על ההסכם המסוכן של קצא"א (חלק א')

הסכם העברת הנפט של קצא"א, צילום מסך מכתבה של זמן אמת על העיסקה הסודית ב"כאן"
הסכם העברת הנפט של קצא"א, צילום מסך מכתבה של זמן אמת על העיסקה הסודית ב"כאן"

לפני מספר ימים אמרה שרת האנרגיה קארין אלהרר על הסכם קצא"א: "העמדה שלנו במשרד האנרגיה היא שאנחנו לא רואים שום תועלת אנרגטית למשק הישראלי בהסכם הזה. אם הוא יבוטל, אנחנו לא רואים שום נזק בתחום".

ב-19 באוקטובר הודיעה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת MED-RED Land Bridge Ltd, בבעלות תאגיד נפט מאבו-דאבי, חברה מגיברלטר וחברה ישראלית בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר, על פרויקט שינוע נפט מאיחוד האמירויות לישראל, ואספקתו ללקוחות שונים באגן הים התיכון. כאן וכאן.

לפני מספר ימים אמרה שרת האנרגיה קארין אלהרר על הסכם קצא"א: "העמדה שלנו במשרד האנרגיה היא שאיננו רואים שום תועלת אנרגטית למשק הישראלי בהסכם הזה. אם יבוטל, אנחנו לא רואים שום נזק בתחום"

מדובר על פרויקט להזרמת נפט מאיחוד האמירויות במיכליות נפט ענקיות למסוף קצא"א באילת. משם יוזרם הנפט באמצעות צנור הנפט אילת-אשקלון ותשתית האחסון של חברת קצא״א למסופי החברה באשקלון, ומשם במיכליות נפט ללקוחות שונים במערב אירופה.

הסכם הנפט בין קצא״א לאמירויות אינו קשור למשק האנרגיה של ישראל. ישראל מייבאת נפט דרך נמל חיפה ונמל הנפט באשקלון, ואין לה כל צורך לייבא נפט דרך נמל אילת לצריכה הפנימית שלה.

יותר מ-200 מדענים מישראל ומהעולם חתמו על מכתב שנשלח לרה"מ דאז נתניהו ולמשרדי האוצר והגנת הסביבה, בו הם קוראים לממשלה לעצור את התוכניות, מחשש לדליפת נפט שתפגע קשות בשוניות האלמוגים של ים סוף, תהרוס את תעשיות התיירות של ישראל, ירדן ומצרים ותפגע במפעלי התפלת המים בחופי הים התיכון, שמספקים חלק גדול ממי השתייה של ישראל.

בסוף נובמבר 2021 פרסם המשרד להגנת הסביבה מסמך עמדה על הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה -אירופה (קצא"א).

יותר מ-200 מדענים מישראל ומהעולם חתמו על מכתב שנשלח לרה"מ דאז נתניהו ולמשרדי האוצר והגנת הסביבה, בו הם קוראים לממשלה לעצור את התוכניות, מחשש לדליפה

ב-15 לפברואר 2021, פרסמה רשות הטבע והגנים מסמך עמדה על שינוע נפט דרך מפרץ אילת, לפיו רט"ג מתנגדת לשינוע כמויות נפט גדולות דרך מפרץ אילת בואכה נמל אשקלון.

במאי 2021 עתרו לבג"ץ ארגוני הסביבה, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, וצלול נגד ההסכם.

ב-19 ליולי 2021 פורסמה תגובה מקדמית מטעם קצא"א לעתירה של ארגוני הסביבה.

הערות כלליות לגבי התגובה של קצאא

מעטפת הסודיות הרחבה סביב החברה שנחקקה בשנות 1970, מאפשרת לקצא"א לדחות כל טענה בעתירה של ארגוני הסביבה.לפי הסודיות והחסיון מהם נהנית קצא"א, כל ידיעה הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים או מהם, מוכרזת כעניין סודי, כמו גם כל ידיעה הנוגעת לקצא"א לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, המוכרזות עניין סודי.

לפי הסודיות והחסיון מהם נהנית קצא"א, כל ידיעה הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים ומהם, מוכרזת כעניין סודי, כמו גם ידיעות הנוגעת לקצא"א, לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה

התגובה של קצא"א לוקה לכאורה בחוסר ניקיון כפיים, וכוללת חצאי אמת בנושאים מהותיים. התגובה מתעלמת מדליפות הנפט בנחל צין בשנת 2011, ובעברונה בשנת 2014. ומתעלמת מהנזק הקטסטרופלי שיגרם לסביבה ולשמורות הטבע בעקבות ארוע כזה.

התגובה מטעה, מספקת נתונים חלקיים בלבד על תעבורת מיכליות הנפט בתעלת סואץ בשילוב עם צינור סומד המחבר בין ים סוף לים התיכון, מספקת השוואה מטעה למספר מכליות הנפט הפוקדות כיום את נמל עקבה, ומספקת נתונים מטעים על פעילות מכליות הנפט בנמל עקבה, בלי לציין את גודלן וכמות הנפט שהן נושאות.

עקב החסיון והסודיות העוטפים את קצא"א, המאמר הנוכחי מבוסס רק על מקורות רשמיים כמו מסמך העמדה שפרסם המשרד להגנת הסביבה, והתגובה המקדמית מטעם קצא"א לעתירה של ארגוני הסביבה.

מסמך עמדה של המשרד להגנת הסביבה, 29 נובמבר 2020

הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה -אירופה (קצא"א)

לפי סעיף 5 במסמך:

"היקף הפקידות במכלל אילת צפוי לגדול בהדרגה בחמש שנים הקרובות החל מרבעון שני של 2021, בהיקפים משתנים. וכבר בשנה הקרובה עד כ- 4-5 מיליון טון בשנה באילת ובהתאמה באשקלון, עד כדי 12-15 מיליון טון בשנה. היעד הינו כ-50 פקידות שנתיות באילת עד שנת 2025 ויתכן שבעתיד אף יותר. האוניות שיפקדו את מכלל אילת יהיו בקיבולת של עד 260,000 אלף טון וכל הפעילות באילת הינה של פריקת נפט גולמי. עיקר הגדלת היקף הפעילות הינה באילת, באשקלון היקף הפעילות תגדל אך תישאר בהיקפים שהיו לפני הקורונה ולא תשנה משמעותית את תמהיל הדלקים."

כלומר מדובר על 16-20 מיכליות נפט ענקיות שיפקדו את נמל אילת בשנה הקרובה, 50-160 מיכליות נפט ענקיות שיפקדו את נמל אילת בכל שנה עד שנת 2025, ויתכן שבעתיד עוד יותר.

סעיף 11 במסמך מסכם את המצב כך:

"כיום חברת קצא"א באילת אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן היא אינה ערוכה לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש, להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת".

"כיום חברת קצא"א באילת אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת"

סיכום העמדות במסמך העמדה של המשרד להגנת הסביבה

1. בראייה תכנונית ארוכת טווח, נראה שהגדלת פעילות שינוע של דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת ותוך הבאה בחשבון את התרחבותה והתבססותה הרצויה של העיר אילת מבחינה תיירותית-ייחודית, היא צעד בכיוון שגוי.

2. צנרת ההולכה והמשאבות של מסדרון קו צינור אסיה אירופה בין אשקלון לאילת כבר גרם בעבר לתקריות זיהום ביבשה וגם לדליפות בסמוך לחוף הים באילת. החזרת המסדרון ל"ימי תפארתו" הינה בעלת משמעות סביבתית שיש לתת עליה את הדעת באופן קפדני ומחמיר.

3. גם בהיבט המדיני-גלובלי, לפיו ישראל מעוניינת לעודד את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, תמיכה ביוזמה כלכלית-עסקית ובלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי ודלקים אחרים, מצטיירת כצעד בכיוון שגוי.

4. אשר בוחנים יוזמה זו בהיבט של סיכוני שפך נפט למפרץ אילת – ובהתאמה תיתכן גם הגדלת הסיכון באשקלון – ובשימת לב ודגש על רגישותה היתרה של המערכת האקולוגית הייחודית בים סוף, הרי שאין כל ספק שבהיבט הסיכון לסביבה הימית באילת, מדובר בצעד בכיוון שגוי.

מסמך התגובה המקדמית מטעם קצא"א לעתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים מ-19 ביולי 2021

לפי סעיף 9 בתגובת קצא"א. תקופת ההסכם הינה 10 שנים.
סעיף 16 בתגובת קצא"א מציין:

"הפעילות הענפה המתקיימת בנמל עקבה הסמוך, שאותו פוקדות בשנים האחרונות מעל 200 מכליות נפט מדי שנה, ובעשור האחרון בלבד, פקדו אותו יותר מ-2,150 מכליות נפט!"

ההשוואה ליבוא הנפט לירדן דרך נמל עקבה והנתונים על פעילות הנפט בנמל עקבה הם חצי אמת. יבוא נפט לירדן בכמויות גדולות אפשרי רק דרך נמל עקבה. לישראל אין את המגבלה הזו ואין לישראל כל צורך לייבא נפט דרך נמל אילת לצריכה הפנימית שלה. ישראל יכולה ומייבאת נפט דרך נמל חיפה ונמל הנפט באשקלון.

ציון מספר מכליות הנפט הפוקדות את נמל עקבה מדי שנה, בלי לציין את גודלן, הוא מעשה שרלטנות. לפי נספח 13 לדוח, העתק מדו"ח נמל עקבה על פקידת אניות בתקופה 2020-1990, בשנת 2020 פקדו את נמל עקבה 214 אוניות שהובילו Liquid Bulk, ללא ציון גודל האוניה.

ירדן יבאה ב-2020 כ-2.074 מיליון טון נפט דרך נמל עקבה. מיכליות נפט מודרניות יכולות לשאת 70,000 עד 300,000 טון נפט (500,000 עד 2 מיליון חביות נפט).

כלומר, נדרשות כ-7 עד 30 מיכליות נפט כדי להעביר את כל יבוא הנפט לעקבה, בעוד שלפי התגובה של קצא"א מדובר ב"מעל 200 מכליות נפט מדי שנה".

ציון מספר מכליות הנפט הפוקדות את נמל עקבה מדי שנה, בלי ציון גודלן, הוא שרלטני. נדרשות כ-7 עד 30 מיכליות נפט כדי להעביר את כל יבוא הנפט לעקבה, בעוד שלפי קצא"א מדובר ב"מעל 200 מכליות נפט מדי שנה"

בעיסקת קצא"א מד-רד מדובר בעיקר על מיכליות ענק שאינן יכולות לעבור כיום בתעלת סואץ. יהיה צורך רק ב-7 מיכליות כאלו להובלת נפט גלמי לנמל עקבה בכל שנה, פחות מעשירית מהמספר הנקוב בתגובה המקדמית של קצא"א.

משתמע שהגשר היבשתי הישראלי אינו חוסך את הצורך במעבר מכליות בגודל שמתאים למעבר בתעלת סואץ, אלא רק מכליות ענק שאינן יכולות לעבור כיום בתעלת סואץ. תגובת קצא"א מתעלמת מהפתרון הקיים של שימוש משולב בתעלת סואץ ובצינור סו-מד, פתרון שפועל היטב מזה שנים רבות, ומתעלמת מהאפשרות, הוודאית לדעתי, של הרחבת והעמקת תעלת סואץ בשנים הקרובות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,217 מילים
כל הזמן // יום שישי, 24 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אבו מאזן באו"ם: "לישראל יש שנה לסגת לשטחי 67"

בישראל מגיבים לדברי אבו מאזן: לפי צבי האוזר, נתניהו אשם ש"שיתף פעולה עם הרש"פ", בליכוד טוענים ש"הממשלה נותנת לו לגיטימציה" ● הפגנה בשייח' גראח, מפגינים נעצרו בשל הנפת דגלי פלסטין ● מנצור עבאס צוטט כאומר: "הממשלה על פרשת דרכים. היא לא מקיימת הבטחות, לא לחינם חשבתי שעדיף ללכת עם ממשלת ימין" ● יפעת שאשא ביטון: "לפתוח את הסכם יבוא החיסונים עם פייזר לציבור", טוענת שלא נחשפה אליו בעצמה

עוד 32 עדכונים

לנעול את שערי ההונאה

הסדרה הבריטית אחוזת דאונטון מספרת על המעמדות החברתיים באנגליה בתחילת המאה הקודמת, על רקע מלחמת העולם הראשונה הנוראה. משפחת האצולה הבריטית ומשרתיהם גרים בטירת דאונטון. המשפחה בקומות העליונות והמשרתים בתחתונות. האדונים והמשרתים מתחככים זה בזה במגבלות של שמירת מעמדותיהם באופן מעיק ויום-יומי.

הסדרה הבריטית אחוזת דאונטון מספרת על המעמדות החברתיים באנגליה בתחילת המאה הקודמת, על רקע מלחמת העולם הראשונה. משפחת האצולה הבריטית גרים בקומות העליונות, ומשרתיהם בתחתונות

המשחק והבעות הפנים של צוות שחקני התיאטרון הבריטי נפלאים, בית ספר למשחק. הסדרה משקפת את חיי האצולה האירופאית המתנשאת ואת המועקה והשאיפה לחופש ולשחרור של המשרתים. תיסכול שבה לידי ביטוי גם בשיר המחאה החברתית של ג'ון לנון גיבור מעמד הפועלים.

על העמדת פנים

ארי אלון בספרו עלמא די כותב על העמדת הפנים הנדרשת מחכמי הדת כדי להנהיג את קהילותיהם. על פי אלון הם לא באמת יודעים יותר מאיתנו, עם-הארץ, על האל ועל בריאת העולם, ורק מעמידים פנים שאמונתם בבורא מוחלטת.

אומנות העמדת הפנים של החכמים לא פחות מרשימה ממשחקם הנפלא של שחקני התיאטרון הבריטי של אחוזת דאונטון. גם אצל החכמים יש חלוקה למעמדות חברתיים, מעמד עם-הארץ הנמוך לעומת מעמד החכמים ותלמידי החכמים, הצדוקים החדשים.

אלון, שגדל במשפחת רבנים לאומית דתית, כותב דברים מפתיעים מאוד כמו – יש אלוהים כי אין גוזרים על הציבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה וגם הגיעו שמים עד נפש. אלון מדבר על עושקים ועשוקים ותפילותיהם, על קדיש היתום של חברו הילד, עלמא די, שטעה במילות הקדיש ומצטט אימרה של אמא שלום אחותו של רבן גמליאל בתלמוד הבבלימשנחרב בית המקדש ננעלו כל שערי שמים חוץ משערי הונאה.

ארי אלון כותב על העמדת הפנים הנדרשת מחכמי הדת כדי להנהיג את קהילותיהם. על פיו, הם לא באמת יודעים יותר מאיתנו, עם-הארץ, על האל ועל בריאת העולם, ורק מעמידים פנים שאמונתם מוחלטת

ארי אלון מדבר על התהליך של אובדן האמונה באל ילדותו, שהתגבש להכרה מלאה לאחר מלחמת יום הכיפורים ועל הנחמה שמצא בדמותה של אמא שלום, אחותו של רבן גמליאל ואשתו של רבי אליעזר.

לא בשמיא היא

גיבורתו של ארי אלון, אמא שלום, מוזכרת בתלמוד בהקשר תנורו של עכנאי שהוא המקור לאימרה ידועה יותר מהציטוט על שערי ההונאה שלא ננעלו – לא בשמיא היא.

הדיון בין החכמים בדיני טומאה וטהרה הביא לפסיקה גורפת לגבי סמכות ההלכה הפרושית. החכמים פסקו, שמיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי שמים ולכן החלטות רוב החכמים הפרושים יקבלו מעמד של תורה, כאילו ירדו אל משה מהר סיני.

רבי אליעזר בן הורקנוס התנגד להחלטתם והוכיח צדקתו בעזרת מעשי ניסים ובת-קול שמיימית, אבל למרות זאת דעתו נדחתה על ידי שאר החכמים שפסקו "לא בשמיא היא" ונידו אותו.

על פי התלמוד הבבלי, רבי אליעזר המנודה והמאוכזב הטיל קללה על רבן גמליאל, אחיה של אמא שלום, שמת, ואת הנידוי של רבי אליעזר הסירו החכמים רק לאחר מותו של אליעזר.

לנעול את שערי ההונאה

החכמים הפרושים הפכו את היהדות לדת בה אנשים ולא אלים קובעים את החוקים, בהחלטות רוב שיש להן תוקף של תורת משה מסיני.

זו אמירה מעניינת וחשובה מאוד, אבל היא סותרת את האפקטיביות של התפילה למשל ביום הכיפורים. מה הטעם בתפילות יום כיפור אם החכמים פסקו שמיום שנחרב בית המקדש כל שערי שמים ננעלו?

בנוסף, החכמים לקחו לעצמם את מעמד הלויים החדשים, והאמת היא שלא האל (כי שערי שמים הרי ננעלו) ולא תורת משה נתנו לחכמים את המעמד ואת זכויות היתר שהם לקחו לעצמם. אין סיבה שמעמד החכמים ותלמידיהם לא יעבדו לפרנסתם ככל עם-הארץ ושתלמידי חכמים לא ישלמו שכר לימוד כמו כל סטודנט במדינה.

החכמים ותלמידיהם פשוט עושקים את קופת המדינה דרך שערי ההונאה. זה לא רצון האל וגם לא דבר תורת משה מסיני. בשום מקום בתורה לא כתוב שתלמידי חכמים יהיו פטורים משירות צבאי ומפרנסת משפחותיהם ושעם-הארץ יממן אותם. שיוויון בפני החוק צריך להתקיים לכולם וללא מתן זכויות יתר למעמד כזה או אחר. לא ליחידי  סגולה ולא למעמד תלמידי החכמים.

החכמים ותלמידיהם עושקים את קופת המדינה דרך שערי ההונאה. זה לא רצון האל או תורה מסיני. בשום מקום בתורה לא כתוב שתלמידי חכמים יהיו פטורים משירות צבאי ומפרנסת משפחותיהם ושעם-הארץ יממנם

זה לא בשמיא, אלה הם שערי ההונאה שלא ננעלו, כפי שאמרה אמא שלום, ושצריך עכשיו לנעול ולהבטיח שגם נבחרי העם בכנסת ובממשלה שקובעים כיום את החוקים בהחלטות רוב, לא יקחו לעצמם זכויות יתר כפי שעשו הלויים ואחריהם חכמי הדת.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 650 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עלה ושוט והסתכל עד מה יפה היא התבל

מולי שפירא הפיק את ערב שירי משוררים השלישי של גל"צ ב-1980, והקדיש את כולו לשירי תל אביב ● משה וילנסקי, שהיה המתחרה של שפירא בקול ישראל, בדיוק אושפז באיכילוב ● שפירא הציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה: "אם תעמוד על הרגליים, אני מבטיח לארגן לך ערב שלא היה כמותו" ● התוצאה: "דצמבר", אחד השירים האהובים של נתן אלתרמן, בביצוע בלתי נשכח של דפנה ארמוני ומזי כהן

עוד 1,180 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

החול יזכיר

הרע: חומר שחור נפלט לחופי ישראל ביומיים האחרונים. הפעם כנראה מדובר בפחם ולא בזפת - אבל זו עוד תזכורת כמה הים שלנו רגיש לזיהומים ● הטוב: ארגון הבריאות העולמי עדכן את התקנים לזיהום אוויר, ומזכיר שגם בלי קשר למשבר האקלים - צמצום פליטות יציל מליונים מתחלואה ומוות ● והטיפ: חנות חדשה שמוכיחה כי הדרך ל-zero waste קצרה משחשבנו

עוד 563 מילים

למקרה שפיספסת

בציבור הפלסטיני גוברת הביקורת כלפי יו"ר הרשות בטענה לשיתוף פעולה עם ישראל ● המצוד אחר האסירים הנמלטים מכלא גלבוע אולי כבר הסתיים, אבל שאלת הירושה של עבאס צפה מחדש ● בין לבין גובר הניכור שבין הרחוב הפלסטיני להנהגה ● פרשנות

עוד 714 מילים

ניקיון זה לא רק לעשות ספונג'ה, אלא ערך

בשבת הקודמת צויין את יום הניקיון הבינלאומי (World Cleanup Day). זהו זמן ראוי לדבר בו מעט על מה זה בעצם ניקיון. ניקיון זה לא רק לעשות ספונג'ה, אלא ערך. למרבה הצער, כאן בישראל הערך הזה קצת הוזנח ונשכח.

בשבת הקודמת צויין את יום הניקיון הבינלאומי, זמן ראוי לדבר בו מעט על ניקיון. ניקיון זה לא רק לעשות ספונג'ה, אלא ערך. למרבה הצער, כאן בישראל הוא קצת הוזנח

אנחנו אוהבים שהבית שלנו נקי, שהרצפה מצוחצחת, המדפים מסודרים והחצר מטופחת. אבל ביציאה משער הבית, למדרכה, לגן הציבורי, לפארק או לחיק הטבע מתגלה הישראלי המכוער, שהניקיון לא ממש בראש מעייניו.

הישראלים אינם "חולי ניקיון", אבל אנו בכל זאת סובלים ממחלה של חוסר אכפתיות מסביבתנו ומניקיונה. צאו לטייל וראו שהניקיון כבר לא באופנה. הזבל נערם בשולי הדרכים, נזרק ליד מעיינות ואתרי תיירות, נמצא בכל מקום סביבנו.

אירועים המוניים משאירים מאחוריהם לרוב פחי אשפה ריקים ומדשאות מלאות באשפה, הזבל הפך לחלק בלתי נפרד מסביבתנו. כל אלו כמובן מתגמדים לנוכח פסולת הבניין הנזרקת באופן פיראטי בלב הטבע הישראלי, שהולך ומתלכלך והופך לפחות ופחות נעים ומזמין.

אבל חוסר האכפתיות שלנו מניקיון לא נגמר בלכלוך שאנחנו משאירים מאחורינו. למעשה שם הוא רק מתחיל. משם הוא ממשיך ליחס שאנו מעניקים לעובדי הניקיון. אלו אנשים שעבור רבים מהישראלים הם שקופים, מובנים מאליהם. אנחנו נלכלך, הם ינקו, אומרים לעצמם רבים באטימות, לעיתים אף ברשעות.

חוסר האכפתיות שלנו מניקיון לא נגמר בלכלוך שאנו משאירים מאחורינו. זה ממשיך ליחס שאנו מעניקים לעובדי הניקיון, שעבור רבים מהישראלים הם שקופים. אנחנו נלכלך, הם ינקו, אומרים לעצמם רבים באטימות

הגיע הזמן שנכיר באמת: מדינה שאזרחיה מזלזלים במלאכת הניקיון ובעוסקים בה, תהיה מדינה מלוכלכת.

אבל הבעיה ממשיכה מהאזרחים לרשויות המדינה. נכון להיום חסרים בישראל לפחות 15 אלף עובדי ניקיון. אך בניגוד לענפי הבניין, החקלאות וענפים נוספים, כשזה מגיע לניקיון, המדינה נותרת באדישותה ולא ממהרת לאשר הגעת עובדים מהרשות הפלסטינית או מחו"ל.

15 אלף העובדים הללו, יכולים היו לייצר עבורנו סביבת חיים נקייה ונעימה יותר, במשרדי הממשלה, בבתי החולים, בבתי הספר ובמקומות רבים נוספים, אבל נאמנה למסורת הישראלית של זלזול בחשיבות הניקיון, הממשלה נמנעת מלאפשר הבאת עובדים. גם מכרזי המדינה שמתמחרים את עבודת הניקיון בשכר דחק, על סף שכר המינימום, הם חלק מהראיה של המדינה את הניקיון כנחות.

טוב נעשה כולנו, אזרחי ישראל, מקבלי ההחלטות והמנהיגים אם נייחד את יום הניקיון הבינלאומי למחשבה על הניקיון כערך.

נאמנה למסורת הישראלית של זלזול בחשיבות הניקיון, הממשלה נמנעת מלאפשר הבאת עובדים. גם מכרזי המדינה שמתמחרים את עבודת הניקיון בשכר דחק, הם חלק מהראיה של המדינה את הניקיון כנחות

על מה הלכלוך מסביבנו אומר עלינו כחברה. על מה הזלזול בעובדי הענף אומר על המזלזלים. על סדר העדיפויות המעוות של מי שמסרבים לאפשר לענף הניקיון די ידיים עובדות על מנת לבצע את משימתו כהלכה.

עו״ד ורוניקה רוזנברג- מנכ״לית ארגון חברות הניקיון בישראל, יו"ר ועדת ביקורת ודירקטורית במועצה הישראלית לצרכנות. צילום: עופר חג׳יוב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 419 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ישראל ניתקה את הקשר בין עסקת שבויים לשיקום עזה

ביום הכיפורים האחרון חמאס עצר מספר פעילי ג'יהאד אסלאמי במטרה לשמור על השקט ● על פי פרסומים בכלי תקשורת ערביים – ישראל נסוגה מהדרישה לכרוך את שיקום עזה בעסקת שבויים ● אך עד שלחמאס לא יהיה מה להפסיד – אי אפשר יהיה באמת להגיע להבנות ארוכות טווח ● פרשנות

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

העצבות כמו כוס היא ובה יין מר מענבי הנשמה

"אני לא קורא לזה להיט" אומר מיקי גבריאלוב, שהלחין את השיר לבקשת אריק אינשטיין, "אלא שיר שיש בו אמירה חזקה מאוד, שמדברת לרבים" ● השיר העצוב של חלפי, שנכתב לראשונה ב-1935, הפך מיידית לאחד השירים האהובים והמושמעים ● הוא גם בין הראשונים בארץ להשתמש בסאמפלר ● גבריאלוב ויוני רכטר מספרים על העבודה עם אינשטיין ואיך התמודדו עם הרגש העז של השיר

עטיפת האלבום "אוהב להיות בבית" של אריק אינשטיין ומיקי גבריאלוב, 1986
עוד 1,769 מילים

הפארסה האמריקאית רחוקה מלהסתיים

בזמן שהמשטר החדש באיראן מנסה למשוך זמן כדי להגיע להישגים נוספים – צרפת מעמידה את יחסיה עם הבית הלבן במבחן ● הצי האמריקאי הקים כוח מיוחד במפרץ הפרסי – אך הוא לא מסוגל להתמודד עם האיום הגרעיני באיראן ● ההשתלטות הפרוגרסיבית בקונגרס מחייבת את בנט לבחון מחדש את היחסים עם יהדות ארה"ב ● פרשנות

עוד 1,057 מילים ו-1 תגובות

שר המשפטים החל לקדם השבוע הצעת חוק המבקשת להרחיב את סמכויות החיפוש המשטרתי על מנת "לסייע במאבק בפשיעה בחברה הערבית" ● מסגור החוק כאילו הוא מיועד כלפי מגזר אחד הופך אותו לבעייתי ומזיק ● ובאותה מידה הוא גם הופך אותו לכללי ומסוכן ● דווקא סער, שמקדם במקביל חקיקה לחיזוק את זכויותיהם של חשודים, עלול לסלול את הדרך לפגיעה מהותית בזכויות האזרח ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

בנט: "מי שניסו לאתגר את המחויבות האמריקאית לביטחון ישראל - קיבלו תשובה ניצחת"

משרד החינוך הודיע שעובדי הוראה ללא תו ירוק לא יוכנסו לבתי הספר ולגנים ולא יקבלו שכר ● ליברמן אמר שהוא תומך ביוזמה, שלפיה, מי שלא יתחסן ולא ייבדק - יקבל דמי אבטלה בעיכוב ● קבינט המומחים קורא להגביל התקהלויות בחללים סגורים ל-300 איש - תחת התו הירוק ● ועדת מומחים, שהקים מנכ"ל משרד הבריאות, תקבע האם יש צורך להגדיל את מספר מכשירי האקמו

עוד 41 עדכונים

"המידע על תופעות הלוואי נאסף, אבל לא בשקיפות"

בדיקת זמן ישראל משרד הבריאות וקופות החולים אוספים מידע מפורט ממיליוני אנשים על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה בשמונה ערוצים שונים, כולל דיווח מקצועי של הצוותים הרפואיים וסקרים נוספים ● אז מדוע רווחת התחושה שאחרי החיסון השלישי לא בוצע מעקב אחר תופעות הלוואי? ● אולי בשל היעדר אחידות בסקרים של הקופות - ואולי בגלל חוסר השקיפות הכללי שמאפיין את משרד הבריאות

עוד 2,361 מילים ו-1 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך

השיר הראשון בספרו הראשון של נתן אלתרמן הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של המשורר, בין השאר בזכות הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים ● הלחן המוכר ביותר היום הוא של נפתלי אלטר, שברי סחרוף חידש והפך ללהיט מודרני ● אלטר עצמו מודה שהוא לא מבין עד הסוף את כוונת המשורר ומספר איך הלחין את השיר: "יש בעניין הזה סוג של קסם"

עוד 1,013 מילים

לא כולל שירות

הנהלת הוט, שספגה מתקפה בגלל התנהלותה מול מפוני הבניין הקורס בחולון, טענה שמדובר ב"קצר מתמשך בתקשורת" ● מבלי לפסוק מה בדיוק קרה שם, זו הגדרה מדויקת למערכת היחסים בין גופים ממשלתיים ומסחריים רבים לבין הציבור ● גם אלה ששיפרו את הביצועים בשנים האחרונות, עדיין נכשלים בנקודה שבה הם פוגשים את האזרחים המודאגים ואמורים לתקשר איתם ● פרשנות

עוד 880 מילים

חזרה לאולד-סקול: הטכניון מוריד את המסך על ההרצאות המוקלטות

במהלך הקורונה כמעט כל ההרצאות והתרגולים בטכניון הוקלטו והונגשו לצפייה חוזרת מהבית ● 2 מיליון שקל הושקעו במצלמות ומסכים ניידים בכיתות כדי לשפר את איכות ההקלטה ● כעת, דווקא המכון הטכנולוגי שאמור להכשיר את השפיץ של ההיי-טק חושש שהסטודנטים לא יגיעו לקמפוס והחליט להוריד את הנגישות לרוב ההקלטות ● הסטודנטים מתנגדים ונערכים למאבק

עוד 1,500 מילים ו-1 תגובות

המתווה המסתמן לחינוך: בדיקות במקום בידודים

תושב יפו איים בירי על עוברי אורח בטיילת תל אביב ונעצר ● בני הזוג נתניהו התארחו בסוכה של ישראל כ"ץ ● ועדת חוקה האריכה תקנות התו הירוק עד ה-4 באוקטובר ● הליכוד: בתקופת נתניהו ישראל מעולם לא כשלה בקונגרס ● אלקין: המשבר עם המפלגה הדמוקרטית - תהליך של שנים ● טיבי: ישראל עדיין לא קיבלה החלטה להכריע את ארגוני הפשיעה

עוד 43 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה