כאשר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין דיבר על היותו חייל בצבא השלום, ספק אם דמיין שיגיע יום ובו חיילת במדים ופלסטיני ממזרח ירושלים יישבו ברכבת הקלה בירושלים, ירקדו וידבבו יחדיו קטע מוזיקלי.

מה שאולי נשמע כמו חלום בלהות לימין הרדיקלי, הוא המציאות היומיומית שאפשר למצוא ביישומון טיקטוק. האם נוסחת הגשר לשלום בין רוסיה לאוקראינה נמצאת ביישומון סיני שהצליח לכבוש את הלב ואת הזמן של הצעירים ומשמש "אופיום להמונים" עם פילטרים ואפקטים?

מה שאולי נשמע כמו חלום בלהות לימין הרדיקלי, הוא מציאות יומיומית שאפשר למצוא ביישומון טיקטוק. האם נוסחת הגשר לשלום בין רוסיה לאוקראינה נמצאת שם?

מאז תחילת הלחימה באוקראינה, רשת טיקטוק משמשת ככלי נשק במלחמת התודעה ההדדית שהאוקראינים והרוסים מנהלים אחד כלפי השני ובמקביל, הפכה למקור חדשותי עבור צעירים רבים הצופים בפלישה של רוסיה לאוקראינה דרך הטלפונים שלהם.

חשבונות טיקטוק של אוקראינים משתפים את החוויות והסיפורים שלהם, מציגים הרס בנוף האורבני של אוקראינה וחיילים רוסים נלקחים בשבי ומושפלים. סרטונים אלו מופצים ברשת וזוכים למיליוני צפיות ותגובות.

@valerisssh

Putin, it could be your children???????????????? #ukraine #russiastopthewar

♬ Shevchenko_Meni odnakovo – гой

מכיוון שחלק גדול מהתוכן בטיקטוק מגיע למשתמשים באמצעות האלגוריתם המשוכלל של הרשת, הלומד מה אנשים אוהבים ומגיש להם יותר מזה באופן אוטומטי, זה מגביר את אחריותו בתקופה של עימות. חלק גדול מהתוכן בטיקטוק מורכב מקליפים קצרים וערוכים היטב, ובמצב כזה, קשה מאוד להבדיל בין אמת לשקר.

כך, סרטון ישן של הילדה הפלסטינית Ahed Tamimi מנסה להשפיל חייל צה"ל, עבר אוקראיניזציה והוצג כסרטון מהחודש האחרון. הפלסטינית הפכה לאוקראינית והחייל הישראלי הוצג כרוסי, וכך נולד תוכן ויראלי שבינו לבין האמת אין הרבה.

בשנתיים האחרונות, טיקטוק משתלטת על רוב זמנם ומרצם של בני הנוער וממלאת תפקיד חשוב בחייהם. יש לה תפקיד משמעותי בגישה של צעירים למידע וחדשות, היא מאפשרת לצעירים לחלוק דעות וערכים, להתחיל שיחות ולבנות קשרים. מכיוון שאין ליישומון גבולות, תרתי משמע, הוא מאפשר לחבר בין גולשים ממקומות שונים. יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים.

מאז תחילת הלחימה באוקראינה, רשת טיקטוק משמשת ככלי נשק במלחמת התודעה ההדדית שהאוקראינים והרוסים מנהלים אחד כלפי השני ובמקביל, הפכה למקור חדשותי עבור צעירים רבים

הרוב המכריע של התוכן בטיקטוק אינו מזיק, אלא מרענן ומעורר אמפתיה. האפשרות שניתנת לכל אחד להצטרף לטרנדים, יושב על הפונקציות המוחיות הבסיסיות ביותר שתורמות ליצירת קשרים חברתיים: אוקסיטוצין, דופמין וקורטיזול. כך, כמו האזנה או יצירת מוזיקה, טיקטוק מאפשר לכל אחד לפתוח את המצלמה, ולהיפגש עם חבר, אשר כמאמר השיר: "דומה לך וקצת אחר".

הקהל ברשת משמש כיוצר תוכן וגם כצרכן. אנשים יוצרים תכנים אומנותיים, חדשותיים ומוזיקליים, משתתפים במערכונים, מדבבים נאומים או יוצרים דואטים – ובדרך זאת ניתן במה למי שבדרך כלל לא נשמע. מבעד לחזות של כיף, אופנה והומור – טיקטוק מייצרת תרבות שלמה סביב נושאים פוליטיים חיוביים כמו מלחמה בגזענות, שוויון הזדמנויות או סוגיות פמיניסטיות.

האם טיקטוק יעשה לאנושות את מה שהאומנות והמוזיקה עשו בעבר, ויצליח לחבר בין אנשים זרים, בין תרבויות ואפילו בין אויבים? דבר אחד ברור, הפוטנציאל של טיקטוק לעצב מחדש את העתיד, לבנות גשר ולייצר הבנה ואמפתיה בין עמים שונים, הוא עצום.

האם טיקטוק יעשה לאנושות את מה שהאומנות והמוזיקה עשו בעבר, ויצליח לחבר בין זרים, בין תרבויות ואפילו בין אויבים? דבר אחד ברור, הפוטנציאל של טיקטוק לעצב מחדש את העתיד – עצום

אלגוריתם פתוח, חכם וגמיש, שמאפשר לחשוף צעירים לרעיונות חדשים, ומלמד אותם להקשיב לדעות של אנשים מתרבויות שונות, ואף ליצור יחד איתם בשיתוף פעולה תכנים חדשים, הוא החומר ממנו עשוי שלום.

נועם פורר הוא סמנכ"ל ניו מדיה וחדשנות בבן חורין אלכסנדרוביץ - אסטרטגיה, תקשורת וניהול משברים. מומחה בניהול מוניטין רשת, ניהול משברי דיגיטל ו- WEBINT, ניהל פעילות דיגיטל לעשרות ארגונים, אישי ציבור ופוליטיקאים, והוביל מספר קמפיינים מובילים. מאמין ביצירת חוויות דיגיטל ייחודיות המבוססות על חשיבה אסטרטגית, תובנות ייחודיות ורעיונות גדולים, תוך הסתכלות עד רמת הפיקסל והגולש (צילום: ענבל מרמרי)

כל כך קשה לענות בימינו לשאלה הכי פשוטה "מה שלומך". כמו כולם, אני עונה: כמו כולם, מה כבר אפשר לומר בנסיבות הללו, אישית אני בסדר, אוי, וכו'. אבל באמת, מה שלומי? איך אני מרגישה?

ובכן, מכירים את הרגע הזה, כשמועדים ומבינים שאין במה להיאחז? שבריר שנייה עד הנחיתה על הקרקע, שמרגיש כמו נצח אבל מצליח להכיל אלף מחשבות ודאגות? כמה המכה תהיה קשה? האם אשבור יד, אף, משקפיים? האם אצליח לקום בכוחות עצמי? אם לא, מי יראה אותי במצוקתי, מי יעזור לי? זהו רגע מפחיד, זמן קפוא ומאיים. כך אני מרגישה.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

העולם כמרקחה, כך קבע (על פי אגדה אורבנית) עורך עיתון "דבר" בכותרת הראשית, כשהעולם נקלע למצב קטסטרופלי בו נדמה היה שהעולם על סף תהום. זה קרה בדיוק השבוע לפני מאה שנים. וזה שב וקורה בימים אלה בעולם המיטלטל במאבקי כוח – רוסיה ואוקראינה, ארה"ב וסין, ואנחנו – כן, המדינה שמספקת יותר מעשר כותרת מדי יום במערך הטרלול שבו מתנהל הדרג המבצע – הממשלה.

ממשלה אשר בעיצומה של מלחמה וגם לפניה, קיבלה וממשיכה לקבל החלטות שיש בהן כדי לסכן את ביטחונה של המדינה. המלצות הביניים של ועדת החקירה בנושא הצוללות, למשל, קבעו שהעומד בראש המדינה נקט בצעדים שיש בהם כדי לפגוע בביטחון.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

יש הרבה מאוד סיבות מקצועיות טובות להדחה של בנימין נתניהו, היא היתה צריכה להתרחש כבר מזמן. אבל באיזו מדינה נורמלית צריך בכלל סיבה מיוחדת להדיח ראש ממשלה, שאחראי למחדל נורא שהביא לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל?

ישובים ומוצבים שלמים נכבשו, אלף ומאתיים איש נרצחו, נאנסו, נשחטו ונשרפו, מעל מאתיים וחמישים איש נחטפו, ומי שעמד בראש הממשלה שאמורה הייתה למנוע את האסון הזה נאחז בכיסא ביהירות ובזלזול, ועורך סיכולים ממוקדים לכל מי שעלול להצביע על אחריותו האישית.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.