JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שייח' ג'ראח, גרסת הנגב: הפלסטינים מגייסים את ערביי ישראל למערכה נגד ישראל | זמן ישראל
הפלסטינים מגייסים את ערביי ישראל למערכה נגד ישראל

שייח' ג'ראח, גרסת הנגב

הפלסטינים מנצלים את המהומות בנגב כדי לתקוע טריז בין ההנהגה הישראלית לערביי ישראל ● הרשות הפלסטינית משתמשת בהם כדי להחליש את ישראל, ואילו חמאס דוחף אותם להתקוממות ומרחיב את המאבק הפלסטיני לציר שייח' ג'ראח-עזה-הנגב ● פרשנות

התפרעויות מחוץ לכפר הבדואי אל-אטרש בנגב, 13 בינואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)
Jamal Awad/Flash90
התפרעויות מחוץ לכפר הבדואי אל-אטרש בנגב, 13 בינואר 2022

מאז מבצע "שומר החומות" בחודש מאי האחרון, לא נצפתה תשומת לב רבה כל כך בקרב הפלגים הפלסטינים לנעשה בתוך ישראל. ללא קשר לשיוך מפלגתי-ארגוני או אג'נדה פוליטית, הארגונים הפלסטיניים כולם עקבו בעניין רב אחר אירועי המחאה בנגב בשבוע שעבר, וניסו ליצור את הרושם כי מדובר לכאורה בחזית מאבק נוספת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לצד החזיתות המוכרות בעזה ובגדה המערבית.

מי שעקב אחר אמצעי התקשורת הפלסטיניים, יכול היה להבחין כי בדיווחים על האירועים בנגב, הם מאמצים את אותם המונחים שבהם הם רגילים להשתמש ביחס לאירועים בגדה-ירושלים-עזה. "הנגב הכבוש", "התקוממות עממית", "פרויקט הרחבת ההתנחלויות", "הכובש הציוני", "טיהור אתני", "מאבק על הקיום הפלסטיני" – כל הביטויים הללו הפכו לחלק מהשיח בסיקור המהומות בנגב.

מי שעקב אחר התקשורת הפלסטינית, יכול היה להבחין כי הדיווחים על האירועים בנגב שמתמשים באותם המונחים כמו ביחס לאירועים בגדה-ירושלים-עזה

שאלת ערביי ישראל מעולם לא העסיקה את חמאס, פת"ח והפלגים הפלסטינים האחרים, כפי שקורה כיום. הם אמנם לא התעלמו לחלוטין מערביי ישראל, ודאגו מפעם לפעם לשרבב בנאומים ובהודעות לעיתונות את מה שהם מכנים "ערביי 48", אלא שהסוגיה תמיד הייתה בשוליים, רחוקה מלתפוס מקום משמעותי בסדר היום המדיני הפלסטיני.

המצב הזה משתנה. הארגונים בגדה ובעזה מנסים ליצור זיקה בין העם הפלסטיני לערביי ישראל. השיא היה עם התפרצות ההתנגשויות האלימות בערים המעורבות במהלך מבצע "שומר החומות" לפני שמונה חודשים. שיא נוסף נרשם בעקבות המתיחות הגואה בין אזרחי ישראל הבדואים לכוחות הביטחון הישראליים בשבוע שעבר בנגב.

תושבים בדואים ליד כפר אל-אטרש מפגינים נגד נטיעות קק"ל באזור, 13 בינואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)
תושבים בדואים ליד כפר אל-אטרש מפגינים נגד נטיעות קק"ל באזור, 13 בינואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

בעזה וברמאללה מבקשים להראות שכל חלקי העם הפלסטיני בסירה אחת, מאוחדים במאבקם מול ישראל, וכי כל מי שחושב שאפשר ליצור הפרדה בין שתי הקבוצות – הולך ומתבדה.

הן חמאס והן הרשות הפלסטינית רוכבים על הגל ומעבירים את המסר כי "העם הפלסטיני כולו נמצא תחת מתקפה מצד ישראל". עם זאת, כל אחד מהם מונע על ידי אג'נדה אחרת.

הן חמאס והן הרשות הפלסטינית רוכבים על הגל ומעבירים את המסר כי "העם הפלסטיני כולו נמצא תחת מתקפה מצד ישראל". עם זאת, כל אחד מהם מונע על ידי אג'נדה אחרת

ברשות משתמשים בערביי ישראל כדי להחליש את ישראל בזירה הבינלאומית. יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) ושותפיו להנהגה מנצלים את המשבר ביחסים בין מדינת ישראל לאזרחיה הבדואים כדי לחזק את הטענה כי "הפלסטינים נרדפים, חשופים לגזענות, ומופלים לרעה" בידי ישראל.

חמאס, לעומת זאת, פועל ממניעים אחרים. הארגון מנסה לרתום את ערביי ישראל למאבק הפלסטיני ולדחוף אותם להתקוממות נגד ישראל.

הניסיון של חמאס לגייס את אזרחי ישראל הערבים "להתנגדות" נגד ישראל הוא חלק מהמאמץ להרחיב את המשוואה החדשה-ישנה שהארגון כפה על ישראל בעקבות אירועי אל אקצא ושייח' ג'ראח בחודש מאי האחרון, באופן שגם ערביי ישראל ייכללו בתוכה.

שוטר ליד כפר אל-אטרש מפזר הפגנת בדואים נגד נטיעות קק"ל באזור, 13 בינואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)
שוטר ליד כפר אל-אטרש מפזר הפגנת בדואים נגד נטיעות קק"ל באזור, 13 בינואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

חמאס פעל לבסס אז כללי משחק חדשים מול ישראל על ציר שייח' ג'ראח-עזה, ולפיהם הארגון מגיב גם על אירועים שמתרחשים בירושלים. "התוקפנות הישראלית" במסגד אל אקצא וסוגיית הבתים המיועדים לפינוי בשכונת שייח' ג'ראח בעיר, הביאו לתגובת נגד שבמסגרתה שיגר חמאס טילים מעזה לאזור ירושלים, ירי שבעקבותיו נפתח סבב הסלמה חריף של 11 ימים.

בהנהגת חמאס לא מסתפקים בכך. אם ההתנגדות הפלסטינית בהובלת חמאס פעלה עד כה על ציר מזרח ירושלים-רצועת עזה, הרי שכעת חמאס מאיים לשכלל את השיטה ולהכניס למשוואה גם שטחים גאוגרפיים הנמצאים בתוך הקו הירוק, בכללם הנגב. זה איתות כי מבחינת חמאס אין הבדל בין הנגב, שכונת שייח' ג'ראח והכפר ביתא בגדה.

אם ההתנגדות הפלסטינית בהובלת חמאס פעלה עד כה על ציר מזרח ירושלים-עזה, הרי שכעת חמאס מאיים לשכלל את השיטה ולהכניס למשוואה גם שטחים גאוגרפיים הנמצאים בתוך הקו הירוק, בכללם הנגב

המשמעות היא כי לא מן הנמנע שחמאס ישגר בהמשך רקטות לעבר הנגב, ככל שלא תהיה התקדמות בשיחות עם ישראל בנוגע לשיקום הרצועה ועסקה לחילופי שבויים.

ההססנות הישראלית סביב הפינוי בח'אן אל-אחמר ושייח' ג'ראח, סאגת הצבת המגנטומטרים בשערי אל אקצא בשנת 2017, ופינוי המבנים בחומש באחרונה מגבירים את התעוזה והתיאבון של חמאס. ועם התיאבון באים גם האיומים.

תושבים בדואים ליד כפר אל-אטרש מפגינים נגד נטיעות קק"ל באזור, 13 בינואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)
תושבים בדואים ליד כפר אל-אטרש מפגינים נגד נטיעות קק"ל באזור, 13 בינואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

הקרע הגובר בין חמאס לרשות הפלסטינית תורם להחרפת המצב. בימים שבהם הצדדים מתכתשים ביניהם על התואר "מגן העם הפלסטיני", טבעי כי הם יתחרו על ליבם של ערביי ישראל. אבו מאזן זקוק נואשות לכל בדל פופולריות לנוכח הנסיגה במעמדו הציבורי. חמאס, מצדו, בונה את עצמו כאלטרנטיבה לרשות הפלסטינית.

הקרע הגובר בין חמאס לרשות הפלסטינית תורם להחרפת המצב. בימים שבהם הצדדים מתכתשים ביניהם על התואר "מגן העם הפלסטיני", טבעי כי הם יתחרו על ליבם של ערביי ישראל

הניסיון של הארגונים הפלסטינים לתקוע טריז בין אזרחי ישראל הערבים למדינת ישראל  מכוון גם נגד יו"ר רע"ם מנסור עבאס. מלכתחילה, החלטתו להיכנס לקואליציה הובילה להתנגדות רחבה בקרב כל אותם גורמים פלסטינים הסולדים מעמדותיו "הרכות" כלפי ישראל "ומזניחתו" את הסוגיה הלאומית הפלסטינית.

הם שואפים להרוס את הישגיו של מנסור עבאס, בסיוע גורמים מהתנועה האסלאמית בישראל. חמאס פועל לחזק את הקיצונים בקרב ערביי ישראל, בעוד שישראל מנסה לסלול גשרים לחברה הערבית ולחזק את המתונים שבהם.

מעורבותם של הפלגים הפלסטינים והחסות שהם פורסים על ערביי ישראל היא התפתחות מסוכנת מבחינת ישראל. וצביעת המאבק של ערביי ישראל בצבעים לאומיים, בהנהגת חמאס והפלגים הפלסטינים, עלולה לגרום נזק גם לערביי ישראל עצמם.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 755 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

טראמפ הודיע שמספיק מבחינתו שאיראן תשעה את תוכנית הגרעין שלה למשך עשרים שנה

נשיא ארצות הברית הוסיף שאלה חייבות להיות "באמת" עשרים שנה ● שר החוץ של איראן: לטהרן "אין אמון" בארצות הברית; מסרים סותרים גרמו לנו לפקפק בכוונות האמיתיות של וושינגטון לגבי המשא ומתן ● חייל חטיבת גולני נגב דגן נהרג מפגיעת פצצת מרגמה בדרום לבנון; בן 20 בנופלו ● דיווח: גורם בכיר באיחוד האמירויות אמר שארצו הופתעה לרעה מחשיפת ביקור נתניהו במדינה

לכל העדכונים עוד 25 עדכונים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אמיר בן-דוד

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

למקרה שפיספסת

ברית אזורית חדשה או הימור מסוכן? מאחורי הקלעים של “הברית המשושה”

יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.

סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.

רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 739 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.