מי מעוניין בהסלמה בעורף? רצף הפיגועים בבאר שבע, חדרה, בני ברק ותל אביב, בנוסף למחאה בשיח ג'ראח לקראת הכרעה משפטית בעניין בתי המריבה, מעמיד את הדרג המדיני מול מבחן הישרדות קשה, ואת מערכת הביטחון מול השאלה: מה הוא התרחיש המסכן את יציבות הסכמי אברהם?

מי מעוניין בהסלמה בעורף? רצף הפיגועים בנוסף למחאה בשיח ג'ראח מעמיד את הדרג המדיני מול מבחן הישרדות קשה, ואת מערכת הביטחון מול השאלה: מה התרחיש המסכן את יציבות הסכמי אברהם?

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

על פי הערכות, אף ארגון פלסטיני או תנועה פוליטית-דתית-לאומית בישראל לא עומדת מאחורי הפיגועים. זאת אף שהממשלה הכריזה על הקמת חמישה ישובים בנגב, כתגובה לחוסר המשילות ביישובים הערבים המוכרים והבלתי מוכרים באזור מצד אחד, וכמחווה לימין שמימין, פירעון הלוואת ההכרה בשלושה ישובים ערבים וחוק החשמל המתוקן מצד שני.

עם זאת, ראשי הביטחון מאמינים, מתוך היכרות מעמיקה עם הלך הרוח בחברה הערבית בישראל ובמזרח ירושלים – בעקבות המצב הסוציו-אקונומי הנמוך, גל האלימות, מצוקת הדיור ויוקר המחיה, הסתת גורמי ימין, בתי המריבה בשיח ג'ראח והגבלות לקראת הרמדאן – שזהו העיתוי הנכון להתעוררות תאים קיצוניים בהשראת דאע"ש לצאת לפגוע באוכלוסיה האזרחית. 

החשש בקרב גורמי הביטחון הוא אובדן המשילות בערים הגדולות, בהן החיכוך בין עובדים, פקידים ותושבים ערבים ויהודים הוא מסביב לשעון. כל חיכוך נורמטיבי כמו תאונת דרכים, סכסוך כספי, ויכוח מילולי וכדומה עלול להפוך לאירוע טרגי, כי היד קלה על ההדק, והרוב היהודי נמצא בתודעה שהוא תחת מתקפה בכל מקום וזמן.

אז איך עוצרים את גל הפיגועים? ההחלטה של הדרג המדיני על גיוס כוחות מילואים נוספים למשמר הגבול היא סוג של הפגנת נוכחות לא מספקת, כי המציאות החדשה שונה ומשונה. המדינה צריכה להתמודד עם פיגועי ירי של יחידים שאינם משתייכים לאף ארגון מסורתי, אלא לאב רוחני אינטראקטיבי ברשת החברתית. הפצת קטעים מסוימים מכל סרטוני פיגועי הירי היא מעין חומר הסברה והסתה, בה האזרח או השוטר "הגיבור" סוגר את הסצנה האחרונה.

המציאות החדשה שונה ומשונה. המדינה צריכה להתמודד עם פיגועי ירי של יחידים שאינם משתייכים לאף ארגון מסורתי, אלא לאב רוחני אינטראקטיבי ברשת החברתית

לכן יש להפעיל שיקול דעת הסברתי (להבחין בין שמירה על חופש העבודה התקשורתית לבין החשש להסתה, נקמה ועידוד) לצד מתן הקלות נוספות בכניסת המתפללים המוסלמים לאל אקצא ומניעת עליית גורמי ימין קיצוני לשם. אלו צעדים הכרחיים לשמירה על היציבות לפרק זמן ארוך.

בו זמנית, היעדר אסטרטגיה ביטחונית למיגור הכהניזם וניסיונות הפגיעה בערבים מוסיף שמן למדורה. מאז היום הראשון לפיגוע בבאר שבע לא התקיים דיון אחד בנושא הנחיות שלום הציבור, כיצד להתמודד עם מעשי חבלה, כיצד לשמור על מרקם היחסים בין ערבים ליהודים, סיורים באתרי בנייה ואזורי תעשיה בהם מועסקים עובדים ערבים וכדומה. במקביל, דווח על קריסת אתר האינטרנט להוצאת רישיונות לאחזקת נשק כתוצאה מגידול במספר הנרשמים.

הבהלה לאקדח: זינוק של פי 3 בבקשות לרישיון נשק מאז הפיגוע בבאר שבע pic.twitter.com/UGA0U0tTlK

— ynet עדכוני (@ynetalerts) March 24, 2022

גל הפיגועים הנוכחי הוא עוד סבב נוסף או דור ההמשך לאירועי שומר החומות והסבבים שלפניו, ואיתו גם הדיווחים החוזרים על "זינוק של יותר מ-5000 אחוז בבקשות לרישיון נשק" (ידיעה מ-2015).

ובמערכת הפוליטית-ביטחונית מתעלמים מתמרורי האזהרה. לא צריך הרבה תירוצים כדי שהאזרחים יצאו לפגוע באזרחים אחרים, ולמעשה שיטת הפיגועים החדשה "עובדת היטב", כהגדרת המפגעים.

במערכת הפוליטית-ביטחונית מתעלמים מתמרורי האזהרה. לא צריך הרבה תירוצים כדי שהאזרחים יצאו לפגוע באזרחים אחרים, ולמעשה שיטת הפיגועים החדשה "עובדת היטב", כהגדרת המפגעים

מאמצי הביטחון בגזרה הפנימית, כולל במזרח ירושלים, הם פתרון לטווח הקצר במטרה לשמור על נאורות המדינה מול חושך בנות בריתה. אך התלות בדרג המדיני לא תאפשר לגורמי אכיפת החוק לעשות מעבר לנדרש ברמה המיידית. כלומר לא יאספו נשקים בלתי חוקיים ולא יפעלו נגד גורמי הפשיעה המאורגנת. אולי כי ידם של אותם גורמים כבדה על ההדק בעתות חירום לאומי.

בהא שחאדה הוא קריין חדשות בערבית במכאן, עורך תוכן ותסריטאי.

כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.

אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.

לא מדובר עוד רק בצדק חברתי או בזכויות מיעוטים – שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. מדינה שבה יסודות הדמוקרטיה נמצאים במבחן, מדינה המתמודדת עם אתגרים כלכליים, חברתיים ופוליטיים מורכבים – לא יכולה להרשות לעצמה להותיר מחוץ למעגל הכלכלי חמישית מהאוכלוסייה.

בתהליכים שעוברת המדינה, האוכלוסייה הערבית די שקופה ונדחקת אל השוליים. לזה יש ביטוי כלכלי משמעותי – אובדן של מיליארדי שקלים לכלכלה של המדינה.

חוסאם אבו בכר הוא מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.