאחז, בכל אופן, מספרים שהמצב הפוליטי אינו, ולא היה, שיקול בהקמת המאחז מחדש.

עמיחי בן דוד, תושב המאחז וחבר הנהלה, אמר לי השבוע בביקור שלי בשטח:

"קודם כל, חשוב לי להגיד שהעלייה למאחז הייתה ספונטנית. הייתי בחתונה של אחי, קיבלתי סמס על הפיגוע, הגעתי הביתה ולאחר התלבטות הילדים נשארו בבית עם אשתי ונסעתי עם שכן נוסף לעלות לאביתר. לדעתי אין קשר למצב הפוליטי. יכול להיות שהייתה לזה השפעה עקיפה, אך עיקר ההבדל היה שילוב הכוחות: תנועת נחלה, קבוצה מתושבי יצהר והמועצה האזורית שומרון. כל אחד התמקד בנישה שלו: הבאת ציבור מרחבי הארץ, בניית בתים ותשתיות והבאת אנשי ציבור וגב ציבורי ופוליטי. אני לא שולל שהמצב הפוליטי השפיע על התוצאה הסופית, אבל זה לא נכלל במערך השיקולים מלכתחילה כסיבה לעלייה לקרקע".

כדאי להתעכב על תנועת "נחלה", שהיוותה חלק מרכזי בהקמת "אביתר" ושמתוכה הוקם הגרעין ששמר על מודעות ציבורית למקום לאורך השנים. התנועה התפצלה לפני כעשור מתנועת "נוער למען ארץ ישראל" לאחר חילוקי דעות על דרכי הפעולה.

אנשי "נחלה", שהיוו את רוב הממסד בתנועה-האם, סברו שיש לפנות אל הציבור ולהביא אותו לתמיכה בהתיישבות, בדגש על פריצת הסטטוס-קוו המקודש מ-2005, שבגינו נאסרה הקמת יישובים חדשים.

מה השתנה הפעם? הקונסטלציה הפוליטית. המאחז הוקם כשנתניהו הבין כנראה שהוא בדרך לאופוזיציה. האם התבססותו הפעם קשורה למבנה הפוליטי השברירי בצמרת ההנהגה החדשה? אני סבור שכן

התנועה הקימה מספר מאחזים לאורך השנים, רובם ננטשו, חלקם הקטן עדיין נהרסים כל כמה חודשים ומוקמים מחדש. אחד המאחזים שהוקמו עוד בימי "נוער למען ארץ ישראל" היה המאחז רמת מגרון (גילוי נאות: הייתי תושב המאחז בעבר). המאחז הוקם כמחאה נגד תושבי מגרון, שהסכימו למתווה פינוי. ב"נחלה" התנגדו, והתנגדות זו של התנועה לא השתנתה כאשר הוקמה "נחלה" ואף קיימת גם היום.

כשהגעתי ל"אביתר" השבוע, על רקע הדיונים על חתימת ההסכם, הנושא היה חם מאוד מאוד בשיח של הנערים במאחז, כולל קבוצה גדולה שישבה עם אחד מראשוני המאחז, שענה לטענותיהם וניסה להצדיק את ההסכם. בשלב מסוים, יו"ר "נחלה" צבי אלימלך שרבף כינס את הנערים בבית המדרש ונתן עידכון. גם בדבריו ניתן מענה לטענות נגד ההסכם.

אך בכל הדיונים האלה שמעתי התנגדויות שנגעו לפרטים בהסכם ועדות לחוסר האמון שיקויים. את ההתנגדות העקרונית ש"נחלה" הניפה בעבר בגאון לא שמעתי בשטח (בשונה מהרשתות החברתיות).

שאלתי את בן דוד איך זה שהם, שהתנגדו להסכמים בעבר באופן עקרוני ואף הקימו מאחז שכל כולו התרסה נגד ההסכם שחתמו אנשי המאחז השכן, נוהגים כך. התמצית של תשובתו מרתקת: מאותה סיבה ממש שאנשי שמאל מתנגדים כל כך, אנשי המאחז תומכים כל כך. יש כאן פריצה של הסטטוס קוו על אי הקמת ישובים חדשים ביו"ש.

לטענתו של בן דוד, ההבדל נעוץ בכך שבאותם מקרים היה מדובר בהסכמים שעסקו בישוב קיים וההסכמה הייתה להתפנות למקום אחר. כאשר מדובר בישוב שהוקם לפני רגע ואף אחד לא דמיין שהוא יתפתח עד כדי כך ובפרט שמדובר בהסכמה עקרונית שבסופו של דבר יקימו דה-פקטו (ובהמשך דה-יורה) ישוב חדש, ניתן לעשות הסכם.

שאלתי איך מתנגדי ההסכמים הסכימו. תמצית תשובתו מרתקת: מאותה סיבה שאנשי שמאל מתנגדים כל כך, אנשי המאחז תומכים כל כך. נפרץ הסטטוס קוו על אי הקמת ישובים חדשים ביהודה ושומרון

אפילו בדיקת הסקר לקרקעות, היא עצמה הליך נדיר מאוד ביו"ש, בפרט כאשר לא מדובר בקרקעות שצמודים לישוב קיים. צדיקים, כך נראה, מלאכתם אכן נעשית בידי אחרים.

דוב מורל עובד כפרילנס במחלקת הדאטה של שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה. סטודנט למשפטים, נער גבעות לשעבר וכיום פעיל בקבוצת 'הליברלים במרצ'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,487 מילים
כל הזמן // שבת, 24 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

פרשת NSO: ראש ממשלת צרפת דרש מבנט הבהרות

שקד: אם נחסן עוד חצי מיליון אנשים המגפה תדעך ● מיכאלי על הארד בטאקוונדו: השראה לילדות ולנערות ● השר פריג': "נפגשתי עם שרים פלסטינים, ליציבות שם יש השלכות אצלנו" ● בדיקת משרד הבריאות: 80% מהמחוסנים המאומתים – לא הדביקו אף אדם ● קורונה בישראל: 1,430 מאומתים חדשים, 89 במצב קשה ● בר־לב: האיסור על תפילה בהר הבית – משיקולים ביטחוניים

עוד 20 עדכונים

חולמים להחזיר אותנו 2000 שנה אחורה

בשבוע הבא תדון הכנסת במצב על הר הבית. מכיוון שלא הליגה הערבית, לא שום אירגון אסלאמי ולא שום גוף בינלאומי דן או ידון בנעשה על ההר, הרי אין מנוס מן המסקנה שעניין הר הבית הפך להיות עניין פנים ישראלי, עניין פנים פלסטיני ועניין שבין הישראלים לפלסטינים. מכל העולם הערבי, רק מלך ירדן עסק בכך, ומכאן שירדן די לבדה מכל העולם הערבי בכך שהנעשה על הר הבית מעניין אותה.

בשבוע הבא תדון הכנסת במצב הר הבית. מכיוון שלא הליגה הערבית, אירגון אסלאמי או גוף בינלאומי דן בנעשה על ההר, המסקנה היא שהר הבית הפך לעניין פנים ישראלי, פנים פלסטיני ובין הישראלים לפלסטינים

כדי לקבל קצת פרופורציה על ביטחונם של מקומות קדושים לאסלאם במזרח התיכון, הרי התקפות של הסונה נגד המקומות הקדושים לשיעה בעיראק הם  כבר עניין שבשגרה. רק לפני שבוע הייתה התקפה על בית תפילה שיעי בבגדאד וקודם לכן היו התקפות רצחניות גם במקומות הקדושים ביותר לשיעה בנג'ף ובכרבלא.

השיעים לא טומנים ידם בצלחת. הם ייסדו בתוך המסגד הגדול בדמשק, מסגד אומייה, בית תפילה שיעי. אתרי פולחן סוניים נחרבו עד היסוד ובכלל זה קברו של חאלד בן אל-וליד, כובש ירושלים לאסלאם.

אם כך, הבטחון שישראל מעניקה למסגדים על הר הבית על פי הסכמי הסטטוס קוו שומרים על שלמות המסגדים, והיא עושה זאת טוב יותר מן הבטחון שיש למסגדים בעולם הערבי.

הבטחון שישראל מעניקה למסגדים על הר הבית על פי הסכמי הסטטוס קוו שומרים על שלמות המסגדים, והיא עושה זאת טוב יותר מן הבטחון שיש למסגדים בעולם הערבי

אז על מה הוויכוחים על הר הבית? על שמירת הסטטוס קוו. ירדן רוצה לשמור על הסטטוס קוו עם ישראל. על פיה יש לה מעמד מועדף על ההר ולשיטתה היא שומר המקומות הקדושים. טורקיה, באמצעות חמאס והתנועה האסלאמית הצפונית רוצה לערער את מעמדה של ירדן, רע"ם של מנסור עבאס תומכת במעמדה של ירדן, ובישראל מתווכחים מה יותר קדוש – הר הבית או הכותל המערבי.

על מנת  להבין על מה מתווכחים היהודים, מומלץ לצפות בסרט הקצר "אלוהים רוצה בית" העוקב אחר היהודים שעולים על ההר.

במתק שפתים, על חליל וקלרינט, הנשים שעולות להר מסבירות לנו על מה מדובר. ומדובר לא רק בשינוי הסטטוס קוו המדיני על ההר, אלא שינוי כל שיטת המשטר.  ביטול הדמוקרטיה, ואפילו שינוי הדת היהודית והקמת יהדות חדשה.

לנשים הנחמדות הללו לא אכפת אם מימוש הקמת המקדש יחייב מלחמת גוג ומגוג. הן רוצות לבטל את פולחן הכותל, כי הכותל חוסם את הכניסה למקום הקדוש האמיתי – בית המקדש.

מה שמתחייב מן הדברים האלה, והם לא נאמרו במפורש, זה שהיהדות החדשה שמנסים להקים על הר הבית שוללת לא רק את הכותל אלא גם את בית הכנסת. יש כאן חזרה אלפיים שנה אחורה, לוויכוח בין הקנאים הסיקריקים ליוחנן בן זכאי, שבנה את היסודות ליהדות של בית הכנסת שהיא היהדות של ימינו.

במתק שפתים, על חליל וקלרינט, הנשים שעולות להר מסבירות שמדובר לא רק בשינוי הסטטוס קוו המדיני על ההר, אלא בשינוי כל שיטת המשטר. ביטול הדמוקרטיה ואפילו שינוי הדת היהודית והקמת יהדות חדשה

עם כל הכבוד לאחמד טיבי ולעמיחי שיקלי – מה שמונח על כף המאזנים הוא הרבה מעבר לדגל ולהמנון על הר הבית, אלא בטחונה של ישראל ושלמותה של היהדות.

אחרי שיהודים הרסו לאלוהים שני בתים, מי אומר שהוא רוצה שהם יבנו לו בית שלישי?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 498 מילים

ראיון אוליבר סטון פותח מחדש את תיק קנדי

שלושים שנה אחרי סרטו העלילתי שעסק בהתנקשות בנשיא קנדי, חוזר הבמאי אוליבר סטון אל זירת הפשע עם סרט תיעודי עתיר ראיונות חדשים וראיות שטרם נחשפו ● "ועדת החקירה הייתה אפילו יותר מושחתת ממה שחשבנו", אומר הבמאי בראיון לזמן ישראל, "זו הייתה הוצאה להורג שבוימה בחוכמה"

עוד 1,434 מילים

ראיון ילד הפלא החרדי של הבייסבול האמריקאי

כדי לא לחלל שבת, הוא ישן במלון קרוב מספיק למגרש, כך שיוכל להגיע אליו ברגל ● סוגיית האוכל הכשר לא מטרידה אותו: הוא מתכנן לעשות משלוחים או להביא אוכל יחד עימו ● ג'ייקוב שטיינמץ עשה החודש היסטוריה, כשהיה לשחקן הבייסבול החרדי הראשון שנבחר בדראפט על ידי קבוצה מהליגה הבכירה

עוד 1,332 מילים

למקרה שפיספסת

המלך עבדאללה נפגש השבוע עם הנשיא האמריקאי, ובכך הפך למנהיג הערבי הראשון שנפגש עם ביידן מאז נכנס לתפקידו - דבר המלמד על חשיבות ירדן בעיני הממשל ● פרשת NSO פוגעת בישראל לא רק במערב, אלא גם במזרח התיכון ● במצרים מציינים 69 שנים למהפכה ששינתה את המדינה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 973 מילים

הטרור כמסחטת לייקים

אשים את נפשי בכפי ואגע בציפור הנפש הישראלית: "הטרור". הרעיון לקחת את הסיכון הזה נולד מתגובה למאמר דעה של בן דרור ימיני על המימון לסרט "הברך" (שלדבריו לא צפה בו). בתגובה שאלתי אותו אם תמימי הורשעה בתמיכה בטרור. התגובה זכתה לתגובות רבות. ימיני מיהר לצרף סרטון שבו תמימי מדברת על כך שצריך לעזור לפלסטינים בכל דרך, תוך שהיא מציינת שזה כולל גם פיגועי התאבדות.

ישראל בעד הטרור!לגמרי כצפוי, הסרט הישראלי, כלומר אנטי-ישראלי, שמוקדש לעהד תמימי, תומכת הטרור וחיסול ישראל, זכה בפרס…

Posted by ‎בן-דרור ימיני BEN-DROR YEMINI‎ on Saturday, July 17, 2021

המונח טרור נכנס ללקסיקון הפוליטי המערבי במהפכה הצרפתית, לתיאור מהלכי הדיכוי של המהפכנים נגד יריביהם הפוליטיים בשנים 1793-4. כ-17000 הוצאות להורג חוקיות ועוד משהו כמו 23000 לא חוקיות בוצעו בשנים אלה במשטר הטרור של המהפכנים. יש חוקרים שמכלילים גם 200000 נוספים שנהרגו בתקופה הזאת כחלק ממשטר הטרור.

זו לא תהיה סקירה היסטורית על המונח טרור. יש מגוון אפשרויות לקרוא על זה, מוזמנים לקרוא את הספר Political Terrorism של Alex Schmidt & Albert Jongman. הספר מצא שהיו 109 הגדרות שונות בספרות לטרור (ב-1988).

כאשר ניסו למצוא מכנה משותף גילו שממש קשה לעשות זאת. הפעלת אלימות הופיעה רק ב-83% מהמקרים; פוליטית הופיעה ב-65%; איום ב-47%; ועוד. מכאן, שניתן לראות שהספרות התקשתה להגיע להסכמה על הגדרה של טרור. הסיבה הכי חשובה לחוסר ההסכמה היא פוליטיקה ואינטרסים. יש אינטרס להשיג בעלות על המילה טרור, כיוון שיש קונצנזוס שטרור זה רע.

הספר מצא 109 הגדרות בספרות לטרור. "הפעלת אלימות" הופיעה ב-83% מהמקרים; "פוליטית" ב-65%; "איום" ב-47%. המחלוקת נובעת מהאינטרס להשיג בעלות על המילה טרור, לנוכח הקונצנזוס שטרור זה רע

המבוכה הזאת מעלה שאלות שהגדרה של טרור צריכה להצליח לאפשר להבדיל ביניהן:

  1. בהנחה שמסכימים שטרור נועד למטרות פוליטיות, מה ההבדל בין טרור לבין צורות אחרות של אלימות פוליטית?
  2. האם קיים טרור ממשלתי? והאם טרור ממשלתי וטרור שמהווה התנגדות הם חלקים אותה תופעה?
  3. איך מבדילים בין טרור לפשעים פליליים, ואיך מבדילים אותו ממלחמה?
  4. האם טרור זאת קטגוריה תחת אלימות / כוח / השפעה / כפייה?
  5. האם יש טרור לגיטימי וכיצד ניתן להצדיק טרור?
  6. מה הקשר ומה ההבדל בין טרור לבין לוחמת גרילה?

מדינות ערב ואש"ף טענו לאורך שנים רבות שלוחמי חופש אינם טרוריסטים, כדי לאפשר לגיטימציה לפעולות טרור נגד ישראל. חאפז אסד אמר ב-86:

"אנחנו תמיד התנגדנו לטרור. אבל טרור זה משהו אחד, ומאבק לאומי נגד כיבוש זה משהו אחר. אנחנו מתנגדים לטרור, ועל כל פנים אנחנו תומכים במאבק נגד כיבוש ע"י תנועות לשחרור לאומי".

הרעיון הוא להצדיק את האמצעי (טרור) ע"י המטרה (שחרור לאומי). באופן מפתיע, דווקא במערב קיבלו את החיבור הזה, ואת הטיעון שאלו שתי תופעות קיצוניות של אלימות, ובעוד ששחרור לאומי הוא לגיטימי, טרור הוא רע. בזה למעשה נפסלה האפשרות הלוגית שתנועות לשחרור לאומי יכולות להיות במקביל טרוריסטיות.

נתניהו כתב בסיפרו "הטרור: כיצד המערב יכול לנצח?":

"לוחמי חופש לא מפוצצים אוטובוסים, טרוריסטים כן. לוחמי חופש לא שובים וטובחים תלמידים, טרוריסטים כן. זאת חרפה שדמוקרטיות מחברות את המילה חופש עם טרוריסטים".

באותו ספר נתניהו הגדיר טרור כך:

"פעילות מכוונות ועקבית של רצח, פציעה, ואיום על חפים מפשע לשם הפצת פחד למטרות פוליטיות".

אבל ההגדרה של חפים מפשע מאפשרת פתח למחלוקת פוליטית, והרי הפלסטינים טוענים שמתנחלים אינם חפים מפשע, ואילו פלסטינים שנפגעים מפעולות צה"ל בשטחים הם חפים מפשע, ומכאן ניתן לטעון שצה"ל מבצע פעולות טרור, ואילו הפלסטינים לא. בספר הבא שלו "המאבק בטרור" החליף נתניהו את המונח חפים מפשע באזרחים.

הגדרת חפים מפשע מאפשרת פתח למחלוקת פוליטית. הרי פלסטינים טוענים שמתנחלים אינם חפים מפשע, ואילו נפגעי פעולות צה"ל בשטחים כן. מכאן ניתן לטעון שצה"ל מבצע פעולות טרור והפלסטינים לא

הארכתי די, וכעת הגיע הזמן לדבר על מה כן, כמובן שזאת לא הגדרה מוסכמת לחלוטין אבל זאת הגדרה מקובלת יחסית במחקר של ימינו:

הפעלה מאורגנת ומכוונת של אלימות או איום בהפעלת אלימות נגד אזרחים או מטרות אזרחיות במטרה להשיג מטרות פוליטיות.

מה חשוב בהגדרה הזאת? היא מאפשרת להבחין בין פעולות שונות – מחאות, שביתות, צעדות, חרם וכדומה – אינן פעולות טרור. המטרה של הפעולה היא פוליטית (שינוי משטר, השגת כוח פוליטי, השגת תקציב). ללא כוונה כזאת זוהי אינה פעולת טרור וכך ניתן להבחין בינה לבין פעולות פליליות אחרות.

מנגד, פעולות דתיות או אידיאולוגיות נכללות תחת טרור בהגדרה הזאת. זה מנטרל את המטרה של הפעולה מהמשוואה ומשאיר רק את דרך הפעולה. לבסוף הפגיעה היא באזרחים ובמכוון. קרי, פגיעה באזרחים כנזק אגבי אינה פעולת טרור, והאפשרות להשתמש באזרחים כמגן אנושי כדי לכפות על היריב להיות טרוריסט יורדת מעל הפרק.

פעולות כאלה אם יבוצעו ע"י חיילים מוגדרות היום פשעי מלחמה לפי הדין הבינ"ל, בעוד שלגבי גורמים אחרים אין לזה הגדרה משפטית מתאימה ובעזרת ההגדרה הזאת ניתן לקיים מסגרת חוקית לגבי טרור.

ההגדרה גם מאפשרת להבחין בין פעולות גרילה לפעולות טרור. פעולות חיזבאללה נגד חיילי צה"ל ברצועת הבטחון היו פעולות גרילה ולא פעולות טרור, וכן "המחבל" שאלאור אזריה חיסל ביצע פעולה פלילית של הפרת סדר, אבל הוא לא ביצע פעולת טרור והוא גם לא לוחם גרילה.

ההפרדה בין פעולות גרילה לפעולת טרור חשובה, כי זה מאפשר להגדיר ארגונים שמבצעים גם פעולות גרילה וגם פעולות טרור כארגוני טרור, ולא לאפשר להם להתחבא מאחורי המושג גרילה, כיוון ש"לוחמת גרילה" זה מונח שנשמע לגיטימי וחיובי ואילו "טרור" זה מונח שמקובל כשלילי.

ההפרדה בין פעולות גרילה לפעולת טרור חשובה, כי זה מאפשר להגדיר ארגונים שמבצעים גם פעולות גרילה וגם פעולות טרור כארגוני טרור, ולא לאפשר להם להתחבא מאחורי המושג גרילה, שנשמע לגיטימי יותר

לא בכדי אסד מקפיד לציין שהוא נלחם בטרוריסטים גם כאשר הוא תוקף אותם בנשק כימי, וכמוהו פוטין וארדואן, ואפילו דוטרטה הגדיר כך ארגוני סמים.

את הדיון הארוך על מה זאת לוחמת גרילה אחסוך הפעם. אבל ההגדרה הזאת חשובה מאוד, כי היא מאפשרת, כאמור, להפריד בין המטרה לאמצעים – לוחמי חופש, אנרכיסטים ומהפכנים יכולים לבצע פעולות טרור ופעולות גרילה. כאשר הם מפעילים טרור הם טרוריסטים, גם אם הם לוחמים למען שחרור מכיבוש.

השימוש המרובה במילה טרור, תומכי טרור וההתעקשות לכנות כל פלסטיני "מחבל" וכל חבר כנסת ערבי ״תומך טרור״ – נובעים ממניעים פוליטיים. זה מאפשר לנו להצדיק הפעלת אלימות כלפי פלסטינים בקלות רבה יותר, מייצר לכידות, ומנחיל נרטיב שכל מאבק של הפלסטינים בישראל אינו לגיטימי.

כך בדיוק נהג נשיא המדינה יצחק הרצוג, כאשר כינה את הודעת בן אנד ג'ריס למנוע מכירת הגלידה שלהם בשטחים כסוג חדש של טרור. גם חרם כלכלי אינו פעולת טרור, שאם כך הדבר אזי הסנקציות שהטילה ארה"ב על איראן הן כאלה, כי הן פוגעות בצורה שרירותית באזרחי איראן.

שאלה כמו ששאלתי את ימיני הופכת מיד למצב שבו אני מגן על עהד תמימי. אבל תמימי אינה תומכת טרור, גם אם היא מעצבנת נורא ומציקה לחיילי צה"ל. אמירה כללית שקוראת לפיגועי התאבדות, אינה תמיכה בטרור, וגם פגיעה בחיילים אינה מוגדרת ככזו. הגדרה זו שמורה למי שמסייע באופן אקטיבי לפעולת טרור.

השימוש המרובה במילה טרור, תומכי טרור וההתעקשות לכנות פלסטינים "מחבלים" וח"כים ערבים ״תומכי טרור״ – מאפשר הצדקת אלימות כלפי פלסטינים, ונרטיב לפיו מאבק פלסטיני בישראל אינו לגיטימי

לדוגמה, מימון פעולות טרור, הסעה של מחבלים במודע וכן הלאה. הרי לא היינו מכנים תומכי טרור את אוהדי לה פמיליה על קריאות "מוות לערבים" וגם לא את הצועדים במצעד הדגלים שעשו זאת. אלה שענו לי שצבא אחר היה יורה בה, צריכים להביא בחשבון שאותו צבא היה מבצע פשעי מלחמה. בן דרור ימיני עשה שימוש בטרור במאמר הדעה שלו, כי זה מייתר אותו מלהביא טיעונים רציניים וזה קונה לייקים ותומכים.

עמר דנק הוא סא\"ל במיל\', שירת בבחטיבה האסטרטגית באג\"ת ובמחלקת תכנון המערכה חיל האוויר. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ\"ל בניהול מו\"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר, \'עמר אסטרטגיה\' עוסק בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסוגיית בטחון מנקודת מבט אסטרטגית, והשפעות הפוליטיקה הפנימית על קבלתן, בתפיסת הבטחון של ישראל ובתהליכי קבלת החלטות בכלל. http://www.omerdank-strategy.com/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,097 מילים
עודכן לפני שעה
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המזהם לא משלם

החדשות כי ישראל תקבל מהקרן הבינלאומית פיצוי על זיהום הזפת הגדול משמחות, אבל חשוב לזכור שבעלי האונייה המזהמת הצליחו לחמוק ולא ישלמו אפילו דולר ● החדשות הטובות של השבוע הגיעו מאשדוד, שם הוועדה לשמירה על הסביבה החופית הצדיקה את שמה בהחלטה עקרונית ● והטיפ: מתקן אופניים שיגיע עד אליכם, גם כשתתקעו עם פנצ'ר בשיא החום

עוד 800 מילים

ראיון המשפט שטלטל את אמריקה

האישומים נגדה היו חלשים ● אחיה בגד בה ושיקר כדי להציל את עצמו ואת משפחתו ● האפיפיור, איינשטיין ופיקאסו ביקשו מנשיא ארה"ב לחון אותה ● אבל גם הלחץ הבינלאומי לא עזר, ואתל רוזנברג הייתה לאישה האמריקאית הראשונה שהוצאה להורג על עבירה שאינה רצח ● הסופרת הבריטית אן סבה צללה עמוק לתוך המקרה הטרגי - וחזרה עם ספר סוחף והרבה מאוד ספקות

עוד 2,785 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אוֹלִימְפִּיָּאדָה 95

כל אחד זוכר את האולימפיאדה הראשונה שהוא זכה לראות. אף אחד לא יודע מתי תהיה האולימפיאדה האחרונה בחייו

עוד 982 מילים

דיווח: מנדלבליט הזהיר שאין להציג את התו הירוק כסנקציה המופעלת על מי שלא התחסנו

שר המשפטים סער הודיע שהוא מקדם הצעת חוק, שלפיה, לא ניתן יהיה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים; דיווח: שקד מתנגדת ליוזמה ● אלי אבידר, שהביע יחס ספקני לחיסונים, הודיע, לקראת מינויו לשר בממשלה - שהתחסן נגד קורונה ● לראשונה מאז כניסתו לתפקיד שוחח בנט עם יורש העצר של איחוד האמירויות ● בר-לב שוקל להקשיח את הקריטריונים להחזקת נשק

עוד 40 עדכונים

האקזיט הפוליטי של אלי אבידר

בקואליציה המתקיימת על חודו של קול, כל ח"כ מלך ● מחשש שאבידר יצביע נגד התקציב ויפרק את הממשלה, בנט הצמיד לו את מזכיר הממשלה שלום שלמה ● שלמה תפר דיל, לפיד לחץ, אבידר קיבל ג'וב, וליברמן יקבל עוד ח"כ נורווגי ● העיקר שאבידר יהיה שר לענייני כלום, אחרי שתקף את הממשלה הקודמת על התיקים המיותרים ● פרשנות

עוד 479 מילים

קואליציות חמדניות יוצרות דמוקרטיות חלשות

אין כל היגיון במדיניות של החלשת האופוזיציה, בוודאי לא של ממשלה שבאה לתקן קלקולי ממשל מתמשכים ● החלשת האופוזיציה באופן מכוון חותרת באופן ישיר תחת היסודות הדמוקרטיים המעורערים ממילא של ישראל - ותחת סיבת קיומה של הקואליציה החדשה: להוכיח שניתן לנהל את ענייני המדינה בצורה אחרת ● דעה

עוד 1,200 מילים

מזרח תיכון חדש זיכרון השואה מתחיל לחלחל במדינות ערב

בדובאי עלתה תערוכה מושקעת המוקדשת לשואה, בעיראק מתגעגעים ליהודים, מרוקו משתתפת בתכנית מיוחדת להפצת זיכרון השואה, ואנשי דת מוסלמים ביקרו באושוויץ ● דיפלומטים, מומחים ואנשי דת משוכנעים: רוח חדשה נושבת במזרח התיכון, והגישה המכילה והסובלנית צפויה רק להתעצם

עוד 1,692 מילים

בנט: "סרבני החיסונים מסכנים את כולנו. לכו להתחסן!"

הקבינט אישר את התו הירוק והמליץ לאסור טיסה גם לבריטניה, גיאורגיה, קפריסין וטורקיה ● מכה לגלנט: מנדלבליט קבע שיש להעניק פרס ישראל לפרופ' גולדרייך ● בג"ץ דחה עתירות לחקירה נגד נתניהו בפרשת הצוללות ● ועדת המחירים ממליצה לבטל פיקוח על מחיר הלחם ● בג"ץ ליועמ"ש: להסביר מדוע נתניהו לא מחזיר את הכסף למיליקובסקי ● אש נגד נתניהו: "יש לנו קשר עם חברות החיסונים, לא זקוקים לעזרה"

עוד 57 עדכונים

מעל עשרה פסקי דין ניתנו בחודשים האחרונים בהרכבים מורחבים בעליון, חלקם על חודו של קול ● אפשר שהסיבה לריבוי התיקים הללו הוא תמהיל השופטים הנוכחי, עם נטייה ליברלית בקרב הוותיקים ● אלא שהתמהיל הזה עשוי להשתנות כבר בסבב בחירת השופטים הבא ● אולי זו הסיבה לנדיבותה של הנשיאה חיות ביחס למינוי הרכבים מורחבים: זמנם של פסקי הדין העקרוניים הוא עכשיו ● פרשנות

עוד 823 מילים ו-1 תגובות

114 אלף עצים כבר יועדו לכריתה רק מתחילת השנה

בבאר שבע נערכה השבוע הלווייה ל-14 עצים, ותושבי עכו ומטה אשר יפגינו ביום ראשון נגד כריתת שדרה של 50 אקליפטוסים ● רישיונות הכריתה מוחבאים באתרי הרשויות ופקידי היערות ניגפים בפני תנופת הבנייה והתשתיות ● הטמפרטורה מזנקת, התושבים מיואשים ובממשלה גוררים רגליים ● אל מול מגיפת הכריתה, עמותה אחת רוצה לשטוף את הארץ בגני עיר-יער

עוד 2,841 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה