נניח שאת.ה רוצה לתת שוחד למישהו. מה עליך לעשות כדי שיוכלו להאשימך במתן שוחד, ולגזור עליך עד שבע שנות מאסר?
- לתת כסף או טובת הנאה כלשהי. לדוגמה: שהות במלון שברשותך בחינם – זה שוחד, כי זו טובת הנאה. להסיע בחינם מישהו, לקנות לו ריהוט או לתת לו מעטפות של כסף. כל אלו שוחד.
- הנתינה הזו היא לאיש ציבור דווקא.
- עליך לתת זאת בקשר כלשהו לתפקידו של עובד הציבור, כדי שייתן לך מתת. המתת שאת.ה מקווה לה יכולה להיות הטבות, הקלות, קידום, פטור מחובה מסויימת וכו'. אין צורך לקבל את המתת כדי שתואשמ.י בנתינת שוחד. מספיק שיש למתת קשר לתפקידו של עובד הציבור, בתקווה שתהיה מתת בחזרה, בבחינת "שלח לחמך על פני המים".
ואם מה שאתה רוצה זה דווקא לקבל שוחד? הנה מה שעליך לעשות כדי שיוכלו להאשימך בשוחד ולגזור עליך עד עשר שנות מאסר:
אסתר קופמן, בת 43. מזכירה בבית ספר באזור המרכז, ואם לשבעה ילדים. השתיים הגדולות נשואות והיא כבר סבתא. אוהבת מאד לשחות, בעיקר חתירה, פעם חלמה להיות מדריכת שחיה. כנראה לא יקרה בגלגול הזה. הגדרת הזהות הראשונה שלה, בעיני עצמה, היא 'אשה'. לפני אמא, לפני חרדית. קודם כל אשה.
למה רובנו מתקשים לשנות את דעותינו, לחולל מהפך בעמדותינו ואף לחצות את הקווים – לעבור משמאל לימין או להיפך? איך זה שדעותינו כל כך מקובעות?
שאלות אלה נידונו בתוכנית טלוויזיה מאלפת שהוקרנה לאחרונה בשידור חוזר בערוץ כאן 11, באישון הליל. החמצתי את התחלת התוכנית ולכן לא אוכל לנקוב בשם הפרופסור המנחה ובשמות המרואיינים בתוכנית, ביניהם מומחים וגם עמך. הקרדיטים של משתתפי התוכנית שפורסמו כנהוג בסופה הורצו על המרקע במהירות בלתי אפשרית. זהו נוהג נפוץ, מתסכל ולא הוגן. כי מגיע לעושים במלאכה שהצופים ידעו את שמותיהם ואנחנו, הצופים, רוצים לדעת מי הם השותפים להפקה.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
הופעת הספר "כי ארצי שינתה פניה" (הוצאת כנרת זמורה, 2024), אוטוביוגרפיה פוליטית של עוזי ברעם (87) היא מאורע של חג. שכן היא מייצגת אקלים נפשי שפוי להפליא, אשר כבר אבד מן הארץ.
לרגעים נדמה לקורא כי עוזי ברעם מביט ממצפה גבוה על זירת-חיים וזירת התגוששות-פוליטית הכפופה לחוקים נמוכים של זיעה חמוצה ובוץ עכרורי והוא כאומר: אמנם אנחנו לא היינו מלאכים, אבל היו לנו גבולות – כאלה הנעדרים מחיינו היום. לכן, כבר מצד הטמפרמנט יש באוטוביוגרפיה משב רוח רענן.
לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ביקורת מדויקת עד חוט השערה האחרון. הספר זוכה לציון מעולה ועוזי כאדם ומנהיג בישראל אחרת זוכה להיות ברשימה יחודית של אנשים ישרי דרך, שהאינטרס האישי והפוליטי לא זניח אבל לא חזות הכל ואינו משחית את האדם או התהליך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בין הנשים יש פער ענק לטובת האריס
בין הגברים יש בדיוק אותו פער לטובת טראמפ
בהצבעה המוקדמת הצביעו כבר 37% ממספר המצביעים הסופי (הערכה)
עד עכשיו מתוך אותם 37% יש יתרון של 8% בהצבעת נשים מול גברים
עד הבחירות האלה אמרו "זאת הכלכלה, טמבל"
הפעם זה "זה המין, טמבל"
תזוזה של 10% בקול הלטיני מתגמד לעומת 8% בקול הנשי הכללי
ב סי אן אן מידי פעם מישהו פולט משפט בהקשר הזה. אבל נראה שתומכי האריס בקמפיין ובתקשורת משתיקים את הנושא כדי לא להדליק את הבייס אדום הצוואר של טראמפ
הישראלים שתומכים בטראמפ שותים מהיד של הפסיכופת הישראלי. טראמפ יהיה אסון לארהב אסון לישראל אסון לאנושות. אבל זה כבר נושא אחר
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם