עכשיו באים?

אוהדי "לה פמיליה" עם הסלוגן של הארגון – "טהורה לעד", 2013 (צילום: פלאש90)
פלאש90
אוהדי "לה פמיליה" עם הסלוגן של הארגון - "טהורה לעד", 2013

בעקבות הפוגרום ההזוי שהתחולל השבוע בטדי, בו הוכו ונרמסו אוהדי הקבוצה שעודדו שחקן מוסלמי, בהם אשה נכה, יצא יו"ר מועדון בית"ר י-ם בהודעה חריפה. "אנחנו מוקיעים ושונאים את לה פמיליה" אמר, "אינכם רצויים במגרש".

ומה נגיד – נפל דבר בישראל. השתנו סדרי עולם עם הודעתו של אלי אוחנה. הדברים נאמרו בשם אומרם ומיועדים לסגור חשבון באופן הרמטי עם ארגון הטרור "לה פמיליה", ובהחלט צודקים אלי אוחנה ומשה חוגג. אבל עכשיו באים?

ומה נגיד – נפל דבר בישראל. השתנו סדרי עולם עם הודעת אלי אוחנה. הדברים נאמרו בשם אומרם ומיועדים לסגור חשבון הרמטית עם ארגון הטרור "לה פמיליה", ובהחלט צודקים אוחנה ומשה חוגג. אבל עכשיו באים?

בחודש מאי 2018 נכחתי באצטדיון טדי במשחק גמר הגביע בין בית"ר להפועל חיפה. הכניסה למקום היתה דחוקה ולחוצה והצטופפנו ביציע קטן. 3000 אוהדים אדומים מול צבא ביתר"י זועם בצהוב שחור. זה מעמד מאיים. התחושה באוויר הייתה אלימה, כאילו כל רגע עשויה להגיע איזו דחיפה, או דקירה. אפס ממלכתיות – בלב הבירה.

כמה דקות לפני שריקת הפתיחה נפרשה מולנו, מעל ראשיהם של אוהדי בית"ר שאכלסו את היציע המזרחי, כרזת ענק ובה נראה אדם גדול, עם סכין נוטפת דם ביד, רודף אחרי איזו דמות, והטקסט אמר משהו כמו – נלחמים עד המוות.

הזדעזעתי. אלה הסמלים שאתם צובעים איתם את היציעים? וזה לא נגמר שם. לאחר שהחלה המחצית השניה החלו להסתנן ליציע האדום אוהדי בית"ר עם חולצות של לה פמיליה על מנת להתגרות בקהל החיפאי, קהל מעורב, לפחות שליש ממנו ערבים.

דקות לפני שריקת הפתיחה נפרשה מולנו, מעל ראשי אוהדי בית"ר, כרזת ענק בה נראה אדם גדול, אוחז בסכין נוטפת דם, רודף אחרי דמות, כשהטקסט אמר משהו כמו – נלחמים עד המוות

ואמנם, האלימות שבאוויר הייתה טראומטית, מפחידה והעיבה קשות על המעמד הספורטיבי. אבל לא זו בלבד שניצחנו 3-1, מה שהיה גול אחד מעבר לחלומותי הוורודים, אלא שהנשיא דאז ריבלין גם מנע ממירי רגב, אשר יש שיאמרו שהיתה הדלק של לה פמיליה בעשור האחרון מטעמו של הנאשם, לעלות לכר הדשא לשירת ההמנון. 

רק לשם המחשת הפער – הפועל חיפה וקבוצת האוהדים שלה לא רק מעודדות שחקנים ערבים מזה שנים וחלק ניכר מאוהדיה הם ישראלים ערבים שרצויים ואהובים במגרש וביציע, אלא גם צובעות את המגרש בצבעי גאווה. קבוצת האם נרתמה בעבר לתמיכה בקמפיין לנפגעות אלימות מינית.

זה כמו דיבייט בין יריב אופנהיימר לצל. ואלי אוחנה יכול היה ליטול קורה מבין עיניו כבר אז. מדוע לא עשה זאת? למה חיכה עד היום עם ההודעה ה"דרמטית" הזו? האם היו כוחות שעודדו את לה פמיליה? איזה אינטרס היה להם לעשות את זה?

הגיע הזמן להתבונן במראה ולומר לעצמנו בקול רם חד וברור – הפשיעה הערבית קורית במסגרת החברה הישראלית, בין היתר בגלל ייצוגים כמו בית"ר ירושלים. היתכן שאוהדי קבוצה יכו את חבריהם ליציע רק משום שאלו עודדו שחקן מוסלמי? כמה עמוקה שטיפת המוח?

וכמו בבית"ר ירושלים לאורך השנים, כך גם הממסד הישראלי ברוב שבעים שנות קיומו, עודד את המגזר הערבי לפשוע, וביד השניה לא הותיר לו ברירה. הממסד הישראלי מעולם לא פעל על מנת לבנות תחושת שייכות אמיתית, שותפות גורל ומרחב מאוזן, אפילו למראית עין בלבד.

הפשיעה הערבית קורית במסגרת החברה הישראלית, בין היתר בגלל ייצוגים כמו בית"ר ירושלים. היתכן שאוהדי קבוצה יכו את חבריהם ליציע רק משום שאלו עודדו שחקן מוסלמי? כמה עמוקה שטיפת המוח?

המינוחים "הפשיעה בחברה הערבית" ו"לה פמיליה" שגורים בשפה שלנו כסמן לקבוצות שוליים שמטבען מעורבות יותר בפלילים, אך גם מגלם בתוכו את כל מה שבעייתי במשוואה. החברה הישראלית כל כולה נגועה בפשיעה לעומק ולרוחב, בין אם במימדי הסייבר, המשפט, המשטרה, המודיעין וכל יתר כוחות הבטחון.

אנחנו רואים את זה מול העינים בפרשת בריחת האסירים, והרפש שיוצא במסגרת זו ממסדרונות השב"ס. אין תחום בישראל שלא נגוע בפשיעה, בין היתר גם בספורט, והוא עוד השולי שבהם. כל זה מחלחל למרחב היום יומי בין הפרטים בחברה באופן טבעי. מי שמשלם את המחיר בסוף הם תמיד האזרחים הפשוטים, בשר תותחים ופיונים במלחמת קיום תמידית, שברוב המקרים הם אפילו לא יודעים שהם משתתפים בה.

הפשיעה בחברה הערבית קורית בתוך המרחב הישראלי, הומוגני ככל שירצה להיראות בעיני עצמו. בתל אביב צפון ודרום, ברמת גן, בסביון, בטח בירושלים ועמק חפר בשל הקרבה לקו הירוק, בטח ובטח בצפון ובדרום.

טיפה נצבט לי הלב לשמוע את עמר בר-לב ויואב סגלוביץ' נעים באי נוחות בראיונות. האמת שבצדק. חייבים להגיד את זה, משטר נתניהו הוא זה שטיפח את האלימות הלאומנית כמו גם את לה פמיליה, והם בעוונותיהם נאלצים כעת לנקות אחריו. מסופקני אם הם בכלל מבינים איזו עבודה עומדת בפניהם ולאלו עומקים הם עתידים לגלות שהפשיעה הזו הגיעה.

טיפה נצבט לי הלב לשמוע את עמר בר-לב ויואב סגלוביץ' נעים באי נוחות בראיונות. חייבים להגיד את זה, משטר נתניהו הוא זה שטיפח את האלימות הלאומנית כמו את לה פמיליה, והם נאלצים כעת לנקות אחריו

אין לי המלצות לפעולה, רק המון ביקורת על שנים ארוכות של הזנחה, שאת תוצאותיה מניתי בפוסט הזה. הקשר בין הפשיעה בחברה הערבית שגבתה השנה 102 קורבנות רצח לבין האלימות של "לה פמיליה" הוא, ששניהם כמו שני גידולי פרא שיצאו משליטה.

משטרת ישראל ישראל לא נדרשת לבדק בית אלא לקרצוף אורוות אינטנסיבי. מעל ראשה עומדת האשמות קשות, ביניהן היותה צינור העברת הנשק הבלתי חוקי המרכזי בין החברה הבטחונית לאזרחית. כמו כן העצורים בפוגרום בטדי קיבלו צו הרחקה לשלושה חודשים מהמגרש ושוחררו לביתם.

כפי שכוחות הבטחון העלימו עין ממה שקרה באצטדיון טדי לאורך השנים, כך קורה גם בחברה הערבית.

דפנה גלפז, אשת תכן, חוקרת תרבות ומנהלת קהילת צרכניות הקנאביס "נשים בירוק" 

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 822 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 5 בדצמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אחרי כחודש שבו התחלואה התפשטה - מקדם ההדבקה ירד מתחת ל-1

בנט על הפיגוע ליד שער שכם: "הלוחם והלוחמת פעלו כמצופה מהם; אני מבקש למסור להם את מלוא הגיבוי" ● פריג': "יש לירות בתוקפים כדי להציל חיים, לא כדי לקחת את חייהם שלהם כשאינם מהווים עוד סכנה; אם התמונה המשתקפת מהסרטונים נכונה, לא מדובר רק בהפרה של הוראות, אלא גם במעשה שמבטא אדישות לחיי אדם" ● הרצוג שוחח לראשונה עם יורש העצר של האמירויות

עוד 20 עדכונים

מעבר לגדר - המאבק על דמותו של בית המשפט העליון

כאשר שופטים, עורכי דין ופוליטיקאים רוקחים דילים, מטילים וטו על מועמדים ומאשרים את כשרותם של אחרים כדי לעצב את דמותו של בית המשפט העליון שלנו לעתיד לבוא, כדאי להשקיף ברווחה מסוימת, אך גם בדאגה, על המאבק שמתנהל כבר שנים אחדות, ממש מעבר לגדר, על מינוי שופטי בית המשפט העליון ברשות הפלסטינית.

התבוננות במאבק זה עשויה לעורר השתאות מתעוזת השופטים כמו גם דאגה ממה שיכול לקרות כאשר מערכת האיזונים והבלמים בין הרשות המבצעת והרשות השופטת – מעורערת.

התבוננות במאבק מינוי שופטי ביהמ"ש העליון ברשות הפלסטינית מעוררת השתאות מתעוזת השופטים, כמו גם דאגה מהעלול לקרות כשמערכת האיזונים והבלמים בין הרשות המבצעת והרשות השופטת – מעורערת

מעבר לגדר, הסמכות למנות את שופטי בית המשפט העליון ואת נשיאו היא של הנשיא, מחמוד עבאס. לפי החוק הפלסטיני, על הנשיא לעשות כן בהתאם ל"שיבוץ" שיקבל מהמועצה השיפוטית העליונה, שהיא גוף שמורכב משופטים ובראשו עומד נשיא בית המשפט העליון.

מאז עליית עבאס לשלטון, בשנת 2005, מתנהל קרב בין עבאס לבין השופטים על תפקידה של מועצת השופטים בתהליך המינוי.

בראשית כהונתו ניצל עבאס את סמכותו למנות את נשיא בית המשפט העליון מבלי לשעות להמלצות השופטים. כך מינה עבאס לתפקיד בשנת 2005 את עיסא אבו שראר, חודשים אחדים לפני הגיעו לגיל פרישה (שיטת הסניוריטי לא מקובלת שם).

בשנת 2009 ובשנת 2014 מינה לתפקיד, שוב ללא היוועצות עם השופטים, משפטנים ששימשו כשרי משפטים אך מעולם לא כיהנו כשופטים.

לקראת מינויו של האחרון ביניהם, עלי מהנא, בשנת 2014, החל להסתמן מרד של שופטים. נשיא בית המשפט העליון התפטר ומועצת השופטים התכנסה ומינתה את המשנה לנשיא, השופט סמי צרצור, להחליפו באופן זמני. כמו כן פנתה מועצת השופטים לנשיא עבאס במכתב פומבי, שבו בקשה ממנו לתת לה שהות לקבל החלטות בנוגע לשיבוץ נשיא חדש. עבאס לא התרשם מכך ומינה את מהנא עוד באותו יום.

מאז עליית עבאס לשלטון ב-2005 מתנהל קרב בינו לבין השופטים על תפקיד מועצת השופטים בתהליך המינוי. בשנת 2014 החל להסתמן מרד של שופטים

כשנה לאחר המינוי הוגשה לבית המשפט העליון עתירה לפסול את המינוי. העתירה הוגשה על ידי עורך הדין נאיל אלחוח משכם, אשר אף כי אינו ג'ינג'י, ידוע כמבקר עקבי ופומבי של הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

בית המשפט העליון קיבל את העתירה וביטל את החלטת עבאס למנות את מהנא לנשיאו. הוא קבע כי הצורך של רשות כלשהי לקבל בטרם מינוי שיבוץ מרשות אחרת, הוא דרישה מהותית, המהווה תנאי לתוקפה של החלטת הרשות המחליטה. עוד ציין:

"הנזק המוסרי והחומרי קשה במיוחד משום…ש[מהנא] אינו שופט רגיל בערכאה ראשונה…אלא שהוא נמצא בראש ההיררכיה השיפוטית".

הפעם עבאס נאלץ לקבל את המלצת מועצת השופטים ומינה את צרצור לנשיא בית המשפט העליון, אך שורה של מהלכים הביאה בסופו של דבר לא רק לפיטוריו של צרצור ולהדחת כל הדרג הבכיר של שופטי בית המשפט העליון, אלא גם לפירוקו של בית המשפט העליון מסמכויותיו כבית משפט חוקתי ומנהלי.

והיה גם מאבק ציבורי במהלך ההתרחשויות הללו. ב-20.9.2016 יצאו השופטים להפגין נגד השתלחויות תאופיק טיראווי (לשעבר ראש המודיעין הכללי) בנשיא בית המשפט העליון דאז סמי צרצור. בהפגנה על מדרגות בניין מועצת השופטים העליונה ברמאללה הונף השלט: "רשות שופטת עצמאית – מדינה חזקה".

אבל בתהליך זה לקח חלק שחקן חדש – בית משפט חוקתי שעבאס הקים בשנת 2016 והפקיד בידיו סמכות לבצע ביקורת חוקתית. הסגל הוותיק של בית המשפט העליון – הודר מהרכבו.

עבאס נאלץ לקבל את המלצת מועצת השופטים ומינה את צרצור לנשיא העליון, אך שורת מהלכים הביאה לא רק לפיטוריו ולהדחת הדרג הבכיר של שופטי העליון, אלא גם לפירוק העליון מסמכויותיו כביהמ"ש חוקתי ומנהלי

פסק דינו הראשון של בית משפט זה קבע כי אין פגם בניסיונו של עבאס לכוף על נשיא בית המשפט העליון משנה שאינו כלבבו, וזאת באותו יום שבו החליט בית המשפט העליון לבטל את המינוי במסגרת עתירה שהגיש אחד משופטיו לאחר פרישתו.

התוצאה המיידית הייתה שנשיא בית המשפט העליון זומן ללשכתו של עבאס, שם שמע מעבאס כי הוא מקבל את התפטרותו (של צרצור).

עתה הגיעה העת לרפורמה במערכת המשפט. במסגרתה פיזר עבאס את מועצת השופטים, מינה את עיסא אבו שראר לעמוד בראש מועצה זמנית, וקבע שגיל הפרישה יוקדם בעשור.

כל שופטיו הבכירים של בית המשפט העליון נאלצו לעתור לבית המשפט החוקתי כדי שיסיר את רוע הגזירה. התחולה הרטרואקטיבית של הגזירה אמנם בוטלה, אך כאשר שבו השופטים המודחים ללשכותיהם החליטה המועצה השיפוטית הזמנית לסיים את כהונתם. עתירתם לבית המשפט החוקתי נדחתה.

ההתבוננות במה שקורה מעבר לגדר נראית על פניה כחלום בלהות. מערכת המשפט הישראלית יכולה להתבשם מכך שהוועדה למינוי שופטים משקפת בהרכבה את כל רשויות השלטון. תקופת הכהונה של השופטים משוריינת. שיטת הסניוריטי – פועלת. בית המשפט העליון מוסמך לבצע ביקורת שיפוטית חוקתית ומנהלית וכפי שהדגישה כב' הנשיאה חיות "שום מבצר לא נפל".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כל שופטי העליון הבכירים עתרו לביהמ"ש החוקתי להסרת רוע הגזירה. תחולתה הרטרואקטיבית בוטלה, אך כששבו השופטים המודחים ללשכותיהם, המועצה השיפוטית הזמנית סיימה את כהונתם

עם זאת, התמונה מעבר לגדר יכולה לשמש גם תמרור אזהרה מפני מה שעלול לקרות אם הערובות הבסיסיות לעצמאות מערכת השיפוט תפגענה, שכן, כמאמרו של השופט חשין המנוח:

"כולנו ידענו כי בהנמכת קומתה של הרשות השופטת ייפרע עם ותאבד ממלכה".

פרופ' חיים זנדברג הוא מומחה לדיני מקרקעין, חבר סגל הפקולטה למשפטים במכללה למינהל, בשנת 2017 נכלל ברשימת המועמדים לכהונת שופט בית המשפט העליון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 768 מילים

"ישראל לא זכאית לפריבילגיות – אבל כן לשוויון בפני החוק"

ברקע העלייה במספר פשעי השנאה נגד יהודים בקנדה, השליח המיוחד ארוין קוטלר מתכוון לעבוד צמוד עם הממשלה ועם קבוצות אזרחיות כדי לשרש דעות קדומות ולהפחית את כמות השנאה: "הדבר המטריד ביותר הם גילויי אנטישמיות במסווה של אנטי־גזענות" ● ריאיון

עוד 1,317 מילים

סקס, אנטישמיות וקורונה

סרטו החדש של הבמאי הרומני הפרובוקטיבי ראדו ג'ודה, זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, עוסק בדעות קדומות, סקס, שקרים ואנטישמיות ● "מין חסר מזל או פורנו משוגעים", שנבחר לייצג את רומניה באוסקר, הוא סאטירה חברתית נוקבת שלא מפחדת לגעת בנושאים הנפיצים ביותר

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

השנים האחרונות של שלטון ארדואן מאופיינות בנסיגה כלכלית משמעותית ● על רקע זה, ניתן להבין את המהלכים האחרונים של הנשיא הטורקי ● איחוד האמירויות חוגגת 50 שנה להקמתה ● לא כולם במרוקו תומכים בנורמליזציה עם ישראל ● נשים במרכז תעשיית הסרטים בעולם הערבי ● ו-78 שנים חלפו מאז ועדת טהרן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,228 מילים ו-4 תגובות

ניר חפץ, תורת המשחקים והודאה באשמה על פי בית המשפט העליון

לאורך השנים, בשורה של פסקי דין שונים, שופטי בית המשפט העליון הביעו את עמדתם באשר לאפשרות לבסס אשמה בפלילים על סמך הודאה. כך למשל פסק השופט אליעזר גולדברג בפרשת שילוח:

 "האפשרות שאם הנאשם לא היה מודה כי אז היה מזוכה, לא יכולה להילקח על-ידי בית המשפט כאחד מן השיקולים הרלוונטיים להקלה בעונשו של הנאשם. בעצם העלאת אפשרות כזאת לזיכוי מוטבעים ספק באשמת הנאשם וחוסר ודאות אם הודאתו היא הודאת אמת, או שהיא באה רק משיקולים אחרים אשר עם הנאשם […]".

אַחֲרָיו הֶחֱרָה הֶחֱזִיק השופט מישאל חשין כשקבע בפרשת סלימאן אל-עביד:

 "חוכמת-הלב לימדה אותנו, שאין אדם עושה עצמו רשע במקום שהוא צדיק".

והפליג השופט נועם סולברג בפרשת אטיאס כשטען:

"ניסיון החיים והשכל הישר מלמדים, שאין אדם מודה באופן חופשי ומרצון בביצועה של עברה, אלא אם כן אמת בפיו; וככל שמדובר בעברה חמורה יותר, כך גובר כוחה של הנחה זו".

קפיצת דרך תפיסתית הציג השופט ניל הנדל בפרשת וולקוב:

 "תורת המשחקים מלמדת אותנו שהאדם יכול להחליט להודות במעשה שלא עשה על סמך הערכות לא נכונות ומתן משקל שגוי לחלקי פסיפס הנתונים הרלוונטיים למצבו".

תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה והכלכלה, המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין גורמים מקבלי החלטות בעלי אינטרסים ורצונות שונים. צדק השופט הנדל באמרו:

"החקירה המשטרתית נועדה, בין היתר, להביא את הנאשם האשם להודות במעשיו. אמנם נכון שהיעד אינו להשיג הודאת שווא אלא להפך. ברם, כאשר להערכת השוטר קיים סיכוי ממשי שהחשוד אשם, ינקוט השוטר צעדים למקסם את האפשרות שנאשם הכופר תחילה בהאשמות נגדו יודה מאוחר יותר במיוחס לו".

בתורת המשחקים, הדוגמה הקנונית של "דילמת העציר" (התרגום הנכון לדעתי למושג Prisoner's Dilemma) מתחום החקירה הפלילית, ממחישה בעיה פרדוקסלית; מצב שבו התנהגות רציונלית לחלוטין, מנקודת מבטו של הפרט, תוביל לתוצאה שאינה אופטימלית, כלומר אינה כדאית עבורו. במילים פשוטות, השופט הנדל טעה, תורת המשחקים מלמדת אותנו שאדם רציונלי יכול להחליט להודות במעשה שלא עשה, גם על סמך הערכות נכונות ומתן משקל נכון לחלקי הפסיפס.

בתורת המשחקים, הדוגמה הקנונית של "דילמת העציר" מתחום החקירה הפלילית, ממחישה בעיה פרדוקסלית; מצב בו התנהגות רציונלית לחלוטין, מנקודת מבטו של הפרט, תוביל לתוצאה שאינה כדאית עבורו

הודאה אולי יכולה לייצר תחושות בטן של אשמה אבל לא באמת תמיד מבססת מספיק את האשמה בפועל. פרופ' דן סיימון, שחקר את תופעת הרשעות השווא, הסביר:

"לחץ מאוד גדול של נחקר להודות נובע מהרצון שלו לדעת איך אני יוצא מפה. שיטה של הפעלת לחצים על אדם עובדת, אבל צריך להבין שהלחצים האלה לא באמת קשורים לאמת ולאשם. וזו הבעיה העיקרית של המתודות האלה. השיטות לא נוטות להביא יותר להודאות אמת מאשר להודאות שווא. הן לוקחות אדם שאין לו אינטרס להודות, ובסופו של יום הוא אכן מודה" (מתוך דיון בוועדת סדר הדין הפלילי בראשות שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, 13.06.2013).

כך למשל עולה מעדותו של עד המדינה ניר חפץ בכתבה: "חפץ סיפר על ההחלטה להפוך לעד מדינה ופרץ בבכי: "המשפחה עוברת תופת", מאת גלעד מורג וגלעד כהן, Ynet 29.11.21:

"הייתי עצור 15 ימים והופעלו עלי לחצים כבדים. בסיום ה-15 ימים, כשהלחץ קצת ירד והרגשתי שאני כשיר שוב, התחלתי לחשוב על האפשרות הזו. ביקשתי להיוועץ באדם נוסף, צבי האוזר, והוא המליץ שאקרא לעו"ד אלי זוהר ז"ל. הייתי מיודד איתו. שטחתי בפניו את המצב שלי. חשבתי אז וגם היום שהבעיה היחידה שלי היא 'פגישת השיבוש'. לא ראיתי את עצמי כמתווך לשוחד. זה נראה לי מופרך לחלוטין. זוהר אמר לי משפט שהטריד אותי: שהנושא המרכזי הוא שיבוש, אבל עבירת השיבוש יכולה להקרין על הנושא המרכזי בתיק 4000. זוהר אמר לי שהוא לא ממליץ לעשות שום מו"מ כי תוך יומיים אשוחרר".

מדוע אם כן החליט חפץ להפוך לעד מדינה?

תשובתו של חפץ ממחישה את "דילמת העציר" שהיה נתון בה, ותואמת היטב גם את הסברו של פרופ' סיימון:

"דבר מרכזי היה שמומו פילבר חתם על הסכם. זה הטריד אותי. חשבתי שאם אלוביץ' יחליט להציל את אשתו ולחתום על הסכם עד מדינה, אאבד שליטה על גורלי".

האם אדם היורק כאשר הוא רואה חתול שחור עובר לידו, רציונלי או לא? צפו בתשובת חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, פרופ' ישראל אומן, בהרצאה על כלכלה התנהגותית וכלכלה, שניתנה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ב-17.11.21:

התפיסה של המשפט בישראל היא שאסור להודות במעשה שלא בוצע, אך לא ברור כיצד אוכפים איסור כזה. והתוצאה היא:

"כאשר לשופט אין שום שיקול דעת לקבל את הודאתו של מי שטוען לחפותו, לעתים התוצאה תהיה העדר בירור, כדי להימנע מתוצאה שהן השופט והן הצדדים אינם רוצים בה" (עמי קובו,  'נאשמים בלתי עקביים בבית-המשפט: מודים באשמה וטוענים לחפותם', הוצאת נבו 2011).

עם מורי פרופ' ישראל אומן, "כנגד כל הסיכויים", הערוץ הראשון, מאי 2014:

יוסף זהר ופרופ' ישראל אומן, צילום מסך מערוץ 1
יוסף זהר ופרופ' ישראל אומן, צילום מסך מערוץ 1

כדי להתמודד עם כך שלא ניתן לאסור על אדם להודות במעשה שלא ביצע, אפשר ורצוי מאוד לאמץ את הלקח של ההלכה העברית השוללת מההודאה הפלילית, על כל צורותיה (הודאה באשמה, הרשעה עצמית והפללה עצמית), כל מעמד משפטי.

כדי להתמודד עם כך שלא ניתן לאסור על אדם להודות במעשה שלא ביצע, רצוי לאמץ את לקח ההלכה העברית, השוללת מההודאה הפלילית, על כל צורותיה, כל מעמד משפטי

בספרו של הרב המנוח, פרופ' אהרון קירשנבאום, הרשעה עצמית במשפט העברי, הוא טען כי האיסור על הרשעת אדם על סמך הודאתו הוא "גזרת הכתוב" (ללא הסבר, י.ז.), אך לדבריו, זהו איסור שתוצאות חיוביות בצידו:

"התועלת החשובה ביותר היא יצירת תריס (מחסום, י.ז.) כנגד עינויי אדם כאמצעי שיפוטי להוציא את ה'אמת' מפיו; יש בתריס זה כדי לשמור על כבוד האדם שנברא בצלם".

כלומר, טענתו של קירשנבאום, שאותה ביסס במחקרו העיוני-אמפירי, היא שאי-קבילות ההודאה הפלילית מאיינת (מבטלת) את התמריצים לחילוץ ה"אמת" תוך כפייה ועינויים.

כפי שראינו, זוהי מסקנה המתיישבת הן עם ניסיון החיים והן עם הניתוח של תורת המשחקים של החקירה הפלילית.

הרב פרופ' אהרון קירשנבאום (צילום: באדיבות המשפחה)
הרב פרופ' אהרון קירשנבאום (צילום: באדיבות המשפחה)

בנוסף, אי-קבילות ההודאה היא הדרישה הבסיסית מבין כמה כללי בטיחות שעשויים להבטיח שמערכת המשפט תהא מחוייבת לחקר האמת. כפי שאמר פרופ' קירשנבאום בדיון במעמד ההודאה, בוועדת החוקה חוק ומשפט, שאליה הוזמן בנובמבר 2003:

"נטל ההוכחה של האשמה, שבה מאשימה החברה את האזרח, מוטל על החברה עצמה, ולא מפי הנאשם תושג. היא חייבת לאמת את ההרשעה, לא על-ידי חקירת הנחשד, אפילו אם היא מתנהלת תחת הפיקוח של בית-המשפט, כי אם דווקא על-ידי הוכחות הנאספות בידי בולשת מיומנת, ללא תלות בנאשם עצמו". 

בן הזקונים האקדמי (הדוקטורנט האחרון) של פרופ' ישראל אומן. כיום חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 933 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לשחרר את פנסטר

הקהילה היהודית בדטרויט הייתה מוכנה לעשות הכול כדי להחזיר הביתה את העיתונאי דני פנסטר, שנעצר במיאנמר, הורשע בעבירות טרור ונידון ל־11 שנות עבודת פרך ● "המאמצים שלנו לשחרר אותו מעולם לא התבססו על מצבו המשפטי כי ברמה מסוימת זו תמיד הייתה פיקציה"

עוד 1,696 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

איילת שקד מכריזה בזאת

הגלובוס הירוק הולך לשרת הפנים, שהודיעה על כוונתה להקים בשנה הקרובה עשרה חופים מוכרזים חדשים ● הגלובוס השחור מוענק לרכבלית, התלויה כמו הפיל הלבן התורן בשמי חיפה ● והטיפ: שתו מים. מהברז. ואז לא תיתקעו עם בקבוקים שאין לאן להחזיר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 904 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לִיבֶרְפּוּל 109

המגיפה הגדולה של המאה ה-21 היא לא קורונה אלא בדידות. ליברפול לימדה אותנו, שהחיסון נגד בדידות הוא לעולם לא לצעוד לבד. והביטלס לימדו אותנו, שבסוף האהבה שאתה נותן שווה לאהבה שאתה מקבל

עוד 1,635 מילים

מוסי רז: מדינת ישראל ממשיכה להפסיד כדי ש-NSO תרוויח

בנט על טיסת רעייתו: מקבל את הביקורת - אשתי רצתה להקל על ילדינו אחרי שנה שבה התהפכו חייהם ● מיכאלי: נוסיף עוד 100 אוטובוסים מונגשים בשנת 2022 ● מספר המאומתים לאומיקרון בישראל עלה ל-7 ● מפכ"ל המשטרה על האירועים באום אל־פחם: מי שינסה לפגוע באזרחים וכוחות הביטחון – דמו בראשו ● עודה: אנחנו שומעים נימה שונה מבר-לב וסגלוביץ׳ אבל התוצאות זהות

עוד 27 עדכונים

"אנחנו יורדים בסקרים ובנט ממשיך עם הטעויות שלו"

ההחלטה השנויה במחלוקת להחזיר את איכוני שב"כ והעימות בישיבת הממשלה ● החלטת אשתו לנסוע לחו"ל ● והשיחה הקשה עם שר החוץ האמריקאי בלינקן ● בנט סוגר את השבוע הקשה ביותר שהיה לו מאז נכנס למשרד ראש הממשלה - ובסיעתו שלו מתחילים להשמיע בחדרים סגורים דברים חריפים שלא נשמעו שם עד היום ● פרשנות

עוד 732 מילים

השיח האלים בכנסת ובחברה הישראלית לא נשאר בגבולות המדינה ופוגש פעמים רבות את נותני השירות בחו"ל, מה שהביא ליצירת הסטריאוטיפ של הישראלי המכוער ● אבל הסטריאוטיפ הוא רק סימפטום לבעיית האלימות ולתרבות הכוח השלטת עוד מאז כיבוש השטחים ב־67' ● הדרך היחידה להימנע מקריסה עצמית היא לשנות את הדפוסים האלימים ● דעה

עוד 1,177 מילים

אחרי שסגר חשבון עם נתניהו, מקרון מסמן את לפיד כידיד צרפת

כבר ב־2019, כשנתניהו הצטלם עם מנהיגי העולם לטובת קמפיין הליכוד, מקרון אותת לממשלה שהוא שם עין על לפיד ● דיפלומט בכיר הוסיף ואמר לזמן ישראל כי נשיא צרפת כלל לא מסכים להיפגש עם שרים ● ברקע טיסת גילת בנט, חרף המלצת רה"מ, הממשלה בדרך לקבוע שיא שלילי חדש – כמות הכסף שהולכת על תקציבי נסיעות מיותרות ● פרשנות

עוד 1,142 מילים ו-3 תגובות

ראיון בלעדי "הכל עקום והוועדים האלה זו צרה צרורה"

בוועד רט"ג הכריזו השבוע על סכסוך עבודה בטענה כי ערב עזיבתו, גולדשטיין יוזם פרסום מאסיבי של מכרזים, מרע תנאים לפקחים, מבצע שינויים ארגוניים ומסדר משרות למקורביו ● בראיון לזמן ישראל, גולדשטיין הודף את טענות הוועד: "הם שכחו את מקומם ורוצים לנהל את הארגון" ● ומשיב על ביקורות מטיילים ופעילי סביבה: "נורא סקסי להיות בעולם אוטופי, אבל העולם הזה לא קיים"

עוד 2,007 מילים

בנט מקדם מתן קנס בסך 2,500 שקל לנוסעים שלא יבצעו שתי בדיקות PCR עם כניסתם ארצה

בנט והורוביץ החליטו שלא להאריך את תוקף התקנות שאפשרו לשב"כ לבצע איכונים ● בנט שוחח עם בלינקן וקרא להפסקת השיחות עם טהראן ● ראש המוסד: "לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני; זו התחייבות" ● לראשונה זה 14 שנה מונה שופט לכהונה זמנית בבית המשפט העליון ● כתב אישום משמעתי הוגש נגד אב הבית לשעבר בבית ראש הממשלה על כך ששיקר לוועדת המכרזים

עוד 42 עדכונים

חוק הגיור מלחמת היהודים הבאה של מתן כהנא

אחרי שהצליח להעביר, לא בלי מאבקים וסערות, את חוק הכשרות, השר כהנא מתכנן להגיש בשבוע הבא את תזכיר חוק מערך הגיור ● מול כהנא נאבקים הפוליטיקאים החרדים, הממסד הדתי - כמו גם כמה שותפים קואליציונים ● כהנא אומר לזמן ישראל: "הזהות של מדינת ישראל נמצאת בפני סכנה אסטרטגית, וחובה עלינו לעשות הכול כדי שכל ישראלי שאינו יהודי ירצה להתגייר" ● פרשנות

עוד 591 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה