המרחב הציבורי הישראלי מלא רעש, ואת חלקו אפשר לצמצם. חלק מהרעש אופייני לכל מרחב עירוני או ציבורי בעולם וחלקו מועצם במציאות הישראלית, משלל סיבות. אחת מהפרעות הרעש שיש להכחיד מהמרחב הציבורי הישראלי היא האזעקות הנשמעות מרכבים, דירות, חנויות, אתרי בנייה ועוד. אזעקות אלו אינן אלא הפרעה, אינן מתריעות לאיש ולפיכך יש להפסיק עמן, ובהקדם.

אחת מהפרעות הרעש שיש להכחיד מהמרחב הציבורי הישראלי היא האזעקות הנשמעות מרכבים, דירות, חנויות, אתרי בנייה ועוד. האזעקות הללו אינן אלא הפרעה ואינן מתריעות לאיש

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

סקירה קצרה (וחלקית מאד) של השבועיים האחרונים שעברו עלי בשכונה ירושלמית, שקטה בדרך כלל, מראות כמה אזעקות אלו הן מטרד ותו לא. משך כשבועיים או יותר נשמע כל ערב למשך זמן קצר אזעקת רכב בקרבת הבניין שלנו. איש לא ידע של מי הרכב; אזעקה שנשמעה מאתר בנייה במרחק כמה מאות מטרים מרחוב מגורי פעלה משך כלל החג השני של סוכות – והלילה שאחריו, כשגם הזמנת שוטרים לטפל במטרד לא הצליחה לכבותו; כשהבאתי את ילדי אל בית ספרם באחד הבקרים האחרונים, כבר פעלה אזעקת טיפת חלב הסמוכה משך כשעה.

בכל המקרים האלו, ואחרים שקרו גם הם בתקופה זו, אף אחד לא חשב שאולי הרכב עתיד להיגנב או שאתר הבנייה נפרץ. המחשבה היחידה, של תושבים מוטרדים מרעש ושל שוטרים שנקראו לטפל במפגע, היא כי מדובר בהפרעה. סביר להניח כי גם מי שמבקש לגנוב או לפרוץ כבר אינם מורתעים מאזעקות שממילא איש לא שם ליבו אליהן.

חישבו על עצמכם – האם בשנים האחרונות, אי פעם, שמעתם אזעקה וחשבתם כי מתבצע פשע כלשהו? אפילו בעלי העסקים או הרכבים שמהם נשמעת האזעקה אפילו לא מדמיינים כי מדובר בניסיון גניבה. בעל הרכב לרוב ילחץ על שלט הרכב מסלון ביתו, אולי אפילו מבלי להביט מהחלון, בעל החנות אפילו לא יודע על האזעקה. במקרים רבים אתרי בנייה מטרידים רבים (מלבד המטרד המובן של בנייה סמוכה) מבלי שהקבלן אפילו מודע למטרד – או מודע ומתעלם.

בכל מקרה, כבר שנים קיימות שיטות אפקטיביות בהרבה לטיפול בפריצות או גניבות רכבים – אזעקות שקטות המחוברות אל מוקד שמירה או מדווחות למשטרה ישירות.

ישראל כבר הפכה למדינה עירונית בעיקרה. ישראל היא גם אחת המדינות הצפופות בעולם, ורק הופכת צפופה יותר ויותר. לכן, חלק ממה שהיה בעבר הפרעה מוגבלת, הוא היום מטרד רציני. כך לגבי הפרעות רעש במרחב הציבורי.

בחלק מהרשויות המקומיות כבר מבינים זאת ומפעילים תכניות שונות לצמצום הרעשים. למשל תכנית לצמצום צפירות נהגים בתל אביב הנמצאת בתכנון. כך צריך וכך ראוי. אך אם צפירת רכב היא, לעיתים, נדרשת המציאות, הרי שאזעקות הן מטרד ותו לא.

לפיכך, יש להתחיל להפסיק את השימוש באזעקות ברכבים, במבנים ובאתרי בנייה. יש לבות ולנתק את האזעקות הקיימות. מלבד החריג של אזעקות שתכליתן הודעה על פינוי מבנה.

ישראל כבר הפכה למדינה עירונית בעיקרה. היא גם אחת המדינות הצפופות בעולם, ורק הופכת צפופה יותר. לכן, חלק ממה שהיה בעבר הפרעה מוגבלת הוא היום מטרד רציני

מי שירצה התראה על גניבה – יואיל ויתקין את האמצעי הקיים כבר שנים של התראה למוקד שמירה או למשטרה. וכל האחרים – אנא חסכו מאתנו את הפרעת הרעש הנוספת של צפירות מחרישות אוזניים בכל שעות היממה. גם ככה צפוף לנו, רועש לנו ורוב השנה גם חם ומתחמם.

עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. מלמד באוניברסיטת UIBE (האוניברסיטה הסינית בישראל) ועמית מחקר במרכז להגירה ושילוב חברתי ברופין. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.

הידעתם שעד היום מצטטים קטעים מדברי ההספד של משה דיין על רועי רוטברג שנהרג עם עוד שלושה צעירים בהתקפת פידאיון על נחל עוז? שאלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן נכנס לתפקידו רק 4 חודשים לפני המלחמה? שהאירוע במסיבת הטבע ברעים היה הטבח הגדול ביותר בתולדות המדינה?
הא'-ב' של מונחי המלחמה בעזה, המשך.

ל'

ליבשטיין אופיר – ראש המועצה האזורית שער הנגב שנרצח בשבת השחורה. התגורר בכפר עזה.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

בזמן מלחמת יום הכיפורים ב-1973 מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר עזר לסיים את הקרבות בין ישראל לבין מצרים וסוריה. הפסקת האש יצרה את הבסיס להסכם השלום ההיסטורי בין קהיר וירושלים, שהוביל ליצירת יציבות יחסית באזור תחת מטריית ההגמוניה האמריקאית.

הצלחתו של הדיפלומט האמריקאי המיתולוגי שיקפה אסטרטגיה של צעדים הדרגתיים, בניגוד לשאיפה למפץ מדיני שיפתור את כל הבעיות. המטרה המרכזית של ד"ר קיסינג'ר הייתה להסיר את מצרים ממחנה הקונפליקט הערבי עם ישראל, וכמו במקרה של צרפת לאחר המלחמות הנפוליאוניות – לשלב אותה בסדר אזורי חדש, ובו בזמן לבודד את מדינות ערב הרדיקליות שנתמכו על ידי ברית המועצות.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.