לכבוד פרישתו של ד"ר ואלוף במיל. אביחי מנדלבליט מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התרומם גל תקשורתי של מליצי יושר על האיש העקום ומורשתו הפתלתלה, ההרסנית והמסוכנת. כתבים בכירים ומוערכים כתבו ושידרו שמנדלבליט זכאי לאשראי על "עמידה איתנה" (מה? מאיפה זה בא?) וכי "הצליח לשרוד בתפקידו על אף לחצים קשים וחסרי תקדים" (רגע, האיש בעל אלף התפקידים הקודמים לא ידע לְמה הוא נכנס?).

לכבוד פרישתו של ד"ר ואלוף במיל. אביחי מנדלבליט מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התרומם גל תקשורתי של מליצי יושר על האיש העקום ומורשתו הפתלתלה, ההרסנית והמסוכנת

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

השאלה הגדולה היא האם ידע לָמה הוא נכנס לתפקידו, ועליה טרם קיבלנו תשובה. הליך מינויו היה פגום מלכתחילה. הוא אמור היה להימנע מהגשת מועמדות עקב זיקתו האישית הברורה לנתניהו, שאף הובילה לפסילתו ע"י יו"ר וועדת האיתור נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט בדימוס אשר גרוניס.

ידועה גם מעורבותו של ניר חפץ, מטעם נתניהו, בתהליך שהוביל למינוי. עד כמה היה תיאום מוקדם בינו לבין מיטבו באשר להתנהלותו בכל הקשור לתיקי האלפים? מה בדיוק עלה בעשרות השיחות האינטימיות שניהלו בארבע עיניים לפני ותוך כדי כהונתו בתפקיד?

כל קשת האפשרויות – למרבה הצער והחלחלה – באה בחשבון. החל מקנוניה של ממש שנתפרה בין השניים טרם המינוי והשפיעה על כל התנהלותו של מנדלבליט, ושל נתניהו, במסלול המשפטי והתקשורתי של תיקי נתניהו. עבור דרך "הבנות משתמעות", שלא נאמרו במפורש אך הובנו היטב על ידי שני הצדדים, ועד גירסה שתייחס למנלדבליט תמימות במעלת קדושה, והתעלות מעל כל שיקול לא ענייני בתיקי נתניהו.

דא עקא, נדרשת עצימת עיניים רבתי כדי לא לשלול מכל וכול את האפשרות האחרונה. מנדלבליט איננו איש תמים ואיננו בלתי מנוסה. מי שניווט את דרכו במסדרונות הכוח של צה"ל והמטה הכללי, ומשם לקבינט וללשכת רה"מ, איבד מזמן את חזקת התמימות או "אי-ההבנה".

מנדלבליט איננו איש תמים ואיננו בלתי מנוסה. מי שניווט את דרכו במסדרונות הכוח של צה"ל והמטה הכללי, ומשם לקבינט וללשכת רה"מ, איבד מזמן את חזקת התמימות או "אי-ההבנה"

הוא הבין מצוין כיצד הדברים עובדים, וידע בדיוק כיצד הם ייראו ונראים למתבוננים הן מבפנים ובן מבחוץ. ואם היו לו ספקות, הרי שככל שחלף הזמן והתעבו המחאות נגדו ונגד הבוס הגדול, אי אפשר שלא להניח שהם פגו לחלוטין.

באקלים הפוליטי האלים והמצחין שיצרו שנות נתניהו, ושמנלבליט היה חלק אינטגרלי ממנו עוד כשהיה במדים, ובוודאי כשעבר לתפקיד מזכיר הממשלה, וקל וחומר בתפקידו האחרון, באקלים הזה הוא צמח והתעצב ובחר את בחירותיו המקצועיות, המשפטיות, האתיות והמוסריות. הוא לא היה בו נטע זר. להיפך.

במבט מהיר לאחור מזדקרות עשרות רבות של החלטות שהאיש קיבל, והחלטות שנמנע מהן ומנע אותן, החשודות במניעים זרים ואפילו פליליים לכאורה. החל מ"איחוד התיקים" של נתניהו, שיצר עיכוב של שנים, דרך "הפטור" לנתניהו מתיק 3000, עבור באי-הטיפול בתיק המניות ובתיק גריסת המסמכים ועוד ועוד (ועוד). מדוע הוא ביצע את כל הבחירות השגויות והאפלות הללו? כיצד הוא הסביר אותן לעצמו בזמן אמת? וכיצד יסביר אותן בדיעבד?

די להביט בנימוקיו המחוררים של מנדלבליט להחלטתו הבלתי סבירה שלא לפתוח בחקירה בפרשת המניות והצוללות:
למרות שבתקשורת ובשיח הציבורי נפרשה תשתית ראייתית רחבה ומלאת עובדות מטלטלות, מנדלבליט מציג תשתית ראייתית מצומצמת מאוד, לקויה וסלקטיבית כדי לבסס את החלטתו.https://t.co/IniXNf63cx

— Or-ly Barlev ???? אור-לי ברלב (@orlybarlev) June 22, 2021

במבט מהיר לאחור מזדקרות עשרות רבות של החלטות שהאיש קיבל, או נמנע מהן או מנע אותן, החשודות במניעים זרים ואפילו פליליים לכאורה. מדוע ביצע את הבחירות השגויות והאפלות הללו? כיצד הסביר אותן לעצמו?

נדבך מרכזי במורשת מנדלבליט הוא ההסתרה מהציבור והפעולה במחשכים ללא מתן דין וחשבון, לא בזמן אמת ולא בדיעבד. מספר מסיבות העיתונאים שערך בכל שנות כהונתו הוא למיטב זכרוני 1, עם הגשת כתב האישום נגד נתניהו, שגם בה התחמק מתשובות לשאלות. את יחסיו עם הציבור קיים רק דרך תדרוכים אוף רקורד לכתבים, ופה ושם נאום בכנס רנדומלי עם "רמיזות" בכתב רש"י. את מה שאנחנו יודעים על מחשבותיו האמיתיות שמענו דרך הדלפות של הקלטות או התבטאויות בדיונים.

היכן ההתנהלות הזו והיכן האינטרס הציבורי? הסטנדרטים החיוניים של שקיפות? של גילוי נאות? של שיתוף הציבור? של בניית יחסי אמון בין האזרחים והאזרחיות הישראלים לבין המוסדות החיוניים של היועמ"ש לממשלה, הפרקליטות, ומערכת אכיפת החוק כולה? המרחק העצום בין פעולותיו ומחדליו של מנדלבליט לבין האינטרס הציבורי וטובת הדמוקרטיה – הוא הוא מורשתו.

וכן, הוא ידע בדיוק מדוע הוא פועל כך. משום שהיה לו הרבה הרבה מה להסתיר ולהצניע. כי הוא *לא* יכול היה לעמוד בלחצים שהתנהלות גלויה ושקופה היתה יוצרת, וכי הוא עוד חניך של בית הספר ל"משילות" של נתניהו, האקדמיה לפוליטיקרימנלים ועוזריהם, שקורס הליבה שלה הוא מניפולציה מתמדת על הציבור, באמצעים מגוונים, למטרות אנטי דמוקרטיות ובלא מעט מקרים גם קרימינליות לכאורה.

דמותה של הדמוקרטיה הישראלית עוותה והושחתה ללא הכר בשנות נתניהו ובשנות מנדלבליט. האם במאות שעות השיחות שלהם בארבע עיניים הם עסקו בתיאום המערכה נגד הדמוקרטיה? האם מנדלבליט חווה סחיטה באיומים או פעל ממניעים זרים אחרים? האם יש הסברים אחרים להתנהלות המחפירה והכל כך מזיקה שלו?

הוא ידע מדוע הוא פועל בחוסר שקיפות. משום שהיה לו הרבה הרבה מה להסתיר ולהצניע. כי הוא *לא* יכול היה לעמוד בלחצים, וכי הוא עוד חניך של ביה"ס ל"משילות" של נתניהו, האקדמיה לפוליטיקרימנלים ועוזריהם

על כל השאלות הללו מגיעות לציבור תשובות ברורות. האם לשם כך נדרשת וועדת חקירה? כנראה שכן. האם תקום כזו? כנראה שלא. יותר מדי בעלי עניין יושבים עדיין ביותר מדי עמדות כוח, והם לא יאפשרו הגעה לחקר האמת.

מחובתנו להמשיך לדרוש גילוי מלא של כל מה שמנדלבליט החביא מאיתנו, ולהציג מעל כל במה את מורשתו האמיתית – סיוע צמוד למחריב הדמוקרטיה ושלטון החוק, וכנופייתו.

ליועמ"ש/ית הבא/ה ממתינה משימה הרקוליאנית. שיקום מעמד המוסדות המשפטיים החיוניים ביותר להמשך קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית. לשם כך מתחייבים מהלכים מרחיקי לכת, ובראשם מיצוי מלא ומהיר של ההליכים כנגד נתניהו, בתיקיו הקיימים ובאלו שחובה לפתוח.

שינוי של 180 מעלות ביחס התביעה הציבורית לתיקי שחיתות ציבורית בכל הרמות, הקמת מוסדות ייעודיים לשם ניהול המלחמה הקיומית על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית, ובראשם גוף ייעודי למלחמה בשחיתות שירכז סמכויות, תקציבים, כלים טכנולוגיים ואחרים ואת מיטב כוח האדם מתוך ומחוץ למערכת.

כפי שמערכת הבטחון יודעת להקים גופים כאלה מול איומים חדשים, כך בדיוק צריכה לפעול הממשלה מול האיומים המוכחים על הדמוקרטיה ושלטון החוק. אין זמן לאבד ואסור לחשב חישובים פוליטיים ותדמיתיים.

יש להעביר את חוק טוהר המידות, שיוציא מן החיים הציבוריים כל בעל/ת תפקיד ציבורי שיש נגדו כתב אישום, וימנע מכל אדם כזה כל התמודדות על כל תפקיד ציבורי שהוא – נשיא, ראש ממשלה, שר, ח"כ, ראש עיר, חבר מועצת עיר, חבר דירקטוריון או נושא מישרה בכל גוף ציבורי או חברה ממשלתית.

יש לחוקק חוק ייעודי למלחמה בשחיתות שיקבע למשל איסור גורף על עסקאות טיעון לאישי ציבור (הצעה של יובל יועז), יש לקבוע עונשי מינימום על עבירות אלה, וכן לקבוע לוחות זמנים מחייבים לניהול ההליכים ולמניעת סחבת, נזק לאינטרס הציבורי, ועינוי דין לנאשמים. יש להתיר שימוש בכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר לצורך המלחמה הזו, ממש כמו המלחמה בטרור. וזוהי כמובן רק רשימה חלקית.

עסקת טיעון בין מנדלבליט לנתניהו תהיה עסקה שערורייתית ומופקרת. למעשה, אין ולא יכולה להיות עסקת טיעון עם נבחר ציבור שניתן יהיה לומר עליה כי היא משרתת את האינטרס הציבורי. לפיכך, הגיע הזמן לחוקק חוק שיאסור על הסדרי טיעון עם נבחרי ציבור.

פרשנות של @YuvalYoazhttps://t.co/Z85ystnOzx

— זמן ישראל (@ZmanIsrael) January 13, 2022

בכל אלה צריך היועמ"ש/ית החדש להיות לא גורם מעכב אלא יוזם ומאיץ ודוחף ועוקר הרים. לא רק "עומד בלחצים" אלא יוצר לחצים על כל המערכת כולל הדרג הפוליטי הגבוה, בשם האינטרס הציבורי העליון.

מחובתנו להמשיך לדרוש גילוי מלא של כל מה שמנדלבליט החביא מאיתנו, ולהציג מעל כל במה את מורשתו האמיתית – סיוע צמוד למחריב הדמוקרטיה ושלטון החוק, וכנופייתו

ואת כל זה הוא/היא צריכים לעשות עם הפנים לציבור, בשקיפות מלאה ובשיתוף. כך ייבנה מחדש האמון הציבורי במערכת ובדמוקרטיה, וכך תימחק מורשתו הנוראה של מנדלבליט ויבנו יסודות איתנים לדמוקרטיה ישראלית מתוקנת.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית