מי מעוניין בהסלמה בעורף? רצף הפיגועים בבאר שבע, חדרה, בני ברק ותל אביב, בנוסף למחאה בשיח ג'ראח לקראת הכרעה משפטית בעניין בתי המריבה, מעמיד את הדרג המדיני מול מבחן הישרדות קשה, ואת מערכת הביטחון מול השאלה: מה הוא התרחיש המסכן את יציבות הסכמי אברהם?
מי מעוניין בהסלמה בעורף? רצף הפיגועים בנוסף למחאה בשיח ג'ראח מעמיד את הדרג המדיני מול מבחן הישרדות קשה, ואת מערכת הביטחון מול השאלה: מה התרחיש המסכן את יציבות הסכמי אברהם?
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
על פי הערכות, אף ארגון פלסטיני או תנועה פוליטית-דתית-לאומית בישראל לא עומדת מאחורי הפיגועים. זאת אף שהממשלה הכריזה על הקמת חמישה ישובים בנגב, כתגובה לחוסר המשילות ביישובים הערבים המוכרים והבלתי מוכרים באזור מצד אחד, וכמחווה לימין שמימין, פירעון הלוואת ההכרה בשלושה ישובים ערבים וחוק החשמל המתוקן מצד שני.
עם זאת, ראשי הביטחון מאמינים, מתוך היכרות מעמיקה עם הלך הרוח בחברה הערבית בישראל ובמזרח ירושלים – בעקבות המצב הסוציו-אקונומי הנמוך, גל האלימות, מצוקת הדיור ויוקר המחיה, הסתת גורמי ימין, בתי המריבה בשיח ג'ראח והגבלות לקראת הרמדאן – שזהו העיתוי הנכון להתעוררות תאים קיצוניים בהשראת דאע"ש לצאת לפגוע באוכלוסיה האזרחית.
החשש בקרב גורמי הביטחון הוא אובדן המשילות בערים הגדולות, בהן החיכוך בין עובדים, פקידים ותושבים ערבים ויהודים הוא מסביב לשעון. כל חיכוך נורמטיבי כמו תאונת דרכים, סכסוך כספי, ויכוח מילולי וכדומה עלול להפוך לאירוע טרגי, כי היד קלה על ההדק, והרוב היהודי נמצא בתודעה שהוא תחת מתקפה בכל מקום וזמן.
אז איך עוצרים את גל הפיגועים? ההחלטה של הדרג המדיני על גיוס כוחות מילואים נוספים למשמר הגבול היא סוג של הפגנת נוכחות לא מספקת, כי המציאות החדשה שונה ומשונה. המדינה צריכה להתמודד עם פיגועי ירי של יחידים שאינם משתייכים לאף ארגון מסורתי, אלא לאב רוחני אינטראקטיבי ברשת החברתית. הפצת קטעים מסוימים מכל סרטוני פיגועי הירי היא מעין חומר הסברה והסתה, בה האזרח או השוטר "הגיבור" סוגר את הסצנה האחרונה.
המציאות החדשה שונה ומשונה. המדינה צריכה להתמודד עם פיגועי ירי של יחידים שאינם משתייכים לאף ארגון מסורתי, אלא לאב רוחני אינטראקטיבי ברשת החברתית
לכן יש להפעיל שיקול דעת הסברתי (להבחין בין שמירה על חופש העבודה התקשורתית לבין החשש להסתה, נקמה ועידוד) לצד מתן הקלות נוספות בכניסת המתפללים המוסלמים לאל אקצא ומניעת עליית גורמי ימין קיצוני לשם. אלו צעדים הכרחיים לשמירה על היציבות לפרק זמן ארוך.
בו זמנית, היעדר אסטרטגיה ביטחונית למיגור הכהניזם וניסיונות הפגיעה בערבים מוסיף שמן למדורה. מאז היום הראשון לפיגוע בבאר שבע לא התקיים דיון אחד בנושא הנחיות שלום הציבור, כיצד להתמודד עם מעשי חבלה, כיצד לשמור על מרקם היחסים בין ערבים ליהודים, סיורים באתרי בנייה ואזורי תעשיה בהם מועסקים עובדים ערבים וכדומה. במקביל, דווח על קריסת אתר האינטרנט להוצאת רישיונות לאחזקת נשק כתוצאה מגידול במספר הנרשמים.
הבהלה לאקדח: זינוק של פי 3 בבקשות לרישיון נשק מאז הפיגוע בבאר שבע pic.twitter.com/UGA0U0tTlK
— ynet עדכוני (@ynetalerts) March 24, 2022
גל הפיגועים הנוכחי הוא עוד סבב נוסף או דור ההמשך לאירועי שומר החומות והסבבים שלפניו, ואיתו גם הדיווחים החוזרים על "זינוק של יותר מ-5000 אחוז בבקשות לרישיון נשק" (ידיעה מ-2015).
ובמערכת הפוליטית-ביטחונית מתעלמים מתמרורי האזהרה. לא צריך הרבה תירוצים כדי שהאזרחים יצאו לפגוע באזרחים אחרים, ולמעשה שיטת הפיגועים החדשה "עובדת היטב", כהגדרת המפגעים.
במערכת הפוליטית-ביטחונית מתעלמים מתמרורי האזהרה. לא צריך הרבה תירוצים כדי שהאזרחים יצאו לפגוע באזרחים אחרים, ולמעשה שיטת הפיגועים החדשה "עובדת היטב", כהגדרת המפגעים
מאמצי הביטחון בגזרה הפנימית, כולל במזרח ירושלים, הם פתרון לטווח הקצר במטרה לשמור על נאורות המדינה מול חושך בנות בריתה. אך התלות בדרג המדיני לא תאפשר לגורמי אכיפת החוק לעשות מעבר לנדרש ברמה המיידית. כלומר לא יאספו נשקים בלתי חוקיים ולא יפעלו נגד גורמי הפשיעה המאורגנת. אולי כי ידם של אותם גורמים כבדה על ההדק בעתות חירום לאומי.
בהא שחאדה הוא קריין חדשות בערבית במכאן, עורך תוכן ותסריטאי.
הכותרות הראשיות עכשיו
לאחר ליל הסדר, שרה נתניהו העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה בה היא עומדת לצד בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כששניהם אוחזים בתמונה לא גדולה עליה מוצגים פניהם של 133 החטופים בעזה.
את אותה תמונה העלה לעמוד הטוויטר ראש הממשלה נתניהו, מה שחשף את הפוטושופ חסר העכבות בו השתמשו בתמונה ש"כיכבה" בעמוד האינסטגרם של שרה. הצופה הממוצע ב"תצלום" שהעלתה "רעיית ראש הממשלה הגברת נתניהו", כפי שהיא רוצה שתקראו לה, עלול לחשוב ששרה נתניהו היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטת רייכמן ולא אישה בעשור השביעי לחייה.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם