שבוע לתוך החזרה למסגרות החינוך, עד הבידוד הבא, ואני עדיין מתקשה להתאושש. בכל שנה זה מגיע מחדש, חופשת חגי תשרי הבלתי נגמרת שבאה מייד אחרי הנטל המעיק המכונה משום מה החופש הגדול. השנה זה הגיע גם אחרי שלושה בידודים ושלושה סגרים ועוד כמה חופשות מחלה רגילות של ילדיי.  ובקיצור, כיף, כיף, כיף.

"תנו לי לעבוד, פשוט תנו לי לעבוד", מנטרה שאני חוזרת עליה בלב כבר חודשים – והדרישה לא מופנית כלפי הילדים כמובן, אלא כלפי מערכת החינוך הבלתי מתפקדת וכלפי המדינה. אבל הילדים  בטח מרגישים. הם קלטו את חוסר הסבלנות ההולך וגובר שלי, את הניסיונות הכושלים לעבוד ולדאוג להם בו זמנית.

"תנו לי לעבוד, פשוט תנו לי לעבוד", מנטרה שאני חוזרת עליה בלב כבר חודשים – והדרישה לא מופנית כלפי הילדים כמובן, אלא כלפי מערכת החינוך הבלתי מתפקדת וכלפי המדינה. אבל הילדים  בטח מרגישים

אני חושבת על כל הילדים שחשופים לשיח הזה של הורים עייפים – בגינה, ברשתות החברתיות ובתקשורת. כמו בכל שנה, ההורים מגיעים לשגרה המבורכת והמפוקפקת של אחרי החגים כשהם מותשים, מרוששים ומרוטי עצבים, ולא בגלל שהם עשו משהו רע.

גם בימי השגרה, שלא ידענו מאז פרוץ משבר הקורונה, הפער בין מספר ימי החופשה השנתיים במערכת החינוך לבין לוח החופשות של ההורים העובדים עומד בישראל על 76 ימים (זה אינו כולל את ימי החופש המגיעים לעובדים במשק, נתון שאינו רלוונטי להורים העצמאיים. הפער הוצג במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחודש יולי 2021 אשר הוכן עבור ועדת החינוך).

76 ימים, שהם ימי חופשה במערכת החינוך שנופלים על תאריכים שהם ימי עבודה במשק. בחישוב מהיר, אם בכל חודש יש בממוצע 22 ימי עבודה, מדובר כאן בשלושה וחצי חודשים של ימי עבודה נטו, כלומר בשלוש וחצי משכורות חודשיות שחלק מההורים עלולים שלא להכניס בגלל הצורך לדאוג לילדים. גם העובדים השכירים וגם העצמאים חווים את הפגיעה.

תלמידים בכניסה לבית ספרם בתל אביב, 18 באפריל 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

על פי הערכת בנק ישראל, 28% ממשקי הבית בישראל, שיש בהם ילדים בגילאי 3–11, מושפעים מהמצב באופן ישיר. סקר של הבנק משנת 2020, שבחן את הסדרי ההשגחה על ילדים בחופשות מצא כי 50% מההורים (יהודים שאינם חרדים) נאלצו לקחת חופש מעבודה. 25%-33% נזקקו לסיוע של סבים וסבתות. סביר להניח שבעידן הקורונה האחוז הזה ירד משמעותית ויותר הורים נאלצו לקחת חופש מעבודה, אחרים מימנו מסגרות פרטיות או לקחו את הילדים איתם לעבודה.

כ-52% מנשאלי הסקר העידו כי ימי החופשה של ילדיהם משפיעים עליהם לרעה בעבודה. מה גם שרוב דרכי ההתמודדות של ההורים עשויות לפגוע גם בפריון העבודה במשק: היעדרויות מהעבודה, הבאת הילדים לעבודה, חופשות שאינן מנוצלות לצרכי מנוחה. רגע, יש מישהו בקהל שזוכר מתי בפעם האחרונה הוא לקח חופשה לצורך מנוחה?

צוות של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בחן את התועלת הכלכלית למשק עבור כל יום נוסף שבו תתקיים מסגרת חינוכית שתאפשר להורים לעבוד. נמצא כי ישנם כ-600,000 משקי בית הכלולים באוכלוסייה זו. הצוות מצא כי התועלת הכלכלית למשק בהערכה מעליית התוצר הינה 130 מיליון שקל ליום.

צוות של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה מצא כי התועלת הכלכלית למשק בהערכה מעליית התוצר הינה 130 מיליון שקל לכל יום נוסף שבו תתקיים מסגרת חינוכית שתאפשר להורים לעבוד

בזמן שניסיתם לעבוד

אני לא זוכרת ששמעתי את ההורים שלי מתלוננים על החופשות שלי מבית הספר. לא היה שיח כזה. אולי כי לא גדלתי כאן, ובברית המועצות הקומוניסטית הכול היה מותאם לשוק העבודה ועבודה הייתה ערך עליון. מסגרות החינוך עבדו עד השעה שש בערב, כדי לאפשר להורים לעבוד. המערכת הסוציאליסטית נתנה תמיכה מלאה להורים הצעירים, כולל חופשת הריון ולידה לנשים שנמשכה שנתיים.

אולי זה היה קיצוני שם, ולא מתאים למדינה קפיטליסטית, ובישראל ספק אם העבודה נחשבת לערך עליון, אבל רבים חושבים שגידול הילדים כן נחשב לכזה. אז למה לא לאפשר להורים לגדל את הילדים בנחת או לפחות לעשות את ההתאמות המינימליות כדי לאפשר להם להתפרנס בכבוד?

פעילות של ילדים והורים. אילוסטרציה (צילום: מלאני לידמן)

ישראל של היום קיצונית בפער ימי החופשה בין הורים לילדים לא רק לעומת המשטר הקומוניסטי שבו גדלתי אלא גם אל מול מדינות ה-OECD שאליהן היא משווה את עצמה.

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2012 ערך השוואה בין כמה מדינות החברות בOECD-  ביחס לפער שבין מספר ימי החופשה במערכת החינוך למספר ימי החופשה המינימלי לעובדים במשק בישראל נמצא כי באותה השנה היו 76 ימים שבהם לילדים הייתה חופשה ממערכת החינוך ואילו ההורים עבדו.

מכיוון שבאותה התקופה החוק חייב מתן 10 ימי חופשה שנתית בלבד לעובדים, ההפרש שחושב בין חופשות ההורים והילדים עמד על 66 יום, מספר הימים הגבוה ביותר במדינות שנסקרו, פרט לליטא. הממוצע של המדינות עמד על 50 ימים.

חופשת הקיץ הנהוגה בישראל באורך של תשעה שבועות דומה מאוד לממוצע במדינות הארגון שעומד על 9.1 שבועות. אבל חופשת פסח שנמשכת כאן 2.4 שבועות ייחודית באורכה גם בהשוואה כלל עולמית. ישנן רק שתי מדינות שקיימות בהן חופשות שנמשכות מעל שבועיים בתוך שנת הלימודים – מקסיקו וקוסטה ריקה.

חופשת הקיץ הנהוגה בישראל באורך של תשעה שבועות דומה מאוד לממוצע במדינות הארגון שעומד על 9.1 שבועות. אבל חופשת פסח שנמשכת כאן 2.4 שבועות ייחודית באורכה גם בהשוואה כלל עולמית

ההשוואה בינלאומית בנושא חופשות אומנם מורכבת בשל מבנה ייחודי של שבוע הלימודים בישראל שנמשך 6 ימים לעומת 5 ימים ברוב מדינות ה- OECD, אבל השוואת ימי החופשה של ההורים היא חד משמעית. הממוצע הוא 19 ימי חופשה לעובדים, לעומת 12 בישראל. גם מבחינת ימי מנוחה בחגים (ימי שבתון) ישראל נמצאת מתחת לממוצע העומד על 10.5, בישראל – 9.

אמא וילדיה בבית. אילוסטרציה (צילום: iStock)

פה זה לא קוסטה ריקה

גם אם יש מקום להשוואה בינלאומית והמספרים מדברים בעד עצמם, קשה להשוות את המציאות הישראלית הייחודית לליטא, קוסטה ריקה או כל מדינה אחרת. אנחנו חיים את ההישרדות היומיומית, את יוקר המחיה, את מחירי הקייטנות, את מחירי המטפלת והבייביסיטר.

אנחנו חיים את החום של יולי-אוגוסט שלא מאפשר חופשה נינוחה בחיק הטבע, את חווית הצפיפות באתרי הנופש בחגים, את התורים למקומות הבילוי של ילדים ואת הפקקים. אנחנו חיים את שוק העבודה התובעני והגברי, שדורש התמסרות ועבודה מסביב לשעון ומי שנשארות מאחור הן בדרך כלל האימהות. אנחנו חיים את המשכורות החונקות, את מחירי הדיור והרשימה עוד ארוכה.

מגזר ההורים הצעירים שקורס תחת הנטל אף פעם לא זכה לייצוג הולם בכנסת או בשיח הציבורי. ארגוני ההורים תמיד היו חלשים אל מול כוחות איתנים כמו ארגוני המורים ואינטרסים כלכליים ופוליטיים של מקבלי ההחלטות. הנה כמה דוגמאות.

מגזר ההורים שקורס תחת הנטל אף פעם לא זכה לייצוג הולם בכנסת או בשיח הציבורי. ארגוני ההורים תמיד היו חלשים אל מול כוחות איתנים כמו ארגוני המורים ואינטרסים כלכליים ופוליטיים של מקבלי ההחלטות

כבר בשנת 2005 ההמלצות של ועדת דברת לבחינה מקיפה של מערכת החינוך כללו יוזמה לארגן מחדש את שנת הלימודים ואת ימי החופשה. בעקבות זאת, שרת החינוך לימור לבנת ערכה רפורמה מקיפה במבנה ההעסקה של המורים בישראל, אבל ההמלצות לגבי החופשות לא יושמו.

בשנת 2008 התעוררה מחאת הורים סביב חופשת אסרו חג של פסח. בעקבות המחאה קיצר בשנת 2010 השר גדעון סער את חופשת הקיץ בחמישה ימים על ידי הקדמת פתיחת הלימודים לסוף אוגוסט, והוספה של ימי חופשה במהלך שנת הלימודים.

ראש הממשלה נפתלי בנט בפתיחת שנת הלימודים תשפ"ב בבית הספר המאוחד בירוחם, 1 בספטמבר 2021 (צילום: חיים צח / לע"מ)

לא רק שזה היה מהלך חסר תועלת שלא צמצם את הפער, אלא גם שבשנת 2013 השר שי פירון החזיר את פתיחת שנת הלימודים לתאריך המקורי ב-1 בספטמבר, ולא חלו שום שינויים נוספים בלוח החופשות.

לא רק שזה היה מהלך חסר תועלת שלא צמצם את הפער, אלא גם שבשנת 2013 השר שי פירון החזיר את פתיחת שנת הלימודים לתאריך המקורי ב-1 בספטמבר, ולא חלו שום שינויים נוספים בלוח החופשות

בשנת 2018 החל משרד החינוך, בהובלת נפתלי בנט, להפעיל את תכנית בית הספר של החופש הגדול. הכוונה הייתה להאריך את שנת הלימודים בשלושה שבועות.

אלא שהיעדר הכשרה חינוכית של אנשי הצוות ואיכות התכנים הנלמדים הפכו את התוכנית לקייטנה מסובסדת ולא להמשך ישיר של שנת הלימודים. התוכנית אינה פועלת בחגי תשרי וועדת החינוך הכירה בכך שהיא נותנת מענה חלקי בלבד לכיתות הנמוכות ולגנים.

ואולי תבוא איזו נחמה

בשנת 2017 הגישה ח"כ איילת נחמיאס ורבין במשותף עם קבוצת הורים עתירה לבג"ץ, וביקשה לחייב את משרד החינוך להסדיר בחקיקת משנה את אופן קביעת לוח החופשות, תוך שיתוף ההורים והתאמת החופשות לימי החופשה הנהוגים במשק. העותרים טענו כי לוח החופשות נקבע במסגרת חוזרי מנכ"ל, באופן שרירותי, ללא קריטריונים ברורים להחלטה, בהעדר שקיפות וללא התייעצות עם ארגוני ההורים.

משרד החינוך ביקש לדחות את העתירה, וארגוני המורים צידדו בדרישה זו בטענה שהם רואים בה ניסיון להתערב ביחסי העבודה הקיבוציים ולפגוע בתנאי עבודתם של המורים. בית המשפט דחה את העתירה.

תלמידים בירושלים עושים דרכם לבית הספר, 1 בנובמבר 2020 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

על השולחן מונחות כיום כמה הצעות נוספות לשינויים במבנה שנת הלימודים, ולוח החופשות במערכת החינוך, כפי שהוצגו במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. כך, למשל, חוקרי בנק ישראל מציעים לקצר את שבוע הלימודים לחמישה ימים על ידי ביטול של ימי שישי, ובתמורה לכך לבטל 22 ימי חופשה באמצע השבוע במהלך שנת הלימודים ובחופש הגדול.

על פי הצעה זו, המורים יעבדו ארבעה ימים בשבוע, אך מספר שעות העבודה השנתיות שלהם לא ישתנה. בימי שישי ניתן להפעיל מסגרות חלופיות, במתווה בית הספר של החופש הגדול.

אלא ששרת החינוך החדשה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, מקדמת בימים אלה יוזמה להעביר את הכיתות הנמוכות ללימודים של חמישה ימים בשבוע מבלי לעשות שינוי בלוח החופשות של בתי הספר.

שרת החינוך החדשה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, מקדמת בימים אלה יוזמה להעביר את הכיתות הנמוכות ללימודים של חמישה ימים בשבוע מבלי לעשות שינוי בלוח החופשות של בתי הספר

יוזמות נוספות שעלו במסגרת הצעות חקיקה ביקשו לעגן בחוק את מערכת החופשות ולאפשר פיקוח של ועדת חינוך על קביעת לוח החופשות השנתי, לבטל את חופשת ל"ג בעומר וכן לקבוע את ה-1 בספטמבר כיום בחירה עבור העובדים במשק.

משרד החינוך ציין בתשובתו, בנוגע לפניית זמן ישראל בנושא, כי בשנת תשפ"ב לא נערך שינוי בקביעת לוח החופשות ולא נדונו שינויים בעניין זה במסגרת המשא ומתן על מתווה אופק חדש. המשרד ציין כי בכוונתו לקיים דיון מקצועי בנושא.

בית ספר יסודי בישראל. אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)

משרד האוצר ציין בתשובתו לפניית מרכז מחקר והמידע של הכנסת, כי הוא שואף לצמצם את הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך לבין ימי החופשה במשק.

יחד עם זאת, הצעת בנק ישראל, לפיה עובדי הוראה יעבדו רק ארבעה ימים בשבוע, מייצגת עסקה כלכלית שאינה הוגנת ביחס לכלל העובדים במשק ויש לה השלכות רוחב משמעותיות. לפי המשרד, תוכניות שגובשו בנושא על ידי הדרג המקצועי יוצגו למקבלי ההחלטות בקרוב.

לטענת הסתדרות המורים, כפי שהופיעה במסמך של מרכז המחקר והמידע, הפער בין ימי החופשה במשק לימי החופשה במערכת החינוך נעוץ במספר ימי החופשה הנהוג במשק, הנמוך מאוד ביחס למדינות המתקדמות. ימי החופשה מעוגנים בהסכמים הקיבוציים כחלק מתנאי השכר וההעסקה ולכן שינוי שנת הלימודים ולוח החופשות מהווה פגיעה בזכויות אנשי החינוך.

לטענת הסתדרות המורים, הפער בין ימי החופשה במשק לימי החופשה במערכת החינוך נעוץ במספר ימי החופשה הנהוג במשק, הנמוך מאוד ביחס למדינות המתקדמות

גם עמדת ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים שהוצגה במסמך, היא שעל מנת לפתור את פער החופשות יש להגדיל את ימי החופשה של העובדים במשק. הארגון מציין כי אינו מוכן לשום שינוי בתנאי העבודה ללא הידברות, ודוחה את הצעת בנק ישראל.

בחודשים הקרובים הנושא צפוי לעלות פעם נוספת לדיון בוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. יהיה מעניין לראות אם לפוליטיקאים יהיה את האומץ לשנות את הסטטוס קוו העתיק שאבד עליו הכלח.