איפה הפיקוד (הזוטר) ואיפה המשימה?

מימין: תא"ל רפי מילוא במבצע "מגן צפוני". (צילום: דןבר צה"ל.)
דןבר צה"ל.
מימין: תא"ל רפי מילוא במבצע "מגן צפוני".

הסיור שקיים תא"ל רפי מילוא במנהרה והעונש שספג, העלו שוב את הטענה כי צה"ל כושל בהכלת והשארת קצינים נועזים שחושבים מחוץ לקופסה. אין בדברים ממש, אבל השאלה האמיתית היא, האם הצבא מחנך את מפקדיו הזוטרים שבשטח, להיות כאלה?

בשבוע שעבר קראתי את הספר "אל עלמיין" (הוצאת יבנה, 2004), שכתב ההיסטוריון הבריטי סטיוון באנגיי אודות הקרב שהכריע את המערכה במדבר המערבי, במלחמת העולם השנייה, בין הצבא הבריטי לצבאות איטליה וגרמניה הנאצית ב-1942. היה מעניין במיוחד לקרוא בספר דווקא על מערכה נשכחת אחרת, שקדמה במעט (בשנתיים) לזו שבה עוסק הספר.

פיקוד מוכוון משימה

ב-1940 ניהל הצבא הבריטי באפריקה מתקפת מחץ כנגד כוחות הצבא האיטלקי ביבשת, מבצע "מצפן" שמה. הגנרל הבריטי ריצ'רד או'קונור, קצין חיל רגלים "שעל חזהו עוד מתנוססת מדליית הכסף האיטלקית שזכה בה בשנת 1918 על גבורתו במלחמה" (עמוד 20), כשאיטליה ובריטניה עוד היו בעלות-ברית, פיקד על כוח שמנה 35 אלף חיילים, שבתוך 58 ימים התקדם כ-1300 ק"מ, הביס את הארמיה האיטלקית העשירית ולקח בשבי כ-130,000 חיילים איטלקים.

אחת הסיבות להצלחתו המרשימה של הכוח הבריטי, לגבור על כוח גדול בהרבה – היתה סגנון הפיקוד של מפקדו, הגנרל או'קונור. הוא "נהג להסביר את כוונתו לקצינים הכפופים לו, ואחר כך להעביר לידיהם את מלוא הסמכות…"

אחת הסיבות העיקריות להצלחתו המרשימה של הכוח הבריטי, לפי באנגיי, לגבור על כוח גדול ממנו בהרבה – היתה סגנון הפיקוד של מפקדו, הגנרל או'קונור. בניגוד לעמיתיו בפיקוד הבריטי הבכיר, נהג או'קונור "להסביר את כוונתו לקצינים הכפופים לו, ואחר כך להעביר לידיהם את מלוא הסמכות. כך ניתן להם חופש פעולה להחליט החלטות מהירות בשטח מבלי לקבל עליהן אישור מלמעלה. עם זאת הם פעלו בביטחון מלא שהם קולעים לכוונותיו" (עמוד 41). גישה זו, שפותחה בראשיתה בצבא הפרוסי במאה ה-19 זכתה לכינוי "פיקוד משימה".

בספרו, "פיקוד משימה" (הוצאת מודן, 2014), ניתח ד"ר איתן שמיר את תפיסת הפיקוד הזו וציין כי "למעשה מדובר במעין חוזה בין המפקד ומפקד משנה הכפוף לו, כאשר לאחרון מוענק חופש לבחור דרכי פעולה בלתי צפויות במטרה לבצע את המשימה שהוטלה עליו" (עמוד 19).

הסיבה לפיתוח התפיסה בצבא הפרוסי, כמאמר הרמטכ"ל הגרמני המפורסם – אבי הניצחון במלחמת פרוסיה-צרפת – הגנרל הלמוט פון מולטקה הקשיש, היתה ש"אם המפקדים הכפופים ימתינו להוראות, הם לעולם לא יוכלו לנצל את ההזדמנויות הנובעות מהמצב העכשווי… באופן כללי עדיף לפעול ולשמר את היזמה מאשר להמתין למהלך של היריב" (עמוד 51).

שמיר, שעשה את שירותו הסדיר בצנחנים ועבד בעבר במרכז דדו ובמשרד לעניינים אסטרטגיים, הדגיש בספרו שתפיסת ה"פיקוד משימה" מחייבת תרבות ארגונית מסוימת, שאינה מתפתחת מהיום למחר. היא נשענת על אתוס, מסורת וטיבו של הארגון, ייעודו ומטרותיו.

בהקדמה שכתב לספר, הדגיש הגנרל הרברט מקמאסטר, קצין שריון מצטיין בצבא היבשה האמריקני ולימים היועץ לביטחון לאומי של הנשיא טראמפ, כי "מפקדים זוטרים חייבים להיות כאלה הנוטים ליזום וליטול סיכונים, במידה הנחוצה לפעולה בפיקוד ולחימה, בסביבה מורכבת ורווית אי-וודאות, נגד אויבים נחושים וסתגלנים" (עמוד 13). אף שמקמאסטר צדק, הרי שהדבר מחייב תרבות וארגון שיוכלו לתמוך מפקדים שכאלו ולהכיל אותם.

בעוד שתפיסת ה"פיקוד משימה" היתה מושרשת בצבא הגרמני שבפיקוד הגנרל ארווין רומל, וסייעה לו (כמ"פ ומג"ד חי"ר במלחמת העולם הראשונה וכמפקד בכיר בשנייה) ולצבאו לקצור הצלחות טקטיות בשדה הקרב, הרי שאו'קונור היה חריג בצבאו.

כיום זכורה עמידתה העיקשת של הארמיה השמינית הבריטית בפני צבאו של רומל במערכה ההיא. אולם מפקדיה, הגנרלים קלוד אוקינלק ומחליפו, ברנרד מונטגומרי, ידעו שהכפופים להם לא חונכו לפי גישת ה"פיקוד משימה" אלא על-פי גישה שאסרה על יוזמה אישית והדגישה הקפדה על התכנית שנקבעה מראש, והקפידו לשלוט ולנהל אותם בכל פרט מן הקטן לגדול.

מחפש את האור בקצה המנהרה

נזכרתי בדברים הללו כשקראתי את הידיעה ב"ידיעות אחרונות" אודות סיור שערך מפקד אוגדת הגליל, תא"ל רפי מילוא, ועמו כוח קטן, במנהרה שחפר חזבאללה לשטח ישראל, שבמהלכו חצה והגיע עד לקצה הצפוני שלה, מאות מטרים בשטח לבנון.

הסיור התקיים בעיצומו של מבצע "מגן צפוני", לנטרול מנהרות החדירה שחפר חזבאללה, ומילוא החליט עליו מבלי שטרח לאשר זאת מראש עם הגורמים הממונים

הסיור התקיים בעיצומו של מבצע "מגן צפוני", לנטרול מנהרות החדירה שחפר חזבאללה, ומילוא החליט עליו מבלי שטרח לאשר זאת מראש עם הגורמים הממונים עליו ומבלי שנעשו כלל התיאומים הנדרשים, בכדי שיינתן לכוח סיוע וחיפוי נאותים.

למחרת הסיור עדכן את אלוף הפיקוד, אמיר ברעם, שבתורו עדכן את הרמטכ"ל, אביב כוכבי. ברעם, כך פורסם, טען אז, שלמרות שמדובר באירוע לא תקין, הרי ש"יש גבול לכמה שניתן להעניש מפקד לוחם שחתר למגע, וגם אם הוא טעה אסור להעניש אותו בחומרה". הרמטכ"ל, כך נראה, היה קשוב לכך והחליט לגזור עליו נזיפה ועיכוב דרגה בן שנה אחת. מפקד האוגדה עצמו, שמאחוריו מסלול שירות ארוך ובהצטיינות בשייטת 13 לצד גיחות לצבא היבשה, כמ"פ ומג"ד בגולני, ובהמשך כמח"ט מילואים ואוגדונר, הודה בבירור שנערך לו כי טעה אך הוסיף, "אני מפקד לוחם. לא יכול להיות שאני לא אכנס לראות את המנהרה עד סופה".

ברעם, כך פורסם, טען אז, שלמרות שמדובר באירוע לא תקין, הרי ש"יש גבול לכמה שניתן להעניש מפקד לוחם שחתר למגע, וגם אם הוא טעה אסור להעניש אותו בחומרה"

האירוע מיד פתח סערה זוטא בתקשורת, כאשר שוב נשמעה הטענה שצה"ל מקדש משמעת והקפדה על פקודות על חשבון אומץ לב ויצירתיות, ומפסיד צה"ל קצינים נועזים שחושבים מחוץ לקופסה. הפעם, לפחות, זו טענה ריקה מתוכן.

שורה של מפקדים בכירים דיברה בשבחו של מילוא השבוע. כולם ביקשו להסביר מדוע האירוע טופל כפי שטופל. שר הקליטה, האלוף (מיל') יואב גלנט, שפיקד על מילוא בקומנדו הימי, נזכר ששלח אותו "למבצעים בלבנון להניח מטענים מתחת למכוניות של מחבלים בכירים, לפשיטות מהים ולמבצעים מיוחדים", וסמך עליו מאוד. תא"ל (מיל') משה "צ'יקו" תמיר (ששמו תמיד מוזכר ברשימת הקצינים שהודחו מהצבא בטרם עת) שפיקד על מילוא בחטיבת גולני, ציין כי הרמטכ"ל פעל באופן מידתי. "הוא לא יכול היה שלא להעניש קצין שפעל בניגוד לנהלים והעונש היה נכון. הוא משדר לקצינים שגם אם קצין חתר למגע קדימה הוא לא יודח מהמערכת".

במאמר שפרסם ב"ידיעות אחרונות" כתב האלוף (מיל') גיורא איילנד, קצין צנחנים שפיקד בין היתר על בית הספר לקצינים, שהצבא "חייב להיות ער לכך שכדי לנצח בקרב נדרשת יכולת יוזמה ולקיחת סיכונים. במצבי קיצון צריך המפקד לא רק לקחת אחריות, אלא גם לפעול בניגוד לפקודות". איילנד הדגיש כי את "הדחף לעשות יותר צריך לתעל ולרסן, אך אסור לדכא". יש בכך מן הצדק, והדברים מהדהדים את אותה הקדמה שכתב מקמאסטר.

פיקוד משימה וצה"ל כבר לא

למרות הנזיפה ועיכוב הדרגה תא"ל מילוא ממשיך במסלולו הצבאי ויפקד על המכללה לפיקוד ומטה. סביר גם שבמועד מתאים יהפוך לחבר במטה הכללי בדרגת אלוף, וטוב שכך, אבל השאלה הגדולה היא מה מכל זה ניתן ללמוד על צה"ל.

בפוסט שפרסם בפייסבוק, בו הביע תמיכה במילוא ובמעשיו, כתב אל"מ (מיל') יובל בזק, ששירת שנים ארוכות בגולני, כי "אירועים מסוג זה מחלחלים עד למטה. הם מעבירים מסרים לכל שדרת הפיקוד, מסמנים את הנורמות למפקדי העתיד, מעצבים תרבות של דור שלם". למרות שכאמור, הרמטכ"ל הצליח לאזן יפה בין הצורך להקפיד על משמעת ומנהל תקין לצורך לחזק ולעודד את הקו הלוחמני שהפגין מילוא, נדמה שכאן היה בזק אופטימי מדי.

בצה"ל, כתב שמיר בספרו, היתה לתפיסת ה"פיקוד משימה" אחיזה מיום היווסדו, אם כי על בסיס יותר אינטואיטיבי ופחות על בסיס הכשרה. כדוגמה לכך מובא מבצע יואב במלחמת העצמאות, עליו פיקד יגאל אלון, כנגד הצבא המצרי. "המערכה בוצעה בידי צוות קרב בהיקף של אוגדה, והסתמך על לוחמת תמרון וגישה עקיפה. התכנית כללה מהלומות קשות ועמוקות מאחורי קווי המצרים. פקודת המבצע שנכתבה בידי קצין המבצעים של חזית הדרום, יצחק רבין, השתרעה על עמוד אחד. הפיסקה של 'השיטה', כללה מילה אחת בלבד – בעצמכם" (עמוד 97).

"…פקודת המבצע שנכתבה בידי קצין המבצעים של חזית הדרום, יצחק רבין, השתרעה על עמוד אחד. הפיסקה של 'השיטה', כללה מילה אחת בלבד – בעצמכם"

מאז זרמו הרבה מים בירדן. ביהודה ושומרון, שמהווה זירה תעסוקה מבצעית מרכזית עבור כוחות היבשה של צה"ל מתנהל הצבא בשיטה שונה מאוד. הפיקוד הבכיר מגדיר למפקדים הזוטרים גם את המשימות וגם את האופן שבו יש לבצע אותן, ומתקיים מיקרו-ניהול ומיקרו-פיקוד שמקטין המפקדים, ומחנך למפקדים עם "ראש קטן" שיצפו גם בעימות רחב להנחיות ברמה פרטנית שכזו, אף שהקשב של הרמות הממונות לא יהיה פנוי לכך.

במערך המילואים התופעה פגעה פחות, כי החשיבה האזרחית ותרבות "הראש הגדול" הם האתוס המוביל, שדוחק בינתיים את המרובעות הצה"לית. אבל בסדיר, "פיקוד משימה" הפך לסיסמה ריקה. מ"פ ומ"מ שפועלים באקלים תרבותי שבו יש לבקש אישור לכל מהלך לא יהפכו ליוזמים רק משום שמפקד אוגדה חתר בעצמו פעם אחת למגע.

בהרצאה שנשא תא"ל גיא חזות בכנס לזכר מפקדו בצנחנים, אל"מ דרור ויינברג, הוא סיפר כיצד בסיור שערך בגבול מצרים, פגש מפקד מחלקת שריון שנע בסמוך לגדר ובנשקו אין מחסנית.

כשחקר חזות מדוע אין המ"מ עם נשק טעון במרחב שבו הוא עלול להיתקל באויב (פעילי מחוז סיני של המדינה האסלאמית, למשל), השיב הקצין לחזות, שלא אישרו לו ושכך הורה לו המ"פ. "התווכחת אתו"? שאל חזות. לא, השיב המ"מ. כשבירר חזות את הדברים עם המ"פ קיבל את אותו דקלום, רק שהפעם ההנחיה הגיעה מהמג"ד, והמ"פ מילא את הפקודה, למרות שלא נראתה לו הגיונית.

"בעיני זאת לא היתה משמעת, זו היתה צייתנות. וצייתנות, בעיני, היא התכונה הכי מסוכנת לקצין בצה"ל, הראש הכי קטן שיש".

ההצהרה הזו תמצתה, לדבריו, את חולשת הפיקוד הזוטר של צה"ל. "בעיני זאת לא היתה משמעת, זו היתה צייתנות. וצייתנות, בעיני, היא התכונה הכי מסוכנת לקצין בצה"ל, זה הראש הכי קטן שיש". אין בדברים, הדגיש, בבחינת הרשאה להיות לא-ממושמעים, אלא הבנה שהמפקדים בשטח חייבים להיות כאלה שיוזמים ויודעים לפעול גם מחוץ למסגרת הפקודות, שכן המציאות משתנה והם צריכים לדעת להתאים עצמם אליה.

כשזה הצבא, קשה להאמין שפעולה נועזת של תא"ל, שבחר לחוש ברגליו את הקצה של מנהרת חדירה, תשנה משהו ברוח. ועדיין חייבים לנסות ולשנות. זו, אולי, המשימה העיקרית לפתחו של הרמטכ"ל כוכבי. המלחמה בסוף תגיע, ושם צבא ממושמע אך חסר יוזמה שתגיע מדרגי השטח, לא ינצח.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,489 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 9 בדצמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות: נדבקים באומיקרון ישהו בבידוד 14 ימים

גנץ המריא לוושינגטון: "יוצא לביקור חשוב" ● שאשא־ביטון על האלימות בבתיה"ס: "החברה שלנו אלימה, ההיקפים והעוצמות עלו" ● בנט וגנץ הודיעו: יוקם צוות שיבחן את הסדרי השירות בצה"ל ● נתניהו ליועמ"ש: הכספים שקיבלתי מותרים כי אינני רה"מ ● הכנסת הפילה את ההצעה להקים ועדת חקירה לפרשת "סרסור הסוהרות" ● מנדלבליט על תיק דרעי: "מתיק שחיתות לא נולד אפילו עכברון"

עוד 48 עדכונים

41 שנים לרצח ג'ון לנון - כמה פעמים הביטלס מתו וקמו לתחייה?

במלאת 41 שנים להירצחו של ג'ון לנון, עולים בי הרהורים לגבי מיתות ותחיות בחיי הלהקה המפורסמת בעולם. אפשר לומר שהביטלס, כפי שהם מוכרים לרובינו, נולדו ב-1962. עד אז (החל מ-1957) הם היו במצב "עוברי". מאז ואילך נמצא בקורות חייהם מקרים של מוות אמיתי, של מוות כוזב ושל מוות מטאפורי, אלא שבעקבות כל מוות התרחשה תחייה.

במלאת 41 שנים לרצח ג'ון לנון, עולים בי הרהורים לגבי מיתות ותחיות בחיי הלהקה. מאז שנולדו ב-1962 ואילך נמצא בקורותיהם מקרי מוות אמיתי, מוות כוזב ומוות מטאפורי, אלא שבעקבות כל מוות התרחשה תחייה

אם הופעה על במה היא אכן "הופעה חיה", הרי שביטלס מתו לראשונה כשחדלו להופיע בסוף שנת 1966. חייהם שלאחר מותם התחילו אפוא עם הפיכתם ללהקת-הקלטות.

זוהי גם תחייתם הווירטואלית הראשונה – דווקא האלבום האולפני (הלא-חי) הראשון שלהם משנת 1967 מציג הופעה-חיה בדיונית של להקה בדיונית Sgt. Pepper Lonely Hearts Club Band.

עטיפת אלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר" של הביטלס
עטיפת אלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר" של הביטלס

ההסתגרות באולפן והפסקת ההופעות הפכו את בריאן אפשטיין, האמרגן המיתולוגי של הביטלס, לבלתי רלוונטי בעיניי עצמו. יתכן שזו אחת הסיבות שדרדרו אותו למצב שבו מצא את מותו ממנת-יתר של ברביטורטים ואלכוהול. יוצא אפוא שמוות מטאפורי ותחייה וירטואלית גרמו למוות אמיתי.

ההסתגרות באולפן הפכה את אפשטיין, האמרגן המיתולוגי שלהם, ללא רלוונטי בעיניי עצמו, מה שאולי זירז את מותו ממנת-יתר של ברביטורטים ואלכוהול, כך שמוות מטאפורי ותחייה וירטואלית גרמו למוות אמיתי

מקרה המוות הראשון של אחד מחברי הלהקה היה דווקא מוות וירטואלי: ב-1969 החלו, כידוע, להתפשט שמועות שמקרטני נהרג בתאונת מכונית בנובמבר 1966 אך ממשיך לחיות באמצעות כפיל, שאינו רק בן-דמותו אלא גם מבורך בכישרונו וביכולותיו. ספק אם לביטלס היה חלק בהפצת האגדה, אך ככל הנראה תדלקו אותה ברמזים שצפנו בשיריהם ובעטיפות תקליטיהם.

הביטלס מתו כלהקה עוד לפני שהכריזו רשמית על פירוקם. שירם המאוחר ביותר, Because, הכלול באלבומם המאוחר ביותר – Abby Road, הוקלט באפריל 1969 והיווה את שירת הברבור האמתית של הלהקה.

לפיכך, Let It Be, שהופץ ב-1970 הינו האלבום הראשון שלאחר המוות, למרות שהוא כולל שירים מוקדמים יותר. מעמדו כ"תקליט פרידה" מוזר במקצת, מכיוון שהוא מסכם פרויקט שאמור היה לבשר על התחדשות תוך שיבה למקורות הרוק'נ'רול. הופעתם החיה, על הגג של בניין Apple לסיכומו של הפרויקט, התגלתה כתחייה כוזבת.

ג'ון לנון נרצח ב-1980 אך המשיך, בשנות התשעים, להשתתף בהקלטות הלהקה ששבקה חיים ב-1970. הכיצד? שאר חברי הלהקה צירפו את קולם לקולו המוקלט והקליטו שני שירים "חדשים" בהרכב מלא – "חופשי כציפור" ו"אהבה אמיתית".

במעשה זה לא רק רוחו של לנון עלתה אלינו מעולם המתים: הביטלס העלו באוב את עצמם. שני השירים נכללו בתקליטורי האנתולוגיה (1995-1997), החושפים, בין-השאר, גרסאות אלטרנטיביות של שירים קנוניים, ומעניקים לנו הצצה אל יקום בִּטלאי מקביל.

ג'ון לנון נרצח ב-1980 אך המשיך, בשנות התשעים, להשתתף בהקלטות הלהקה ששבקה חיים ב-1970. הכיצד? שאר חברי הלהקה צירפו את קולם לקולו המוקלט והקליטו שני שירים "חדשים" בהרכב מלא

ג'ורג' הריסון, גם הוא לא האריך ימים ונפטר עם פרוס האלף החדש. אך אל דאגה, גם הוא עוד ישוב, ואם לא לאולפן ההקלטות אזי לפחות לשולחן העריכה.

ב-2004 אנשי 'קרקס השמש' (Cirque du Soleil) הקנדיים פנו למנהל המוזיקלי לשעבר של הביטלס – ג'ורג' מרטין – בבקשה לספק להם שעה וחצי של "תפאורה-מוזיקלית" המושתתת על שירי הביטלס. אין מדובר על מחזור כפשוטו, אלא על הטלאה של חומרי סאונד שונים וזנוחים מתוך אוצר ההקלטות הקיים במטרה ליצור פס קול חדש.

ג'ורג' מרטין ובנו גיילס (Giles) נרתמו למלאכה ובתום שנתיים של עבודה, בשלהי 2006, יצא לאור התקליטור LOVE – פס הקול המלווה את המופע האקסטרווגנטי של קרקס השמש. המופע נערך בלאס וגאס – אותה נאת מדבר מתעתעת, התגשמות של פטה מורגאנה – היא אכן זירת התרחשות מתאימה למופע כזה, מה עוד שהוא נערך באולם המופעים של מלון "מיראז'".

ובזאת לא תמה השרשרת. לפני למעלה מעשור הסכימו הביטלס להפוך את עצמם למשחק מחשב וכך שדרגו את תחייתם הווירטואלית. בנוסף, הם הוציאו את עצמם לאור מחדש, כאשר כל פלאי הטכנולוגיה הדיגיטליים גויסו כדי להשמיע את הקלטות העבר של הביטלס כאילו הוקלטו זה עתה באולפנים של שנות האלפיים.

לפני למעלה מעשור הסכימו הביטלס להפוך עצמם למשחק מחשב וכך שדרגו את תחייתם הווירטואלית. בנוסף, הוציאו את עצמם לאור מחדש, כאשר כל פלאי הטכנולוגיה הדיגיטליים גויסו כדי להשמיע את הקלטות העבר

זהו ניסיון מוצלח לאחוז את החבל בשני הקצוות – לא לאבד את רוח ההקלטות המקוריות ובד בבד – לטעת אותן במציאות העכשווית, כלומר, להנכיח את העבר בהווה מבלי שיילווה לכך ניחוח נוסטלגי עבש. מעשה השחזור המתוחכם כולו, יש בו כדי לאשש את מעמדו הקנוני של הרפרטואר המקורי ולהסיר כל איום בדה-קנוניזציה או רה-קנוניזציה לנוכח כל הפעילות המצטברת מאז חתימת הקורפוס ב-1970.

פרופ' נפתלי וגנר הוא מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום המחקר העיקרי שלו הוא ניתוח מבני של המוסיקה המערבית הטונאלית, תוך דיון בסוגיות התיאורטיות הנלוות. ערק זמנית משדות המחקר הקלאסיים לטובת כמה הרפתקאות מחקריות בתחום המוסיקה הפופולרית. ספרו "הביטלס: שבע השנים הטובות" ראה אור בסוף שנות ה-90.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 694 מילים

60 שנה אחרי ש"סיפור הפרברים" הוקרן בקולנוע, מגשים סטיבן ספילברג חלום ישן: הפקת גרסה חדשה למחזמר הפופולרי זוכה האוסקר ● איך מטפלים מחדש בקלאסיקה אהובה כל כך? ומה עושים כדי לא ליפול לבורות גזעניים? ● עמנואל לוי שמע מהבמאי ויוצרי הסרט כיצד ערכו תחקיר נרחב כדי להגיע לתוצאה המדויקת - ואפילו הסבתות של השחקנים הוזעקו כדי לסייע

עוד 1,287 מילים

פסק דין דרד סקוט מ-1857 נחשב עד היום לאחת ההחלטות הגרועות בתולדות ביהמ"ש העליון האמריקאי - החלטה שהובילה, בסופו של דבר, למלחמת האזרחים ● כעת נראה שהעליון בדרך לעוד החלטה שתזעזע משמעותית את ארה"ב ● אם הרוב השמרני אכן יבטל את תקדים רו נגד וייד, תגובת הנגד עשויה להוביל לשינוי קיצוני בבית המשפט - ומי שעשויים להרוויח מכך הם דווקא הדמוקרטים

עוד 1,227 מילים

למקרה שפיספסת

השוואה בין ערים בפריפריה במדינות שהמטרופולינים שלהן הם היקרים בעולם מראה: הפריפריה הישראלית היא לא היקרה ביותר, אבל יקרה מאוד ● וזאת בעיה, כי השכר בכל המדינות הללו גבוה בהרבה מאשר בישראל ● ישראלים שחיים בחו"ל לא מבינים איך אפשר לחיות בארץ

עוד 3,149 מילים

קפיטליזם ואקו קפיטליזם – הרווח הכספי בכלכלה ידידותית לסביבה

האחריות התאגידית הפכה מובנית בניהול חברות כלכליות ומייצגת התנהלות אחראית של הארגון כלפי בעלי המניות, העובדים, הלקוחות והסביבה (ESG).

לצד מגמות חדשות של התנהלות ארגונית, לא ניתן להתעלם מהתגמול הכלכלי שיהיה לארגונים שיעסקו בנושאים סביבתיים-חברתיים באופן ישיר, בפן המוצרי-שירותי: טכנולוגיות ידידותיות לסביבה אינן נובעות כיום רק מאידיאולוגיה, אלא מתאחדות עם זיהוי הזדמנות עסקית.

האחריות התאגידית היום מובנית בניהול חברות כלכליות ומייצגת התנהלות אחראית של הארגון. גם טכנולוגיות ידידותיות לסביבה אינן נובעות כיום רק מאידיאולוגיה, אלא מתאחדות עם הזדמנות עסקית

לאורך ההיסטוריה, עסקים קמו ונוסדו מזיהוי הזדמנויות וצרכים והיכולת לעשות מכך הון. בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות הסביבתית, לעסקים בעלי ערך מוסף לחברה ולסביבה יש גם ערך כלכלי.

עתידנו הלא ברור בעולם שאנו מזיקים לו במו ידינו, הפך כבר מזמן להיות נחלת התודעה הבינלאומית הרחבה. הדורות העכשוויים של יזמים רבים מבינים, מרצונם או תחת אילוצים שונים, את התפיסה ההוליסטית של מרחב המציאות בה הם פועלים ומתאימים עצמם למציאות שהשתנתה.

אם תפיסה קפיטליסטית טהורה אפשרה למנהלי חברות לפעול בתפיסת תועלתנות גרידא, אין כעת די בפעולות למראית עין של גרין ווש. השוק החופשי משפיע על התפיסה הקפיטליסטית הטהורה ואומר: השוק מתגמל על תיקון עולם.

שנים רבות לפני המושגים האופנתיים של אחריות תאגידית, פעלו בעולם העסקי גם כמה חברות יוצאות דופן בהתנהלותן מתוך אמונה, תחושת שליחות אישית וחזון, כי בכוחן ליזום ולהקים עסק ריווחי וחדשני אשר יכול להיות מחולל שינוי רחב יותר. עסקים כגון אלו היו חדשנים, יחידים ופורצי דרך:

חברת לוז קמה בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת כדי להפיק חשמל מאנרגיה תרמו-סולארית.

סודה קלאב החלה את פעילותה בישראל ב-1991 עם שימוש בבקבוקי פלסטיק קשיח ומים מוגזים במכשיר שהפך ללהיט בינלאומי וחוסך שימוש בבקבוקים חד פעמיים. החברה צמחה מרעיון בנאלי למדי אולם השכילה לקדם אג׳נדה וחקיקה חברתית וסביבתית של מחזור בקבוקי הפלסטיק. משמעות המסר של סודה קלאב: חיסכון בחומרי גלם, פחות פלסטיק ופחות טביעת רגל פחמנית.

אם תפיסה קפיטליסטית טהורה אפשרה בעבר למנהלי חברות לפעול מתוך תועלתנות גרידא, אין כעת די בפעולות למראית עין של גרין ווש. השוק החופשי משפיע ומתגמל על תיקון עולם

האקו קפיטליזם הנוכחי קם לאור הבנת ההשלכות של המציאות הקיימת, חיפוש אחר אלטרנטיבות, וכך לעשות טוב בשילוב עם עשיית כסף – doing well while doing good.

פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים ניצול לבישול של מתאן משאריות מזון, צואת בע"ח ובני אדם, פתרונות לתעשיית הטקסטיל בצביעה, אשפרה או אריגים חדשניים, צמצום צריכת מים לתעשייה ולמזון ועוד – כולם משתייכים למגמה הזו.

בפריפריה הצפונית בישראל הוקם פודטק ענק של אראל מרגלית העוסק בחלופה לחלבון מן החי ופתרונות למזון בעולם כתחליף לזיהום קשה הנגרם בתעשיית המזון מן החי.

בעידוד ממשלתי ומתוך מודעות סביבתית גוברת אזרחים, עסקים וחקלאים מתקינים לוחות סולאריים ומייצרים תעשייה כלכלית שלמה סביב אנרגיות מתחדשות. והנה הגענו עד כאן בלי להזכיר את מהפכת הרכבים החשמליים המתחוללת מול עינינו ממש שתקטין את הזיהום בערים.

מיצגים פוליטיים וממשלתיים כמו כנס גלזגו הם חיזוקה של המגמה שתהפוך להיות הטריגר היזמי להקמת עסקים: אנו עומדים לראות יותר ויותר חברות אשר יקומו על פי תפיסה של תיקון עולם סביבתי וחברתי כבסיס שווה ערך של רווח כספי בתכנית העיסקית.

הסביבה העסקית ברבע השני של המאה ה-21 תתגמל עשיה למען הסביבה לצד התנהלות הוגנת: "סביבה, חברה ומשילות" (ESG) לצד "השקעות אחריות חברתית" (SRI). הגדלת הביקוש לחברות העוסקות בתחומי הסביבה יכולה להיות אחת ההשלכות המעשיות להחלטות ועידת האקלים בגלזגו כבר בטווח הקצר.

מיצגים ממשלתיים ככנס גלזגו יחזקו את הטריגר היזמי להקמת עסקים: יותר חברות יקומו עפ"י תפיסת תיקון עולם סביבתי וחברתי כבסיס שווה ערך של רווח כספי

מי שלא הפנימו זאת, מנגנוני השוק יזכירו להם באופן הכי נחרץ, שהם לא בוואקום אלא באקו סיסטם בו הם חייבים לחשוב על הכלל ולא רק על רווחיהם הפרטיים. המציאות מוכיחה שאפשר גם וגם. הסביבה העסקית ברבע השני של המאה ה-21 תתגמל עשייה למען הסביבה לצד התנהלות הוגנת.

דני עבודי הוא מנהל מרכז ק.מ.ה באורנים. הוא בוגר תכנית מנדל למנהיגות חינוכית במסגרתה חקר את נושא המצויינות כערך ופיתוח אישי כמנוף לשינוי חברתי. הקים וניהל את חברת ההייטק "שארפ מינד סולושנס" לפיתוח יכולות חשיבה. בהמשך פנה לחינוך, והקים מיזמים חינוכיים וטכנולוגיים לקידום החינוך הציבורי על בסיס מקומי. עבודי בוגר הפקולטה להנדסה, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר באבן יהודה, נשוי ואב לשניים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גדעון סער הימר נכון. עכשיו הוא משלם את המחיר

לפני שנה בדיוק הכריז גדעון סער כי הוא עוזב את הליכוד ומקים מפלגה חדשה ששמה לה למטרה להחליף את בנימין נתניהו בשלטון ● ההימור של סער הצליח: שני המנדטים שלקח סער מהליכוד הם שחסמו את נתניהו ומנעו ממנו להקים ממשלה ● אבל סער לא ממריא, להיפך ● מקורב לסער: "סער נתון בתוך מלכודת בין הימין והמרכז ואם הוא לא יחלץ ממנה, הוא יישאר על סף אחוז החסימה" ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מי ש״צופה בעיות קשות עם אלקין...״ שוכח שני דברים: הראשון זה את החוק הנורווגי, והשני הוא שהאופציה שלהם היא לעבוד בעבודה אמיתית שבחיים לא תתן לאגו שלהם עשירית מהחשיפה התקשורתית שיש להם הי... המשך קריאה

מי ש״צופה בעיות קשות עם אלקין…״ שוכח שני דברים: הראשון זה את החוק הנורווגי, והשני הוא שהאופציה שלהם היא לעבוד בעבודה אמיתית שבחיים לא תתן לאגו שלהם עשירית מהחשיפה התקשורתית שיש להם היום.

עוד 692 מילים ו-1 תגובות

העיר היקרה בעולם נראית בימים אלה כמו אתר בנייה ענק ● אפשר לשפר את חזות העיר באמצעות הצבת גדרות אסתטיות, אבל עיריית תל אביב חסה על חשבון הבנק של היזמים ● דיירים קשי יום, לעומת זאת, היא מחייבת בשיפוצים שעולים מאות אלפי שקלים

עוד 701 מילים ו-1 תגובות

בעקבות הביקורת על חקירתם באזהרה של שוטרי מג"ב שחיסלו בשבת מחבל בירושלים, טענו במח"ש כי "מדובר בנוהל קבוע ושגרתי" ● מח"ש אכן בודקת אירועים שבהם שוטרים פוגעים באזרחים מאז פסק דין חמדאן, אבל השוטרים לא תמיד נחקרים באזהרה ופרטי הנוהל אינם ברורים ● קצין משטרה בדימוס: "במח"ש ממציאים. אני לא מאמין שהנוהל הזה קיים" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,219 מילים

עובדת יצאה עם האחראי עליה. כשהיחסים הסתיימו, הוא דרש שתתפטר. ההנהלה אילצה אותה להמשיך לעבוד תחתיו

פרסום ראשון אחרי שעובדת קבלן סרבה לדייט שלישי עם הממונה עליה ברט"ג, הוא הודיע לה כי תצטרך לעזוב את עבודתה ● העובדת התלוננה לממונה על הטרדות ● ברט"ג חשבו שהוא ניצל סמכות לרעה, אך איפשרו לו להמשיך להיות אחראי על העובדת ● "לא ברור איך נתנו לו להמשיך כרגיל, הרגשתי שמטאטאים אותי מתחת לשטיח" ● רט"ג: "הנושא טופל באופן ענייני, השניים הסכימו להמשיך לעבוד יחד"

עוד 2,663 מילים

צוות מומחים קבע שילדים בני חצי שנה עד חמש יוכלו להתחסן באישור של ועדת חריגים

לאחר שלוש שנות עבודה וחצי הושלמה הקמתו של מכשול סביב רצועת עזה ● הוחלט לרשום הערה פיקודית לשני מנהלים בשירות הביטחון הכללי בשל מחדל העסקתו של עבריין מורשע בביתו של גנץ ● דיווח: מנדלבליט אמר בשיחות סגורות שנתניהו פעל למינוי נאמניו למשרות משפטיות בכירות, וסכנה נשקפה לדמוקרטיה ● אושר החוק לקביעת עונשי מינימום למחזיקים בנשק לא חוקי

עוד 52 עדכונים

קריאת השכמה לשופטי בית המשפט העליון

בתוך שלושה ימים הספיקו שופטי בג"ץ לקיים דיון ולהגיש פסק דין התומך בהחלטת הממשלה להשתמש בתקנות שעת חירום להפעלת איכוני שב"כ על מי שחשודים שנדבקו באומיקרון ● העובדה כי עוד באותו יום החליטו ראש הממשלה ושר הבריאות שאין בעצם צורך בכך, צריכה להבהיר לשופטים כי מוטב להם להפגין יותר ספקנות כלפי עמדת הממשלה - בכל התחומים ● פרשנות

עוד 880 מילים

קבוצה של 12 יהודים מברוקלין נסעו לביקור היסטורי בדמשק – עשרות שנים לאחר עזיבתם ● בריאיון לזמן ישראל אומר אחד המטיילים כי השלטון הסורי משקיע מאמצים לשימור האתרים היהודיים ● עיתונאי סורי אומר כי אל־אסד מקדם את ענף התיירות כדי לזרז את שיקום המדינה: "מנסים לשדר את המסר שהמשטר הסורי יותר טוב מהמורדים האסלאמים"

עוד 1,898 מילים

"במשך חודשים ארוכים הגעתי הביתה כל יום בוכה. הלכתי לטיפול פסיכולוגי כדי לנסות להתגבר על התחושות האלה"

תחקיר זמן ישראל "אני מרגישה כמו אחרי אונס, כמו בפוסט טראומה" ●  "עברתי אצלה כמה וכמה משפטי שדה. היא הייתה קוראת לי ומתחילה להטיח בי האשמות בלי לבדוק" ● עובדים ברכבת ישראל מספרים על מסכת ההתעמרויות שחוו מצידה של סמנכ"לית משאבי אנוש ורד פרוינד ● למרות דוח חמור שהוגש לדירקטוריון, ההנהלה ממשיכה לטייח את הטענות ● רכבת ישראל: "הוחלט ששופטת בדימוס תהווה כתובת עבור עובדים הרוצים להתלונן, ותוכל לבדוק כל תלונה שתגיע אליה"

עוד 3,271 מילים

האמריקאים משנים את הטון במו"מ מול איראן – ולא בגלל הלחץ מישראל

איראן השאירה את המעצמות בוינה חסרות מילים, תרתי משמע ● הציוצים של השליח הרוסי לשיחות פסקו בדיוק כשהונחו שני ניירות העמדה שהכינו האיראנים – לא מתחילים במו"מ עד שכל הסנקציות יוסרו – מה שהביא לשינוי הטון, גם של האמריקאים ● השבוע השני למו"מ ייפתח על רקע הפיצוץ בנתנז, שעשוי לסמל גם את עתיד השיחות ● פרשנות

עוד 714 מילים

אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק לחיבורם לחשמל של בתים שנבנו ללא היתר

משרד הביטחון: מדינות זרות יוכלו לרכוש מערכות סייבר ישראליות רק כדי למנוע טרור ופשעים חמורים ● ליברמן חתם על הצו לביטול מכסים על מוצרי חלב רכים ● הושלם תהליך הרישוי של מטוס ראשי המדינה ● באופן חריג הותר לבנט לחסן את בנו, אף שחלה בקורונה ● נתניהו ביקש להאריך את האבטחה המוצמדת לאשתו ולבניו ● עלה ל-21 מספרם של נשאי זן האומיקרון שאובחנו בארץ

עוד 41 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה