ערלת לב

נבחרת רוכבות האופניים של אפגניסטן, צילום מסך מסרט של  Neman Noori
נבחרת רוכבות האופניים של אפגניסטן, צילום מסך מסרט של Neman Noori

ספורטאיות אפגניות חולצו מהתופת בטרם ממשל טליבאן הנורא יגיע אליהן.

אלו הנשים הראשונות שייצגו את אפגניסטן בתחום הספורט: רוכבות אופניים בנבחרת הלאומית. הן הפכו לסמל. אך זו בדיוק הסיבה שנשקפת סכנה לחייהן מטעם הטליבאן.

ספורטאיות אפגניות חולצו מהתופת בטרם ממשל טליבאן הנורא יגיע אליהן. אלו הנשים הראשונות שייצגו את אפגניסטן בספורט: רוכבות אופניים בנבחרת הלאומית. הן הפכו לסמל. וזו בדיוק הסיבה שנשקפת סכנה לחייהן

הן חולצו במבצע הומניטרי מעורר גאווה שגיבשו ישראלים ואזרחים מאיחוד האמירויות ביחד לרבות סיוע כספי מטעם 2 מיליארדרים ישראלים.

הן אמורות לעבור לקנדה כדי להיקלט שם. התנאי של קנדה הוא שהן יעברו קודם במדינה שלישית. כך דורש החוק לצורך הכרה בהן כפליטות.

שרת הפנים איילת שקד סירבה לקליטתן הזמנית במדינת ישראל. קליטה זמנית בלבד בדרך לקנדה. לכן הן נקלטו בסופו של דבר באיחוד האמירויות בדרכן לקליטה סופית בקנדה.

זוכרים שלימדו אותנו כיצד התחננו פליטים יהודים להיקלט במדינות בהן לא ייטבחו במהלך מלחמת העולם השנייה? וכיצד זעמנו כשסיפרו לנו על סירובן של מדינות שונות לעשות כן?

אני כל כך מתבייש שהאישה הזו היא שרת הפנים שלי.

הדיון הזה אפילו לא קשור בסוגיית קליטת מבקשי מקלט במדינת ישראל, מפני שכאן היה מדובר בקליטה זמנית בלבד בדרך לקנדה.

ובכל זאת מספר משפטים על החובה האנושית לשקול את קליטתם של מי שמחפשים קיום אנושי מכובד יותר ולכן עוקרים מדיקטטורות עניות ומנסים להיכנס לדמוקרטיות משגשגות ללא היתר.

נתחיל מאלו שנמלטים ממדינות עניות ודיקטטוריות רק לצורך שיפור מצבם הכלכלי והאנושי. כלומר, לא לצורך בקשת מקלט בשל סכנת חיים במדינה ממנה נמלטו.

אדם עני שמבקש להימלט ממדינה כדוגמת אריתריאה או סודן למדינה דמוקרטית כדי להתקיים בכבוד – אינו פושע. הוא מבצע דבר אנושי. אני מעריך שגם אנחנו היינו רוצים לעשות כן לו היינו במצב דומה. הכי אנושי. הכי מובן.

זוכרים שלימדו אותנו כיצד התחננו פליטים יהודים להיקלט במדינות בהן לא ייטבחו במהלך מלחה"ע ה-2? וכיצד זעמנו בשל סירובן של מדינות שונות לעשות כן? אני כ"כ מתבייש שהאישה הזו היא שרת הפנים שלי

הדבר דומה ליהודים רבים שהיגרו מרוסיה ומזרח אירופה לארצות הברית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ותרמו כה רבות לכלכלת ארצות הברית.

הדבר דומה למכלול מעשי הגירה חוקיים ובלתי חוקיים לאורך ההיסטוריה מדיקטטורות לדמוקרטיות וממדינות נחשלות למדינות משגשגות יותר.

כך שגם מהגרי עבודה אינם פושעים. אפילו כשהם נכנסים למדינה אחרת בלא היתר.

הייתי מציע להיזהר מהכללות בתחום בו איננו יכולים להכיר את כל הנתונים: חלקם של האפריקאים שהגיעו לישראל מסודן ואריתריאה ודאי מהגרי עבודה. אחרים הם מבקשי מקלט. יש לבחון כל מקרה לגופו.

איש אינו חושב שניתן לקלוט בישראל כל מהגר עבודה. זה ברור.

אך מכאן ועד למדיניות אטומה ושרירותית שנמנעת מבחינה רצינית של בקשות מקלט – המרחק עצום. וזו מדיניות כל שרי הפנים בישראל מאז 2009.

שום נבחר ציבור משמאל לא היה בשלטון ב-12 השנים האחרונות. כל שרי הפנים היו אנשי ימין לאומנים (אלי ישי, גדעון סער, אריה דרעי ואיילת שקד).

איש אינו חושב שניתן לקלוט בישראל כל מהגר עבודה. אך מכאן ועד למדיניות אטומה ושרירותית שנמנעת מבחינה רצינית של בקשות מקלט – המרחק עצום. וזו מדיניות כל שרי הפנים בישראל מאז 2009

סוגיית האיזון בין החובה האנושית לקלוט פליטים ואף לקלוט מהגרי עבודה שעוסקים במקצועות שהישראלים אינם מוכנים לעסוק בהם בדרך כלל, לבין הרצון להגביל הגירה – היא סוגיה רצינית ורגישה שיש לבחון לעומק הן באופן עקרוני והן בכל מקרה פרטני.

מדינות דמוקרטיות אמורות לסייע לפליטים בתקופות של משברי פליטים. הן אמורות לחלוק בנטל האנושי הזה. מובן שאיש אינו מצפה שכל מדינה דמוקרטית תקלוט את כל מבקשי המקלט. וודאי שלא את כל מהגרי העבודה שנכנסו בלא היתר.

אך על כל דמוקרטיה לפעול בנדון. כדאי להזכיר שהמתווה שגיבש ממשל נתניהו עם קנדה והאו"ם לפני מספר שנים היה מצוין: חלק ממהגרי העבודה שנכנסו לישראל בניגוד לחוק הכניסה לישראל וכן חלק ממבקשי המקלט היו אמורים להגר לקנדה. אחרים היו אמורים להישאר בישראל תוך פיזורם ביישובים מבוססים יותר בלא להותירם בדרום ת"א שרבים מתושביה במצוקה כלכלית.

נתניהו הציג מתווה מסוכם זה וחזר בו לאחר מספר שעות בשל לחץ מטעם שפי פז וחבריה הגזענים. "מנהיג חזק".

בכל מקרה, ישנה גדר גבול ישראלית-מצרית שבלמה בשנים האחרונות את זרימת העניים, מבקשי העבודה ומבקשי המקלט ממדינות אפריקה לישראל. כך שהדיון מתמקד אך ורק באלו מהם שמצויים בישראל ולא באלו שעשויים לכאורה להגיע אליה בעתיד.

כך או אחרת, דיון חשוב זה שחייב להיות מושתת על מוסר אנושי, מחויבות משפטית, מחויבות בינלאומית ומגבלות לאומיות שונות – אינו רלוונטי בעניינן של הפליטות האפגניות. מפני שהן רק היו צריכות לשהות כאן תקופה קצרה בטרם מעבר לקנדה. כך סוכם עם קנדה.

מכאן ששרת הפנים איילת שקד היא פשוט ערלת לב. זו אמת פשוטה ועצובה.

אכן, מדיניות הגירה אינה צריכה להיגזר מרגשי אשמה. אבל היא כן חייבת להיות מושתתת על איזון בין שיקולים אנושיים, מוסריים, כלכליים ומדיניים שונים. ובעיקר: יש להכיר בכך שישנם מקרים בהם מדובר בפליטים ובפליטות הכי מסכנים שנמלטו מסכנת מוות. ודאי שהדבר הזה חייב לעמוד לנגד עיני המדינאים הישראלים שמדברים רבות על אנטישמיות, על השואה ועל העולם ששתק.

אכן, מדיניות הגירה אינה צריכה להיגזר מרגשי אשמה. אבל עליה להיות מושתתת על איזון בין שיקולים אנושיים, מוסריים, כלכליים ומדיניים, ובעיקר: להכיר במקרים העוסקים בפליטים הכי מסכנים שנמלטו מסכנת מוות

אז בניגוד לאנגלה מרקל (אשת ימין כזכור) שהבהירה שקיימת חובה מוסרית לקלוט בגרמניה פליטים שברחו ממוקדי מלחמות איומים וזאת על רקע ההיסטוריה האיומה של גרמניה בתקופה החשוכה ההיא, נדמה שהלקח שהפיקה איילת שקד מתקופת השואה הוא בדיוק הלקח ההפוך.

כמה מביש. איזו התעלמות מההיסטוריה היהודית. איזו התעמרות איומה במי שמצויות במצוקה האיומה מכל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 830 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 26 באוקטובר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד החוץ האמריקאי הביע "דאגה עמוקה" מהבנייה הישראלית בהתנחלויות בגדה

שקד הכריזה על הפיכת המועצה המקומית מע'אר לעיר, ובכך תיעשה לעיר הדרוזית הראשונה בישראל ● ישראל אייכלר: "נתניהו השלה את עצמו ואותנו במשך שנתיים שאוטוטו הוא הולך לנצח" ● עמיר פרץ, מועמדו של גנץ לראשות התעשייה האווירית, נפסל על ידי הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות ● האופוזיציה הגישה לוועדת הכספים כ-30 אלף הסתייגויות לחוק התקציב

עוד 42 עדכונים

המסר של חסן נסראללה

מנהיג חזבאללה חסן נסראללה נקב בנאומו במספר מוגזם של לוחמי ארגונו וטען כי לרשותו עומדים 100 אלף לוחמים המוכנים לבצע כל פקודה. נסראללה מנסה להעביר שורה של מסרים לאויביו בלבנון ומחוצה לה כדי להרתיעם, אבל בשורה התחתונה הוא איננו מעוניין בעימות צבאי אלא בשמירה על מעמדו ועל האינטרסים של איראן.

המתיחות בלבנון עדיין נמשכת על רקע אירוע הדמים בשבוע שעבר בביירות ועל רקע המאמצים של ארגון חזבאללה לסלק את השופט החוקר בפרשת הפיצוץ בנמל ביירות.

המתיחות בלבנון עדיין נמשכת על רקע אירוע הדמים בשבוע שעבר בביירות ועל רקע המאמצים של ארגון חזבאללה לסלק את השופט החוקר בפרשת הפיצוץ בנמל ביירות

השיח' נעים קאסם, סגנו של חסן נסראללה, תקף את השופט החוקר ואמר: "עדיף שיילך כדי שהמצב יתייצב. הוא הפך לבעייה אמיתית בלבנון. הוא לא יביא צדק המבוסס על ראיות".

חזבאללה חושש שהחקירה תקבע כי הוא אחראי לאסון הנורא בנמל ביירות.

סמיר ג'עג'ע, יו"ר "הכוחות הלבנונים" יצא במתקפה תקשורתית בסוף השבוע שעבר על מנהיג חזבאללה חסן נסראללה, בעקבות הנאום שנשא, ואמר כי "חזבאללה הוא הסכנה הגדולה ביותר ללבנון".

הוא טען כי לארגון חזבאללה יש מטרה אחת והיא להפסיק את חקירת הפיצוץ הגדול בנמל ביירות בשנה שעברה. הוא הוסיף כי "הנאום של חסן נסראללה היה מלא בשקרים".

לפני כמה ימים נשא מנהיג חזבאללה חסן נסראללה נאום חשוב בעקבות אירועי הדמים בביירות ב-14 באוקטובר, שבהם נהרגו בחילופי ירי 7 אזרחים לבנונים ונפצעו כמה עשרות פעילים של חזבאללה ותנועת "אמל" השיעית מירי צלפים.

חזבאללה האשים את "הכוחות הלבנוניים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע באחריות לאירוע ובניסיון לגרור את לבנון למלחמת אזרחים חדשה.

מה שמשך את תשומת הלב העיקרית, בלבנון עצמה ומוחצה לה, בנאומו של חסן נסראללה הייתה העובדה שהוא חשף את היקף כוחו של ארגון חזבאללה.

נסראללה טען כי לרשותו עומדים 100 אלף לוחמים שממתינים לאות ממנו להיכנס לכל מערכה, כנגד דאע"ש, כנגד ישראל או כנגד "הכוחות הלבנונים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע.

נסראללה טען כי לרשותו עומדים 100 אלף לוחמים שממתינים לאות ממנו להיכנס לכל מערכה, כנגד דאע"ש, כנגד ישראל או כנגד "הכוחות הלבנונים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע

חסן נסראללה ניסה לטעת ביטחון בקרב פעילי חזבאללה כי ארגונו חזק די הצורך כדי למנוע מלחמת אזרחים בלבנון וכי איננו חושש מעימות צבאי עם "הכוחות הלבנונים" למרות החלטתו להכיל את האירועים להימנע מהסלמה.

ברור לכולם כי המספר שבו נקב חסן נסראללה של 100 אלף לוחמים הוא מוגזם ביותר. הוא רצה להראות כי הכוח הצבאי שלו גדול בהרבה מהכוח הצבאי של "הכוחות הלבנונים" המוערך בכ-15 אלף לוחמים. סמיר ג'עג'ע עצמו מיתמם וטוען כי אין לו בכלל לוחמים.

בקרב מתנגדי חזבאללה בלבנון, התקבל הנאום הזה בגיחוך רב. גולשים רבים ברשתות החברתיות לגלגו על ההגזמות של חסן נסראללה, אחד מהם כתב: "אם יש לך כוח כזה גדול מדוע אתה לא משתמש בצבא של חזבאללה כדי לשחרר את ירושלים?"

מנהיג חזבאללה ניסה בנאומו גם להעביר מסר, כי כוח ארגונו עולה בהרבה על כוחו של צבא לבנון. זאת בעקבות טענות שנשמעו, כי צבא לבנון צריך לרסן את פעילות הארגון. עם זאת, ארגון חזבאללה איפשר לצבא לבנון להתפרס בקו המגע בין פעילי הארגון לבין "הכוחות הלבנונים" ביום אירוע ירי הצלפים כדי לטפל באירוע ולמנוע הסלמה.

נאומו של חסן נסראללה נועד להעביר עוד כמה מסרים:

1

ארגון חזבאללה הוא שישרטט את השלב הבא בלבנון, ביסוס העליונות השיעית, הפוליטית והצבאית על פני כל העדות האחרות בלבנון. חזבאללה הוא שיקבע את ההחלטות הפוליטיות והמדיניות של לבנון עפ"י האינטרסים של איראן.

2

"הפגנת שרירים" – המטרה של נסראללה היא להרתיע כל מי שמתנגד לחזבאללה בתוך לבנון או מחוצה לה. הוא העביר בדבריו מסר לישראל ולארה"ב האומר: "אנו חזקים יותר מאשר היינו במלחמת לבנון השנייה, כל הרפתקה מצידכם תעלה לכם ביוקר".

3

דמוניזציה של "הכוחות הלבנוניים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע. חסן נסראללה האשים אותם בנאומו כי יש להם  קשרים עם גורמים מחוץ ללבנון, דבר שהוא סכנה פוליטית וחברתית. הוא מנסה לבודד את "הכוחות הלבנוניים" מבחינה פוליטית, עם זאת טען בתוקף שלארגונו אין שום דבר נגד הנוצרים.

4

איתות לשופט החוקר את הפיצוץ בנמל ביירות כי כוחו של חזבאללה הוא רב וכי לא כדאי לו להתעסק עם הארגון ולנסות לגלגל עליו את האחריות לפיצוץ.

נסראללה ניסה לטעת ביטחון בקרב פעילי חזבאללה כי ארגונו חזק דיו כדי למנוע מלחמת אזרחים בלבנון וכי איננו חושש מעימות צבאי עם "הכוחות הלבנונים", למרות החלטתו להימנע מהסלמה

חסן נסראללה כפוף לתכתיבים המגיעים אליו ממשטר האיאתולות בטהרן. נאומו מוכיח כי איראן איננה מעוניינת בהסלמה פנימית בלבנון וכי היא מעדיפה לשלוט במדינה באמצעות "ממשלת בובות" והמליציות שלה (חזבאללה ותנועת "אמל" השיעית) בדיוק כפי שהיא שולטת בעיראק באמצעות ממשלתו של מוסטפא כאט'מי והמליציות השיעיות הפרו-איראניות.

נראה כי המתיחות בין ארגון חזבאללה לבין "הכוחות הלבנוניים" של סמיר ג'עג'ע נרגעה בשלב הזה. חסן נסראללה עצר את ההתדרדרות כדי לשמור על מעמדו של הארגון בתוך לבנון ועל המשך ההשפעה של איראן על המתרחש במדינה. זהו האינטרס העיקרי שלו. אולם המצב הכלכלי בלבנון ממשיך ומתדרדר, המתח עולה, וכל תרחיש של אלימות הוא אפשרי. העניינים גם עלולים לצאת מידי שליטה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 751 מילים ו-1 תגובות

שוודיה מנסה לשנות את תדמיתה של העיר האנטישמית במדינה

העיר מאלמו, שמובילה בגילויי שנאת יהודים, אירחה ועידה בנושא המאבק באנטישמיות ● אף שהעירייה התחייבה להשקיע שני מיליון אירו בנושא – הקהילה היהודית הקטנה עשויה להימחק בעוד כמה שנים ● "כן, אתה מסתכן אם אתה מסתובב עם מגן דוד"

עוד 1,257 מילים

בקנדה מתכננים לחמם עיר באמצעות כריית ביטקוין

הבעיה העיקרית בכריית מטבעות וירטואליים כמו ביטקוין היא העלות הסביבתית הכבדה הכרוכה בכך ● לפי מחקר של אוניברסיטת קיימברידג', החשמל הנדרש לכריית הביטקוין בעולם שווה לכמעט פי-2 מכלל צריכת החשמל בישראל ● החודש הודיע תאגיד האנרגיה בקנדה כי ביחד עם חברת כריית ביטקוין, בכוונתם להפוך את צפון ונקובר לעיר הראשונה בעולם שתספק חימום באמצעות הכרייה

עוד 568 מילים

למקרה שפיספסת

ביום ראשון נמצאו תשעה נשרים שמתו מהרעלה בדרום - ובבת אחת נמחקו כ-4.5% מאוכלוסיית הנשרים בארץ ● בזמן שהנשרים מתים בהרעלות המוניות, החוק שהיה אמור להגן עליהם תקוע כבר יותר משנה

עוד 721 מילים

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

ממה מתעלמים מארגני ועידת האקלים

המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות. המטרה כעת עם בוסטר החיסונים היא לחזור ולהמשיך לטוס לחו"ל כמו אתמול ושלשום כשהפרנו את האיזון בטבע בלי חשבון.

המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות

אני מעלה את הסוגיה הזו קצת לפני כינוסה של ועידת האקלים. ועידה שנדחתה מהשנה שעברה ועדיין מארגניה לא הבינו את ההזדמנות שהביא משבר הקורונה. הזדמנות לקיים מפגשים וירטואליים שהמסר שלהם הוא הורדת הלחץ מהטבע. פחות טיסות לפה ולשם ויותר התמקדות על שמירת הטבע והפחתה מיידית של זיהום האוויר, כולל זה שנגרם סביב ענף התעופה.

אני לא מבקש לעצור את העולם, אני מבקש למתן אותו. לאפשר לכל קהילה בעולם למצוא כיווני פרנסה חדשים ולאו דווקא תיירות בינלאומית.

הקורונה הדגימה ומדגימה עד כמה אנחנו בני האדם היבואנים והיצואנים של וירוסים וחיידקים. הקורונה גם הדגימה לנו עד כמה המדינות העשירות לא סופרות את המדינות העניות. איך בעוד במדינות העשירות מחסנים בכל מנה חדשה נגד קורונה יש המון מדינות שלא מסוגלות לספק אפילו את החיסון הראשון. כעת ברור יותר מכל שמדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות ולהמשיך הלאה. לטוס בלי סוף לראות את האטרקציות באזורים שכוחי אל, להנות ולחזור הביתה אל סיר הבשר.

כל זה לא מפריע לארגונים בינלאומיים לשוב ולטוס למפגשים החשובים ללא ספק האלה ולקבל החלטות חשובות בלי לספור את החלשים, את אלה שיקבלו חיסונים רק אם יהיה עודף.

היינו יכולים לגרום לתובנה הזאת לחלחל בליבם של בני אדם, אם היינו בדיאלוג דרך האמצעים הטכנולוגיים הנפלאים שיש בידינו. היינו יכולים לחשוב ביחד, עניים ועשירים כאחד, איך לשחרר את הלחץ ולאפשר לטבע להשתקם.

היינו יכולים לומר שכל אחת ממדינות העולם לוקחת על עצמה לעבור לשימוש באמצעים ידידותיים ליצור אנרגיה, להפחית את כמות הייצור של מוצרים, למחזר ולחדול מהפיכת שטחים פתוחים לשדות בטון. לצד כל אלה לפצות את הטבע על הרס הטבע, לפחות על ידי נטיעת עצים ושיחים.

מדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות. ארגונים בינלאומיים שבים וטסים למפגשים החשובים ומקבלים החלטות חשובות בלי לספור את החלשים

זה לא דימיוני, זה אפשרי. אנחנו חייבים לבחון היטב מה אנחנו צריכים באמת ומה לא, להפחית קניות כדי שלא נשליך עודפים לאשפה.

לפני שבוע פרסם מישהו פוסט בפייסבוק על כך שיש לו אופניים למסירה, ללא תשלום. התנאי היחיד שהוא מחתים עליו הוא התחייבות להעביר את האופניים באותו תנאי כשתם השימוש. סיפור קטן שיכול ללמד משהו את כל משתתפי וועידת האקלים בגלזגו, אלה שלא מהססים וכבר רכשו את כרטיסי הטיסה לוועידה החשובה, שדנה במשבר האקלים.

אגב, כשהילדה גרטה שטה בהפגנתיות לוועידת האקלים ב-2019, מעשה ראוי, עוד לא ידענו עד כמה רשת האינטרנט יעילה וטובה גם לוועידות בינלאומיות.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 425 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בג"ץ קובע את גבול ההתערבות של בית המשפט בעבודת הכנסת

פסק הדין שניתן אתמול בבג"ץ דחה את עתירתם של חברי כנסת מהליכוד וש"ס בעניין הרכבי הוועדות בכנסת ● ההחלטה, שנכתבה על ידי נשיאת העליון אסתר חיות, קובעת את רף ההתערבות של בית המשפט בעבודת הרשות המחוקקת - כן להתערבות לצורך קיומם של הליכים על פי חוק, לא להתערבות בתוכן החלטות שהתקבלו בפורומים המתאימים בכנסת ● פרשנות

עוד 700 מילים

לא במקרה שומרים בירושלים ובאנקרה על שתיקה מהדהדת

התקשורת הטורקית עוסקת באינטנסיביות בסיפור "רשת הריגול של המוסד" שנתפסה בשבוע שעבר, והיום אף שוחררו בטורקיה תמונות של הסוכנים לכאורה ● אולם מאז התפוצצות הפרשה, ארדואן לא אמר מילה - וגם בישראל לא הגיבו כלל לפרסומים ● לשני הצדדים יש עניין לשמור על מרחב הכחשה ולא לתת לסיפור להפוך למשבר מדיני נוסף ● וכמו תמיד, ברקע הסיפור ניצבת איראן ● פרשנות

עוד 915 מילים

בדיקת זמן ישראל בלי תקציב ועם הרבה חמלה, רק 15 מקלטים פועלים כיום בישראל

סדרת הטלוויזיה המצליחה האירה זרקור בין השאר על חשיבות המקלט לנשים מוכות בתהליך שחרור הנשים וילדיהן ממערכות יחסים מתעללות ● בסדרה מתואר המקלט אליו מגיעות הגיבורה וילדתה כמעט כמו אואזיס - חדר פרטי, ארוחת בוקר עד לחדר, "חנות" בגדים והרבה תמיכה ● המציאות בארץ אמנם לא רחוקה מזה, אבל מרבית הנטל נופל על עמותות חסרות תקציב - והמדינה לא עוזרת מספיק

עוד 2,089 מילים ו-1 תגובות

בית המשפט העליון הצטרף למסדר הקלון בפרשת אום אל-חיראן

משפחתו של יעקוב אל-קיעאן איבדה כל תקווה לקבל תשובות על נסיבות הריגתו בפרשת אום אל-חיראן ● אל מצעד הבושה - שהחל עם מפכ"ל המשטרה שהצהיר כי אל-קיעאן מחבל, נמשך בהחלטת מח"ש לקיים "בדיקה מקדימה" ובהחלטת פרקליט המדינה להימנע מניקוי שמו של אל-קיעאן - מצטרף עכשיו העליון בהחלטה המעידה כי אין למעשה בקרה שיפוטית אפקטיבית על רשויות החוק ● פרשנות

עוד 1,272 מילים

בארה"ב מתעקשים: לא עודכנו על הכוונה להכריז על ששת הארגונים ארגוני טרור

בג"ץ דחה את עתירת האופוזיציה נגד הרכב ועדות הכנסת ● לפיד: "בפעם הבאה שיהיה דיון על בנייה בהתנחלויות – אהיה בחדר עם שר הביטחון" ● גורם ביטחוני: צה"ל יצטרך לפעול להשבת העליונות בסוריה ● דיוני המומחים לאישור החיסון לילדים ייפתחו לציבור ● שליחו של ביידן לנושא איראן: "יש לנו עוד כלים להרחיק את איראן מנשק גרעיני" ● בנט לחברי סיעתו: הצלנו את המדינה

עוד 61 עדכונים

הפרסום בזמן ישראל ביום שישי כי נתניהו נטש את אוחנה בסיעת הליכוד עורר סערה גדולה ושלח את השר לשעבר לסבב אינטנסיבי של ראיונות בכלי התקשורת כדי למזער נזקים ● למרות שהתעקש כי יחסיו עם נתניהו מצוינים, אוחנה רק העמיק את הקרע: סקר מפוברק שפורסם בערב שישי עורר עליו זעם במפלגה - וסירובו בראיונות למתוח ביקורת על אדלשטיין לא יקרב אותו בחזרה לנתניהו ● פרשנות

עוד 672 מילים

האח הגדול מגיע לשמיים

פרסום ראשון עוף או בשר? מזומן או אשראי? קונקשן בקייב או ברומא? ● במשרד המשפטים ובמל"ל מסיימים בימים אלה הכנת חקיקה שתאפשר בניית מאגר מידע מהגדולים בישראל שיכלול פרטים רבים על כל נוסע הנכנס או יוצא מישראל בטיסה ● זמן ישראל עיין בטיוטת החוק, ובין הפרטים שייאספו: כתובת, אימייל, כרטיס אשראי, פרטים על הכבודה של הנוסע, מידע על פעילות במהלך הטיסה, טיסות המשך ועוד

עוד 1,700 מילים

ארגון החזית העממית הרחיב בשנים האחרונות את פעילותו הפוליטית, וממקד את מאמציו במלחמה דיפלומטית-הסברתית נגד ישראל בזירה הבינלאומית ● ישראל לא התייחסה לכך עד כה כאיום אסטרטגי, וכעת היא מנסה "לתקן" ● לא בטוח שההחלטה להכריז על מוסדות אזרחיים כ"ארגוני טרור" היא התשובה ● פרשנות

עוד 1,003 מילים

דיווח: פרקליט המדינה אישר את ההכרזה על ששת הארגונים הפלסטיניים כארגוני טרור

גורם מדיני-ביטחוני אומר שלישראל מידע רב הקושר את הארגונים לפעילות טרור ● הממשלה אישרה תוכנית לאומית לטיפול בפשיעה ובאלימות ותוכנית לסגירת פערים בחברה הערבית; התקציב - יותר מ-30 מיליארד שקל ● לראשונה בעידן ביידן, פרסמה ישראל מכרזים לשיווק דירות בהתנחלויות ● לקראת ועידת האקלים של האו"ם אישרה הממשלה תוכנית להאצת מיזמים בתחום התשתיות

עוד 61 עדכונים

משפחתו של סלומון טקה והמשטרה מסרבות להתפשר

פרסום ראשון תביעות מהסוג הזה לרוב נגמרות בפשרה, אבל הצדדים בתביעה על סך כ-2.5 מיליון שקל שהגישה משפחתו של סלומון טקה נגד השוטר שירה בו למוות ממאנים להתפשר ● בעקבות הסירוב, ייפתחו בינואר דיוני ההוכחות בתיק ● עורך הדין אביתר קציר, המייצג את התובעים: "המשפחה עומדת על קבלת הפיצוי על הנזקים האדירים שנגרמו לה" ● המשטרה: "הודענו לביהמ"ש כי האפשרות לפשרה טרם הבשילה"

עוד 466 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה