מאז מבצע "שומר החומות" בחודש מאי האחרון, לא נצפתה תשומת לב רבה כל כך בקרב הפלגים הפלסטינים לנעשה בתוך ישראל. ללא קשר לשיוך מפלגתי-ארגוני או אג'נדה פוליטית, הארגונים הפלסטיניים כולם עקבו בעניין רב אחר אירועי המחאה בנגב בשבוע שעבר, וניסו ליצור את הרושם כי מדובר לכאורה בחזית מאבק נוספת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לצד החזיתות המוכרות בעזה ובגדה המערבית.

מי שעקב אחר אמצעי התקשורת הפלסטיניים, יכול היה להבחין כי בדיווחים על האירועים בנגב, הם מאמצים את אותם המונחים שבהם הם רגילים להשתמש ביחס לאירועים בגדה-ירושלים-עזה. "הנגב הכבוש", "התקוממות עממית", "פרויקט הרחבת ההתנחלויות", "הכובש הציוני", "טיהור אתני", "מאבק על הקיום הפלסטיני" – כל הביטויים הללו הפכו לחלק מהשיח בסיקור המהומות בנגב.

מי שעקב אחר התקשורת הפלסטינית, יכול היה להבחין כי הדיווחים על האירועים בנגב שמתמשים באותם המונחים כמו ביחס לאירועים בגדה-ירושלים-עזה

שאלת ערביי ישראל מעולם לא העסיקה את חמאס, פת"ח והפלגים הפלסטינים האחרים, כפי שקורה כיום. הם אמנם לא התעלמו לחלוטין מערביי ישראל, ודאגו מפעם לפעם לשרבב בנאומים ובהודעות לעיתונות את מה שהם מכנים "ערביי 48", אלא שהסוגיה תמיד הייתה בשוליים, רחוקה מלתפוס מקום משמעותי בסדר היום המדיני הפלסטיני.

המצב הזה משתנה. הארגונים בגדה ובעזה מנסים ליצור זיקה בין העם הפלסטיני לערביי ישראל. השיא היה עם התפרצות ההתנגשויות האלימות בערים המעורבות במהלך מבצע "שומר החומות" לפני שמונה חודשים. שיא נוסף נרשם בעקבות המתיחות הגואה בין אזרחי ישראל הבדואים לכוחות הביטחון הישראליים בשבוע שעבר בנגב.

תושבים בדואים ליד כפר אל-אטרש מפגינים נגד נטיעות קק"ל באזור, 13 בינואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

בעזה וברמאללה מבקשים להראות שכל חלקי העם הפלסטיני בסירה אחת, מאוחדים במאבקם מול ישראל, וכי כל מי שחושב שאפשר ליצור הפרדה בין שתי הקבוצות – הולך ומתבדה.

הן חמאס והן הרשות הפלסטינית רוכבים על הגל ומעבירים את המסר כי "העם הפלסטיני כולו נמצא תחת מתקפה מצד ישראל". עם זאת, כל אחד מהם מונע על ידי אג'נדה אחרת.

הן חמאס והן הרשות הפלסטינית רוכבים על הגל ומעבירים את המסר כי "העם הפלסטיני כולו נמצא תחת מתקפה מצד ישראל". עם זאת, כל אחד מהם מונע על ידי אג'נדה אחרת

ברשות משתמשים בערביי ישראל כדי להחליש את ישראל בזירה הבינלאומית. יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) ושותפיו להנהגה מנצלים את המשבר ביחסים בין מדינת ישראל לאזרחיה הבדואים כדי לחזק את הטענה כי "הפלסטינים נרדפים, חשופים לגזענות, ומופלים לרעה" בידי ישראל.

חמאס, לעומת זאת, פועל ממניעים אחרים. הארגון מנסה לרתום את ערביי ישראל למאבק הפלסטיני ולדחוף אותם להתקוממות נגד ישראל.

הניסיון של חמאס לגייס את אזרחי ישראל הערבים "להתנגדות" נגד ישראל הוא חלק מהמאמץ להרחיב את המשוואה החדשה-ישנה שהארגון כפה על ישראל בעקבות אירועי אל אקצא ושייח' ג'ראח בחודש מאי האחרון, באופן שגם ערביי ישראל ייכללו בתוכה.

שוטר ליד כפר אל-אטרש מפזר הפגנת בדואים נגד נטיעות קק"ל באזור, 13 בינואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

חמאס פעל לבסס אז כללי משחק חדשים מול ישראל על ציר שייח' ג'ראח-עזה, ולפיהם הארגון מגיב גם על אירועים שמתרחשים בירושלים. "התוקפנות הישראלית" במסגד אל אקצא וסוגיית הבתים המיועדים לפינוי בשכונת שייח' ג'ראח בעיר, הביאו לתגובת נגד שבמסגרתה שיגר חמאס טילים מעזה לאזור ירושלים, ירי שבעקבותיו נפתח סבב הסלמה חריף של 11 ימים.

בהנהגת חמאס לא מסתפקים בכך. אם ההתנגדות הפלסטינית בהובלת חמאס פעלה עד כה על ציר מזרח ירושלים-רצועת עזה, הרי שכעת חמאס מאיים לשכלל את השיטה ולהכניס למשוואה גם שטחים גאוגרפיים הנמצאים בתוך הקו הירוק, בכללם הנגב. זה איתות כי מבחינת חמאס אין הבדל בין הנגב, שכונת שייח' ג'ראח והכפר ביתא בגדה.

אם ההתנגדות הפלסטינית בהובלת חמאס פעלה עד כה על ציר מזרח ירושלים-עזה, הרי שכעת חמאס מאיים לשכלל את השיטה ולהכניס למשוואה גם שטחים גאוגרפיים הנמצאים בתוך הקו הירוק, בכללם הנגב

המשמעות היא כי לא מן הנמנע שחמאס ישגר בהמשך רקטות לעבר הנגב, ככל שלא תהיה התקדמות בשיחות עם ישראל בנוגע לשיקום הרצועה ועסקה לחילופי שבויים.

ההססנות הישראלית סביב הפינוי בח'אן אל-אחמר ושייח' ג'ראח, סאגת הצבת המגנטומטרים בשערי אל אקצא בשנת 2017, ופינוי המבנים בחומש באחרונה מגבירים את התעוזה והתיאבון של חמאס. ועם התיאבון באים גם האיומים.

תושבים בדואים ליד כפר אל-אטרש מפגינים נגד נטיעות קק"ל באזור, 13 בינואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

הקרע הגובר בין חמאס לרשות הפלסטינית תורם להחרפת המצב. בימים שבהם הצדדים מתכתשים ביניהם על התואר "מגן העם הפלסטיני", טבעי כי הם יתחרו על ליבם של ערביי ישראל. אבו מאזן זקוק נואשות לכל בדל פופולריות לנוכח הנסיגה במעמדו הציבורי. חמאס, מצדו, בונה את עצמו כאלטרנטיבה לרשות הפלסטינית.

הקרע הגובר בין חמאס לרשות הפלסטינית תורם להחרפת המצב. בימים שבהם הצדדים מתכתשים ביניהם על התואר "מגן העם הפלסטיני", טבעי כי הם יתחרו על ליבם של ערביי ישראל

הניסיון של הארגונים הפלסטינים לתקוע טריז בין אזרחי ישראל הערבים למדינת ישראל  מכוון גם נגד יו"ר רע"ם מנסור עבאס. מלכתחילה, החלטתו להיכנס לקואליציה הובילה להתנגדות רחבה בקרב כל אותם גורמים פלסטינים הסולדים מעמדותיו "הרכות" כלפי ישראל "ומזניחתו" את הסוגיה הלאומית הפלסטינית.

הם שואפים להרוס את הישגיו של מנסור עבאס, בסיוע גורמים מהתנועה האסלאמית בישראל. חמאס פועל לחזק את הקיצונים בקרב ערביי ישראל, בעוד שישראל מנסה לסלול גשרים לחברה הערבית ולחזק את המתונים שבהם.

מעורבותם של הפלגים הפלסטינים והחסות שהם פורסים על ערביי ישראל היא התפתחות מסוכנת מבחינת ישראל. וצביעת המאבק של ערביי ישראל בצבעים לאומיים, בהנהגת חמאס והפלגים הפלסטינים, עלולה לגרום נזק גם לערביי ישראל עצמם.