המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות. המטרה כעת עם בוסטר החיסונים היא לחזור ולהמשיך לטוס לחו"ל כמו אתמול ושלשום כשהפרנו את האיזון בטבע בלי חשבון.
המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אני מעלה את הסוגיה הזו קצת לפני כינוסה של ועידת האקלים. ועידה שנדחתה מהשנה שעברה ועדיין מארגניה לא הבינו את ההזדמנות שהביא משבר הקורונה. הזדמנות לקיים מפגשים וירטואליים שהמסר שלהם הוא הורדת הלחץ מהטבע. פחות טיסות לפה ולשם ויותר התמקדות על שמירת הטבע והפחתה מיידית של זיהום האוויר, כולל זה שנגרם סביב ענף התעופה.
שבוע לפני ועידת האקלים בגלזגו – האו"ם מפרסם דוח: על אף הסגרים ב-2020 – ריכוז גזי החממה באטמוספרה הגיע לשיא חדש@BenYaniv1
(צילום: אי-פי) pic.twitter.com/Lzy2SAWRwJ— כאן חדשות (@kann_news) October 25, 2021
אני לא מבקש לעצור את העולם, אני מבקש למתן אותו. לאפשר לכל קהילה בעולם למצוא כיווני פרנסה חדשים ולאו דווקא תיירות בינלאומית.
הקורונה הדגימה ומדגימה עד כמה אנחנו בני האדם היבואנים והיצואנים של וירוסים וחיידקים. הקורונה גם הדגימה לנו עד כמה המדינות העשירות לא סופרות את המדינות העניות. איך בעוד במדינות העשירות מחסנים בכל מנה חדשה נגד קורונה יש המון מדינות שלא מסוגלות לספק אפילו את החיסון הראשון. כעת ברור יותר מכל שמדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות ולהמשיך הלאה. לטוס בלי סוף לראות את האטרקציות באזורים שכוחי אל, להנות ולחזור הביתה אל סיר הבשר.
כל זה לא מפריע לארגונים בינלאומיים לשוב ולטוס למפגשים החשובים ללא ספק האלה ולקבל החלטות חשובות בלי לספור את החלשים, את אלה שיקבלו חיסונים רק אם יהיה עודף.
היינו יכולים לגרום לתובנה הזאת לחלחל בליבם של בני אדם, אם היינו בדיאלוג דרך האמצעים הטכנולוגיים הנפלאים שיש בידינו. היינו יכולים לחשוב ביחד, עניים ועשירים כאחד, איך לשחרר את הלחץ ולאפשר לטבע להשתקם.
היינו יכולים לומר שכל אחת ממדינות העולם לוקחת על עצמה לעבור לשימוש באמצעים ידידותיים ליצור אנרגיה, להפחית את כמות הייצור של מוצרים, למחזר ולחדול מהפיכת שטחים פתוחים לשדות בטון. לצד כל אלה לפצות את הטבע על הרס הטבע, לפחות על ידי נטיעת עצים ושיחים.
מדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות. ארגונים בינלאומיים שבים וטסים למפגשים החשובים ומקבלים החלטות חשובות בלי לספור את החלשים
זה לא דימיוני, זה אפשרי. אנחנו חייבים לבחון היטב מה אנחנו צריכים באמת ומה לא, להפחית קניות כדי שלא נשליך עודפים לאשפה.
לפני שבוע פרסם מישהו פוסט בפייסבוק על כך שיש לו אופניים למסירה, ללא תשלום. התנאי היחיד שהוא מחתים עליו הוא התחייבות להעביר את האופניים באותו תנאי כשתם השימוש. סיפור קטן שיכול ללמד משהו את כל משתתפי וועידת האקלים בגלזגו, אלה שלא מהססים וכבר רכשו את כרטיסי הטיסה לוועידה החשובה, שדנה במשבר האקלים.
אגב, כשהילדה גרטה שטה בהפגנתיות לוועידת האקלים ב-2019, מעשה ראוי, עוד לא ידענו עד כמה רשת האינטרנט יעילה וטובה גם לוועידות בינלאומיות.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
"מה רבים שאינם כבר בינינו" כתב חיים גורי בשירו "הרעות", שהיה לסמלה האלמותי של מלחמת העצמאות. האמירה הזאת מתחברת כנראה לתחושותיהם של ניצולים מקיבוצי העוטף שהתרסקו.
עשרות אנשים שהיו חלק מנוף חייהם היומיומי נעלמו לפתע ביום אחד שחור. מי שחי אי פעם בקיבוץ והשתייך לקהילה קיבוצית אולי מתקשה במיוחד לדמיין מצב שכזה. יוצאי קיבוץ כמונו גם מתקשים כנראה לתפוס איך אפשר לקום מהאפר ולהתחיל כמעט הכול מהתחלה.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסתובב בינינו אחד אבישי בן חיים ואחד שלמה מעוז ועוד אחד אמסלם דוד … אני שואל עצמי לנוכח הגדולה ואצילות הנפש של הקיבוצניקים האומץ והגבורה שלהם איך צמחו בתוכנו עשבים שוטים כמה אלה שהזכרתי עכשיו את שמותיהם
בתחילת השבוע הציג ראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי את ממשלתו החדשה, לאחר שקיבל את המנדט להרכיבה, למרות שברור כי מדובר בהליך שעתיד לקרוס מייד.
בניגוד להליך "עלה בידי" המקובל בישראל, בפולין הנשיא מעניק את הזכות להרכבת הממשלה למי שהוא חפץ ביקרו. רק לאחר הרכבת הממשלה שלו – היא עתידה לשרוד או ליפול בהצבעה הראשונה בפרלמנט הפולני, ובמקרה של אי-אמון תעבור זכות הרכבת בממשלה החדשה למפלגה השניה בגודלה.
מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.
"אני לא מצליח לראות כרגע עתיד. הכול חסום. קשה לי לראות את פני הילדים התמימים ולחשוב איזה עתיד אנחנו משאירים להם"
קיבוץ עין השלושה. סטודנט. פונה לאילת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם