JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שגריר ישראל היוצא בגרמניה: "בישראל לא מבינים את חשיבות השיח כאמצעי להפגנת כבוד כלפי האחר" | זמן ישראל
ריאיון עם שגריר ישראל היוצא בגרמניה

"בישראל לא מבינים את חשיבות השיח כאמצעי להפגנת כבוד כלפי האחר"

מהמלחמה באוקראינה, דרך הגרעין האיראני ועד לעליית האנטישמיות בגרמניה: ג'רמי יששכרוף, שגריר ישראל היוצא בגרמניה, מסכם ארבע שנים דרמטיות ומסביר למה סירב לדבר עם מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ומה דעתו על המלחמה הקרה החדשה ● "בעידן שאחרי המלחמה, אנשים התביישו להיות אנטישמים, אבל אם תגרד את פני השטח, תגלה שהיא צפה ועולה"

שגריר ישראל היוצא בגרמניה ג'רמי יששכרוף, ברלין, יולי 2019 (צילום: AP Photo/Michael Sohn)
AP Photo/Michael Sohn
שגריר ישראל היוצא בגרמניה ג'רמי יששכרוף, ברלין, יולי 2019

ג'רמי יששכרוף, שגרירה היוצא של ישראל בגרמניה, מוצא כמה יתרונות וכמה חסרונות בעובדה שבילה את ילדותו בלונדון. מצד אחד, כתלמיד, גלוחי ראש נהגו להכות אותו ולכנותו "יהודי מלוכלך".

מצד שני, הוא למד לנהל שיחות ארוכות ומתורבתות עם חבריו לכיתה – ערבים ופלסטינים – שלמדו איתו בבית הספר לכלכלה של לונדון. החוויות הללו הכשירו אותו לשירות הדיפלומטי, הוא הבין שיש אנשים שאפשר לדבר איתם – ויש כאלה שלא.

יששכרוף בן ה־67 מסכם בימים אלה 40 שנות פעילות בשירות החוץ הישראלי. לאחרונה הוא עזב את גרמניה, בה שירת כשגריר מאז מאי 2017. ארבע השנים האלה היו הדרמטיות ביותר בתולדות גרמניה מאז מלחמת העולם השנייה: התחלף קנצלר, הימין הקיצוני בגרמניה התחזק, המגפה שהכתה בעולם הקפיאה פרויקטים משותפים – ועתה, המלחמה באוקראינה מאיימת לפצל את אירופה.

תקופת כהונתו של יששכרוף הייתה יוצאת דופן. בעקבות הקורונה הוא מיעט לקיים פגישות, הופעות ציבוריות וחגיגות רשמיות במשך כשנתיים. האיש, שנתפס בעיני רבים כדיפלומט בכל רמ"ח אבריו, זכה במהלך כהונתו גם לשבחים וגם לסיקור שלילי משום שנמנע מביקורת פומבית על המדיניות הגרמנית והעדיף לנהל שיחות מאחורי הקלעים – גם בנושאים טעונים כמו עמדת גרמניה כלפי איראן או ההצבעות שלה באו"ם.

שגריר ישראל היוצא בגרמניה ג'רמי יששכרוף (צילום: טובי אקלסרוד)
ג'רמי יששכרוף (צילום: טובי אקלסרוד)

בריאיון ל־JTA התייחס השגריר לקשר המיוחד של גרמניה עם ישראל, לעסקת הגרעין עם איראן ועל המציאות החדשה באירופה.

התפרסמת בזכות הקשרים שלך עם עמיתיך הערבים. איך זה התחיל?
"יש משהו בחיים באנגליה, בקשרים שאתה יוצר עם אחרים, בשיחות שאתה מנהל, בהקשבה שלך לאחרים. האפשרות הזאת לנהל שיחות סובלניות ולהחליף דעות… זה לא תמיד קיים במזרח התיכון וגם לא בישראל. במפגשים שלי עם ערבים ועם פלסטינים בשנות ה־70, כשלמדנו יחד באוניברסיטה, כולנו הקשבנו ודיברנו והסכמנו שלא להסכים.

"בישראל תמיד היה קשה הרבה יותר לנהל שיח מהסוג הזה, גם בין הישראלים לבין עצמם. זה תמיד היה הרבה יותר טעון רגשית. בשנות ה־80 מוניתי לתפקיד הראשון שלי במשרד החוץ, הייתי עורך דין, נמניתי על היועצים המשפטיים בזמן המשא ומתן עם מצרים על כמה מהסכמי הנורמליזציה.

בשנות ה־80, עוד לפני שהיה לנו הסכם שלום עם ירדן, הייתי חבר בצוות שדן עם הירדנים בחלוקת המים בנחל הירמוך. ישבנו עם הירדנים על שקי חול, פשוטו כמשמעו"

"בשנות ה־80, עוד לפני שהיה לנו הסכם שלום עם ירדן, הייתי חבר בצוות שדן עם הירדנים בחלוקת המים בנחל הירמוך. ישבנו עם הירדנים על שקי חול, פשוטו כמשמעו.

מבט על נחל הירמוך. צומת גבולות בין ישראל, ירדן וסוריה (צילום: Matanya Tausig/Flash 90)
מבט על נחל הירמוך. צומת גבולות בין ישראל, ירדן וסוריה (צילום: Matanya Tausig/Flash 90)

"לפעמים אנשים לא מבינים את חשיבות השיח כאמצעי להפגנת כבוד כלפי הצד האחר. להקשיב, ולא רק לדבר, לכבד את הזמן שלהם ואת הדעות שלהם. אחמד אבו אל־רייט הפך עם השנים לעמית קרוב ועכשיו הוא המזכיר הכללי של הליגה הערבית.

"לאורך כל הקריירה שלי היה לי חשוב ליצור קשרים ומערכות יחסים כאלה. ברגע שאתה מבסס אמינות, זה מיתרגם גם לדברים המשפיעים במישרין על קשרים בין מדינות. זה תחילתו של אמון, ותחילתו של אמון היא תחילתו של קשר יציב".

בכל מה שקשור לשיח, הקו האדום שלך הוא המפלגה הימנית הקיצונית "אלטרנטיבה לגרמניה".
"העמדה שלי כלפי מפלגת 'אלטרנטיבה לגרמניה' הייתה ברורה מלכתחילה: לא הייתה לי שום כוונה ליצור איתם קשר כזה או אחר. בעידן שאחרי המלחמה, אנשים התביישו להיות אנטישמים, אבל אם תגרד את פני השטח, תגלה שהיא צפה ועולה.

"ייתכן בהחלט שהמפלגה העירה את האנטישמיות מהתרדמת שלה. כשאנשים שומעים הצהרות ממנהיגיה, כמו למשל שאנדרטת השואה היא 'אנדרטת הבושה', או שהתקופה הנאצית הייתה רק 'לשלשת ציפורים' בתולדות גרמניה: מבחינתי, אם למישהו יש איזושהי נוסטלגיה לימי השלטון הנאצי, אז אני לא מעוניין בשום קשר. נקודה".

עצרת של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה לקראת הבחירות המחוזיות במדינת סקסוניה, בבאוצן, גרמניה, 15 באוגוסט 2019 (צילום: איי-פי/מרקוס שרייבר)
עצרת של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", באוצן, גרמניה, 15 באוגוסט 2019 (צילום: איי-פי/מרקוס שרייבר)

חווית תקופה של שינויים. עכשיו יש מלחמה באירופה. אולי גרמניה הייתה אופטימית מדי?
"אירופה וגרמניה, שאליהן הגעתי בשנת 2017, שונות מאוד מאלו שאני עוזב כעת. הייתי סטודנט בימי המלחמה הקרה ואני שומע כעת הדים רבים מאותם ימים – המתח הזה בין מזרח למערב שאנחנו עדים לו שוב. זה מעציב מאוד, המשבר הזה.

"הוא מעלה הרבה סיבות לבחינה עצמית מדוקדקת בגרמניה. הם הרגישו שסיימו עם המלחמה הקרה, שחוו את נפילתן של ברית המועצות ושל חומת ברלין ושתם העידן ההוא. והנה, עכשיו הם שוב נגררים אחורה אל המציאות ההיא".

"הייתי סטודנט בימי המלחמה הקרה ואני שומע כעת הדים רבים מאותם ימים – המתח הזה בין מזרח למערב שאנחנו עדים לו שוב. זה מעציב מאוד, המשבר הזה"

אתה אופטימי?
"אני מסרב להאמין שפרוץ המלחמה הוא גם קץ הדיפלומטיה. זה בהחלט משבר ואין ספק שיש הדים חדשים לסכסוך הישן. אבל, אני חושב שבסופו של דבר הדיפלומטיה תעזור לנו למצוא את המסגרת הפוליטית. קשה להיות אופטימי. מצד שני, החלופה היחידה היא הסלמת האלימות ומוות".

בעקבות המלחמה, גרמניה מתכננת להגדיל את התקציב הצבאי. צריך לדאוג?
"גרמניה פיתחה לאחר המלחמה זהות מאוד לא מיליטריסטית. גם הממשל הנוכחי הוא עדיין חלק מהדור ההוא שרצה להרחיק את עצמו מהעבר. זה לא צעד קל עבור הגרמנים עצמם. מן הסתם שכשגריר ישראל וכיהודי אני לא בהכרח רואה את זה כניסיון של גרמניה לחזור ולהיות מיליטריסטית.

מפגינים התומכים באוקראינה מוחים ליד שגרירות רוסיה בברלין, 22 בפברואר 2022 (צילום: Markus Schreiber, AP)
מפגינים התומכים באוקראינה מוחים ליד שגרירות רוסיה בברלין, 22 בפברואר 2022 (צילום: Markus Schreiber, AP)

"מדובר בגרמניה אחרת, גרמניה שהבינה פתאום שהיא צריכה להיות מוכנה הרבה יותר, מסוגלת להגן ולהפגין כושר הרתעה, לפתח כוח צבאי הגנתי באופיו אך כזה שמקרין עוצמה. היא קרובה היום יותר לנרטיב הישראלי ולכן השלום הופך לכורח המציאות.

"מדובר בגרמניה אחרת, גרמניה שהבינה פתאום שהיא צריכה להיות מוכנה הרבה יותר, מסוגלת להגן ולהפגין כושר הרתעה, לפתח כוח צבאי הגנתי באופיו אך כזה שמקרין עוצמה"

"גרמניה לא עמדה בדורות האחרונים מול האתגרים הניצבים בפניה כעת. אפשר לחוש את זה היטב בדאגה הציבורית: זה כבר לא סכסוך נידח באפגניסטן, זה הגיע לשכונה שלהם, לאירופה. אתה נכנס לסופרמרקט השכונתי ואין שמן או קמח וגם לא יוד. נדמה שאיזה אסימון נופל כעת אצל רבים".

מה העמדה הגרמנית בנושא איראן גרעינית?
"גרמניה וישראל מסכימות בכל מה שקשור למטרה האולטימטיבית, אך יכולות להתנצח סביב השאלה איך למנוע מאיראן את היכולת לפתח נשק גרעיני. זה נושא שנידון ארוכות בפגישה האחרונה של שרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק עם ראש הממשלה נפתלי בנט.

"השיחות נמשכות כל העת בכל הדרגים. זה לא סכסוך ישראלי–גרמני. בהרבה מאוד נושאים אין כמעט הבדל בין העמדה הגרמנית לישראלית. הסוגיה האיראנית מדאיגה אותי לא בגלל גרמניה אלא בגלל איראן".

כור גרעיני ליד איספהן באיראן ב-2005. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
כור גרעיני ליד איספהן, איראן 2005 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

לגרמניה ולישראל יש תוכניות של חילופי נוער וסטודנטים מתוך כוונה לחבר בין המדינות. עד כמה חיוניות התוכניות הללו בימינו?
"בשנים הראשונות בגרמניה ראיתי סטודנטים ישראלים וגרמנים נפגשים ומשוחחים. חזיתי בבעירה הספונטנית של חברות מתפרצת. שמעתי את השפה הייחודית שמתפתחת ביניהם. גם אלה וגם אלה יודעים שהם יושבים על היסטוריה מורכבת מאוד.

"בני הנוער בתוכניות המשותפות לנים זה בביתו של זה ובין האזרחים הגרמנים יש גם כאלה שהם ילדי מהגרים מרקע מוסלמי או ערבי. הם נוסעים לישראל ומגלים אותה ואז הם חוזרים הביתה נפעמים.

"הילדים האלה כבר לא יחזרו לגרמניה וייתנו במה לאנטישמיות. הם מגלים שישראל ושהעם היהודי לא מסתכמים אך ורק בשואה. הם מגלים שקיימת מציאות שונה לחלוטין"

"לכן, מבחינתי, מדובר בהצלחה כבירה מכל הבחינות: הילדים האלה כבר לא יחזרו לגרמניה וייתנו במה לאנטישמיות. הם מגלים שישראל ושהעם היהודי לא מסתכמים אך ורק בשואה. הם מגלים שקיימת מציאות שונה לחלוטין. הם זוכרים את השואה ומכבדים אותה והם מבינים שיש בישראל הרבה יותר מזה.

"בשנת 2018, אנגלה מרקל רצתה להרחיב דרמטית את תוכניות חילופי הנוער אבל אז הגיעו ארבע מערכות בחירות בישראל והקורונה וזה לא הסתייע. היו לנו כמה ביקורים של בכירים בחודשים האחרונים, לפחות שניים בישראל ושניים כאן. זו התקווה הגדולה שלי… זו השקעה חיונית בעתיד שלנו עם גרמניה".

Great honour to meet with Chancellor Merkel at the Sommerfest at Schloss Meseberg at the beginning of July. The…

Posted by Ambassador Jeremy Issacharoff on Wednesday, August 1, 2018

איש לא יודע כמה ישראלים עברו להתגורר בשנים האחרונות בגרמניה. ישראל נוטרת להם טינה?
"כבן לישראלים שהתגוררו בתפוצות אני מרגיש שזה לא מתפקידי לשפוט. אני אומר להם שאני לא מוכן לוותר עליהם וגם לא על הילדים שלהם, כי גם אני בן לישראלים שמצא את דרכו בחזרה לישראל.

"זה תמיד תענוג גדול לפגוש את הישראלים שמתגוררים כאן, לשמור איתם על קשר ולהקפיד שהדלת תהיה פתוחה. המסר העיקרי שאני מנסה להעביר הוא שכוחנו באחדותנו".

גבר מתפלל בבית כנסת של חב"ד בברלין, גרמניה,14 במאי 2021. (צילום: Markus Schreiber)
גבר מתפלל בבית כנסת של חב"ד בברלין, גרמניה, 14 במאי 2021. (צילום: Markus Schreiber)

גרמניה הקלה מאוד את תהליך קבלת האזרחות עבור פליטים יהודים מאוקראינה. מה אתה אומר לאלו המעדיפים את גרמניה על פני ישראל?
"מבחינתי, ההחלטות האלה אישיות מאוד ואני לא אוהב לשפוט. לפעמים מדובר בקשרי משפחה או בסיבות אחרות שמעודדות אותם לבחור בישראל או בגרמניה.

"ישראל תמיד תהיה אבן שואבת ליהודים שמחפשים נמל מבטחים אבל אין לה מונופול בתחום הזה. נראה שעלינו לחשוב איך אנחנו יכולים למשוך אותם ולהעניק להם את התמריץ 'לחזור לישראל, לחזור הביתה'".

היורש שלך בברלין הוא רון פרושאור. איזו עצה היית נותן לו?
"להיות שגריר בגרמניה זה אחד התפקידים המרתקים ביותר לכל דיפלומט ישראלי. צריך לחפש תמיד ערוצי הידברות חזקים ופתוחים — ובמידת הצורך גם דיסקרטיים — עם העמיתים הגרמנים. אפשר להשיג הרבה מאוד אם עושים את זה בשקט".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,279 מילים
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

בניסיון להתמודד עם רחפני הנפץ, צה"ל הצטייד ב־158 אלף מטרים רבועים של רשתות מגן

הצבא הודיע שהוא פועל לרכוש עוד 188 מטרים רבועים של רשתות ● ארבעה פצועים, בהם אחד במצב אנוש, מפגיעה של רחפן נפץ של חזבאללה בראש הנקרה ● צה"ל הודיע שנכשלו ניסיונות לשגר טילי קרקע–אוויר זעירים לעבר כלי טיס של הצבא בדרום לבנון ● בוושינגטון החל הסבב השלישי של השיחות בין ישראל ללבנון ● שר החוץ של ארצות הברית: טראמפ דן עם נשיא סין לגבי איראן

לכל העדכונים עוד 47 עדכונים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

מאפגניסטן לירושלים - פרק שני במסע משפחתי

בדצמבר 1928 הגיע סבא שלי, ראובן בצלאל זצ"ל, יחד עם הוריו, לירושלים. היה זה בסופו של מסע תלאות שנמשך קרוב לחודשיים. המסע החל בעיר הראת שבאפגניסטן ועבר דרך ערי איראן, עיראק וסוריה. על המסע עצמו אפשר לקרוא בפוסט "מאפגניסטן לירושלים דרך איראן, סיפורו של מסע משפחתי". 

כל מסע נמדד גם ברגע שבו מגיעים ליעד.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,085 מילים
אמיר בן-דוד

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

אחיו החילוני של הרבי מלובביץ' יוצא לאור

בסוף השבוע האחרון, ב-8 במאי (ובתאריך העברי: י"ג באייר), ציינו חסידי חב"ד 74 שנים למותו של ישראל אריה לייב שניאורסון – דמות שכמעט אינה מוכרת לציבור הרחב.

ככל שמעמיקים בסיפור חייו, קשה לא לחוש כי מדובר באחת הדמויות החריגות, המרתקות והטרגיות ביותר שצמחו מתוך משפחת הדמות הרבנית אולי המוכרת ביותר בדור האחרון, מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'. 

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
9

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מצטער להגיד לך אבל אף אחד לא ניסה לטשטש ועוד יותר הרבי מלובביץ בעצמו שלח אליו חסידים על מנת שילמדו איתו וגם יטפלו בהוצאה לאור של מאמריו ועוד יותר כותב המאמר שכח לציין שהרבי בעצמו היה מד... המשך קריאה

מצטער להגיד לך אבל אף אחד לא ניסה לטשטש ועוד יותר הרבי מלובביץ בעצמו שלח אליו חסידים על מנת שילמדו איתו וגם יטפלו בהוצאה לאור של מאמריו ועוד יותר כותב המאמר שכח לציין שהרבי בעצמו היה מדען ולמד באוניברסיטת סורבון שהייתה נחשבת בזמנו לאחת מהיוקרתיות בעולם והיה חווט בחיל הים האמריקני ויש ספינה שלמה שהוא היה החווט שלה (חווט זה מי שמתכנן איפה כל חוט יהיה בספינה על מנת לקצר בזמן מקום ואנרגיה ושהספינה תוכל לפעול באופן מיטבי) ועוד יותר שאם תסתכל ברשימות של הרבי מלובביץ תראה שהוא מסביר שם הרבה מאוד חוקים פיזיקלים ומתמטים וכדומה אבל ככה זה כאשר דתל"ש מוצא סיבה למסיבה על חשבון חסידות חב"ד שאין כמוה בעולם

צריך להבין שהרבי מלובביץ תמיד אמר שאין יהודי חילוני. לא שייך לומר על יהודי שהוא חול . מכיוון שכל יהודי הוא קדוש. חלק אלוקה ממעל ממש. כשאחת העירה לרבי איך הרבי לא מתעייף שעות לחלק דולרי... המשך קריאה

צריך להבין שהרבי מלובביץ תמיד אמר שאין יהודי חילוני. לא שייך לומר על יהודי שהוא חול . מכיוון שכל יהודי הוא קדוש. חלק אלוקה ממעל ממש. כשאחת העירה לרבי איך הרבי לא מתעייף שעות לחלק דולרים . אמ

לתשומת לב הכותב ישראל אריה לייב היה גר בתל אביב ביחד עם קבוצה של חסידי חב"ד שהיו החברים שלו והיו לומדים איתו יחד עוד מהימים שלהם יחד ברוסיה למשל היה לו שיעור קבוע וכמו כן היו יושבים לש... המשך קריאה

לתשומת לב הכותב ישראל אריה לייב היה גר בתל אביב ביחד עם קבוצה של חסידי חב"ד שהיו החברים שלו והיו לומדים איתו יחד עוד מהימים שלהם יחד ברוסיה
למשל היה לו שיעור קבוע וכמו כן היו יושבים לשיחות יחד עם נחום גולדשמיד שהיה בן גילו והם היו עוד שכנים מאותו עיירה (הם גרו באותו בניין )
אז להגיד שחסידי חב"ד הסתירו אותו לא בדיוק נכון

במשך שנים ארוכות היו חסידים בארץ ישראל שקיבלו הוראות מאחיו הרבי מיליובאוויטש לגבי ביקור בקבר שלו בצפת

לאחר פטירתו של אחיו הרבי חסידי חב"ד עושים כל דבר בשביל להמשיך להתקשר לאחיו הרבי לכן יותר ויותר הולכים לקבר שלו ביום פטירתו וכמו כן חסידים נוסעים למקום מגוריו באנגליה להגיד תפילה

אתה עושה מעכבר פיל, אכן הבן אדם לא היהדוס במיוחד אבל כמו כמעט כל אותו הדור שאחרי השואה הוא גם לא היה איזה חילוני מופרע, קשור למסורת וחי את חייו הפרטיים, מה אתה רוצה? מי העלים?
מאמר מעניין. ישנן עובדות הלוקות בחסר לרבות- בכל מה שנוגע לקשר של אחיו של הרבי מליובאוויטש אליו ואל חסידות חבד, המאמר לוקה בחסר עד מאוד. מצרפת כאן קישור לערך שלו בתוך חבדפדיה. ממליצה לכל... המשך קריאה

מאמר מעניין. ישנן עובדות הלוקות בחסר לרבות- בכל מה שנוגע לקשר של אחיו של הרבי מליובאוויטש אליו ואל חסידות חבד, המאמר לוקה בחסר עד מאוד. מצרפת כאן קישור לערך שלו בתוך חבדפדיה. ממליצה לכל הקוראים לעיין שם ולגלות אדם עצום ומיוחד עד מאוד!

https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F

כנראה שעבודת המחקר של הכותב החצוף היתה חלקית. הרבי מעולם לא הסתיר וממילא גם חסידיו את הקורות את אחיו. ודרך אגב היה להם עוד אח אותו הכותב לא הזכיר אפילו ברמז. הרבי דיבר על אחיו והוד בקרב... המשך קריאה

כנראה שעבודת המחקר של הכותב החצוף היתה חלקית. הרבי מעולם לא הסתיר וממילא גם חסידיו את הקורות את אחיו. ודרך אגב היה להם עוד אח אותו הכותב לא הזכיר אפילו ברמז. הרבי דיבר על אחיו והוד בקרב חסידי חב"ד לקרוא לילדים בשמו ולעלות לציונו בצפת ואם הכותב יתעניין הוא יגלה עוד הרבה דברים מעניינים שאף אחד לא מסתיר

לפוסט המלא עוד 741 מילים ו-9 תגובות

למקרה שפיספסת

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים

מבקר מטעם בלפור

עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג את הליכוד, את הממשלה ואת נתניהו בשורת הליכים רגישים, עשוי להתמנות למבקר המדינה ● אם ייבחר, הוא עלול להיכנס לתפקיד כשהוא כבול להסדר ניגוד עניינים רחב־היקף ● מי שאמור לבקר את מוקדי הכוח עלול להיות מנוע מלעסוק בחלק ניכר מהם ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 796 מילים ו-2 תגובות

איראן מתנהלת ללא "מבוגר אחראי" מתפקד

מאז שנפגע בטהרן, מוג'תבא חמינאי לא נראה בציבור, אבל משמרות המהפכה מתאמצים לשדר שהוא עדיין שולט ● הדיווחים על פגישות ללא תמונות נועדו לייצר רציפות שלטונית וצבאית ● אלא שהניסוחים הזהירים והוויכוחים בצמרת מרמזים על משטר שפועל בשם מנהיג שלא ברור עד כמה הוא מתפקד ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 706 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.