בתקופת שלטונו בת 12 השנים של בנימין נתניהו, ישראל ללא ספק עשתה צעדים חשובים בזירה הבינלאומית. למרות זאת רבים מאמינים כי עזיבתו עשויה להביא להישגים רבים לא פחות.

ישראל נמצאת עכשיו במרכזה של ברית אנרגיה מתהווה במזרח הים התיכון, עם שותפות ערביות ואירופאיות.

היחסים עם הודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, לבלבו כאשר נרנדרה מודי היה לראש הממשלה ההודי הראשון שביקר בישראל, ושתי המדינות חתמו על שורה של הסכמים ביטחוניים וכלכליים.

במרכז אירופה ובמזרחה חלה תזוזה דרמטית לכיוונה של ישראל, ומדינות האזור אף התנגדו למעצמות אירופאיות שדחפו לגינויה של ירושלים.

בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מבקרים במפעל ההתפלה בחוף אולגה, 2017 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

מדינות כמו אתיופיה, גאנה וקניה תומכות במאמציה של ישראל לקבלת מעמד מחודש של משקיפה באיחוד האפריקאי, וניתן למצוא טכנולוגיה ישראלית ברחבי היבשת. נתניהו הצליח לקיים דיאלוג אסטרטגי וטקטי פורה עם רוסיה, שכוחותיה נכנסו לסוריה השכנה.

במשך ארבע שנות ממשלו של דונלד טראמפ, ארצות הברית סיפקה לישראל תמיכה איתנה במוסדות בינלאומיים ובנושאים שהייתה לגביהם מחלוקת ארוכת שנים, דוגמת הריבונות ברמת הגולן ומעמד ירושלים.

הסכמי אברהם, שנחתמו בתיווכה של ארצות הברית תחת טראמפ, הסדירו את נרמול היחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן.

היחסים עם הודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, לבלבו כאשר נרנדרה מודי היה לראש הממשלה ההודי הראשון שערך ביקור בישראל, וירושלים וניו דלהי חתמו ביניהן על שורה של הסכמים ביטחוניים וכלכליים

"נתניהו הביא את הבריתות של ישראל לגבהים שלא היה אפשר לדמיין קודם לכן, ובכלל זאת החתימה על ארבעה הסכמי שלום היסטוריים עם מדינות ערביות", אמר לזמן ישראל יועץ בכיר של נתניהו.

"הוא גם טיפח יחסים חדשים בין ישראל לעשרות מדינות באמריקה הלטינית, באפריקה, באסיה ובמזרח אירופה, הרבה פעמים בתור ראש הממשלה המכהן הראשון של ישראל שביקר במדינות האלה", אמר היועץ.

ראש המשלחת הישראלית לבחריין, ראש המל"ל מאיר בן שבת בנמל התעופה במנאמה כשלצידו שר החוץ הבחרייני ושר האוצר האמריקאי (צילום: חיים צח / לע"מ)

אולם בה בעת יחסיה של ישראל עם כמה מהשותפות החיוניות ביותר שלה הצטננו במידה ניכרת במהלך שנות שלטונו. במקרים מסוימים נראה היה שנתניהו עצמו מהווה גורם למתיחות הגוברת בין שני הצדדים.

כעת, משנתניהו כבר איננו ראש הממשלה אלא יושב באופוזיציה, יש מי שמזהים הזדמנויות חדשות עבור ישראל בזירה הבינלאומית, אם כי יהיה צורך לממש אותן ללא ניסיונו הניכר וכישרונו הדיפלומטי.

התועלת בלא להיות ביבי

כאשר נפתלי בנט ויאיר לפיד הקימו את הממשלה החדשה בחודש שעבר, מנהיגי העולם מיהרו לברך אותם. ארצות הברית הובילה את הדרך, עם שיחות טלפון מהנשיא ג'ו ביידן ושר החוץ אנתוני בלינקן. רוסיה, בריטניה, הודו, קנדה וגרמניה היו בין המדינות הבולטות שפנו לממשלה החדשה באופן פומבי.

שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, שוחח עם לפיד, ונסיך הכתר של בחריין, סלמאן בן חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, פרסם הודעה המברכת את בנט ואת לפיד על הקמת הממשלה החדשה.

שר החוץ יאיר לפיד פוגש את עבדאללה בן זאיד אל נהיאן באבו דאבי בחודש שעבר (צילום: שלומי אמסלם, לע"מ)

ההצהרות הרשמיות הקפידו להדגיש כי היחסים הם עם מדינת ישראל ולא עם ראש ממשלה זה או אחר. "לקשרים אישיים יש השפעה, אבל אנו נתמוך בישראל בארגונים הבינלאומיים, בלי קשר למי מחזיק בתפקיד", אמר שר החוץ של הונגריה בריאיון לעיתון "ישראל היום".

בכל זאת, מסרי הברכות הם מחוות חשובות, מדגישה מיקי אהרונסון, עמיתה בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובעבר ראש חטיבת מדיניות החוץ במועצה לביטחון לאומי. "זה לא רק אקט טכני, זה אקט סמלי".

במשך ארבע שנות ממשלו של דונלד טראמפ, ארצות הברית סיפקה לישראל תמיכה איתנה במוסדות בינלאומיים ובנושאים שהייתה לגביהם מחלוקת ארוכת שנים, דוגמת הריבונות ברמת הגולן ומעמד ירושלים

שיחות הטלפון וההצהרות מעידות על "פרץ של אופטימיות", מסבירה אהרונסון. "יש הרגשה שקורים תהליכים חיוביים. אני לא יודעת אם היא מוצדקת, אבל זאת ההרגשה".

דניאל פלטקה

"אנשים למדו לסלוד מביבי", מסבירה דניאל פלטקה, עמיתה בכירה במחקרי מדיניות חוץ וביטחון במכון AEI בוושינגטון, "כך שהממשלה החדשה תפיק תועלת מכך שהיא פשוט לא ביבי".

אולם מי שמצפים מבנט ומלפיד להתוות דרך חדשה בנושאים כמו איראן, הפלסטינים או ירושלים צפויים למצוא את עצמם מתוסכלים.

"כשזה מגיע למהות", אומרת פלטקה, "אני חושבת שצפויה אכזבה מסוימת מהיעדרו של שינוי משמעותי בפוליטיקה. אחרי הכול, קיים בישראל קונצנזוס רחב לגבי מדיניות החוץ. אז חוץ מאשר כמה מחוות קטנות בנושא הפלסטיני – שמוגבלות על ידי העובדה שהכדור נמצא למעשה במגרש הפלסטיני – ושינוי הנימה, אנחנו לא צפויים לראות את סוג המהפך בישראל שיש מי שקיוו לו בעידן שאחרי ביבי".

יתרה מכך, לדבריה, ההרכב של הקואליציה החדשה מגביל את האפשרויות המדיניות שלה.

"כשיש לך כזאת ממשלה מקוטבת מבחינה אידיאולוגית, שמתבססת על הסכמה רחבה, אז נראה שאתה לא יכול לעשות הרבה, אתה לא יכול לנקוט צעדים דרסטיים", אומר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית.

ישיבת הממשלה בחודש שעבר (צילום: Amit Shabi/POOL)

"סביר יותר שיתרחשו שינויים במישור המקצועי, לא במישור האידיאולוגי", הוא מעריך.

שינוי בנימה

גם ללא שינויי מדיניות משמעותיים, קיימות כמה הזדמנויות ברורות, אם מנהיגיה של ישראל מסוגלים לזהות אותן ונכונים לפעול למימושן.

התוצאה המיידית של החלפתו של נתניהו היא שישראל אינה מזוהה יותר עם הבריתות הקרובות שהוא בנה במהלך השנים.

כשבנט ולפיד הקימו את ממשלתם, מנהיגי העולם מיהרו לברך. ארצות הברית הובילה את הדרך, עם שיחות טלפון מביידן ומבלינקן. רוסיה, בריטניה, קנדה וגרמניה היו מהמדינות הבולטות שפנו לממשלה החדשה בפומבי

בארצות הברית, הדמוקרטים ראו את נתניהו יותר ויותר כבעל בריתם של המפלגה הרפובליקאית ושל טראמפ. מנהיגים אירופאים רבים הרגישו שהוא ביסס את עצמו מצדו האחד של קו השבר המרכזי בפוליטיקה האירופית כאשר טיפח יחסי ידידות עם מנהיגים אנטי-ליברליים כגון ויקטור אורבן ההונגרי וז'איר בולסונארו הברזילאי.

ראש ממשלת הונגריה אורבן במסיבת עיתונאים בפראג בשנה שעברה (צילום: מיכל צ'יזק / AFP באמצעות גטי אימג'ז)

"נתניהו הפך את זה לאישי בשבילם", סבור מורסיאנו. "עכשיו זה קשור לסוג המחלוקות שקיימות בתוך הזירה האירופית. כשאתה מנתק את הממשלה מהמשקל של כל הבריתות האלה, כבר קיימת שם הזדמנות", הוא מסביר.

לדברי מורסיאנו, הנימה שנקט נתניהו הפריעה גם ליחסיה של ישראל עם מדינות האיחוד האירופי.

הנשיא ראובן ריבלין, גם הוא ליכודניק מושבע, נתפס באור חיובי יותר בבירות אירופיות רבות. "בכל זאת, בזכות השיח שהוא השתמש בו, בזכות המחויבות שלו לערכים ליברליים, הוא מצא במידה מסוימת שיח משותף עם האירופאים", אומר מורסיאנו.

הנשיא ריבלין ונשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר בבית הנשיא בשבוע שעבר (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

"אפילו שינוי הנימה יכול לשנות את היחסים", הוא מוסיף.

חשיבות ההשקעה בפלסטינים

אולם הרצון הטוב באירופה, בארצות הברית ובעולם הערבי לא יימשך לנצח, ושינוי הנימה איננו מספיק. "הם מעניקים מידה מסוימת של אשראי לממשלה הזאת, אבל האשראי הזה גם בא עם ציפייה", אומרת אהרונסון.

אחת הציפיות העיקריות היא שישראל תבצע התקדמות בנושא הפלסטיני. איש אינו מצפה להסכם קבע בזמן הקרוב, אבל קיים רצון של ממש לצעדים בוני אמון. שיפור התנאים בגדה המערבית ושיקום עזה יכולים להיות המפתח לחיזוק הבריתות החשובות של ישראל.

פלסטינים מוחים נגד הקמת ההתנחלות אביתר בשבוע שעבר (צילום: פלאש 90)

ממשל ביידן לא מעוניין להתמקד כעת במזרח התיכון, כאשר ענייני פנים, כגון ההתגברות על מגפת הקורונה ובעיית ההגירה, תופסים את מרכז הבמה. נשיא ארצות הברית רוצה בראש ובראשונה להרגיע את האזור כדי להימנע מלהישאב שוב פנימה, ומחוות מוחשיות של ישראל כלפי הפלסטינים יתרמו לשימור הרגיעה הזאת ולבניית רצון טוב במחנה ביידן.

וסביר להניח שביידן, כמו קודמיו, יפנה בשלב מסוים את תשומת לבו לישראל ולפלסטינים.

מנהיגים אירופאים רבים חשו שנתניהו ביסס את עצמו מצדו האחד של קו השבר המרכזי בפוליטיקה האירופית, כשבחר לטפח יחסי ידידות עם מנהיגים אנטי-ליברליים כמו ויקטור אורבן ההונגרי וז'איר בולסונארו הברזילאי

"למרות חילוקי הדעות הידועים בין חברי הקואליציה, עדיין יש לישראל מרחב גדול להציע לממשל הצעות שיכולות לפחות לשפר את המצב הנוכחי", אומר עודד ערן, עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.

ערן מציע יוזמות בתחומי התיירות, החקלאות, האנרגיה והתחבורה בגדה המערבית ועבודות שיקום ברצועת עזה, בעקבות סבב הלחימה בין ישראל לחמאס שנמשך 11 ימים במאי האחרון.

פלסטינים ליד הריסות ברפיח, בדרום רצועת עזה, לאחר תקיפת צה"ל במבצע שומר החומות במאי האחרון (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

צעדים שכאלה עשויים גם להביא לחיזוק הקשרים המתפתחים עם בחריין ועם איחוד האמירויות הערביות. "יש באזור רגישות ביחס לשיתוף פעולה עם ישראל", אומרת אהרונסון, ובפרט לאחר מבצע שומר החומות בחודש שעבר. שילוב שותפותיה החדשות של ישראל מהמפרץ במימון פרויקטים בגדה המערבית וברצועה יהיה צעד חשוב במילוים של הסכמי אברהם בתוכן מוחשי.

שיתוף פעולה אזורי בגדה המערבית יכול גם לסייע להרגעת המתיחות עם ירדן. העוינות האישית בין נתניהו לעבדאללה מלך ירדן הביאה לכמה משברים דיפלומטיים.

עבדאללה אמר ב-2019 כי היחסים בין ישראל לירדן נמצאים "בשפל של כל הזמנים" לאחר סדרה של תקריות שגרמו לעמאן להחזיר את השגריר שלה מישראל. בחודש מרץ עיכבה ירדן את אישור נתיב הטיסה של נתניהו בשמי המדינה בדרכו לביקור מתוכנן באיחוד האמירויות – דבר שהביא לביטול הנסיעה.

הענקת תפקיד משמעותי לירדן במיזמים אזוריים בגדה ובירושלים תאותת לממלכה ההאשמית כי ישראל מעוניינת בפתיחת דף חדש.

מסגד אל אקצא בהר הבית (צילום: Sliman Khader/Flash90)

בנוסף, ישראל יכולה לפעול לשיקום היחסים בין שתי המדינות על ידי חיזוק מעמדה של ירדן בהר הבית והבטחה כי הממלכה לא תוחלף על ידי סעודיה או טורקיה כשומרת המקומות הקדושים למוסלמים בירושלים.

נושא המים הוא עוד תחום אפשרי לשיתוף פעולה עם ירדן. פרויקט תעלת הימים, המשותף לירדן, לישראל ולרשות הפלסטינית, לחפירת תעלה שתחבר בין ים סוף לים המלח, קרס לאחרונה, כשעמאן הודיעה על החלטתה לזנוח אותו.

יחסי צרפת וישראל מקבלים חשיבות רבה כעת, כאשר פריז מתכוננת לקבל את תפקיד נשיאות הפרלמנט האירופי ב-2022, ועשויה להציב את נושא השלום הישראלי-פלסטיני במרכז סדר היום של מדיניות החוץ שלו

ישראל יכולה לערב את הקהילה הבינלאומית בהזרמת מים מותפלים מהים התיכון לירדן, נוסף על כמה צינורות שיזרימו מים לרשות הפלסטינית.

עבדאללה מלך ירדן (צילום: Michael Sohn, AP)

בו בזמן, ישראל צריכה להבהיר כי יש לה ציפיות מירדן כשותפה. "אנחנו גם צריכים לדרוש מהירדנים שיפסיקו לקחת חלק בקמפיין הבינלאומי נגד ישראל", מדגיש ערן, ששימש בעבר כשגריר בעמאן.

דף חדש

בפני לפיד ובנט עומדות הזדמנויות נוספות לפתח יחסים חדשים עם ממשל ביידן. "אנחנו כבר רואים בוושינגטון רצון לפתוח דף חדש ביחסים עם ממשלת ישראל אחרי שנותיו של ביבי", אומר נתן זקס, ראש המרכז למדיניות המזרח התיכון במכון ברוקינגס בוושינגטון.

"מבחינת מדיניות, לא ישתנה הרבה בהסכם הגרעין עם איראן, שיש לגביו מחלוקת בין שתי המדינות, ובנושא הפלסטיני, שביחס אליו בנט רחוק מממשל ביידן יותר מכפי שהיה נתניהו. אבל ממשל ביידן לא מתכנן לחדש את המשא ומתן על הסדר הקבע, אז חילוקי הדעות בנושא הזה עשויים לתפוס מקום פחות מרכזי, ככל שההתרחשויות בשטח יאפשרו", מאמין זקס.

נתניהו נואם בקונגרס האמריקאי נגד הסכם הגרעין עם איראן, ב-3 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

בנט ולפיד הביעו רצון להימנע מהתנגדות פומבית להסכם הגרעין כמו זו שהפגין נתניהו לקראת החתימה על ההסכם ב-2015. "ההתרחשויות בשטח יכולות להביא לשינוי הדינמיקה הזאת במהירות, אבל נכון לעכשיו אפשר לצפות ליחסים קלים יותר", אומר זקס.

"למרות חילוקי הדעות הידועים בין חברי הקואליציה, עדיין יש לישראל מרחב גדול להציע לממשל ביידן הצעות שיכולות לפחות לשפר את המצב הנוכחי", אומר עודד ערן, עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי

קיימת גם הזדמנות לשיפור הדיאלוג עם המפלגה הדמוקרטית. לדברי המבקרים, נתניהו התייצב קרוב מדי לצדם של הרפובליקאים, ודמוקרטים רבים הרגישו צורך לסגור איתו חשבון, בעיקר לאחר התנגדותו הפומבית להסכם הגרעין עם איראן. לפיד התרכז במשימה הזאת בנאום הכניסה שלו לתפקיד שר החוץ.

"ההתנהלות מול המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית הייתה מחפירה ומסוכנת", הוא אמר. "הרפובליקאים חשובים לנו, אבל לא רק הם. אנחנו מוצאים את עצמנו מול בית לבן דמוקרטי, סנאט דמוקרטי ובית נבחרים דמוקרטי. הדמוקרטים האלה כועסים, ואנחנו צריכים לשנות את דרך העבודה מולם".

הזדמנות עם צרפת

היחסים עם צרפת, שהייתה שותפה בעייתית עבור ישראל, גם הם יכולים להשתנות תחת הממשלה החדשה.

נשיא צרפת מקרון ויאיר לפיד בירושלים בשנה שעברה (צילום: Abir Sultan/Pool Photo via AP)

נראה שלפיד ונשיא צרפת, עמנואל מקרון, רוחשים הערכה זה לזה. ארבעה ימים לפני הבחירות באפריל 2019 מקרון נפגש עם לפיד בפריז בארבע עיניים. ערוץ 12 רמז אז שהפגישה הייתה צעד שיזם מקרון כדי "לסייע ללפיד לנצח בבחירות".

לפיד אמר שהוא מחשיב את מקרון ל"ידיד" ואף תמך בו בבחירות לנשיאות צרפת ב-2017. "למרות שאני לא נוהג להתערב בבחירות במדינות אחרות, אחרוג הפעם ממנהגי", כתב אז לפיד בצרפתית בפוסט שהעלה לפייסבוק.

יחסי צרפת וישראל מקבלים חשיבות רבה כעת, כאשר צרפת מתכוננת לקבל את תפקיד נשיאות הפרלמנט האירופי ב-2022, ועשויה לבחור להציב את נושא השלום הישראלי-פלסטיני במרכז סדר היום של מדיניות החוץ שלו.

הפרלמנט האירופי בחודש שעבר (צילום: Aris Oikonomou, Pool Photo via AP)

צרפת גם הצטרפה לפורום הגז של מזרח הים התיכון במרץ – מה שיוסיף עוד רובד לדיאלוג בין מקרון לבנט ולפיד בחודשים הקרובים.

משרד החוץ בהגה השלטון

נתניהו הואשם בצמצום תפקידו של משרד החוץ בתקופת כהונתו, לאחר שהעביר נושאים שהיו בתחום אחריותו של משרד החוץ אל משרדו שלו או למשרדים חדשים שהוקמו.

"מדובר על עבודת שיקום אמיתית בכל תחום החוץ, אחרי שנים של הזנחה", אומר מורסיאנו.

ממשלת בנט-לפיד מבטאת נחישות להשיב את משרד החוץ למקומו המרכזי בתכנון האסטרטגי ובפעילות הבינלאומית של ישראל בכל הקשור לאתגרי הליבה הבינלאומיים של המדינה.

"בכל השנים האחרונות ישראל הזניחה באופן מחפיר את שירות החוץ שלה, את הזירה הבינלאומית, ואז היא קמה והופתעה לגלות שיש כרסום ניכר במעמדה הבינלאומי", האשים לפיד בנאומו.

"אנחנו כבר עכשיו רואים בוושינגטון רצון לפתוח דף חדש ביחסים עם ממשלת ישראל אחרי שנותיו של ביבי", אומר נתן זקס, ראש המרכז למדיניות המזרח התיכון במכון ברוקינגס שבוושינגטון

לפיד ובנט הסכימו לבטל את המשרד לנושאים אסטרטגיים, שהוביל את המאבק ב-BDS ובדה-לגיטימציה נגד ישראל, ולהשיב את סמכויותיו אל משרד החוץ.

משרד החוץ בירושלים, 2018 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

משרד החוץ בראשותו של לפיד נמצא בעמדה טובה להוביל את מגעיה של ישראל עם העולם. לראשונה מאז כהונתה של ציפי לבני כשרת החוץ בממשלתו של אהוד אולמרט, ישראל העמידה דמות בולטת בראש הדיפלומטיה הישראלית.

ירח דבש קצר מאוד

הפוטנציאל לשיפור היחסים הדיפלומטיים מביא עימו גם סכנות.

"אם לא יהיה שינוי במדיניות בתוך כמה חודשים, תהיה אכזבה בקרב הקהילה הבינלאומית", חוזה אהרונסון. "תקופת ירח הדבש תהיה קצרה מאוד".

נוסף על כך, קיימת "תקרה זכוכית" למידת ההשפעה שתהיה לכל צעד שתעשה ישראל על היחסים עם ארצות הברית, אומר מורסיאנו.

ראש הממשלה בנט נפגש עם ממלא מקום שגריר ארצות הברית בישראל מייקל רטני בחודש שעבר (צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)

ולא כולם מאמינים שקואליציה מסורבלת שכזאת ערוכה להתמודד עם האתגרים הדוחקים ביותר של ישראל, בייחוד ללא מדינאי למוד קרבות כמו נתניהו בשלטון.

"מומחי הכורסה שמשמיעים תחזיות על ההזדמנויות החדשות עבור הדיפלומטיה תחת הקואליציה של בנט-לפיד יכולים לחזור אליי בעוד כמה חודשים – אם הממשלה הזאת, החלוקה אידאולוגית, תחזיק מעמד עד אז – ונראה אם הם מקדמים את האינטרסים המכריעים של מדיניות החוץ הישראלית, בייחוד בנושא הגרעין האיראני", אומר יועץ בכיר של נתניהו.

"בכל השנים האחרונות ישראל הזניחה באופן מחפיר את שירות החוץ שלה, את הזירה הבינלאומית – ואז היא קמה והופתעה לגלות שיש כרסום ניכר במעמדה הבינלאומי", האשים לפיד עם כניסתו לתפקיד שר החוץ

"מדיניות החוץ של נתניהו תמיד הייתה מוּנעת מאידיאולוגיה ששמה לה למטרה לחזק את ישראל, והתברר שהוא צדק פעם אחר פעם. הוא טען שהבריתות הבינלאומיות של ישראל יתרחבו קודם כול על ידי פיתוחה של ישראל לכדי כלכלה אזורית ומעצמה צבאית חזקות עוד יותר. הוא עשה את זה, והתוצאות ברורות", הוא אומר.