JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מעבר לגבול: ההסכם הביטחוני עם מרוקו מבטא את שינוי הפרדיגמה בעולם הערבי | זמן ישראל
שר הביטחון בני גנץ עם שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה ברבאט, מרוקו, 24 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
AP Photo/Mosa'ab Elshamy

ההסכם הביטחוני עם מרוקו מבטא את שינוי הפרדיגמה בעולם הערבי

רבאט מחממת את היחסים עם ישראל, למורת רוחה של אלג'יריה, אבל גם מסמנת לפלסטינים שאינה מוותרת עליהם ● בנו של קדאפי לא יוכל להתמודד לנשיאות לוב ● איראן מתקרבת לפצצה - וגם לאיחוד האמירויות ● מצרים מתכוננת ליום שאחרי הקורונה ● והשבוע לפני 35 שנה, עיראק הנחיתה מכה אווירית אדירה על אנדימשק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

מרוקו מוציאה את היחסים עם ישראל לאור

בניגוד לתחזיות השחורות של תומכי טראמפ ונתניהו, הסכמי השלום עם המדינות הערביות לא רק שלא התנדפו אחרי שהשניים עזבו את משרדם, אלא קיבלו עומק נוסף.

השבוע חתם שר הביטחון בני גנץ ברבאט, בירת מרוקו, על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני ראשון מול מדינה ערבית. להסכם הזה חשיבות גדולה בפני עצמה, במישור הביטחוני והכלכלי, אך יותר מכל הוא מבטא את שינוי הפרדיגמה במזרח התיכון.

באזור רווי סכנות ואיומים, המדינות הערביות קודם כל דואגות לעצמן ולאינטרסים שלהן, ורק אחר כך לאינטרסים הפלסטיניים. היחסים הטובים בין ישראל למרוקו נמשכו עשורים רבים, ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות היה סוד גלוי.

אמנם מרוקו סגרה את השגרירות שלה בתל אביב בעקבות האינתיפאדה השנייה, אך הקונטיינרים של צים לא נעלמו מהנמלים המרוקאיים והתיירים הישראלים המשיכו לפקוד את המדינה.

שר הביטחון בני גנץ בביקור במרוקו, 24 בנובמבר 2021 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון בני גנץ בביקור במרוקו, 24 בנובמבר 2021 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

יחד עם זאת, למרות העדויות החד-משמעויות לקשר הטוב והיציב, המרוקאים העדיפו לשמור על פרופיל נמוך, על מנת שלא לצאת מהקונצנזוס הערבי שבמהלך העשור הראשון של שנות האלפיים היה מעוגן ביוזמה הערבית. אך בשנת 2011 פרץ האביב הערבי ומספר משטרים ערביים נסחפו עם הרוח, בעוד שאחרים חוו טלטלה אדירה.

הסכר הערבי-ישראלי נפרץ על ידי איחוד האמירויות, ובנובמבר 2020 גם מרוקו הכריזה על נכונותה לכונן יחסים נורמליים עם ישראל. רבאט קיבלה מוושינגטון מתנה יפה במיוחד – הכרה נכספת בריבונותה בסהרה המערבית, אזור שנוי במחלוקת בו פועלת תנועת המורדים "הפוליסריו". הצעד הזה עורר את זעמה של אלג'יר השכנה, ולפני מספר שבועות היא ניתקה את היחסים עם מרוקו באופן רשמי.

הביקור של גנץ והחתימה הפומבית והמוחצנת על ההסכם נועדו להעביר מסר חזק גם לאלג'יריה – מדינה שעוינת את ישראל ומסוכסכת עם מרוקו: לרבאט יש שותפה רצינית ביותר באזור.

הביקור של גנץ והחתימה הפומבית והמוחצנת על ההסכם נועדו להעביר מסר חזק גם לאלג'יריה – מדינה שעוינת את ישראל ומסוכסכת עם מרוקו: לרבאט יש שותפה רצינית ביותר באזור

באשר לנושא הפלסטיני: במרוקו משדרים לפלסטינים שלמרות החתימה על ההסכם עם ישראל, רבאט אינה מוותרת עליהם, אך גם לא תסבול ביקורת ארסית. יחד עם זאת, התמיכה הציבורית במרוקו בסוגיה הפלסטינית נותרת משמעותית מאוד, וסביר להניח שבעת אירועים ביטחוניים בעזה או בגדה, הממשלה תצטרך לקחת בחשבון גם את הסנטימנט הציבורי.

הפגנת ענק במרוקו בתמיכה בפלסטינים ונגד ישראל במהלך מבצע "שומר החומות", 16 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
הפגנת ענק במרוקו בתמיכה בפלסטינים ונגד ישראל במהלך מבצע "שומר החומות", 16 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)

בנו של קדאפי לא יוכל להתמודד לנשיאות לוב

סיף אל-אסלאם קדאפי, בנו של מועמר קדאפי, היה המועמד הראשון שנרשם להתמודדות בבחירות לנשיאות לוב ומשך לא מעט תשומת לב במדינה הצפון-אפריקאית ומחוצה לה.

אולם השבוע ועדת הבחירות פסלה את  קדאפי הבן, לאחר שהתובע הכללי בטריפולי קרא לדחות על הסף את מועמדותו. זאת, מכיוון שב-2015 בית המשפט שפט את קדאפי בהיעדרו וקבע כי הוא אשם בביצוע של פשעי מלחמה, כאשר יחד עם אביו לחם נגד המורדים בתחילת האביב הערבי.

השבוע ועדת הבחירות פסלה את  קדאפי הבן, לאחר שהתובע הכללי בטריפולי קרא לדחות על הסף את מועמדותו. זאת, מכיוון שב-2015 בית המשפט שפט את קדאפי בהיעדרו וקבע כי הוא אשם בביצוע של פשעי מלחמה

יחד עם סיף אל-אסלאם נפסלו עוד 24 מועמדים, ביניהם גם עלי זיידן ונורי אבו-סהמיאן, שתי דמויות פוליטיות ידועות בלוב.

עד כה, 98 אזרחי לוב נרשמו כמועמדים בבחירות לנשיאות, שאמורות להתקיים ב-24 בדצמבר. מי שלא נפסל הוא הגנרל ח'ליפה חפתר, שנתמך על ידי מספר מדינות ערביות ומערביות – ביניהן רוסיה, צרפת, מצרים ואיחוד האמירויות. גם הוא מואשם בביצוע פשעי מלחמה רבים, ובמהלך חודשים רבים ניסה לכבוש את טריפולי, ללא הצלחה.

סיף אל-אסלאם קדאפי (משמאל) נרשם לבחירות לנשיאות לוב, 14 בנובמבר 2021 (צילום: Libyan High National Elections Commission via AP)
סיף אל-אסלאם קדאפי (משמאל) נרשם לבחירות לנשיאות לוב, 14 בנובמבר 2021 (צילום: Libyan High National Elections Commission via AP)

במספר כלי תקשורת לוביים נטען כי חפתר סולל לעצמו דרך קלה לנשיאות, אך בשלב הזה כלל לא ברור אם הבחירות יתקיימו במועדן. הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון הביע תקווה שהבחירות יתקיימו כמתוכנן, אבל הסבירות לביטול או דחייה של הבחירות נשארת גבוהה מאוד.

איראן מתקרבת לפצצה – וגם לאיחוד האמירויות

שיחות הגרעין בין איראן לארה"ב יתחדשו בווינה בשבוע הבא, אך בינתיים מאיראן יוצאות חדשות מדאיגות: במהלך החדשים האחרונים איראן המשיכה להעשיר אורניום בקצב מסחרר, ועל פי ההודעה של מומחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה האטומית, "בקרוב העולם לא יידע מה קורה שם".

בישראל ובארה"ב מודאגים, אך באיראן דווקא משוכנעים שהמהלכים הללו יגרמו למעצמות המערביות ללכת לקראתה, לחתום על ההסכם החדש ולהסיר את הסנקציות שחונקות את הכלכלה האיראנית. הרי במקרה של כישלון, שתי האופציות היחידות שיהיו על השולחן הן כניעה וקבלה של איראן גרעינית או מערכה צבאית מורכבת ביותר.

בעיצומה של הדרמה האיראנית, מדינה מזרח תיכונית אחת מגבירה את ההילוכים בדרך לחימום היחסים עם טהרן. השבוע הודיעו באבו-דאבי ובטהרן על פתיחה של "פרק חדש ביחסים בין שתי המדינות", למורת רוחה של ישראל, שלאחר שנה של ירח דבש גילתה שהיחסים החמימים עמה לא מפריעים לאמירויות לפתח קשרים קרובים גם עם המחזרות האחרות – איראן וטורקיה.

לאחר שנה של ירח דבש, ישראל גילתה שהיחסים החמימים עמה לא מפריעים לאיחד האמירויות לפתח קשרים קרובים גם עם המחזרות האחרות – איראן וטורקיה

יורש העצר האמירתי מוחמד בן זאיד מתקבל בטקס באנקרה על ידי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בביקור המדיני הראשון של איחוד האמירויות בטוריה, 24 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)
יורש העצר האמירתי מוחמד בן זאיד מתקבל בטקס באנקרה על ידי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בביקור המדיני הראשון של איחוד האמירויות בטוריה, 24 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)

יורש העצר האמירתי מוחמד בן זאיד ערך השבוע ביקור מדיני ראשון מזה שנים בטורקיה – דבר שהיה כמעט דמיוני רק לפני שנה-שנתיים.

בחזרה לאיראן: במקרה של הצלחת ההסכם והסרת הסנקציות, איראן שוב תהפוך לכוח כלכלי דומיננטי במרחב המזרח התיכוני. ההכרה בכך שהסנקציות לא מוטטו את איראן והמשטר שם איננו קורס למרות ההפגנות שהמשיכו גם השבוע, גורמת למדינות ערביות במפרץ לחשב מסלול מחדש ולהתקרב לטהרן.

ישראל, שחלמה על ברית אזורית צבאית אנטי-איראנית, מגלה שהדברים במזרח התיכון לעולם לא פשוטים כמו שהם נראים, והיריבויות במהרה מתחלפות בחברויות ובריתות.

מצרים מתכוננת ליום שאחרי הקורונה

השבוע התקיימה בלוקסור, הבירה הקדומה של מצרים, פתיחה חגיגית לשדרת הספינקסים לאחר שנערך בה שיפוץ נרחב. בטקס המיוחד השתתפו בכירים מצריים ושגרירים זרים מכל העולם, שצפו באחד מהאוצרות המהפנטים ביותר של עידן הפרעונים.

שדרת הספינקסים משתרעת לאורך של 2,700 מטרים, וכל מי שעובר בה וצופה בפני האבן של הספינקסים הקדומים חש כאילו שהוא עצמו נוגע בהיסטוריה.

כמובן שבמצרים, כמו בכל העולם, גם להיסטוריה קדומה יש ניחוח פוליטי. ב"אל-אהרם", העיתון המצרי הוותיק שנחשב לאחד משופרי השלטון, נכתב כי הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי הורה לשריו להשתמש בפתיחה החגיגית על מנת "לקדם את הכוח הרך המצרי ברחבי העולם".

מאז תחילת מגפת הקורונה, ענף התיירות במצרים חווה משבר קשה והמדינה מקווה שבקרוב, כשהמגפה תדעך, התיירים יחזרו לפקוד לא רק את אתרי הנופש שעל חופי הים האדום, אלא גם את האתרים ההיסטוריים בקהיר ובדרום מצרים. בשנה שעברה הושק במדינה מוזיאון חדש לציוויליזציה המצרית ולכבוד הפתיחה התקיים "מצעד הזהב" שבמהלכו הועברו 22 מומיות לביתן החדש.

מצרים מקווה שבקרוב, כשהמגפה תדעך, התיירים יחזרו לפקוד לא רק את אתרי הנופש שעל חופי הים האדום, אלא גם את האתרים ההיסטוריים בקהיר ובדרום מצרים

היום הזה בתולדות מזה"ת:
עיראק מנחיתה מכה אווירית אדירה על אנדימשק

ב-25 בנובמבר 1986, בשלהי מלחמת איראן-עיראק, כ-150 מטוסי קרב עיראקיים הנחיתו מאות פצצות על תשתיות צבאיות ואזרחיות בעיר אנדימשק בדרום-מערב איראן (מחוז חוזיסטן). המתקפה נמשכה 105 דקות תמימות ובמהלכן 300 אזרחים איראניים נהרגו, וכ-700 נפצעו קשה.

המטרה הייתה, ככל הנראה, תחנת רכבת בעיר שממנה יצאו משלוחי נשק לחזית, אך גם כל בתי הספר, בתי חולים והשווקים הותקפו ונהרסו. ההפצצה של אנדימשק הפכה למתקפה אווירית הנרחבת ביותר מאז ימי מלחמת ווייטנאם.

באיראן האשימו בהפצצות הללו גם את סעודיה, שלדבריהם מימנה את התעשייה הצבאית העיראקית. מדי שנה באיראן מציינים את יום השנה למתקפה על אנדימשק ומקיימים טקסי זיכרון מיוחדים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,069 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 16 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.