חיות אדם על כלבים סקרנים, ילדים משועממים והפרעות קשב

טיול עם כלב, אילוסטרציה, (צילום מסך מתוך סרטון של  Modern Canine Vlog)
טיול עם כלב, אילוסטרציה, (צילום מסך מתוך סרטון של Modern Canine Vlog)

טיול לעשיית צרכים עם הכלב; הכלב לרוב שמח לצאת, חיכה לכך זמן רב וכשכש בזנבו ביציאה מהבית. כל בעל כלב נוקט בסגנון משלו: חלק מאפשרים רצועה חופשית יותר והכלב נע לכל כיוון ומרחרח, חלק מהדקים את הרצועה ולא מאפשרים יותר מדי חופש לחפש.

אך מתישהו, הכלב עלול למשוך חזק לכיוון השיחים, לרחרח בתשוקה מוגברת, לעתים אפילו להפיל את בעליו. ייתכן שמדובר בחתול שנעלם, ויתכן שהכלב יחזור עם פיסת לחם מעופשת.

מתישהו, הכלב עלול למשוך חזק לכיוון השיחים, לרחרח בתשוקה מוגברת, לעתים אפילו להפיל את בעליו. ייתכן שמדובר בחתול שנעלם, ויתכן שהכלב יחזור עם פיסת לחם מעופשת

מה קרה? מדוע הפסיק הכלב את סיבוב עשיית הצרכים שלו? הגירוי של ריח הלחם או החתול בשיחים היה מושך יותר מאשר הצורך להתפנות, או ההליכה. גם אצל כלבים שרגילים לקבל מנת אוכל לאחר הטיול, אפילו הציפיה הזו לא בהכרח גוברת על גירוי מיידי ומתגמל כמו ציד או חטיף, מעופש ככל שיהיה.

אם נחליף את המילים כלב, סיבוב צרכים, לחם, חתול וכו למילים – ילד,  שיעורי בית, משחק או שוקולד – האם ההיגיון של המשפט יישמר?

שנת הלימודים החלה, ואיתה כל מיני מושגים כמו קשב, ריכוז, מטלות, מסכים ומשמעת חוזרים לשיח. נדמה לעיתים שכל ילד שני ואף יותר עשויים להיות מאובחנים עם הפרעת קשב.

מורים והורים שמנסים להיות יותר מעורבים ולסייע לילדים להתמיד במשימות ולסיים אותן בהצלחה נתקלים יותר ויותר בקשיים שלהם לשמור על קשב, והשאלה לגבי אבחון עולה עוד ועוד על הפרק. כל זה מוביל לאבחון יותר נפוץ ומכניס לתרבות שיח של אבחנה ותחלואה, אבל גם של קבלה סבלנות והבנה.

האם באמת מדובר בהפרעה? מתי שונות הופכת למחלה? כמו בכל תופעה התנהגותית ברגע שיש חריגות מיד מחפשים להגדיר אותה ולפענח את המקור שלה. אם זה עניין שגורם סבל, לאדם עצמו או לסביבתו, אז עולם הרפואה מנסה לאפיין את החריגות, לבדוק את ההישנות שלה באוכלוסייה,  ואז להציע מענים טיפוליים- התנהגותיים ותרופתיים בעיקר.

שנת הלימודים החלה, ואיתה מושגים כמו קשב, ריכוז, מטלות, מסכים ומשמעת חוזרים לשיח. נדמה לעיתים שכל ילד שני ואף יותר עשויים להיות מאובחנים עם הפרעת קשב

הסרטון הבא מסביר יפה את התופעה, ומי שהקשב שלו מאותגר בטח ישים לב יותר למצמוצים:

הפסיכיאטר תומס סאס הוביל בארה"ב בשנות השישים והלאה מהפיכה שנודעה לימים בתור התנועה האנטי פסיכיאטרית. הוא פרסם ספר בשם "המיתוס של מחלת הנפש" וזעזע את העולם המערבי כשנתן קול להתנגדות לאשפוזים וטיפולים בכפיה, אשר היו נוקשים מאוד באותם זמנים.

סאס נשען על רוח גבית ממשנתו של מישל פוקו, שכתב על שיח הנורמליות והשיגעון כמכתיב את הסדר החברתי הרצוי (בספרו תולדות השיגעון בעידן התבונה) וכן על עבודתו הקלינית של רונלד לאינג בסקוטלנד, שהקים ברוח דומה מסגרת פסיכיאטרית ללא מגבלות ותרופות בכפיה.

עם תחילת הטיפולים התרופתיים בהפרעות קשב בארצות הברית, סאס לקח צעד קדימה וקרא להורים להתנגד לאבחונים המתייגים והמדירים של הפרעת הקשב, וגם לטיפול התרופתי שהמקצוע שלו עצמו מציע.

הוא טען שהתרופות (שבדרך כלל נגזרות מאמפטמינים, קבוצת חומרים המשרים תחושת תגמול חיובי חזק, ובין השאר גם הקוקאין משתייך אליה), מסממות את הילדים ולא מסייעות להם ללמוד.

הוא טען גם שמערכת החינוך לא מתאימה את עצמה לצרכים הילדים אלא מנסה להתאים את הילדים לצרכיה. המונים נהו אחריו ואחר גישתו, ולצילה נפתחו מסגרות מותאמות בהצלחה כזו או אחרת.

עם תחילת הטיפולים התרופתיים בהפרעות קשב בארה"ב, סאס לקח צעד קדימה וקרא להורים להתנגד לאבחונים המתייגים והמדירים של הפרעת הקשב ולטיפול התרופתי שהמקצוע שלו עצמו מציע

כל מי שדיבר עם ילד על הצורך בריכוז בעת משימות, שמע ודאי את הדברים הבאים: "אבל זה משעמם! בא לי לשחק", "רק עוד שלב במשחק וזהו", "אבל אני רעב!", "אוף נמאס לי כבר אני יושב שעות ולא מצליח להתקדם!".

מה הילד מתאר בעצם? יש משהו שהוא נדרש לעשות, על ידי המערכת החיצונית – ההורים, המורים, בית הספר וכו'. לפעמים הוא עצמו דורש זאת. למשל, אם מדובר במבחן שחשוב לו להצליח בו, או חומר קריאה שהוא אוהב בענייני לימודים, תחביבים או אפילו הוראות משחק.

ביחד עם זה, הילד נוטה להפנות את תשומת הלב שלו לכל הגירויים האפשריים שנמצאים בחוץ. הודעה בטלפון, משחק מחשב, ממתק בארון, ואפילו חידוד עיפרון קהה יכולים לגנוב את הריכוז מקריאת שורה בספר או פתרון תרגיל במתמטיקה. כל דבר שהוא אפילו טיפה יותר מעניין לוקח את תשומת הלב. לפעמים אפילו רק המועקה מהעיסוק המשעמם היא סיבה לברוח.

למרות שהוא מודע לחשיבות הדבר, קשה לו להתמיד בגלל חוסר בגירויים מתגמלים. אחת התיאוריות המרכזיות מדברת על קושי במיקוד אלומת הקשב דרכה פועל האדם. כל גירוי קל מטה את אלומת הקשב והריכוז מתפוגג.

עד שמגיע זמן הדדליין, הדבר כבר מתחיל להיות מלחיץ, הקשב נפתח תחת מעטה מצוקה וחרדה לא קטן. זה כמו הגול של הדקה ה-90 בכדורגל, הוא לא סתם מגיע. ברגע אחרון עושים את המאמץ הכי גדול, והחרדה של הכישלון גורמת לאדם להתגייס לפעולה מרוכזת ומוצלחת.

עד שמגיע הדדליין והקשב נפתח תחת מעטה מצוקה וחרדה. זה כמו הגול של הדקה ה-90 בכדורגל. ברגע אחרון עושים את המאמץ הכי גדול, וחרדת הכישלון גורמת לאדם להתגייס לפעולה מרוכזת ומוצלחת

מה קורה שם? למה כל כך קשה להתמיד במשימות ארוכות ומורכבות? חוקר המוח יאק פאנקספ הוזכר פה בעבר בהקשר של תרומתו לניסוח מערכות הרגש בכלל היונקים. מערכת ה-SEEKING היא המערכת שפעולתה גורמת להנעת תהליכים. ניסוח המערכת כלל זיהוי האיזורים במוח הפעילים כאשר רואים התנהגות של חיפוש והתנהגות אקטיבית.

למערכת שלושה תפקודים מרכזיים – תפיסה, תנועה ותגמול.

  1. התפיסה היא דרך החושים. בחלק גדול מהמינים מדובר בהרחה, האחראית על קליטת המידע מן הסביבה. ראיה, שמיעה ומישוש כמובן, גם הן מעורבות ואחראיות על הכוונה מוצלחת של החיה למקור המשאב הרצוי. ואכן, השגת משאבים היא עיקר פעולתה של המערכת.
  2. מערכת התנועה אחראית להביא את החיה לכל מקום שבו עשוי להיות המשאב הרצוי – מזון, מחבוא, פרט אחר מהקבוצה, גור המצריך טיפול ושמירה, נקבה להזדווגות וכו'.
  3. התגמול, מסתבר, הוא הגורם הכי משמעותי לעניין שלנו. מערכת התגמול (Reward) מספקת גירוי נעים וטוב. לא רק בהשגת המשאבים (ניצחון, אכילה, טריפה ועוד) אלא גם בחיפוש אחר משאבים אלו. זה מסביר חלקית את הנטיה לעבור לחפש גירוי אחר, בזמן למידת משהו משעמם שלא נותן סיפוק.

מערכת התגמול מספקת גירוי נעים וטוב. לא רק בהשגת המשאבים (ניצחון, אכילה, טריפה ועוד) אלא גם בחיפוש אחר משאבים אלו. זה מסביר חלקית את הנטיה לחפש גירוי אחר בזמן למידת משהו משעמם ובלתי מספק

הסבר נוסף יהיה ההתקה (Displacement) שכבר הוזכרה פה בהקשר של מערכת הזעם (RAGE). באמצעותה ניתן להמיר פעולה אחת באחרת, או להעביר את הפעולה לעבר אובייקט אחר חלופי, בתנאי שזה יהיה קל יותר להשגה ומתגמל יותר. לכן משחק מחשב, שזמין יותר, נעים ומתגמל יותר – תמיד יהווה תחליף קל ונוח לקריאת מגילת העצמאות או שינון כללי פירוק לגורמים.

אז מה הפיתרון?

סקרנות איננה מחלה אלא מנוע מצוין ללמידה. הפתרונות המוצעים מנסים לווסת את הסקרנות, אך ללא הבחנה בין סקרנות הממוקדת במטלה המרכזית ובין סקרנות כלפי גירויים מפריעים. המוח לא יודע מה מפריע ומה לא, והקושי הוא לכוון את הסקרנות.

חלק מהפתרונות מושגים באופן תרופתי, המתערב בשינוי מקור התגמול: תרופות אמפטמיניות מספקות תגמול הניתן בתרופה בשיחרור איטי במקום תגמול המושג מהפניית הקשב למקור תגמול מהיר. לכן ניתן להמשיך בפעילות שאיננה מתגמלת כי יש נוכחות קבועה של חומר מתגמל בדם.

ישנן שיטות נוספות כגון עבודה התנהגותית על התניה, ניהול התגמול (פרס אחרי סיום המשימה), ועבודה רגשית שיכולה לסייע בפיתוח יכולת לסבלנות והכלה של הרעב לתגמול.

איך זה נראה בכלבים? באמצעות חינוך כלבי ותגמול של חטיפים ניתן ללמד את הכלב ללכת לטיול, להימנע מגירויים ולא לאכול שום דבר מלבד מה שנותן לו בעליו. אך מה קורה עם כלב שלא חונך? או שמתקשה להתאפק?

הפיתרון לא מסובך כלל. ליטוף, רכינה לכריעה בקרבת הכלב והמשך ליטוף יחזיר את תשומת הלב אל הבעלים מהחתול בשיח, ומהמשיכה לעבר השיחים.

סקרנות איננה מחלה אלא מנוע מצוין ללמידה. הפתרונות המוצעים מנסים לווסת את הסקרנות, אך ללא הבחנה בין סקרנות הממוקדת במטלה המרכזית או בגירויים מפריעים. המוח לא יודע מה מפריע ומה לא

ונחזור לילדים- לשבת עם הילד המתקשה, לעשות איתו שיעורי בית ולחזק תוך כדי את המאמץ בליטוף, חיבה והפגנת הערכה, יסייע לכל ילד מתקשה. זו לא תרופת פלא, אלא בעצם תחרות על מערכת התגמול שמחפשת גירויים מתגמלים מהירים במקום שיעורי הבית. להצטרף לעשיית השיעורים עם חוויה טובה בסביבה תומכת.

שנה טובה!

רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,244 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 23 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הפארסה האמריקאית רחוקה מלהסתיים

בזמן שהמשטר החדש באיראן מנסה למשוך זמן כדי להגיע להישגים נוספים – צרפת מעמידה את יחסיה עם הבית הלבן במבחן ● הצי האמריקאי הקים כוח מיוחד במפרץ הפרסי – אך הוא לא מסוגל להתמודד עם האיום הגרעיני באיראן ● ההשתלטות הפרוגרסיבית בקונגרס מחייבת את בנט לבחון מחדש את היחסים עם יהדות ארה"ב ● פרשנות

עוד 1,057 מילים

הרוב טוב והרוב קובע

עכשיו, במלאות 100 ימים ראשונים לממשלה החדשה, ניתן כבר להסיק מסקנות ראשוניות על תפקודה ויכולותיה של הקואליציה. התוצאות עשויות לאכזב את נתניהו ומעריציו.

בעוד מספר שבועות, אם לא יקרא משהו יוצא דופן, תאשר הכנסת בשעה טובה תקציב מדינה לאחר למעלה משלוש שנים. עצם העובדה הזאת בלבד אמורה להעיד על עד כמה עשו טוב קברניטי הממשלה הזאת כשבחרו ללכת בכל הכח על הקמתה, שונה ומורכבת ככל שתהיה.

בעוד מספר שבועות, אם לא יקרא משהו יוצא דופן, תאשר הכנסת תקציב מדינה לאחר למעלה מ-3 שנים. עובדה זו בלבד מעידה עד כמה עשו טוב קברניטי הממשלה הזאת כשבחרו להקימה

אך מלבד התקציב עצמו, שכאמור מהווה בשורה אדירה עבור כל אזרחית ואזרח, ישנן סיבות נוספות וטובות אחרות המעידים על כך שהממשלה הנוכחית עדיפה בהרבה על אופציית הבחירות החמישיות הנוראיות אותה העדיף כמובן נתניהו.

ראשית, עצם העובדה שאת החודש הזה לא העברנו בסגר המוכר והלא יעיל היא עדות לתהליך קבלת החלטות שפוי ואחראי. נכון שניתן להתווכח על ההחלטה לפתוח את שנת הלימודים במועדה, ואולי אפשר היה להמתין עוד שלושה שבועות כדאי למנוע בידודים בימי החגים. עם זאת, ההתעקשות שלא לבחור באופציית הסגר הצילה, הלכה למעשה, עסקים רבים שגם ככה עדיין מדממים, זכר לסגרים הקודמים. בנוסף, סגר נוסף היה מוריד לאפס את רמת אמון הציבור, שגם ככה לא נמצאת בשיאה, בממשלה ובשיתוף הפעולה שלו עם החלטותיה.

בנושא נוסף שראוי להערכה, מגיע קרדיט בעיקר לאדריכל הממשלה הזאת, יאיר לפיד. לאחר שנים בהם משרד החוץ עבר התעללות וייבוש ע״י ראש הממשלה לשעבר, שבחר ביודעין לפגוע בכוחו של המשרד ואנשיו ע״י העברת הסמכויות למשרדו שלו, הגיע שר החוץ והשיב את הצבע לפניהם של אנשי המשרד, ואת הרלוונטיות למשרד עצמו.

סבב מינוי השגרירים, רובם אמנם מקורבים אך ראויים ומנוסים, בתוספת צוערים ואנשי מקצוע, העידו שהאיש בא לעבוד ולהחזיר עטרה ליושנה למשרד שאמון על אופן הצגתנו בעולם. ‏

לאחר שנות התעללות וייבוש של משרד החוץ ע״י רה"מ לשעבר, שבחר ביודעין לפגוע בכוח המשרד ואנשיו ע״י העברת הסמכויות למשרדו שלו, שר החוץ השיב את הצבע לפני אנשי המשרד, ואת הרלוונטיות למשרד

אין מספיק מילים שיוכלו לספר עד כמה ישראל נמצאת בפיגור אחרי מדינות העולם בכל הקשור למדיניות בנושא איכות הסביבה. שיאנית העולם בשימוש בכלים החד-פעמיים זכתה בשרה להגנת הסביבה שהנושא עליו היא מופקדת – אכן מדבר אליה ותואם את השקפת עולמה הירוקה.

תמר זנדברג שאפה להגיע דווקא למשרד הזה, ואליו בלבד, וזה מעיד עליה המון. היא וצוות משרדה רואים בתפקיד שליחות ציבורית של ממש, ועושים לילות כימים על מנת לצמצם פערים רבי שנים בתחום שמאיים אולי יותר מכל על כדור הארץ.

תוסיפו לזה את מהפכת הכשרות שמבצע שר הדתות מתן כהנא המבטל את השליטה (או לפחות את חלקה) והמונופול שהיו לעסקנים מהממסד החרדי ושגרמו לרתיעה של רבים מעולם הכשרות, ואת השינוי המתוכנן בעולם הגיורים – וקיבלתם מערך שירותי דת כפי שהוא צריך היה להיות תמיד: מקרב ולא מרחיק, מחבר ולא מפריד.

ויש גם ״סתם״ חברי וחברות כנסת, שבאו לעבוד עבורנו. דוגמה טובה לכך היא חברת הכנסת נעמה לזימי (עבודה) שהגיעה לכנסת בהילוך חמישי ומאז היא רק מאיצה. את שיפור החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים שהסתתר בחוק ההסדרים צריך לזקוף לזכותה ולזכות ח״כ גבי לסקי וח"כ מיכל רוזין. המלחמה שלה על העלאת קצבת הזיקנה, והמאבק בפינויים מהדיור הציבורי ובכלל להגברת הסולידריות  החברתית ראויים לשבח. ככה אנחנו רוצים את חברי הכנסת שלנו: מחוייבים לנו ולא לאף מנהיג או למשפחה של המנהיג.

לצד זה צריך לזכור שלא הכל מושלם. יש עוד הרבה לתקן ולשפר, במגוון נושאים שלצערנו נותרו ללא טיפול ומענה כבר למעלה מעשור. אחד מהם זה נושא זכויות המטופלים הסיעודיים. זהו עולם הנשלט ע״י תאגידים ציניים תאבי כסף בלבד, המנצלים את העובדה שהמדינה כשלה בהבאת עובדים זרים בעלי הכשרה. כאלה המגיעים לעבוד במסגרת האשרה שלשמה הם הובאו לישראל ובשכר סביר וראוי, שמאפשר גם לכאלה שאינם עשירים לשכור אותם לטפל ביקיריהם. לנושא קריטי מאין כמותו כזה הנוגע למרביתנו, דרושים חברי כנסת אידאולוגיים שהנושא קרוב לליבם ויפה שעה אחת קודם.

אז נכון, לא הכל טוב, לפחות כרגע. ועדיין, יותר מהכל, על הממשלה הזאת אפשר להגיד דבר אחד שלא ניתן היה להגיד על שום ממשלה קודמת בראשות ביבי: היא יציבה. היציבות החליפה 2 תכונות שונות לחלוטין שהיו מנת חלקה של כל ממשלה בשתיים עשרה השנים האחרונות: הערצה וחשדנות.

אז נכון, לא הכל טוב, לפחות כרגע. ועדיין, יותר מהכל, על הממשלה הזאת אפשר להגיד דבר אחד שלא ניתן היה להגיד על שום ממשלה קודמת בראשות ביבי: היא יציבה

הדרמות הכמעט יומיות התחלפו במוסר עבודה של שרים המחוייבים למשרדיהם. לפתע, פרגון היא לא מילה זרה, גם אם מדובר בשרים שאינם חברים באותה מפלגה. מחלוקות יש וגם יהיו, אבל סוד הקסם של הממשלה הזאת היא בעצם השונות שלה.

מאיר מישאל. פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 713 מילים ו-1 תגובות

שר המשפטים החל לקדם השבוע הצעת חוק המבקשת להרחיב את סמכויות החיפוש המשטרתי על מנת "לסייע במאבק בפשיעה בחברה הערבית" ● מסגור החוק כאילו הוא מיועד כלפי מגזר אחד הופך אותו לבעייתי ומזיק ● ובאותה מידה הוא גם הופך אותו לכללי ומסוכן ● דווקא סער, שמקדם במקביל חקיקה לחיזוק את זכויותיהם של חשודים, עלול לסלול את הדרך לפגיעה מהותית בזכויות האזרח ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

"החלטתם לא להתחסן? תישארו בבית - אני לא חייב לשלם"

מוקדם יותר הודיע משרד החינוך: מורים ללא תו או בדיקה לא ייכנסו ולא יקבלו משכורת ● דוברו של בנט: נאומו באו״ם לא יהיה עם בריסטולים ועזרים כמו נאומי נתניהו ● פרקש-הכהן: זה גל הבלתי מחוסנים ● דיווח: יאיר לפיד ״מיישר קו״ עם בנט לגבי ההתנגדות לפתיחת שגרירות אמריקאית עבור הפלסטינים בירושלים ● השר לשעבר אוחנה: פעלתי כדי שהשוטרים יחתרו למגע - ולצערי זה מתהפך

עוד 19 עדכונים

למקרה שפיספסת

"המידע על תופעות הלוואי נאסף, אבל לא בשקיפות"

בדיקת זמן ישראל משרד הבריאות וקופות החולים אוספים מידע מפורט ממיליוני אנשים על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה בשמונה ערוצים שונים, כולל דיווח מקצועי של הצוותים הרפואיים וסקרים נוספים ● אז מדוע רווחת התחושה שאחרי החיסון השלישי לא בוצע מעקב אחר תופעות הלוואי? ● אולי בשל היעדר אחידות בסקרים של הקופות - ואולי בגלל חוסר השקיפות הכללי שמאפיין את משרד הבריאות

עוד 2,361 מילים ו-1 תגובות

"באיזו עבירה אתה חשוד, אלוהים?"

הטלפון מצלצל. אני מסתכל במסך: מספר חסום. אולי עצור מתקשר מתחנת משטרה? אולי משהו בהול אחר?

אז אני לוחץ על המסך ועונה: הלו? בהתחלה יש שתיקה. אחר כך יש רעשים בקו. בעייה של קליטה. אין לי כוח לזה. אני מותש. כבר שנים רבות אני מותש. אני עומד לנתק.

הטלפון מצלצל. אני מביט במסך: מספר חסום. אני לוחץ על המסך ועונה: הלו? בהתחלה יש שתיקה. אחר כך רעשים בקו. בעיית קליטה. אין לי כוח לזה. אני מותש. כבר שנים רבות אני מותש. אני עומד לנתק

אבל דווקא כשאני עומד לנתק, השתיקה נגמרת. פתאום אני שומע קול מהצד השני. קול קצת מתכתי בגלל הבעיות בקליטה. קול ששובר שתיקה.

הקול מהצד השני אומר: הלו, דניאל?

ואני אומר לו: כן. זה אני. מי אתה?

הקול מהצד השני אומר שהוא אלוהים. הוא מבקש שאני לא אחשוב שהוא משוגע או משהו. אני לא איזה בן אדם במצב פסיכוטי, ככה הוא מסביר. אין לי מאניה דיפרסיה, הוא אומר (למרות שאני די דיכאוני רוב הזמן, הוא מוסיף). גם לא סכיזופרניה פרנואידית (למרות שלפעמים יש לי פרנויות, הוא מדגיש בצער).

אני באמת אלוהים, הוא אומר. ואני עונה לו בקול מרגיע: סבבה. רק בוא תוכיח לי שאתה אלוהים, כי אין לי כוח לשיחות סרק.

אז הוא אומר לי: אין לי הוכחה. לאף אחד אין הוכחה לגבי הקיום שלי.

וזה באמת נשמע כמו אלוהים. אני משתכנע. לכן אני שואל: אז מה אתה רוצה, אלוהים? איך אני יכול לעזור?

אלוהים אומר לי: אני עצור. והרשו לי להתקשר אליך. שיחת טלפון אחת. זה מה שנתנו לי. שיחה אחת בלבד. לכן התקשרתי אליך.

וזה באמת נשמע כמו אלוהים. אני משתכנע. לכן אני שואל: אז מה אתה רוצה, אלוהים? איך אני יכול לעזור? אלוהים אומר לי: אני עצור. והרשו לי להתקשר אליך. שיחת טלפון אחת. זה מה שנתנו לי

אבל למה דווקא להתקשר אליי, אני שואל. הרי כשאני דיברתי אליך כשהייתי ילד, לא ענית לי. ככה אני אומר לאלוהים ומרגיש רצון לישון. אני מבליע פיהוק.

אלוהים אומר שאני צודק. אבל עכשיו הוא התקשר אליי כי הוא במצוקה. מצוקה גדולה. שללו לו את החירות. עצרו אותו. והוא מרגיש חלש מאד. מבוהל. בלי יכולת להבין בכלל מה עומד לקרות לו בחיים מעכשיו ואילך.

אני שואל אותו: באיזו עבירה אתה חשוד? ואלוהים עונה: בכמויות של עבירות. כמויות. המון עבירות. חלקן בוצעו בכוונה. חלקן בכוונה מיוחדת. חלקן נעשו באדישות. אחרות נעשו בקלות דעת. ויש גם עבירות של רשלנות.

אני מבין, אני אומר לאלוהים. אני מבין לגמרי. אתה יודע שתצטרך לשלם תמורת הייצוג שלי מול המשטרה ובבית המשפט, נכון?

אני יודע, עונה אלוהים בעצב. למרות שאני לא יודע מה זה לשלם בדרך כלל, הפעם אני מבין שאין ברירה.

אני אומר לו: כרגע מדובר בעשרת אלפים שקלים. תמורת ייעוץ ראשוני. לא כולל מע"מ.

אלוהים לא מתווכח. הוא מתחייב לעשות לי העברה בנקאית במוצאי החג באמצעות חבריו. מיכאל וגבריאל. אני לא מאד סומך עליו, אבל שמעתי שהם דווקא בסדר.

טוב, אני יוצא אליך, אני אומר לאלוהים. יוצא לתחנת המשטרה תוך 5 דקות. אבל זה ייקח זמן. ייקח זמן עד שאני אגיע. עד שאני אוכל לעזור.

אני שואל אותו: באיזו עבירה אתה חשוד? ואלוהים עונה: בכמויות של עבירות. כמויות. חלקן בוצעו בכוונה. חלקן בכוונה מיוחדת. חלקן באדישות. אחרות בקלות דעת. ויש גם עבירות של רשלנות

אלוהים שותק וחושב. אפשר להרגיש את המחשבות שלו עד כאן. ואז הוא שואל שאלה אחת. הוא שואל: אז מה לעשות בינתיים אם יתחילו לחקור אותי?

תשמור על זכות השתיקה, אני אומר לו. אתה מכיר את זה. אתה מכיר את השמירה על זכות השתיקה כבר המון זמן.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אלהים, על פי הקבלה של הרב לייטמן, להבנתי, זה החוקיות הפועלת בטבע/כדה"א אשר תפקידה שמירת האיזון בין כלל המרכיבים למען התפתחות וגדילה - שגשוג; מאורעות כואבים באים לאזן, לחנך לחזרה לאיזון.... המשך קריאה

אלהים, על פי הקבלה של הרב לייטמן, להבנתי, זה החוקיות הפועלת בטבע/כדה"א אשר תפקידה שמירת האיזון בין כלל המרכיבים למען התפתחות וגדילה – שגשוג; מאורעות כואבים באים לאזן, לחנך לחזרה לאיזון.
טוב, עכשין הזמן להכניס מספר עלי גת מובחר אליכין; בהמשך – ערק אגמע לי בנון שלנטיות אלגנטית

עוד 536 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך

השיר הראשון בספרו הראשון של נתן אלתרמן הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של המשורר, בין השאר בזכות הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים ● הלחן המוכר ביותר היום הוא של נפתלי אלטר, שברי סחרוף חידש והפך ללהיט מודרני ● אלטר עצמו מודה שהוא לא מבין עד הסוף את כוונת המשורר ומספר איך הלחין את השיר: "יש בעניין הזה סוג של קסם"

עוד 1,013 מילים

לא כולל שירות

הנהלת הוט, שספגה מתקפה בגלל התנהלותה מול מפוני הבניין הקורס בחולון, טענה שמדובר ב"קצר מתמשך בתקשורת" ● מבלי לפסוק מה בדיוק קרה שם, זו הגדרה מדויקת למערכת היחסים בין גופים ממשלתיים ומסחריים רבים לבין הציבור ● גם אלה ששיפרו את הביצועים בשנים האחרונות, עדיין נכשלים בנקודה שבה הם פוגשים את האזרחים המודאגים ואמורים לתקשר איתם ● פרשנות

עוד 880 מילים

חזרה לאולד-סקול: הטכניון מוריד את המסך על ההרצאות המוקלטות

במהלך הקורונה כמעט כל ההרצאות והתרגולים בטכניון הוקלטו והונגשו לצפייה חוזרת מהבית ● 2 מיליון שקל הושקעו במצלמות ומסכים ניידים בכיתות כדי לשפר את איכות ההקלטה ● כעת, דווקא המכון הטכנולוגי שאמור להכשיר את השפיץ של ההיי-טק חושש שהסטודנטים לא יגיעו לקמפוס והחליט להוריד את הנגישות לרוב ההקלטות ● הסטודנטים מתנגדים ונערכים למאבק

עוד 1,500 מילים

המתווה המסתמן לחינוך: בדיקות במקום בידודים

תושב יפו איים בירי על עוברי אורח בטיילת תל אביב ונעצר ● בני הזוג נתניהו התארחו בסוכה של ישראל כ"ץ ● ועדת חוקה האריכה תקנות התו הירוק עד ה-4 באוקטובר ● הליכוד: בתקופת נתניהו ישראל מעולם לא כשלה בקונגרס ● אלקין: המשבר עם המפלגה הדמוקרטית - תהליך של שנים ● טיבי: ישראל עדיין לא קיבלה החלטה להכריע את ארגוני הפשיעה

עוד 43 עדכונים

למרות מאמצים ניכרים לצ'פר את המתנחלים, הם לא יחזרו אל בנט

"יש שנאה תהומית למהלך של בנט ושום דבר לא יעזור", אומר יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני ● אלא שבנט וחבריו בימינה לא נואשו מאיבוד הקשר עם המצביעים ומנסים לרצות את המתנחלים הרבה יותר ממה שעשתה הממשלה הקודמת ● "בנט הוא ימינה מנתניהו, זה ברור לי", אומר אלחייני, "אבל אף אחד לא יחזור אליו" ● פרשנות

עוד 618 מילים ו-1 תגובות

הסיוע האמריקאי לכיפת ברזל יידחה במספר חודשים

נפטר השר לשעבר אהרון אבוחצירא ● ביידן: "רחוקים מפתרון שתי המדינות" ● בר-לב: "ב-100 ימים עשיתי יותר מכל השנים האחרונות למיגור הפשיעה במגזר" ● אלפי ציוצים להאשטאג #חיי_ערבים_חשובים שתופס תאוצה במחאה על כמעט 90 הרוגים ערבים מתחילת השנה ● המפכ"ל ביקר את השוטר הפצוע מהדריסה בנהריה ואמר כי "זהו תמרור אזהרה שצריך להדאיג את כולנו"

עוד 22 עדכונים

התלולית של פולטי

פתאום, משום מקום, דווקא בלב לונדון נוסדה אבן דרך תיירותית חדשה ● מדובר בתלולית מארבל ארץ', גבעה שמשקיפה על - ובכן, כמעט שום דבר ● הבריטים מיהרו להגדיר אותה כאטרקציית התיירות הגרועה ביותר במדינה ● ביקור במקום מעלה שאלות קשות על מה ולמה הושקעו כאן שישה מיליון ליש”ט

עוד 1,369 מילים

סרט תיעודי חדש מהלל את פועלו של ליאונרד ברנשטיין ● אבל מי הוא היה, בעצם? מלחין מוערך או מוזיקאי שהמבקרים אהבו לחבוט בו? גיי בארון או בעל למופת? ● שורה של חומרים שטרם נחשפו מנסה לפתור את כתב החידה של חייו

עוד 1,172 מילים

שקרניות עם סגנון

הסופרת ג'ולי קלאם נדהמה במשך שנים לשמוע את הסיפורים המרהיבים על קרובות משפחתה, האחיות מוריס ● רק שאז התברר לה שתשעים אחוז מהסיפורים על  המיליונריות המשונות היו כזבים גמורים ● היא יצאה למסע חובק עולם כדי לגלות את האמת, שנחשפת בספרה החדש ● "ככל שמצאתי יותר מידע סותר כך הערצתי אותן יותר"

עוד 917 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

"הרגשנו שמתחילה מהפכה"

"בערב זה נשיר שירים של משוררים", פתחה חנה מרון את ערב שירי המשוררים הראשון של גלי צה"ל בדיוק לפני 50 שנה, "וכל משאלתנו היא לנסות ולהפגיש שירים טובים עם הזמרה הטובה ועם הקהל" ● וזו בדיוק הייתה המטרה של מפקד גל"צ אז יצחק לבני: ליצור מהפכה תרבותית שתחנך ותעלה את רמת הזמרה באותה תקופה ● ולמרות הרוח הסובייטית, המהפכה הצליחה מעל למשוער

עוד 3,074 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה