JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שני שרי פנים הורו לאזרח את קהילת העבריים - אך 135 מהם עדיין מאוימים בגירוש | זמן ישראל
ילדים מקהילת העבריים בדימונה (צילום: קרן פרימן/פלאש90)
קרן פרימן/פלאש90

שני שרי פנים הורו לאזרח את קהילת העבריים - אך 135 מהם עדיין מאוימים בגירוש

שר הפנים לשעבר אברהם פורז חתם על תצהיר כי ב-2003 הורה לתת תושבות קבע לכל חברי קהילת העבריים ● גם שר הפנים לשעבר גדעון סער אישר לזמן ישראל כי ב-2014 הורה לתת מעמד לבני הקהילה ששרתו בצה"ל ובני משפחותיהם ● אלא שלפני שנה ניתנו צווי גירוש לעשרות מהם והמדינה עדיין מנסה לגרשם ● רשות האוכלוסין: "פורז סותר דברים שאמר בכנסת, סער מעולם לא נתן הוראה כזו"

שר הפנים לשעבר אברהם פורז הגיש לבית המשפט תצהיר שבו הוא מגבה את טענת העבריים מדימונה כי חסרי המעמד מביניהם היו צריכים לקבל אזרחות ישראלית כבר מזמן.

גם מטעמו של שר המשפטים גדעון סער, לשעבר שר הפנים, נמסר לזמן ישראל כי הוא הורה להסדיר את מעמדם של בני הקהילה ששרתו בצה"ל ושל קרובי משפחותיהם.

לפני שנה הוצאו צווי גירוש ל-51 בני קהילת העבריים. בתגובה לכך הקהילה ביקשה וקיבלה צו מניעה וכרגע הסוגיה נדונה בבית הדין לעררים לענייני הגירה. בסך הכל יש 135 מקרב קהילת העבריים בדימונה הנחשבים חסרי מעמד ולכן הם נמצאים בסיכון לגירוש.

מקצתם של אלה שקיבלו את הצווים נכנסו לישראל כתיירים ונשארו במדינה באופן בלתי חוקי מרגע שפגה אשרת השהייה שלהם. מתוך חסרי המעמד, 90 הם דור שני שגדלו בארץ וכמה עשרות מהם קטינים. חלקם לא זכאים לאזרחות אמריקאית או ויתרו עליה, כך שהם חסרי מדינה ולמעשה אין להם לאן ללכת.

מתוך כרזת הקמפיין נגד גירוש קהילת העבריים
מתוך כרזת הקמפיין נגד גירוש קהילת העבריים

פורז כיהן כשר הפנים בין השנים 2004-2003 ובתצהיר לבית הדין לעררים בבאר שבע הוא כותב כך:

"במסגרת תפקידי פעלתי להסדרת מעמדם של חברי קהילת העבריים שהתגוררו בארץ לנוכח השתקעותה רבת השנים של קהילת העבריים כאן, תמיכתם בישראל, נאמנות חבריה למדינה ורצונם לשרת בצה"ל.

"לאחר דיונים וישיבות במשרד הפנים ואף יחד עם מנהיגי הקהילה דאז החלטתי ביום 26.7.03 ליתן רשיון קבע לכלל חברי קהילת העבריים בישראל, לרבות ילדיהם הקטינים ששהו עמם. נתתי הוראה מפורשת לראש מנהל האוכלוסין דאז, מה הרצל גדז', לפעול ליישום ההחלטה, אציין כי לא ערכתי כל אבחנה בין חברי הקהילה ששהו ברשיון ישיבה כלשהו באותה עת לבין כאלה שנעדרו רשיון כזה.

"בהמשך להחלטתי, הונפקו תעודות הזהות של תושבי קבע לחברי קהילת העבריים בין השנים 2004-2003. ביום 27.8.03 נכחתי יחד עם שגריר ארצות הברית דאז בטקס החגיגי שנערך בכפר הקהילה בדימונה במהלכו חולקו תעודות הזהות הראשונות לחברי הקהילה.

"נודע לי מראשי קהילת העבריים ובאת כוחם, כי ישנם עשרות מחברי הקהילה אשר משום מה 'נפלו בין הכסאות' ולא נכללו ברשימה של מקבלי התעודות בשנת 2004. לחלקם נולדו מאז ילדים בישראל שנותרו מחוסרי מעמד וחלקם אף נעדרי אזרחות כלשהי".

ח"כ ושר הפנים לשעבר אברהם פורז (צילום: Flash90)
ח"כ ושר הפנים לשעבר אברהם פורז (צילום: Flash90)

קשה להבין מדוע הוראתו של פורז לא בוצעה במלואה. בשיחה עם זמן ישראל אומר שר הפנים לשעבר כי "הבעיה נפתרה ב-90% ונשארו כאלה שאולי לא הגישו את הבקשה בזמן. זה לא משנה ולא מצדיק להתחיל להתנכל להם עכשיו – צריך לפתור גם את הבעיה שלהם. אני חושב שעושים להם עוול, זו קבוצה שתורמת למדינה".

חיים בפחד

ב-2014 החליט גם שר הפנים גדעון סער כי תושבי קבע מבני הקהילה יוכלו לקבל אזרחות אם יוותרו על אזרחותם האמריקאית, ואלה שהשלימו שירות צבאי היו זכאים להגיש את הבקשה בלי לוותר על הדרכון האמריקאי, אם יש להם כזה.

מאז סער התחלפו כמה שרי פנים, ובקהילה מתקשים להבין את הסירוב העיקש של רשות האוכלוסין למלא אחר הוראות השרים מ-2003 ו-2014.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה, כי פורז סותר דברים שאמר בעבר בכנסת, לפיהם התכוון רק לשדרג מעמד לאלה שהחזיקו בתושבות ארעית. באשר לסער, טוענים ברשות כי הוא מעולם לא נתן הוראה להסדיר מעמד לחברי הקהילה ואם היא קיימת הם מוזמנים להציג אותה (תגובת הרשות המלאה בהמשך).

ברשות האוכלוסין טוענים שפורז סותר דברים שאמר בעבר בכנסת. באשר לסער, טוענים ברשות כי הוא מעולם לא נתן הוראה להסדיר מעמד לחברי הקהילה ואם היא קיימת הם מוזמנים להציג אותה

אלא שדוברו של סער אישר לזמן ישראל כי שר הפנים לשעבר "החליט ונתן הוראה לתת מעמד לבני משפחה של משרתים בצה"ל וזה התבצע". כאמור, ההחלטה של שני שרי הפנים לא התבצעה במלואה וחלקם נותרו ללא מענה.

שר המשפטים גדעון סער בוועדת החוקה של הכנסת, 20 באוקטובר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
שר המשפטים גדעון סער בוועדת החוקה של הכנסת, 20 באוקטובר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

במהלך השנה האחרונה החלו פקחי רשות האוכלוסין וההגירה לנסות לאתר את חברי הקהילה שקיבלו את הצווים כדי לגרשם.

"הגיעו לדימונה וחיפשו בבתי עסק של הקהילה, רדפו אחרי ילדים כדי להתחיל באכיפה, להכניס אותם לרכב הסוואנה הלבנה ולהעביר אותם לנמל התעופה", אומר אשריאל מור, שמייצג את הקהילה בקמפיין שהם מנהלים להסדרת המעמד.

"פקחי רשות ההגירה הגיעו לדימונה וחיפשו בבתי עסק של הקהילה, רדפו אחרי ילדים כדי להתחיל באכיפה, להכניס אותם לרכב הסוואנה הלבנה ולהעביר אותם לנמל התעופה"

לאחר הגעת הפקחים נציגי הקהילה ביקשו מבית המשפט להוציא צווי מניעה והדיון הבא צפוי להיערך לאחר החג. רשות האוכלוסין ביקשה לדון בכל מקרה לגופו, אך נציגי הקהילה התנגדו שכן הדיון הפרטני יעלה הון עתק, ועלול לגרור את ההליכים במשך שנים.

מור הוסיף כי "הפקחים ממשיכים להגיע למרות צווי המניעה, עושים פטרולים ליד הקהילה ומבקשים מחבריה להזדהות בפתאומיות ברחוב. הם מחפשים את מי לקחת. כל הקהילה חיה בפחד, לא יודעים מה יהיה מחר, הם פועלים בצורה כזו שלא משנה מה, בסוף הם רוצים לגרש אנשים. הם פועלים למרות צו המניעה וזה לא חוקי".

החיילים הראשונים מקרב קהילת העבריים בדימונה, ב-2010 (צילום: Jorge Novominsky/Flash90)
החיילים הראשונים מקרב קהילת העבריים בדימונה, ב-2010 (צילום: Jorge Novominsky/Flash90)

"הבנו שאין עם מי לדבר"

באוגוסט 2020 נציגי הקהילה פגשו את ראש מנהל האוכלוסין יואל ליפוביצקי וצוותו והעבירו אליהם את הרשימה של חסרי המעמד. לטענת מור, אנשי המנהל הביעו נכונות להסדיר את מעמדם אך בסופו של דבר כמה עשרות מהם קיבלו את צווי הגירוש, כאמור.

מור חושב שברשות האוכלוסין וההגירה פעלו שלא בתום לב. "שיקרו לנו בפרצוף עם מניפולציה. הם ביקשו רשימה וטענו שרצו לבוא לקראתנו אבל אחר כך טענו שאותם אנשים לא עומדים בקריטריון ולכן מגרשים אותם.

"אלא שיש החלטות של השרים סער ופורז והסדרי שעה לתת מעמד לילדים של כביכול שוהים בלתי חוקיים ומעבר לזה אין להם מדינות מוצא. אז אמרו, 'נתן להם דרכוני מעבר ונשגר למדינות המוצא, כך התחלנו את המאבק לפני שנה.

אשריאל מור (צילום: באדיבות המצולם)
אשריאל מור (צילום: באדיבות המצולם)

"הבנו שיש פה מזימה, נוכלות ורמאות. מדובר באנשים שנמצאים פה הרבה שנים והטענה שהם לא חלק מהקהילה או נכנסו לפה בשלוש-ארבע השנים האחרונות היא עורבא פרח. הרי הם עצמם טוענים במכתב הגירוש שהאנשים שבגינם הוצאו צווים היו רשומים בבקשות שהגשנו להסדרת מעמדם ב-2015.

"פנינו לבית המשפט אחרי שהבנו שאין עם מי לדבר ברשות האוכלוסין. רוצים לגרש כהי עור מהמדינה כי כביכול הם לא מתאימים למרקם החברתי פה. השאלה היא למה לא הוציאו לפועל את ההחלטה מ-2003?".

קהילת העבריים החלה להגיע לארץ ב-1969, בעקבות בן קרטר המנוח ששינה את שמו לבן-עמי בן ישראל. לפי אמונתו, העבריים הם צאצאי בני ישראל ולכן היה עליה לעזוב את ארה"ב ולעלות לארץ.

כך קרה שהם הגיעו תחילה לקיבוץ מעברות ולבסוף לדימונה. שם הם פיתחו חיי קהילה שמבוססת בין היתר על תזונה טבעונית, רפואה הוליסטית ו"סטנדרטים מוסריים גבוהים, ששואפים להגשים גישה הוליסטית לחיים המבוססת על צדק – יישום חוקי אלוהי הבריאה", לפי אתר הקהילה.

לפי התיאור של מור, האיום בגירוש הביא לכך שרבים מחברי הקהילה חוששים להסתובב לבד מחוץ לבית:

"אנשים חיים בפחד לא הגיוני או סביר. ילדים לא יכולים לשחק בחוץ יותר מכמה מטרים מהבית, הורים הפסיקו לצאת לבד לקניות, חלק עם בעיות רפואיות מלחץ של האיום בעקירה אחרי עשרות שנים בארץ.

"אנשים חיים בפחד לא הגיוני. ילדים לא יכולים להתרחק מהבית, הורים הפסיקו לצאת לבד לקניות, חלקם עם בעיות רפואיות מלחץ של האיום בעקירה אחרי עשרות שנים בארץ"

"אם עלית בגיל 15 או 20 אתה פה כבר כמה עשורים ולא מכיר את המקום שאליו רוצים לגרש אותך אליו, אז הם בסטרס וזה משפיע בריאותית. ילדים מתקשים להתרכז בלימודים".

שרת הפנים איילת שקד בוועידה השנתית של הג'רוזלם פוסט בירושלים, 12 באוקטובר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שרת הפנים איילת שקד בוועידה השנתית של הג'רוזלם פוסט בירושלים, 12 באוקטובר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מור מתקשה להבין את ההתגייסות לטובת הפליטים מאוקראינה, בשעה שאת בני הקהילה שלו רוצים לגרש מכאן אחרי כמה עשורים, מה גם שחלקם הגדול הוכיחו את תרומתם למדינה, בין השאר בשירות צבאי:

"פתאום יש אפשרות להסדיר מעמד לפליטים מאוקראינה. אני בעד המשפט שאומר 'ואהבתם את הגר', רק שאני לא מבין איפה הנדיבות באה לביטוי במקרה של 135 בני אדם שאי אפשר למצוא פתרון עבורם חוץ מגירוש.

"פתאום יש אפשרות להסדיר מעמד לפליטים מאוקראינה. אני בעד המשפט שאומר 'ואהבתם את הגר', רק שאני לא מבין איפה הנדיבות באה לביטוי במקרה של 135 בני אדם שאי אפשר למצוא פתרון עבורם חוץ מגירוש"

"באותו זמן, השרה שקד כן תאפשר ל-20 אלף פליטים להישאר כאן ועוד כמה אלפים שיוכלו להיכנס והם חוגגים על הדבר הזה, כביכול איזה נדיבים ונאורים אנחנו ובינתיים מגרשים אנשים ש-50 שנה תורמים למדינה".

קהילת העבריים מדימונה (צילום: עיריית דימונה)
קהילת העבריים מדימונה (צילום: עיריית דימונה)

תגובות

משרת הפנים איילת שקד לא התקבלה תגובה.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "רשות האוכלוסין אינה פועלת מיוזמתה להסדרת מעמד של זרים בישראל. כל זר הטוען כי מגיע לו מעמד בישראל מוזמן להגיש בקשה לפי הנוהל לפיו הוא גורס כי מגיע לו מעמד.

"תצהיר שר הפנים לשעבר סותר במפורש את דבריו בדיון בכנסת, בו הוא טען כי מדובר בשדרוג מעמד בלבד ורק לאלו שמחזיקים רישיון מסוג א5 של תושבות ארעית. חברי הקבוצה הזו אינם מחזיקים כל רישיון או אשרה בישראל.

"לעניין שר הפנים לשעבר גדעון סער, הוא מעולם לא נתן הוראה כזו, ככל שיש כזו מוזמנים הפונים להציגה. השר לשעבר פורז בשנת 2003 נתן החלטה לשדרג את מעמדם של אלו שהחזיקו במעמד א/5 תושבות ארעית, וגם לגבי החלטה זו יש קריטריונים פרטניים שקבוצה זו אינה עומדת בהם.

"החלטת השר משנת 2003 אינה חלה עליהם, לכל אחד יש נסיבות פרטניות. חלקם נכנסו בשנות ה90', חלקם נכנסו בתחילת שנות ה-2000, וחלקם אף בשנים 2007 ו-2011.

"לא ברור איך נטען כי אותה החלטה של השר פורז משנת 2003 חלה עליהם, כאשר כל אחד נכנס לישראל בתקופה שונה. כמו כן הקהילה מעולם לא כללה אותם ברשימות אשר העבירה למשרד הפנים בשנת 1999 (מועד קבלת הרישיון הארעי) ובשנת 2003 (מועד קבלת רישיון הרבע), ונזכרה רק בשנת 2014\2015 לטעון כי אותם אמריקאים הינם חברי קהילתם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,384 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 14 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

בניסיון להתמודד עם רחפני הנפץ, צה"ל הצטייד ב־158 אלף מטרים רבועים של רשתות מגן

הצבא הודיע שהוא פועל לרכוש עוד 188 מטרים רבועים של רשתות ● ארבעה פצועים, בהם אחד במצב אנוש, מפגיעה של רחפן נפץ של חזבאללה בראש הנקרה ● צה"ל הודיע שנכשלו ניסיונות לשגר טילי קרקע–אוויר זעירים לעבר כלי טיס של הצבא בדרום לבנון ● בוושינגטון החל הסבב השלישי של השיחות בין ישראל ללבנון ● שר החוץ של ארצות הברית: טראמפ דן עם נשיא סין לגבי איראן

לכל העדכונים עוד 47 עדכונים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים
אמיר בן-דוד

מאפגניסטן לירושלים - פרק שני במסע משפחתי

בדצמבר 1928 הגיע סבא שלי, ראובן בצלאל זצ"ל, יחד עם הוריו, לירושלים. היה זה בסופו של מסע תלאות שנמשך קרוב לחודשיים. המסע החל בעיר הראת שבאפגניסטן ועבר דרך ערי איראן, עיראק וסוריה. על המסע עצמו אפשר לקרוא בפוסט "מאפגניסטן לירושלים דרך איראן, סיפורו של מסע משפחתי". 

כל מסע נמדד גם ברגע שבו מגיעים ליעד.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,085 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

למקרה שפיספסת

אחיו החילוני של הרבי מלובביץ' יוצא לאור

בסוף השבוע האחרון, ב-8 במאי (ובתאריך העברי: י"ג באייר), ציינו חסידי חב"ד 74 שנים למותו של ישראל אריה לייב שניאורסון – דמות שכמעט אינה מוכרת לציבור הרחב.

ככל שמעמיקים בסיפור חייו, קשה לא לחוש כי מדובר באחת הדמויות החריגות, המרתקות והטרגיות ביותר שצמחו מתוך משפחת הדמות הרבנית אולי המוכרת ביותר בדור האחרון, מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'. 

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מאמר מעניין. ישנן עובדות הלוקות בחסר לרבות- בכל מה שנוגע לקשר של אחיו של הרבי מליובאוויטש אליו ואל חסידות חבד, המאמר לוקה בחסר עד מאוד. מצרפת כאן קישור לערך שלו בתוך חבדפדיה. ממליצה לכל... המשך קריאה

מאמר מעניין. ישנן עובדות הלוקות בחסר לרבות- בכל מה שנוגע לקשר של אחיו של הרבי מליובאוויטש אליו ואל חסידות חבד, המאמר לוקה בחסר עד מאוד. מצרפת כאן קישור לערך שלו בתוך חבדפדיה. ממליצה לכל הקוראים לעיין שם ולגלות אדם עצום ומיוחד עד מאוד!

https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F

כנראה שעבודת המחקר של הכותב החצוף היתה חלקית. הרבי מעולם לא הסתיר וממילא גם חסידיו את הקורות את אחיו. ודרך אגב היה להם עוד אח אותו הכותב לא הזכיר אפילו ברמז. הרבי דיבר על אחיו והוד בקרב... המשך קריאה

כנראה שעבודת המחקר של הכותב החצוף היתה חלקית. הרבי מעולם לא הסתיר וממילא גם חסידיו את הקורות את אחיו. ודרך אגב היה להם עוד אח אותו הכותב לא הזכיר אפילו ברמז. הרבי דיבר על אחיו והוד בקרב חסידי חב"ד לקרוא לילדים בשמו ולעלות לציונו בצפת ואם הכותב יתעניין הוא יגלה עוד הרבה דברים מעניינים שאף אחד לא מסתיר

לפוסט המלא עוד 741 מילים ו-5 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים

מבקר מטעם בלפור

עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג את הליכוד, את הממשלה ואת נתניהו בשורת הליכים רגישים, עשוי להתמנות למבקר המדינה ● אם ייבחר, הוא עלול להיכנס לתפקיד כשהוא כבול להסדר ניגוד עניינים רחב־היקף ● מי שאמור לבקר את מוקדי הכוח עלול להיות מנוע מלעסוק בחלק ניכר מהם ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 796 מילים ו-2 תגובות

איראן מתנהלת ללא "מבוגר אחראי" מתפקד

מאז שנפגע בטהרן, מוג'תבא חמינאי לא נראה בציבור, אבל משמרות המהפכה מתאמצים לשדר שהוא עדיין שולט ● הדיווחים על פגישות ללא תמונות נועדו לייצר רציפות שלטונית וצבאית ● אלא שהניסוחים הזהירים והוויכוחים בצמרת מרמזים על משטר שפועל בשם מנהיג שלא ברור עד כמה הוא מתפקד ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 706 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.