כאשר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין דיבר על היותו חייל בצבא השלום, ספק אם דמיין שיגיע יום ובו חיילת במדים ופלסטיני ממזרח ירושלים יישבו ברכבת הקלה בירושלים, ירקדו וידבבו יחדיו קטע מוזיקלי.

מה שאולי נשמע כמו חלום בלהות לימין הרדיקלי, הוא המציאות היומיומית שאפשר למצוא ביישומון טיקטוק. האם נוסחת הגשר לשלום בין רוסיה לאוקראינה נמצאת ביישומון סיני שהצליח לכבוש את הלב ואת הזמן של הצעירים ומשמש "אופיום להמונים" עם פילטרים ואפקטים?

מה שאולי נשמע כמו חלום בלהות לימין הרדיקלי, הוא מציאות יומיומית שאפשר למצוא ביישומון טיקטוק. האם נוסחת הגשר לשלום בין רוסיה לאוקראינה נמצאת שם?

מאז תחילת הלחימה באוקראינה, רשת טיקטוק משמשת ככלי נשק במלחמת התודעה ההדדית שהאוקראינים והרוסים מנהלים אחד כלפי השני ובמקביל, הפכה למקור חדשותי עבור צעירים רבים הצופים בפלישה של רוסיה לאוקראינה דרך הטלפונים שלהם.

חשבונות טיקטוק של אוקראינים משתפים את החוויות והסיפורים שלהם, מציגים הרס בנוף האורבני של אוקראינה וחיילים רוסים נלקחים בשבי ומושפלים. סרטונים אלו מופצים ברשת וזוכים למיליוני צפיות ותגובות.

@valerisssh

Putin, it could be your children???????????????? #ukraine #russiastopthewar

♬ Shevchenko_Meni odnakovo – жидогаличанин

מכיוון שחלק גדול מהתוכן בטיקטוק מגיע למשתמשים באמצעות האלגוריתם המשוכלל של הרשת, הלומד מה אנשים אוהבים ומגיש להם יותר מזה באופן אוטומטי, זה מגביר את אחריותו בתקופה של עימות. חלק גדול מהתוכן בטיקטוק מורכב מקליפים קצרים וערוכים היטב, ובמצב כזה, קשה מאוד להבדיל בין אמת לשקר.

כך, סרטון ישן של הילדה הפלסטינית Ahed Tamimi מנסה להשפיל חייל צה"ל, עבר אוקראיניזציה והוצג כסרטון מהחודש האחרון. הפלסטינית הפכה לאוקראינית והחייל הישראלי הוצג כרוסי, וכך נולד תוכן ויראלי שבינו לבין האמת אין הרבה.

בשנתיים האחרונות, טיקטוק משתלטת על רוב זמנם ומרצם של בני הנוער וממלאת תפקיד חשוב בחייהם. יש לה תפקיד משמעותי בגישה של צעירים למידע וחדשות, היא מאפשרת לצעירים לחלוק דעות וערכים, להתחיל שיחות ולבנות קשרים. מכיוון שאין ליישומון גבולות, תרתי משמע, הוא מאפשר לחבר בין גולשים ממקומות שונים. יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים.

מאז תחילת הלחימה באוקראינה, רשת טיקטוק משמשת ככלי נשק במלחמת התודעה ההדדית שהאוקראינים והרוסים מנהלים אחד כלפי השני ובמקביל, הפכה למקור חדשותי עבור צעירים רבים

הרוב המכריע של התוכן בטיקטוק אינו מזיק, אלא מרענן ומעורר אמפתיה. האפשרות שניתנת לכל אחד להצטרף לטרנדים, יושב על הפונקציות המוחיות הבסיסיות ביותר שתורמות ליצירת קשרים חברתיים: אוקסיטוצין, דופמין וקורטיזול. כך, כמו האזנה או יצירת מוזיקה, טיקטוק מאפשר לכל אחד לפתוח את המצלמה, ולהיפגש עם חבר, אשר כמאמר השיר: "דומה לך וקצת אחר".

הקהל ברשת משמש כיוצר תוכן וגם כצרכן. אנשים יוצרים תכנים אומנותיים, חדשותיים ומוזיקליים, משתתפים במערכונים, מדבבים נאומים או יוצרים דואטים – ובדרך זאת ניתן במה למי שבדרך כלל לא נשמע. מבעד לחזות של כיף, אופנה והומור – טיקטוק מייצרת תרבות שלמה סביב נושאים פוליטיים חיוביים כמו מלחמה בגזענות, שוויון הזדמנויות או סוגיות פמיניסטיות.

האם טיקטוק יעשה לאנושות את מה שהאומנות והמוזיקה עשו בעבר, ויצליח לחבר בין אנשים זרים, בין תרבויות ואפילו בין אויבים? דבר אחד ברור, הפוטנציאל של טיקטוק לעצב מחדש את העתיד, לבנות גשר ולייצר הבנה ואמפתיה בין עמים שונים, הוא עצום.

האם טיקטוק יעשה לאנושות את מה שהאומנות והמוזיקה עשו בעבר, ויצליח לחבר בין זרים, בין תרבויות ואפילו בין אויבים? דבר אחד ברור, הפוטנציאל של טיקטוק לעצב מחדש את העתיד – עצום

אלגוריתם פתוח, חכם וגמיש, שמאפשר לחשוף צעירים לרעיונות חדשים, ומלמד אותם להקשיב לדעות של אנשים מתרבויות שונות, ואף ליצור יחד איתם בשיתוף פעולה תכנים חדשים, הוא החומר ממנו עשוי שלום.

נועם פורר הוא סמנכ"ל ניו מדיה וחדשנות בבן חורין אלכסנדרוביץ - אסטרטגיה, תקשורת וניהול משברים. מומחה בניהול מוניטין רשת, ניהול משברי דיגיטל ו- WEBINT, ניהל פעילות דיגיטל לעשרות ארגונים, אישי ציבור ופוליטיקאים, והוביל מספר קמפיינים מובילים. מאמין ביצירת חוויות דיגיטל ייחודיות המבוססות על חשיבה אסטרטגית, תובנות ייחודיות ורעיונות גדולים, תוך הסתכלות עד רמת הפיקסל והגולש (צילום: ענבל מרמרי)

התקיפה האיראנית הנרחבת על ישראל הינה אירוע חסר תקדים, שאין להקל ראש בחומרתו. מדובר בעימות ישיר איראני-ישראלי ראשון מסוגו, במהלכו שוגרו לעבר שני אתרים עיקריים בישראל, בסיסים של חיל האוויר, מעל ל-300 פריטי חימוש שונים. אירוע שעלול היה לגרום לאבדות ונזק רב.

סיכול הכוונות האיראניות, הישג מרשים בפני עצמו, איננו מפחית מעוצמת האתגר שהונח לפתחן של ישראל, ארה"ב ולמעשה האזור כולו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

איש אחד נסע לבית ספר נודע בסקוטלנד לעבור קורס יקר ויוקרתי למדריכי קיאקים.

ביום של מבחן ההסמכה הים היה סוער במיוחד. הקבוצה התאספה על החוף, והאיש בדק את הציוד בקפידה, הוסיף חבלים ומצופים, חילק מחדש את חניכיו לזוגות, בדק את תקינות מכשירי הקשר, ועוד כהנה וכהנה, כל אות ותו כפי שלמד בקורס המפרך.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב