מי מעוניין בהסלמה בעורף? רצף הפיגועים בבאר שבע, חדרה, בני ברק ותל אביב, בנוסף למחאה בשיח ג'ראח לקראת הכרעה משפטית בעניין בתי המריבה, מעמיד את הדרג המדיני מול מבחן הישרדות קשה, ואת מערכת הביטחון מול השאלה: מה הוא התרחיש המסכן את יציבות הסכמי אברהם?

מי מעוניין בהסלמה בעורף? רצף הפיגועים בנוסף למחאה בשיח ג'ראח מעמיד את הדרג המדיני מול מבחן הישרדות קשה, ואת מערכת הביטחון מול השאלה: מה התרחיש המסכן את יציבות הסכמי אברהם?

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

על פי הערכות, אף ארגון פלסטיני או תנועה פוליטית-דתית-לאומית בישראל לא עומדת מאחורי הפיגועים. זאת אף שהממשלה הכריזה על הקמת חמישה ישובים בנגב, כתגובה לחוסר המשילות ביישובים הערבים המוכרים והבלתי מוכרים באזור מצד אחד, וכמחווה לימין שמימין, פירעון הלוואת ההכרה בשלושה ישובים ערבים וחוק החשמל המתוקן מצד שני.

עם זאת, ראשי הביטחון מאמינים, מתוך היכרות מעמיקה עם הלך הרוח בחברה הערבית בישראל ובמזרח ירושלים – בעקבות המצב הסוציו-אקונומי הנמוך, גל האלימות, מצוקת הדיור ויוקר המחיה, הסתת גורמי ימין, בתי המריבה בשיח ג'ראח והגבלות לקראת הרמדאן – שזהו העיתוי הנכון להתעוררות תאים קיצוניים בהשראת דאע"ש לצאת לפגוע באוכלוסיה האזרחית. 

החשש בקרב גורמי הביטחון הוא אובדן המשילות בערים הגדולות, בהן החיכוך בין עובדים, פקידים ותושבים ערבים ויהודים הוא מסביב לשעון. כל חיכוך נורמטיבי כמו תאונת דרכים, סכסוך כספי, ויכוח מילולי וכדומה עלול להפוך לאירוע טרגי, כי היד קלה על ההדק, והרוב היהודי נמצא בתודעה שהוא תחת מתקפה בכל מקום וזמן.

אז איך עוצרים את גל הפיגועים? ההחלטה של הדרג המדיני על גיוס כוחות מילואים נוספים למשמר הגבול היא סוג של הפגנת נוכחות לא מספקת, כי המציאות החדשה שונה ומשונה. המדינה צריכה להתמודד עם פיגועי ירי של יחידים שאינם משתייכים לאף ארגון מסורתי, אלא לאב רוחני אינטראקטיבי ברשת החברתית. הפצת קטעים מסוימים מכל סרטוני פיגועי הירי היא מעין חומר הסברה והסתה, בה האזרח או השוטר "הגיבור" סוגר את הסצנה האחרונה.

המציאות החדשה שונה ומשונה. המדינה צריכה להתמודד עם פיגועי ירי של יחידים שאינם משתייכים לאף ארגון מסורתי, אלא לאב רוחני אינטראקטיבי ברשת החברתית

לכן יש להפעיל שיקול דעת הסברתי (להבחין בין שמירה על חופש העבודה התקשורתית לבין החשש להסתה, נקמה ועידוד) לצד מתן הקלות נוספות בכניסת המתפללים המוסלמים לאל אקצא ומניעת עליית גורמי ימין קיצוני לשם. אלו צעדים הכרחיים לשמירה על היציבות לפרק זמן ארוך.

בו זמנית, היעדר אסטרטגיה ביטחונית למיגור הכהניזם וניסיונות הפגיעה בערבים מוסיף שמן למדורה. מאז היום הראשון לפיגוע בבאר שבע לא התקיים דיון אחד בנושא הנחיות שלום הציבור, כיצד להתמודד עם מעשי חבלה, כיצד לשמור על מרקם היחסים בין ערבים ליהודים, סיורים באתרי בנייה ואזורי תעשיה בהם מועסקים עובדים ערבים וכדומה. במקביל, דווח על קריסת אתר האינטרנט להוצאת רישיונות לאחזקת נשק כתוצאה מגידול במספר הנרשמים.

הבהלה לאקדח: זינוק של פי 3 בבקשות לרישיון נשק מאז הפיגוע בבאר שבע pic.twitter.com/UGA0U0tTlK

— ynet עדכוני (@ynetalerts) March 24, 2022

גל הפיגועים הנוכחי הוא עוד סבב נוסף או דור ההמשך לאירועי שומר החומות והסבבים שלפניו, ואיתו גם הדיווחים החוזרים על "זינוק של יותר מ-5000 אחוז בבקשות לרישיון נשק" (ידיעה מ-2015).

ובמערכת הפוליטית-ביטחונית מתעלמים מתמרורי האזהרה. לא צריך הרבה תירוצים כדי שהאזרחים יצאו לפגוע באזרחים אחרים, ולמעשה שיטת הפיגועים החדשה "עובדת היטב", כהגדרת המפגעים.

במערכת הפוליטית-ביטחונית מתעלמים מתמרורי האזהרה. לא צריך הרבה תירוצים כדי שהאזרחים יצאו לפגוע באזרחים אחרים, ולמעשה שיטת הפיגועים החדשה "עובדת היטב", כהגדרת המפגעים

מאמצי הביטחון בגזרה הפנימית, כולל במזרח ירושלים, הם פתרון לטווח הקצר במטרה לשמור על נאורות המדינה מול חושך בנות בריתה. אך התלות בדרג המדיני לא תאפשר לגורמי אכיפת החוק לעשות מעבר לנדרש ברמה המיידית. כלומר לא יאספו נשקים בלתי חוקיים ולא יפעלו נגד גורמי הפשיעה המאורגנת. אולי כי ידם של אותם גורמים כבדה על ההדק בעתות חירום לאומי.

בהא שחאדה הוא קריין חדשות בערבית במכאן, עורך תוכן ותסריטאי.

"גדולה אמת שאפילו מתוך השקר אמת ניכרת" (ש"י עגנון)

בחודש העשירי לשנת 2023, בשנת 76 לקיומה של מדינת ישראל, ארע בה דבר נורא. בבוקר שבת חג שמחת תורה, פרצו גדודי אויב את גדר גבולה של המדינה, דהרו אל יישוביה, ובמשך כל אותו היום הרגו, רצחו וטבחו בתושבי ישראל – נשים ילדים גברים וטף: בתים על יושביהם הועלו באש, משפחות שלמות- הורים וילדיהם נטבחו למוות. למעלה מ-1,200 איש נספו במהלכו של יום נורא זה, למעלה מ-240 אנשים, ובהם חיילות וחיילים, נערות ונערים, נשים, גברים, ילדים, פעוט ותינוק נחטפו אל מעבר לגבול. שבועיים לאחר מאורע הדמים יצאה מדינת ישראל למלחמה בשטח האויב. בחלוף שנה מהמאורע, מעל מאה איש נותרו עדיין חטופים בידי האויב.

איריס שמואלי היא משפטנית ועורכת דין ישראלית, העוסקת בנושאים כלכליים, חוקתיים ומנהליים. היא שירתה משך שנים כפרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), והועסקה כתובעת בעבירות צווארון לבן. היא מכהנת כיום כחברת הועד המנהל של התנועה לאיכות השלטון, ומתנדבת במערך עוטף עצורים לעצורי המחאה. המציאות החברתית והפוליטית ושינוי האווירה ברחוב הישראלי בשנים האחרונות, הוציאו אותה ואת כתיבתה אל הרחוב.

המאבק שמנהל שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, איננו המאבק הראשון שלו נגד היועצים המשפטיים לממשלה ונגד שופטי ביהמ"ש העליון.

מיום שקרעי נבחר לכנסת ב-2019 זו שאיפתו הגדולה ביותר. ביולי 2020, כשהיה עדיין ח"כ ירוק שטרם חלם להיות שר בממשלה, קיימתי אתו ראיון מקיף ל"ישראל היום". במהלך הריאיון שאלתי אותו על בסיס מה הוא טען שהיועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אביחי מנדלבליט (שכיהן בתפקיד מ-2016-2022), שם לו למטרה להדיח את ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו. וזאת לנוכח העובדה שנתניהו הוא זה שמינה את מנדלבליט להיות מזכיר הממשלה שלו ולאחר מכן ליועמ"ש.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.