תהליך התרשתות סוציו-טכנולוגי של מערכת החיסון האנושית

גשם, קיטור ומהירות: מסילת הרכבת המערבית הגדולה, ציור של ויליאם טרנר.
גשם, קיטור ומהירות: מסילת הרכבת המערבית הגדולה, ציור של ויליאם טרנר.

משבר הקורונה הביא לקמפיין התחסנות חסר תקדים בהיקפו, שמציף שאלות מדעיות, טכנולוגיות, סוציולוגיות ופילוסופיות מורכבות. בין הסוגיות הנפיצות: ישום של תו או דרכון ירוק והתנייה הולכת וגוברת של הגעה לעבודה בהתחסנות. זאת, בין אם מדובר במשרה במגזר הציבורי כמו עובדי ועובדות הוראה, או משרה במגזר הפרטי כמו עובדי ועובדות היי-טק.

רוב המחלוקת מתנהלת בין הציר האפידמיולוגי לבין ציר הזכויות. כלומר, בשאלות סביב ההשפעה של מהלכים כאלו על בריאות הציבור והפגיעה של מהלכים כאלו בזכויות הפרט. אבל דרך נוספת להסתכל על הסוגיה היא באופן היסטורי, כחלק ממגמה סוציו-טכנולוגית שקדמה למשבר הקורונה.

משבר הקורונה הביא לקמפיין התחסנות חסר תקדים בהיקפו, שמציף שאלות מדעיות, טכנולוגיות, סוציולוגיות ופילוסופיות מורכבות. רוב המחלוקת היא בין הציר האפידמיולוגי לציר הזכויות, אך יש לה גם צד היסטורי

במאה ה-19 התחיל תהליך מואץ של התרשתות טכנולוגית, שנשען בעיקרו על יזמות פרטית. מסילות רכבת, גשרים, מנהרות וגם אניות קיטור שחצו את האטלנטי חיברו את העולם בקצב שלא היה כדוגמתו. במאה ה-20 יוזמות ממשלתיות כמו הניו-דיל בארה״ב או חברת החשמל בישראל עזרו להשלים את הנחת גריד החשמל ברב העולם.

תוך דור – חיי היומיום של מיליונים השתנו מקצה לקצה, כך שהפכו גם לתלויים בטכנולוגיה וגם למחוברים ותלויים יותר מאי פעם זה בזו. את ההתרשתות הטכנולוגית הזו כינה הפילוסוף מרשל מקלוהן ״הכפר הגלובלי״.

מקלוהן טען שטכנולוגיה – או כפי שהגדיר אותה, מדיה – היא תמיד סוג של פרוטזה או ״הארכה״ משופרת של הגוף שלנו. פטיש זה ״הארכה״ של האגרוף, טלסקופ של העין ומחשב של מערכת העצבים שלנו. ההבנה המהותית הזו של טכנולוגיה אפשרה למקלוהן לחזות את האינטרט כמדיה שיוצרת ״הארכה״ של תודעת הפרט ומרשתת את המח של האנושות.

אני עדיין זוכרת עולם בלי אינטרנט אבל כיום כמעט בלתי אפשרי לחיות בלי טלפון חכם מחוברים לאינטרנט דרך אפליקציות שאוספות עלינו מידע, כל הזמן. למרות שאף אחד לא ״כפה״ את זה עלינו ולמרות שאני מודעת לצדדים האפלים של המצב הזה – התמכרות, קיטוב חברתי ופוליטי, פייק ניוז ומחיקה כמעט מוחלטת של פרטיות – אנחנו לא רק צרכנים אלא חלק מובנה מהרשת עצמה. כשאנחנו עומדים בפקק או כשאנחנו משתפים פוסט – אנחנו הרשת. היא לא נפרדת מאיתנו. היא ״הארכה״ שלנו.

מקלוהן טען שטכנולוגיה היא פרוטזה או ״הארכה״ משופרת של הגוף שלנו. פטיש זה ״הארכה״ של האגרוף, טלסקופ של העין, ומחשב של מערכת העצבים. הוא חזה את האינטרט כמדיה שיוצרת ״הארכה״ של תודעת הפרט

יש מתח בין תפיסה עצמית כאינדיוידואל חופשי ובין העובדה שאנחנו חיים בתוך כלוב-רשתות, שבו אם נחסם כביש או אין חשמל או אין סוללה בנייד אנחנו חשים חסרי אונים וחסרי חירות.

המתח הזה מורגש גם בדיון על חיסונים. כמו שהמרחב הפיזי התרשת עם רכבות וכבישים, כמו שהתחברנו לחשמל, כמו שהתחברנו לרשת כ״הארכה״ של מערכת העצבים והמח שלנו, כך מערכת החיסון שלנו התרשתה באמצעות טכנלוגיה במשבר הקורונה.

ראשית דרך איסוף חסר תקדים של דגימות ונתונים והפרסום שלהם ברשתות ובהמשך מבצע החיסונים. כמו בציור המופלא של האמן האנגלי ג׳. מ. ו. טרנר ״גשם, קיטור ומהירות – הרכבת המערבית הגדולה״, בה ארנב קטן רץ קדימה לפני רכבת על מסילה, החיסונים מנסים להשיג את הוירוס לפני הווריאנט הבא.

כיצד ראייה כזו יכולה לעזור לנו להבין את המחלוקת סביב טכנולוגיית החיסונים החדשה?

היסטורית, לכל התרשתות טכנולוגית היו תנועות התנגדות וגם תקלות חמורות. בראשית הדרך, אנשים היו סותמים תקעים עם סמרטוטים כי חשבו החשמל ״יזלוג״ החוצה כמו מים. כשהרחיבו את גריד החשמל גברו חששות שהחשיפה הקבועה לחשמל הזורם בקירות גורם ללוקמיה, בעיקר בקרב ילדים.

לצד חרדות שנראות היום מופרכות היו גם פחדים מוצדקים. במשך עשורים חשמל ביתי פשוט לא היה בטוח. מכשירים כמו מגהצים חישמלו דרך קבע, וכשהם לא חשמלו הם קיצרו. למרות החרדות והסכנות הממשיות, המדד לאיכות חיים ולטובת הכלל השתנה לכלול קודם גישה ואז היקף שימוש בחשמל.

כמו בציור המופלא של האמן האנגלי ג׳. מ. ו. טרנר ״גשם, קיטור ומהירות – הרכבת המערבית הגדולה״, בה ארנב קטן רץ קדימה לפני רכבת על מסילה, החיסונים מנסים להשיג את הוירוס לפני הווריאנט הבא

עם האטת קצב החיסונים במדינות כמו ישראל, רבים החלו לחפש אשמים. האופוזיציה מאשימה את הממשלה החדשה, ובשמאל נוטים להאשים את ״מכחישי המדע״. אבל בראייה היסטורית, אין בהתנגדות לטכנולוגיה מרשתת חדשה שום הפתעה.

למעשה, עקומת אימוץ טכנולוגיה היא תופעה ידועה. יש את אלו שמאמצים ראשונים, יש את מי שמאמצים אחרונים והרוב נופלים איפשהו באמצע (יש כמובן טכנולוגיות שנכשלות ולא עובדות את המאמצים הראשונים למיינסטרים).

מכיוון שהעקומה הזו נצפית פעם אחר פעם, אפשר לשער שיש להתפלגות הנורמלית הזו יתרון השרדותי למין האנושי, גם אם לא לפרטים בו. ברמת המין האנושי, זו אסטרטגיה של פיזור סיכונים, שיעידו על יעילותה 8 מיליארד בני אדם על הפלנטה.

ומצד שני, גם השחיקה של זכויות הפרט ושל עצם הרעיון של הפרט כישות חופשית ועצמאית אינה מפתיעה. אנחנו שנים חיים בתוך פנאופטיקון, ובעשור וחצי האחרון כמעט כולנו ויתרנו בשמחה על זכויות הפרט שלנו והפקרנו את עצמנו להתמכרות פיזית בתמורה לבידור ונוחיות ברשתות החברתיות.

גריד החשמל סיפק תאורה, אבל מהר מאוד התבהר שרוב הצריכה היא של תאורה בלילה וכי הגנרטור עומד בטל בבוקר, ולא ממקסם את הרווחיות הפוטנציאלית שלו. כך המציאו את מכשיר הטוסטר, לייצר צריכה של חשמל גם בשעות הבוקר. הצריכה עלתה, והאספקה עלתה עד למצב שבו הפסקת חשמל כמו זו שראינו בטקסס לאחרונה מסכנת חיי אדם.

מכיוון שעקומת אימוץ הטכנולוגיה נצפית שוב ושוב, אפשר לשער שיש להתפלגות הזו יתרון השרדותי למין האנושי, גם אם לא לפרטים בו. זו אסטרטגיה של פיזור סיכונים, שיעידו על יעילותה 8 מיליארד בני אדם על הפלנטה

אם מה שאנחנו עדים לו בבדיקות הנרחבות, בפרסום ובמעקב אחרי נתונים –  כמדיניות התחסנות גורפת – זה אכן תהליך התרשתות סוציו-טכנולוגי של מערכת החיסון האנושית. אין סיבה לחשוב שזה יגמר עם הקורונה. עולם חדש מופלא.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 863 מילים
כל הזמן // יום שני, 27 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בנט: "תוכנית הגרעין של איראן הגיעה לקו פרשת מים וכמותה גם הסובלנות שלנו"

ראש הממשלה: "יש ראיות שמוכיחות בבירור את כוונתה של איראן לייצור נשק גרעיני באתרים סודיים" ● בנט נמנע מלהתייחס לפלסטינים: "במשך יותר מדי זמן הוגדרה ישראל על ידי מלחמות עם שכנותיה" ● על משבר הקורונה אמר: "ניהול מדינה בעת מגפה זה לא רק עניין של בריאות; אלא איזון עדין בין כל היבטי החיים, במיוחד תעסוקה וחינוך" ● הליכוד: "בנט נתן נאום ריק מול אולם ריק"

עוד 27 עדכונים

זכות למות

אַתָּה יָכוֹל לַעֲלוֹת עַל הַר גָּבוֹהַּ,
וּלְהִתְפַּלֵּל צָפוּף עִם מֵאָה אֶלֶף אִישׁ.
לָאַזְהָרוֹת אֵינְךָ חַיָּב לִשְׁמֹעַ,
מִישֶׁהוּ כְּבָר יֹאמַר עָלֶיךָ קַדִּישׁ.

אַתָּה יָכוֹל לַעֲלוֹת עַל הַר גָּבוֹהַּ,
וּלְהִתְפַּלֵּל צָפוּף עִם מֵאָה אֶלֶף אִישׁ.
לָאַזְהָרוֹת אֵינְךָ חַיָּב לִשְׁמֹעַ,
מִישֶׁהוּ כְּבָר יֹאמַר עָלֶיךָ קַדִּישׁ

אֶת דַּוְשַׁת הַגַּז אַתָּה יָכוֹל לִסְחֹט
וּבְכִפּוּר שִׁכּוֹר, לְהִכָּנֵס בְּאֵיזֶה קִיר.
רַק אֶל תִּדְרֹס אַף יֶלֶד אוֹ פָּעוֹט,
בְּבַקָּשָׁה, שָׁלֵם לְבַד אֶת הַמְּחִיר.

לְכָל אֶחָד יֵשׁ זְכוּת לִחְיוֹת,
בְּצוּרָה לֹא תָּמִיד מֻשְׁלֶמֶת.
לְכָל אֶחָד יֵשׁ זְכוּת לָמוּת,
בְּדֶרֶךְ מְטֻמְטֶמֶת.

אִם אַתָּה לֹא אוֹהֵב שְׁכוּנוֹת דֵּי קְשׁוּחוֹת
וְלֹא מֵכִיל אַלִּימוּת בְּאֹפֶן חִיּוּבִי.
עִיר מְעֹרֶבֶת לֹא מְתֻקְצֶבֶת, תַּתְאִים לְךָ פָּחוֹת
וְגַם לֹא מְגוּרִים בְּיִשּׁוּב עַרְבִי

לְכָל אֶחָד יֵשׁ זְכוּת לִחְיוֹת,
בְּלִי אִשּׁוּר וּבְלִי חוֹתֶמֶת.
לְכָל אֶחָד יֵשׁ זְכוּת לָמוּת,
גַּם בְּדֶרֶךְ מְטֻמְטֶמֶת.

אִם הַמֶּמְשָׁלָה מַסְתִּירָה מֵידָע,
אֲבָל קָרָאתָ בְּפֶיְסְבּוּק מַאֲמָר.
לָכֵן אַתָּה לֹא זוֹרֵם עִם הַמַּדָּע
וּמַאֲמִין שֶׁלְּהִתְחַסֵּן זֶה מְיֻתָּר.

אֶת דַּוְשַׁת הַגַּז אַתָּה יָכוֹל לִסְחֹט
וּבְכִפּוּר שִׁכּוֹר, לְהִכָּנֵס בְּאֵיזֶה קִיר.
רַק אֶל תִּדְרֹס אַף יֶלֶד אוֹ פָּעוֹט,
בְּבַקָּשָׁה, שָׁלֵם לְבַד אֶת הַמְּחִיר

יֵשׁ לְךָ מִטָּה וּזְכוּת מְלֵאָה לָמוּת,
מְחֻבָּר וּמֻנְשָׁם בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת.
תַּגִּיד שֶׁאֵין מַגֵּפָה וְזוֹ פָּשׁוּט טָעוּת,
אַךְ הָאֵבוֹלוּצְיָה אֶת עֵינֶיךָ לָעַד עוֹצֶמֶת.

פזמונאי, מעבד טקסטים, מלחין ומפיק אמנותי ישראלי. עבד ויצר עם אמנים כמו רמי קלינשטיין, ירמי קפלן, קורין אלאל ,להקת מטרופולין, דנה אינטרנשיונל, מירי מסיקה, שרית חדד, נועה קירל ועוד…מפרסם בפייסבוק טקסטים פוליטיים, מתגורר בחיפה, הומו (צילום: שרי דובא)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 150 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

גברים באים במיטתה וגברים הולכים אבל היא כותבת שירים

פרויקט "אתם זוכרים את השירים" מגיע לסופו, וכדי לנסות ולשער מה צופן העתיד למפעל המופלא של הלחנת שירי משוררים, אפשר לשאוב עידוד מכך שהחיבור הזה - בין שירה ללחנים, למבצעים ולתרבות הפופולרית - שלח שורשים עמוקים, והוא עניין משמעותי ומבוסס בתרבות העברית ● ואת זכות המילה האחרונה ניתן למשוררת בת התקופה - מי שעתיד השירה העברית הוא גם עתידה שלה

עוד 977 מילים

תריסר ארמונות, וילות ואחוזות כפר בבעלות יהודית מוצגים בסיור מקוון שהושק החודש בבריטניה ● למרות השפע, הנדבנות וההשפעה הפוליטית האדירה של אותם אנשים – רבים לא מכירים את סיפורם כיום ● "אנחנו מנסים להראות שלא מדובר באתרי התבוללות, אלא באתרים של הצהרת יהדות"

עוד 2,051 מילים

למקרה שפיספסת

עוד רצועת חוף אבדה בגלל אסון ידוע מראש

למרגלות המצוק שקרס השבוע בחוף הרצליה הוצבו שלל גדרות ושלטי אזהרה, אבל לרוב המתרחצים זה לא ממש הזיז ● בעוד כולם מתכוננים לאסון הקריסה הגדול ולוועדת החקירה שתבוא בעקבותיו, ההזנחה המתמשכת של מצוק הכורכר גורמת לכך שעוד ועוד נתחים מקו החוף נגזלים מהציבור הישראלי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
היא צרחה: "למה בטוויטר אתה חסום? למה אי אפשר לראות את מה שאתה כותב? אה? נהיית סנוב?" הוא ענה: "הנה, כאן בזמן ישראל את יכולה. רגע, מה הבעיה? את כל כך מבסוטית עלי?" ....כן, כן, ככה זה היה... המשך קריאה

היא צרחה: "למה בטוויטר אתה חסום? למה אי אפשר לראות את מה שאתה כותב? אה? נהיית סנוב?"
הוא ענה: "הנה, כאן בזמן ישראל את יכולה. רגע, מה הבעיה? את כל כך מבסוטית עלי?"
….כן, כן, ככה זה היה, ממש ככה…
כיף לקרוא את אביב לביא, מרגישים את הרגישות האמיתית שלו לטבע.

עוד 953 מילים ו-1 תגובות

עכשיו תורך - עכשיו תורה

ההתרגשות. ארון הקודש נפתח. הרחש של הסטת הווילון. ספרי התורה מוצאים ומתחילים בסדר ההקפות. התורה שמסמלת ידע וערכים, עולם רוחני ונשגב, הופכת לערב אחד למקור של שמחה מתפרצת.

מתי בפעם האחרונה עמדת ליד ספר תורה פתוח? קראת בתורה? מתי בפעם האחרונה החזקת ספר תורה בידיים כמו תינוק ופשוט רקדת בלב מלא שמחה?

את מכירה את התחושה הזו כל כך טוב. את נכנסת לחדר ומרגישה שזה לא המקום שלך; את בוחרת מקצוע או מסלול לימודים ומבהירים לך בעדינות ובנחישות ש"זה לא בשבילך". כל כך הרבה נשים חוות את שמחת תורה כחג של מישהו אחר. הריקודים, השמחה, החזקת ספרי התורה – כל זה מתרחש מאחורי מחיצה. בך לא נוגע. וכמה שזה פוגע.

כל כך הרבה נשים חוות את שמחת תורה כחג של מישהו אחר. הריקודים, השמחה, החזקת ספרי התורה – כל זה מתרחש מאחורי מחיצה. בך לא נוגע. וכמה שזה פוגע

התורה והמסורת שלנו דווקא יודעות לספר סיפור מורכב יותר:

רבקה קוראת לך לצאת ולדרוש את אלוהים כשאת מרגישה שהעולם מלא סבל,

מרים הנביאה מעודדת אותך לצאת בתופים ובמחולות,

חנה מזכירה לך שבכוח תפילתך את יכולה לברוא עולמות,

האישה הגדולה משונם מלמדת אותך שאם תלחמי על חיי ילדיך תוכלי להצילם,

בת פרעה מאתגרת אותך לקרוא תיגר על מוסכמות מרושעות וזדוניות,

דבורה מפלסת לך דרך להיות אשת ציבור – שופטת ומצביאה,

בנות צלפחד מלמדות אותך שביכולתך לערער על המובן מאליו וליצור שינוי,

ורות מלמדת אותך שגם הנמצאות בשולי החברה יכולות להביא גאולה.

נשים דורשות בתורה. הן מגלות בה פנים חדשות ומאירות, פנים חומלות ולוחמות צדק. נשים דורשות להיות חלק מציבור, דורשות שקולן יישמע. עכשיו תורה. עכשיו תורך ותורן.

נשים נוגעות בתורה, ותורה נוגעת בנשים. כך נראית אהבה, כך נראית חברה בריאה המאפשרת לכל אחד ואחת להביא את קולה, את חוכמתה, את אומץ ליבה, את רגישותה, את צרכיה למרחב הציבורי.

נשים נוגעות בתורה, ותורה נוגעת בנשים. כך נראית אהבה, כך נראית חברה בריאה המאפשרת לכל אחד ואחת להביא את קולה, את חוכמתה, את אומץ ליבה, את רגישותה, את צרכיה למרחב הציבורי

התורה היא שילוב של חומר ורוח, שכל ורגש. היא מעוררת השראה, אבל גם מאתגרת. היא מזמינה אותנו לקריאה אוהבת וגם ביקורתית, למסע בעקבות דורות העבר ולקראת העתיד. ובעיקר – היא מזמינה אותנו לגעת, לפרש, לדרוש. היא מזמינה אותנו לתת לה לגעת בחיים שלנו. היא קוראת לנו לשמור איתה נגיעה.

הרבה נעמה דפני קלן (צילום: הרב גבי דגן)
הרבה נעמה דפני קלן (צילום: הרב גבי דגן)

הרבה נעמה דפני קלן היא רבה שותפה של קהילת ״אור חדש״ בחיפה. פמיניסטית שיודעת שקולן של נשים הוא חיוני לחברה, לדת ולתרבות, ומאמינה שיהדות יכולה להיות בית ומגדלור לחברה כולה. חיפאית, נשואה לדוד, ואמא לאריאל ולאיילת (צילום: אסיה יופה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כדאי להתייחס לכך שהרב לייטמן מנגיש את הקבלה לכל מי שחפץ, לרבות נשים. מעולם לא היה מי שהעז לשבור את הקבעונות הפרימיטיביים המאיימים והמתיימרים לעורר אימה כמו לייטמן, וזאת הוא עושה כמובן ב... המשך קריאה

כדאי להתייחס לכך שהרב לייטמן מנגיש את הקבלה לכל מי שחפץ, לרבות נשים. מעולם לא היה מי שהעז לשבור את הקבעונות הפרימיטיביים המאיימים והמתיימרים לעורר אימה כמו לייטמן, וזאת הוא עושה כמובן באחריות ובדרך יפה ומכובדת, למען כלל כדה"א.

עוד 350 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

יומן ניו יורק שלושת הלאווים של נפתלי בנט

פרסום ראשון: בפגישה עם ראשי מועצת יש"ע לפני כשבועיים, אמר בנט לנוכחים כי "שלוש פעמים אמרתי לביידן לא. בנושא האיראני, בעניין הקונסוליה הפלסטינית בירושלים, ובנושא ההתיישבות" ● הוא סיכם את דבריו במסר, אותו יעביר גם היום בנאומו באו"ם: "אם אין אני לי, מי לי" ● לפי ההערכות, זו תהיה דרכו להכין את דעת הקהל הבינלאומית למתקפה ישראלית על איראן ● פרשנות

עוד 973 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

אני ידעתי שהיא תיפול אבל ניסיתי

שני חברי הילדות שמעון גלבץ ואילן וירצברג גילו את הסקס אפיל הפצוע של יונה וולך, ויחד איתה הוציאו לפני 40 שנה את מה שנחשב על ידי רבים לאלבום שירי המשוררים הטוב ביותר שיצא בישראל - "בציר טוב" ● "היינו כמו להקה. להקה של מוזיקאים ומשוררת", משחזר וירצברג. "היא גם רצתה לשיר, אבל את זה לא אפשרנו לה"

עוד 1,518 מילים

הצעת החוק השוללת שכר ופיצויי פיטורים ממי שמסרב להציג תו ירוק במקום עבודתו מציבה סימן שאלה על יכולתה של המדינה להמשיך ולטעון כי אינה מחסנת בכפייה ● מנגד, קיומה של חלופת הבדיקות העומדת לסרבני החיסונים מעקרת את העוקץ מטיעוניהם, ומוסיפה ממד של הצדקה לצעדים הננקטים בעניינם ● פרשנות

עוד 767 מילים ו-5 תגובות

דיווח: שמו וכתובתו של ראש השב"כ המיועד פורסמו ברשתות פלסטיניות

הרמטכ"ל על המבצע בשומרון: "סוכלו פיגועים משמעותיים"; דיווח: הכוחות לא איתרו את כל האמל"ח שחיפשו ● בכיר בפמליית רה"מ: בנט ידרוש מהקהילה הבין־לאומית לפעול נגד איראן ● לקראת החזרה ללימודים: יותר מחצי מיליון משפחות טרם אספו את ערכות האנטיגן; הצעת בנט: כל תלמיד ייבדק פעמיים בשבוע ● דיוני התקציב: ליברמן דוחף לעזור לעבאס

עוד 46 עדכונים

בנט המריא לאו"ם, אבל המטרה היא יהדות אמריקה

תזמון הנאום של ראש הממשלה לא מבטיח התעניינות רבה בישראל, אך ממילא בנט מתכנן לתת נאום ענייני, בלי "עזרים, בריסטולים, ציורים וכיוצא באלו" ● החלק החשוב של הנסיעה לניו יורק יתקיים דווקא אחרי הארוע באו"ם, כשבנט ייפגש עם ראשי הארגונים הגדולים של יהדות ארה"ב, בניסיון לתקן את מערכת היחסים בין ישראל לקהילה היהודית החשובה והשנייה בגודלה בעולם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 497 מילים ו-1 תגובות

221 חולים מונשמים - המספר הגבוה ביותר בגל הנוכחי

בנט לפני המראתו לניו יורק: "זו הזדמנות לספר את הסיפור שלנו" ● ראש הממשלה ייפגש בשולי עצרת האו"ם עם מזכ"ל הארגון אנטוניו גוטרש ועם שרים מאיחוד האמירויות ומבחריין ● לפיד נפגש בחודש שעבר בעמאן עם מלך ירדן עבדאללה ● מספר חולי הקורונה במצב קשה ירד ל-694

עוד 23 עדכונים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

מי שיגיע עד הסוף ירצה לבכות מרוב תוחלת

אחד השירים האהובים של אלתרמן כמעט נעלם כליל, אחרי שלא הופיע בספרי השירה שראו אור כשהמשורר עוד היה חי ● רק באמצע שנות השמונים יצא השיר באוסף שירי המשורר וכך התגלגל לידיו של יוני רכטר, כשעבד על אלבום עם יוסי בנאי ● "רציתי לחן מאוד פשוט, ועבר לי בראש תאודוראקיס", מספר רכטר, "הרגשתי שאני שט על מין מנגינה שפורצת ממני והיא נורא פשוטה. וככה השיר נולד"

עוד 959 מילים

מיוחד הפרידה מבן האלמוות היא בשורה ליוון החדשה

שום דבר לא היה מובן מאליו ברגע הזה: פמיניסטית לוחמת זכויות אדם שהייתה לנשיאת הרפובליקה מקריאה הספד בקול שבור מעט, בכנסייה הגדולה של אתונה, בהלווייה שאורגנה על ידי המפלגה הקומוניסטית ● ובחוץ, מאות אלפים עומדים בדממה ומוחים דמעה ● במותו, כמו בחייו, מיקיס תאודוראקיס ממשיך להטביע חותם עמוק על מולדתו ● אבירמה גולן מביאה את סיפורו המופלא של היוצר, האידאליסט, הפטריוט, "הפרח שנבט בזיכרוננו הבוגר"

עוד 5,290 מילים ו-8 תגובות

איראן הפכה רשמית לחברה בארגון שנגחאי ● המפלגה האסלאמיסטית במרוקו התרסקה בבחירות האחרונות ● אסד מגביר את המתקפה נגד הטייקונים במדינה ● הפרלמנט הכוויתי מתכוון להסדיר את מעמדם של חסרי האזרחות ● ולפני 41 שנה פרצה אחת המלחמות הארוכות והעקובות מדם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,231 מילים ו-1 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עלה ושוט והסתכל עד מה יפה היא התבל

מולי שפירא הפיק את ערב שירי משוררים השלישי של גל"צ ב-1980, והקדיש את כולו לשירי תל אביב ● משה וילנסקי, שהיה המתחרה של שפירא בקול ישראל, בדיוק אושפז באיכילוב ● שפירא הציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה: "אם תעמוד על הרגליים, אני מבטיח לארגן לך ערב שלא היה כמותו" ● התוצאה: "דצמבר", אחד השירים האהובים של נתן אלתרמן, בביצוע בלתי נשכח של דפנה ארמוני ומזי כהן

עוד 1,180 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה