רכבת לשום מקום 25/7

הרציפים הישנים של תחנת רכבת ארלוזרוב כפי שנקראה בעבר
הרציפים הישנים של תחנת רכבת ארלוזרוב כפי שנקראה בעבר

רחוב שינקין בתל-אביב הוא אחד המקומות בו אפשר היה להיטמע, לשמור על אנונימיות ולהציץ לעולמם של אחרים. אבל בבלוק שבין רחוב אחד העם ומלצ׳ט, בין קפה ״תמר״ לבית ״דבר״, שם היה גן המשחקים של ילדותי, שם כולם הכירו אותי. הבן של רותי ועזריה. בבלוק הזה כולם הכירו את כולם. החלפנו ספרים בספרייה של שמואל הספרן הנרגן, וקנינו עיתונים בקיוסק של הוכרמן-הנייק וסוניה אמא שלו, שני ניצולי שואה הלומים שהתגוררו בעליבות קורעת לב בחדר מאחורי הקיוסק. והטוסטים של איציק ורותי, חנות הביצים, המספרה של נח, פוטו עמילני והכוך של גברת פלדמן. המסעדה של לאה ומסעדה ״מזרחית״ אורה, מול בית ״דבר״.

רחוב שינקין בת"א הוא אחד המקומות בו אפשר היה להיטמע, לשמור על אנונימיות ולהציץ לעולמם של אחרים. אבל בבלוק שבין רחוב אחד העם ומלצ׳ט, בין קפה ״תמר״ לבית ״דבר״, שם היה גן המשחקים של ילדותי

ואני, כשרציתי להיטמע, כשרציתי להיות ״דני דין הרואה ואינו נראה״, הייתי חומק מהבית בשעת ערב מוקדמת, כשאבא ואמא היו יוצאים לקולנוע או לתיאטרון. הבייבי סיטר היתה מגיעה, ואני הייתי יוצא לסיבוב. לעיתים זה היה רק סיבוב קטן סביב הבלוק ולפעמים הרחקתי עד לתחנת הרכבת, ״רכבת מרכז״.

ילד בר-מצווה שאני, לוקח את הארנק עם דמי הכיס שחסכתי ונכנס כמו עליסה  אל ״המחילה של הארנב הלבן״, אוטובוס בקו 19 מקרטע, מעשן, דגם טייגר שנת 55 של ״דן״ שטיפס ועלה ברחוב שינקין, עצר בתחנה השנייה אחרי שוק הכרמל, ואני עולה, מתיישב בספסל האחורי ונוסע עד התחנה הסופית, ״רכבת מרכז״. שם יוצא מהמחילה, צועד הישר אל תוך התחנה; מקום בו חוקי הזמן לא קיימים ויצורים זרים ששפתם שונה והתנהגותם מוזרה עולים ויורדים מהקרונות.

משמאל לכניסה היה המזנון. הייתי מסתכל בסקרנות בוויטרינה, לבדוק מה כבר נשאר שם בסוף יום ארוך של נהר זורם של נוסעים שבאים ועוזבים ועוצרים, לרגע אולי, ליד המזנון לקנות לעצמם כריך לנסיעה ברכבת, או בקבוק של תסס או טמפו לפני שייצאו אל המהומה של העיר הגדולה.

הייתי בודק מה בוויטרינה, וכמו תמיד בסופו של דבר מבקש לעצמי את הסנדוויץ' בלחמנייה רחבה שמנמנה עם גבינה צהובה, ביצה קשה, עגבנייה ומלפפון. כל המעדן הזה היה מגיע ארוז בשקית ניילון, בתוספת בקבוק טמפו. ארוחת הערב שלי.

ואז הייתי ניגש אל הרציף, ומתיישב על הספסל, מציץ בשעון הענק התלוי מגג התחנה, ובתחנה, כמו בארץ הפלאות, נדמה לי שהשעון מראה רק את התאריך. הכרוז מחזיר אותי אל המציאות כשהוא קורא בקול מתכתי שהרכבת לנהריה תצא בעוד עשרים דקות מרציף מספר אחת.

ילד בר-מצווה שאני, לוקח את הארנק עם דמי הכיס שחסכתי ונכנס כמו עליסה אל ״המחילה של הארנב הלבן״, אוטובוס בקו 19 מקרטע, מעשן, דגם טייגר שנת 55 של ״דן״ שטיפס ועלה ברחוב שינקין

מנגד, ברציף השני על ספסל אחר, יושב זוג מבוגר. מחכים אולי לרכבת שתגיע מחיפה? את מי הם מתרגשים לפגוש? אולי גם הם רק מחפשים כמוני מקום שקט להתבודד, להיות אלמונים לזמן קצר.

אני פותח את שקית הניילון, חושף את קצה הלחמנייה, מקלף לאט לאט את השקית לפני שנותן ביס גדול. יש משהו מנחם, אני מבין רק שנים לאחר מכן, בלחמנייה גדולה ורכה עם שומשום, גם אם הייתה מונחת בוויטרינה במזנון התחנה משעות הבוקר. אני קורע עוד חתיכה מהלחמנייה עם עוד לגימה מה״טמפו״.

זוג צעיר מגיע, היא מחזיקה מזוודה קטנה הם צועדים לאט לכיוון הרכבת הממתינה ברציף המואר באור צהוב. הם חולפים על פני הקרון הראשון, השני, ונעצרים מול הקרון השלישי. הקרון עם המקומות השמורים. הבחורה רוצה לעלות לקרון, הבחור אוחז בידה מנסה להאריך את הרגע. היא נוסעת לחיפה. היא סטודנטית? חיילת? תיירת? היא שמחה לצאת לדרך? או אולי עצובה להיפרד.

חיבוק שלו אותה לפני שהיא מטפסת בשתי המדרגות התלויות מדלת הקרון השמור ונבלעת אל תוכו. הוא מלווה אותה לאורך הקרון מחלון לחלון עד שהיא מגיעה למושב שלה ומתיישבת. הוא שולח לה נשיקה באוויר, מסתובב וממהר לכיוון היציאה. הוא לא ימתין ליציאת הרכבת מהתחנה. הוא כבר בדרכו החוצה. החוצה מהתחנה? החוצה מההתחייבות? מהקשר? או שבסוף השבוע היא תשוב אליו ברכבת חזרה לתל-אביב. או שמא הוא ייסע אליה צפונה? לקיבוץ? למחנה? לבית הוריה?

הוא שולח לה נשיקה באוויר, מסתובב וממהר לדרכו החוצה. החוצה מהתחנה? מההתחייבות? מהקשר? או שבסופ"ש היא תשוב אליו ברכבת חזרה לת"א, או שמא ייסע אליה צפונה? לקיבוץ? למחנה?

שנים מאוחר יותר, קיץ 1969, אני משחזר את תמונת הילדות מתחנת רכבת ״מרכז״, רק שהפעם התחנה היא  Victoria Station, תחנת הרכבת של לונדון. על הרציף אנחנו קבוצה של תיכוניסטים לפני שמינית. בקיץ הבא נלך לצבא. מלחמת ההתשה בסיני ולאורך בקעת הירדן בעיצומה, מאות תקריות ירי פשיטות קומנדו תקיפות אוויריות וקרבות אוויר לאורך התעלה ולנו זאת חופשה ראשונה בחו״ל.

שטנו באונייה, נסענו באוטובוס, והצטלמנו ליד כל מגדל פעמונים שנקרה בדרכנו וחיבקנו כל פעמון או כנסייה. לאחר שבועיים של אושר הגיעה העת להיפרד מהקבוצה שחוזרת ארצה, ואילו אני ממשיך לשבוע בפריז אצל חבר של אבא.

חנני רפופורט (משמאל) על האונייה בדרך לאיטליה עם ירון שור מגן חיים וקורנה (צילום: באדיבות המצולם)
חנני רפופורט (משמאל) על האונייה בדרך לאיטליה עם ירון שור מגן חיים וקורנה (צילום: באדיבות המצולם)
"חיבקנו כל פעמון על כל מגדל של כנסיה", חנני רפופורט עומד מימין בפיזה
"חיבקנו כל פעמון על כל מגדל של כנסיה", חנני רפופורט עומד מימין בפיזה

וכשהרכבת לפריז נכנסת אל התחנה בלונדון בצפצוף ארוך וברעש גדול של מעצורי האוויר, הפעם אני הוא הבחור שעולה לרכבת, והיא, היא נותרת עומדת, אחת מדבוקת הצעירים שליוותה אותי אל הרכבת. כולם מנפנפים לי לשלום כשהרכבת מתחילה לזוז. אבל אני רואה רק אותה שם, על הרציף, מתרחקת ממני, כשאני מנסה לעצור את הדמעות. את בינה כבר לא ראיתי לעולם יותר.

כולם מנפנפים לי לשלום כשהרכבת מתחילה לזוז. אבל אני רואה רק אותה שם, על הרציף, מתרחקת ממני, כשאני מנסה לעצור את הדמעות. את בינה כבר לא ראיתי לעולם יותר

תמונה קבוצתית מפיזה, חנני רפופורט ובינה מאחור (צילום: באדיבות המצולם)
תמונה קבוצתית מפיזה, חנני רפופורט ובינה מאחור (צילום: באדיבות המצולם)

אני שולף את זנבו של הסנדוויץ' מהניילון, מסדר את הגבינה, הביצה, פיסת העגבנייה ופרוסת המלפפון.

הרמקול הגדול התלוי מעל לרציפים מאיץ במאחרים למהר כי הרכבת לתחנת נהריה תצא מהתחנה בעוד חמש דקות. ברציף השני צופרת הרכבת שמגיעה מחיפה, כשהיא גולשת בנסיעה איטית לאורך הרציף עד שהיא בולמת בשריקת אוויר קרוב למחסום המסילה הקדמי.

הדלתות נפתחות. הרמקול מברך בשלום את הבאים לתחנה הסופית, תחנת הרכבת תל אביב מרכז. בשעה הזאת כבר אין הרבה נוסעים. אני עובר אל הספסל שברציף השני, שם עצרה לפני רגע הרכבת שהגיעה. אני מתיישב ובוהה באחרונים הממהרים לרדת מהרכבת, מנסה לנחש מה מעשיהם, לאן פניהם מועדות, למי מהם סיפור מעניין. ביס אחרון ולגימה אחרונה.

אני אוסף את הפירורים של הסנדוויץ' שנשרו על המכנסיים שלי אל תוך שקית הניילון שעטפה אותו ויחד עם בקבוק ה״טמפו״ הריק מניח בתוך הפח הקרוב.   מהסס מתקרב אל הקרון הקדמי, זה המוביל הנכנס לתחנה. קרונוע קוראים לרכבות החדשות שהגיעו מגרמניה. קרון עם מנוע בלי קטר מעשן. קרונועים שיודעים לנסוע קדימה ואחורה. סוג של פלאי פלאות.

 כבר אחרי שמונה, כמעט שמונה וחצי והגיע הזמן לשוב הביתה.

אני יוצא מתחנת הרכבת וצועד אל התחנה, התחנה הראשונה של קו 19 בדרך חזרה לרחוב אחד-העם פינת שינקין. למקלחת, לפיג׳מה ולישון.

כבר אחרי שמונה, כמעט שמונה וחצי, והגיע הזמן לשוב הביתה. אני יוצא מתחנת הרכבת וצועד אל התחנה, התחנה הראשונה של קו 19 בדרך חזרה לרחוב אחד-העם פינת שינקין. למקלחת, לפיג׳מה ולישון

האוטובוס ריק בשעה כזאת. אני לבד עם הנהג ביציאה, שוב במושב האחורי, וכמו עליסה, ״שישבה לה בעיניים עצומות, מדמה שהיא בארץ הפלאות, אף כי ידעה שעליה רק לפקוח אותן שוב והכל יחזור למציאות המשמימה״, ספרתי את התחנות שבדרך ובתחנה השנייה אחרי שוק הכרמל ירדתי. עד הפעם הבאה

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו, אלא אם צוין אחרת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כולנו, גם אלה שלא מודים, חיים עם, ליד, בתוך הנוסטלגיה. אותם זכרונות שגם אהבנו לשפץ. אתה מעלה על הכתב, דברים שאחרים מסתירים במערה של ארנבון. אולי תוציא גם את בינה? למה לא ראית אותה יותר?... המשך קריאה

כולנו, גם אלה שלא מודים, חיים עם, ליד, בתוך הנוסטלגיה. אותם זכרונות שגם אהבנו לשפץ. אתה מעלה על הכתב, דברים שאחרים מסתירים במערה של ארנבון. אולי תוציא גם את בינה? למה לא ראית אותה יותר? עד עתה, אתה חש את החוסר…

עוד 1,079 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 10 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בכירים במפלגה טוענים: דילים קרסו - שינויים בצמרת

שיעור ההצבעה כמו ב-2019 - 58% ● ראש עיריית פ״ת רמי גרינברג נעצר בחשד לקבלת שוחד ● עמר בר-לב על תוצאות הפריימריז בעבודה: הבוחר אמר את דברו - ממשיכים קדימה ● מרב מיכאלי: בר-לב הוא נכס למפלגת העבודה ולמדינה ● הפרקליטות הודיעה למיכאל בן ארי כי נשקלת העמדתו לדין בגין הסתה לגזענות ● סמוטריץ׳: ציד מכשפות שיקרי ● גלאון: הכהניסט הזה עקף אותך בסיבוב

עוד 39 עדכונים

בעבור חופן דילים

הדמוקחרטא היחידה במזרח התיכון חוגגת. הלב מתרחב בגאווה והתקשורת כמרקחה. ושוב פריימריז ועסקנים קטנים עם רשימות מומלצים כמו זו של התעשייה האווירית, כפי שצייצה דפנה ליאל כתבת N12. כל העמדות תפוסות בפוזיציה הקבועה, מי לדמוקרטיה ומי לנתניהו, המשתנה הכי קבוע בפוליטיקה מאז המאה שעברה. הפעם התחדש בהדחת ליכודניקים חדשים מהתנועה בחשד לערעור על מעמדו. הליכוד שלו מהבית.

הדמוקחרטא היחידה במזרח התיכון חוגגת. הלב מתרחב בגאווה והתקשורת כמרקחה. כל העמדות תפוסות בפוזיציה הקבועה, מי לדמוקרטיה ומי לנתניהו, המשתנה הכי קבוע בפוליטיקה מאז המאה שעברה

ובכל זאת נפל דבר, מהפך ב"עבודה". דור חדש וצעיר הכולל נשים בצמרת והוא מחליף את הוותיקים. מי שחשב שזה ישנה פוזיציה, התבדה. "העבודה" מתנדנדת בין ארבעה לחמישה מנדטים אבל סופגת אש כמו הענק שהייתה, ושוב יוצא השד הישן והטוב מבקבוק השמפניה הוורודה. השד העדתי זה כמו סמי הכבאי, תמיד נותן שירות.

רשימת העבודה לכנסת תפסה את נאמני הר הבית הקיסרי עם הביבי ביד אבל חיש קל התעשתו וחזרו לעצמם. ינון מגל וחרב צייץ תירוץ מעודכן:

"האשכנזים של מפלגת העבודה בחרו בנעמה לזימי".

ניאצו לו את קודשי באבא ביבי. גדי טאוב לפניו הזהיר מפני ריבונות של "אליטה פוסט-לאומית קטנה", מאוד כואב לדוקטור בצד שמאל. ואבישי בן חיים של ביבי מסדר מחדש את הקוביות שהתפזרו ומתנבא שתהיה "בריחת מצביעים בשמאל כשהמנהיג מזרחי", כאילו עמיר פרץ לא דבק באורלי לוי בת דוד לוי ששדדה מנדטים מ"העבודה" והעבירה לבן השכונות נתניהו, השורשים המזרחיים של אבא שלה.

מנגד גם העיתונאי הוותיק יוסי ורטר מ"הארץ" מאוכזב מרשימת העבודה לכנסת שבצמרתה צעירים, עם רוב לנשים, ומסיבות אחרות ולא פחות תמוהות. "אין בה שמות מרשימים או כוכבים מבחוץ שיעניקו לה את הזוהר שחסר לה או הארשת הממלכתית שהביאו ותיקיה עמר בר-לב ונחמן שי".

עד שמפלגת העבודה נחלצה מנשל הקשישים כדי להיוולד מחדש לעתיד שונה, הוא אוחז בזנבה ומנער. זכותי לקטר, אף אני קשישה, אבל בניגוד אליו אני שמחה לראות מפלגה שמנסה להתנער מעפר ונותנת לצעירים הזדמנות. כי גם אם תיכשל, תדע שניסתה ולא התחדשה קוסמטית כמו הקונקורנציה בליכוד, נתניהו.

אב"ח מתנבא שתהיה "בריחת מצביעים בשמאל כשהמנהיג מזרחי", כאילו עמיר פרץ לא דבק באורלי לוי בת דוד לוי, ששדדה מנדטים מ"העבודה" והעבירה לבן השכונות נתניהו, השורשים המזרחיים של אביה

עכשיו נתניהו בקרב חייו מול לפיד, סימבה מיש עתיד מול האריה שהיה ראש ממשלה במאה הקודמת ומאז מסרב לפרוש לבינגו ולבילוי עם הנכדים. אפילו הילדZ נשלח למיאמי, זה מבגר אותו וגם מפריע לאמא להתחפש לאבא ולחזור לשלטון.

ראיתם אותו? חדש מהניילונים, קבבון ארוז בחליפה מהארון של ג'יימס פאקר, שיערו צבוע אפור-ורד בר ועל אפו רכובים משקפיי פריד אל עטרש. זה מאוד מצעיר אותו. ניסו לשווק אותו מגניב ויצא שנדליר. הזקן שיצא מהחלון ונעלם, חזר ולא יודעים מה יש לו, פעם מתדלק בתחנת דלק, פעם בועט בכדורגל וכמעט עפה לו הנעל כולל הרגל, בגילנו יש בעיות ברכיים, אבל הוא מורכב מחדש ואם לא ניזהר, בקרוב נראה אותו מוציא את התחת מחלון של מכונית נוסעת. כזה צעיר מגנוב, תבחרו בו.

הזוהר העממי הליכודי שכה חסר לעיתונאי יוסי ורטר ולעוד כמה מאוכזבי העבודה שמספרם מתרבה מבחירות לבחירות, אינו אלא זוהר נכלולי שעוטף את המועמדים לפריימריז בליכוד וכה חסרים במפלגה שהקימה את המדינה. אתם יודעים, כל החגיגה העממית שהתקשורת, כמו הדוד המביך בחתונה, אוהבת לסקר בכתבות צבע שדומות זו לזו כדיסטל לזרקא, ראיתם אותם מחוללים? מין עממיקו שכזה.

לא יודעים מה יש לו, פעם מתדלק בתחנת דלק, פעם בועט בכדורגל וכמעט עפה לו הנעל כולל הרגל, בגילנו יש בעיות ברכיים. אם לא ניזהר, בקרוב נראה אותו מוציא את התחת מחלון של מכונית נוסעת. כזה צעיר מגנוב

הקסם האפל של הדילים, קניית קולות בכסף שמחליף ידיים ותוצאה בשטח, כמו ח"כ לשעבר ציון פיניאן, לא נורא ששכחתם, שהודה כי נישא לכנסת על כנפי דילים קנויים. וגם ירון מזוז שהיה ח"כ כי השקיע בתבונה והפציע בכנסת כח"כ חלומות שהגשים את חלום הדמוקרטיה: כל אחד, אבל כל אחד יכול להיבחר בעבור חופן שקלים.

תחקיר: הפעילים שמבטיחים למועמדים בפריימריז בליכוד קולות בתמורה כסף – מחר ב-20:00 במהדורה המרכזית

"20 אלף שקל זה כולל קולות, פעילים ביום הבחירות – וייעוץ פוליטי": הפעילים שמבטיחים למועמדים בפריימריז בליכוד קולות בתמורה כסף | התחקיר של יולן כהן – מחר ב-20:00 במהדורה המרכזית

Posted by ‎החדשות – N12‎ on Monday, August 8, 2022

פתאום אתה מבין למה רשימת הרצים לפריימריז נראית כמו קלסתרון בתחנת המשטרה הקרובה. חוץ מבועז ביסמוט שזה עיוות אחר. עד לפני דקה ישב בפאנל של חדשות 12 כשגריר נתניהו במהדורת השבת, אם כי רק דוברי ג'יבריש הבינו מה הוא סח, כל השאר נשארו עם "נתניהו" ו"אם יורשה לי". והורשה לו ביג טיים, דני קושמרו היה רק סרח עודף שכיוון את התנועה במהדורה.

והנה, בעבודה יש חדש, אין לדעת לאן זה יוביל, אולי לשום מקום ואולי אלה בכלל פרפורי גסיסה, אבל הוותיקים נבעטו החוצה ובמקומם הגיעו, אללי, צעירים מדי. גם לי חסרים כמה זקנים כמוני שיירדמו על כיסאות עור הצבי בכנסת שלא פעם היא שיכון ותיקים (אהלן בנימין, באה לפה הרבה?) או עיר מקלט למי שסרח, אם אתה בליכוד, מפלגה נקייה מנשים אם אתה בש"ס, או סידור עבודה אם אתה בטלן ויש לך בכיס כמה דינרוס למתווך עם לב ציוני שיארגן לך את הפריימריז בליכוד.

עד לפני דקה ביסמוט ישב בפאנל חדשות 12 כשגריר נתניהו, אם כי רק דוברי ג'יבריש הבינו מה הוא סח. כל השאר נשארו עם "נתניהו" ו"אם יורשה לי". והורשה לו ביג טיים, קושמרו היה רק סרח עודף שכיוון את התנועה

נתניהו, בפרץ של ניקיון כפיים, הוציא ראש מקופת השרצים ודרש שלא יבחרו במועמד דוד לניאדו שהורשע בעבר בפריצה לבית קשישה, תקיפת שוטר ותקיפת אישה. בטעות, היא פשוט התנגדה. מצד שני נתניהו צודק, זה מרגיז. מה רע בשוחד מרמה והפרת אמונים בטעם של פעם?

שלא לדבר על טענת ח"כ ימינה יום טוב כלפון, שנתניהו הציע לו שריון לשתי קדנציות ותפקיד שר אם יערוק לליכוד, אבל אלה בטח שמועות. נתניהו שלנו? אין מצב. גם אורלי לוי התנדבה לשים את מטבעות החסד של אבא על הגיליוטינה של באבא ביבי.

התחקיר של העיתונאית יולן כהן בחדשות 12 על הדילים תמורת כסף בפריימריז לליכוד נדחף למורד המהדורה כמו ילד שמתביישים בו. אפילו לא הטריחו את הפרשנים ירון אברהם ודפנה ליאל, לא נעים להביך אותם, או את עמית סגל שמגיב על כל ניד עפעף מצד שמאל, וכל סקר בחירות שהוא מעלה מלווה בעוויתות לא רצוניות שמעידות על מצבו של נתניהו בסקרים. אם סגל מרחף מעל הכיסא נתניהו יציב, ואם נפלו פניו – יאיר לפיד יכול להזמין אספרסו וללגום ברעש. עמית סגל הוא ברומטר מדוייק להשפעת קרני לפיד על ציפורני נתניהו.

לנוכח התחקיר אפילו אבישי בן חיים של ביבי רק ביבי ושום דבר פרט לביבי, התנודד רגע כמו ואזה על קצה שולחן, וחזר לתורת הגזע העברי:

"הם עדיין רודפים בלי רחמים את ישראל השנייה ומנהיגיה ומשתמשים בסטריאוטיפ האנטי-מזרחי המנמיך והעברייני ובהפצתו ככלי מרכזי לדה לגיטימציה".

ולא שוכח הפנייה לעמוד הנכון בספרו כי בכל זאת, צריך למכור סחורה.

התחקיר של העיתונאית יולן כהן בחדשות 12 על הדילים תמורת כסף בפריימריז לליכוד נדחף למורד המהדורה כמו ילד שמתביישים בו. אפילו לא הטריחו את הפרשנים ירון אברהם ודפנה ליאל, לא נעים להביך אותם

לכולם יש משהו למכור. החגיגה בעיצומה, בואו בהמוניכם, רק היום, רק אתמול ושלשום ומחר מחרתיים. תתמודדו.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,046 מילים ו-1 תגובות

המבחן האמיתי של ההנהגה הישראלית ושל הציבור מתחיל רק עכשיו ● יש לתרגם את הפסקת האש לתהליך דיפלומטי אמיץ שיניב אופק לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני ● אחרת, מדובר רק בהפסקה זמנית עד לפרוץ סבב לחימה נוסף ● השחר עדיין יכול להוביל ליום בהיר וחדש ● דעה

עוד 1,280 מילים

אשקלון דורשת אותן הטבות מס כמו בעוטף עזה

תושבי קו העימות הדרומי מקבלים פטור ממס על 20% מההכנסות ● אשקלון לא מקבלת את ההטבה אפילו שהעסקים בעיר נאלצו להישאר סגורים גם בסבב האחרון ● שר האוצר ליברמן מבטיח לפצות עובדים שנפגעו מהגבלות התנועה – אך לא עסקים ● חבר מועצה באשקלון: "הייתה פה עיר רפאים, כמעט הכול סגור. לא מתייחסים לפגיעה בעסקים ואחרי סבב קצר מדפדפים הלאה"

עוד 1,121 מילים

למקרה שפיספסת

"החוסן של הנגב הוא צורך ביטחוני לא פחות חשוב"

חגי רזניק, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון, השקיע את מרב חייו בפיתוח הנגב, שם גדל ● כעת הוא מסמן מטרה שאפתנית: להביא להקמת שדה התעופה הבינלאומי השני בנבטים ● בשבוע שעבר פרסם מחקר הטוען כי הקמת שדה התעופה תציל את הנגב ● לזמן ישראל הוא אומר: "משילות זה לא רק חוק וסדר. משילות זה גם היכולת של המדינה לתת מענה לאזרחים, לספק להם שירותים ראויים"

עוד 990 מילים

סיפורו של בקבוק יקר

מחיר בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה עומד במרכז מחלוקת משפטית סוערת שהוכרעה זה עתה בבית המשפט העליון. הסוגיה היא מחיר מונופוליסטי מופרז, והשלכותיה גדולות בהרבה ממחיר הבקבוק (שנע בין 8 ל-12 ש"ח).

מדובר בקביעת מדיניות להכרעות בלא מעט תובענות ייצוגיות המתייחסות למחירים מופקעים, והיא עשויה, כך יש לקוות, להשפיע על החלטות התמחור של מונופולים גדולים בעת שהם קובעים את המחיר לצרכן בישראל.

מחיר בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה עומד במרכז מחלוקת משפטית סוערת שהוכרעה זה עתה בביהמ"ש העליון. הסוגיה היא מחיר מונופוליסטי מופרז, והשלכותיה גדולות בהרבה ממחיר הבקבוק (בין 8 ל-12 ש"ח)

עניינו של פסק-דין גפניאל הוא בטענת התובע שמחיר הקוקה-קולה גבוה באופן בלתי הוגן ונקבע תוך ניצול מעמדה המונופוליסטי של החברה המרכזית לייצור משקאות.

בית המשפט העליון אישר עקרונית את האפשרות לתבוע מהמונופול להחזיר לציבור את עודף המחיר שגבה מעל למחיר תחרותי, והורה על המשך הדיון בבית המשפט המחוזי לבירור העובדות.

הלכתו של בית המשפט העליון היא לא פחות מאשר בשורה. עד לאחרונה ניתן לתבוע ספק מונופוליסטי על מחיריו רק אם הם טורפניים, כלומר נמוכים מעלויות הייצור. קיים קונצנזוס שמחיר שאינו מכסה את העלויות הוא מחיר הפסד הנובע מהתנהגות אסטרטגית במטרה לאלץ את מתחרי המונופול לצאת מהשוק. לא כך הוא הדין כאשר מדובר במחיר גבוה. כאשר מונופול קובע מחיר גבוה, ההנחה היא שיזמים עיסקיים יזהו הזדמנות להיכנס אל השוק ולהציע לצרכן מחיר תחרותי. גישה זו מניחה ש"השוק יעשה את שלו" ולכן אין עילה להתערב.

בית המשפט העליון אישר עקרונית את האפשרות לתבוע מהמונופול להחזיר לציבור את עודף המחיר שגבה מעל למחיר תחרותי, והורה על המשך הדיון בבית המשפט המחוזי לבירור העובדות

הבעיה היא שהתיאוריה הכלכלית לא תמיד עובדת. במציאות הישראלית אנו מוצאים שווקים ריכוזיים ומחירים גבוהים שלאחרונה הולכים ומאמירים. בהשוואה לסל קניות ממוצע במדינות ה- OECD, מדינת ישראל נמצאת מזה שנים בפער לא מחמיא של כעשרים אחוזים כלפי מעלה. כלומר, הצרכן בישראל משלם עוד 20% בהשוואה לחבריו במדינות המפותחות. במוצרי טואלטיקה הפער הוא גדול יותר ועומד על 42%.

אירופה, חלוצה כתמיד בתחום דיני התחרות, יודעת להציב ליצרנים מונופוליסטיים תמרור עצור כנגד מחירים מופקעים. בפסק דין ותיק משנת 1978 בענין United Brands הורה בית הדין האירופאי לטרוף מידי ענקית הבננות האמריקאית הכנסות עודפות, שכן הסתבר שזו גבתה מחיר גבוה בהרבה במדינות אירופאיות "חזקות" (כמו גרמניה) בהשוואה למחירים במדינות "חלשות" (כמו אירלנד), וזאת ללא שונות בעלויות הייצור.

ארצות-הברית, לעומת זאת, מקדשת מדיניות ליברטיאנית ולא מתערבת במחירים. ידועה אמרתו של השופט השמרן סקליה בפרשת Trinko, לפיה מחירים מונופוליסטיים הם שם המשחק, וזה מה שדוחף את העסקים ליזום ואת הכלכלה קדימה.

אלא שמחירים מופרזים לא תמיד דוחפים את הכלכלה קדימה. הרגולטור הראשון שהכיר בכך אצלנו הוא פרופ' דיויד גילה, שפרסם בשנת 2014 גילוי דעת בתפקידו כממונה על ההגבלים העיסקיים, וקבע כי מחיר מופרז מהווה ניצול לרעה של מעמד המונופול. ואולם הדברים נותרו בגדר תובנה בלבד, שכן בשנת 2017 התחלף גילוי הדעת בעמדת הממונה מיכל הלפרין, שציננה את השימוש בעילה למקרים חריגים "הדוקרים את העין"; עד היום, רשות התחרות לא מצאה אף מקרה של מחירים דוקרי עיניים בישראל.

פסק-דין גפניאל מייצר מסלול חדש ועצמאי, שכן הוא מאפשר לצרכנים ערניים לתבוע במישרין את המונופול המפריז, ללא תלות ברשות.

הממונה על ההגבלים לשעבר מיכל הלפרין, ציננה את השימוש בעילת מחיר מופרז של מונופול למקרים חריגים "הדוקרים את העין"; עד היום רשות התחרות לא מצאה אף מקרה של מחירים דוקרי עיניים בישראל

השאלה הקשה בסוגייה היא, אם דרושה התערבות על מנת לתקן כשלים תחרותיים או שיש לתת לכוחות השוק לפעול בעצמם. כב' השופטת ענת ברון אימצה גישה מתערבת-זהירה, והורתה על מבחן דו שלבי:

  1. בשלב ראשון, יש לקבוע אם המונופול גובה מחיר גבוה באופן משמעותי מהמחיר התחרותי. זו איננה שאלה פשוטה והיא מצריכה חישוב והערכה. ניתן להיעזר במבחנים שונים: מבחן העלויות, מבחן ההשוואה למוצרים מתחרים ומבחן הרווחיות של המונופול.
  2. בשלב שני יקבע אם המחיר המופרז הוא גם בלתי הוגן, ונטל ההוכחה עובר למונופול. המונופול יוכל להוכיח שיש הצדקה למחיר המופרז, למשל אם השקיע באופן חריג, אם קיים סיכון רב בפעילות העסקית, או שהציבור מפיק מהמוצר היקר תועלת מיוחדת.

האפשרות לגבות מחיר-מופרז-אך-הוגן מצביעה על גישה זהירה, המעדיפה אי התערבות על פני התערבות שגויה, שעלולה להחליש תמריצי ייצור. כמו כן, מחיר גבוה מהווה סיגנל שהשוק כדאי ליזמים, ולכן קיימת תקווה שבסופו של דבר כוחות השוק יפעלו לתיקון המחיר הגבוה.

המשק הישראלי שונה מכלכלות אחרות – הוא קטן וריכוזי ודוחף להיווצרות מונופולים. אנו רואים זאת בבירור בענף המזון החיוני לכל משק בית, ואשר מאופיין מזה שנים במונופולים גדולים. דו"ח מרכז המחקר של הכנסת עמד על כך שנתח השוק של חמש קמעונאיות המזון הגדולות בשנת 2019 עמד על 67.3%. ה- big five שלנו הם אותם שמות מוכרים: תנובה, שטראוס, אוסם, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יוניליוור ישראל.

לא קיים פתרון קסם להתמודד עם מצבים של העדר תחרותיות. אפשרות טובה היא להנמיך חסמי כניסה, למשל על דרך של ביטול מכסים ומגבלות יבוא. ואולם דו"ח מבקר המדינה לשנת 2020 הראה שהפחתת מכס לא תמיד מגולגלת לצרכן, בשל התופעה של יבואנים בלעדיים. ולמרות המחאה החברתית המפורסמת של קיץ 2011, לא נוכל לסמוך על חרם צרכנים כגורם מרסן. לכן, לפעמים אין ברירה, אלא לומר למונופול שהמחיר שלו עבר את הגבול.

המשק הישראלי שונה מכלכלות אחרות – הוא קטן וריכוזי ודוחף להיווצרות מונופולים. אנו רואים זאת בבירור בענף המזון החיוני לכל משק בית, ואשר מאופיין מזה שנים במונופולים גדולים

יש לזכור שקוקה-קולה אינה עוד מוצר "סטנדרטי". למרות שהמשקה אינו נמנה על מוצרי בריאות, הוא ממשיך להיות מדורג גבוה מזה עשרות שנים ברשימות המותגים החזקים ביותר, בין השאר הודות לאסטרטגיות פרסום ושיווק מרשימות. קוקה-קולה אינו רק משקה; הוא אייקון של תרבות גלובלית. זהו מעמד מחייב. יש להסתכל על מקרה קוקה-קולה כמקרה לדוגמה המכוון את רשות התחרות בישראל לעצב מדיניות פרו-אקטיבית, ותמרור אזהרה למונופולים הגדולים: להישמר מפני חמדנות מחירים יתרה.

ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.

ד״ר דנה נייער היא חוקרת במרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, מתמחה ביזמות, עסקים קטנים, כלכלה התנהגותית, וקבלת החלטות. בעלת תואר ראשון במשפטים ופסיכולוגיה מאוני' ת"א, תואר שני במנהל עסקים מאוני' ת"א ותואר שלישי במנהל עסקים מאוני' בן גוריון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 883 מילים
עודכן לפני 5 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השר הזוטר ממפלגת כולנו כובש את הליכוד

לראשונה בחייו, השר לשעבר אלי כהן מתמודד היום בפריימריז של הליכוד - והוא צפוי לתפוס את אחד המקומות הראשונים ברשימה ● אם זה יקרה, מדובר באחד ההישגים המרשימים בתולדות המפלגה ● כהן, שעזב את הליכוד לטובת כולנו של כחלון רק כדי לחזור אליה, ידע לחבור לדילים החשובים עם המסרים הנכונים - והחשוב מכל: לתחזק במשך כל השנים פעילים נאמנים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
היטלר והנאציזם זה היה חולניות זמנית, אי שפיות זמנית בהיסטוריית גרמניה. להבדיל, הליכוד היום של ביבי זה מחיר ההתבהמות של בצע הכסף וההסתאבות שהיא היא השורש, שורש מפוצל, דו ראשי, של הסתאבות... המשך קריאה

היטלר והנאציזם זה היה חולניות זמנית, אי שפיות זמנית בהיסטוריית גרמניה. להבדיל, הליכוד היום של ביבי זה מחיר ההתבהמות של בצע הכסף וההסתאבות שהיא היא השורש, שורש מפוצל, דו ראשי, של הסתאבות וחזירות קפיטליסטית. צ'אושסקו זה המשל!

עוד 683 מילים ו-1 תגובות

הנימוקים שצירף אתמול בית המשפט לגזר דינו של יעקב ליצמן, מלמדים שקודם כל סומנה המטרה - לאמץ את ההסדר הרופס שחתם עליו מנדלבליט לפני פרישתו - ורק אז נתפרו הנימוקים שאמורים להצדיק זאת ● בדרך לשם, הצליח השופט לעשות כמעט כל שגיאה אפשרית בכל הנוגע לטיפול השיפוטי בעבירות של שחיתות שלטונית ● פרשנות

עוד 945 מילים ו-1 תגובות

לפחות תריסר משפחות יהודיות עשו את הונן מתעשיית הדלקים ● ברקע משבר האקלים, חלקן מנסות לשנות את ההיסטוריה ולתרום לארגונים ירוקים בזמן שחלקן ממשיכות להשקיע בתעשייה המזהמת ● המשפחות היהודיות אומנם לא לקחו חלק בקמפיין להטעיית הציבור האמריקאי בנוגע לאיום הטמון בשינוי האקלים – אך גם לא פעלו לעצור אותו

עוד 1,592 מילים ו-1 תגובות

לפיד וגנץ הוכיחו במבצע "עלות השחר" כי אפשר לאמץ גישות שונות מבחינה מבצעית, מדינית והסברתית – וגם להצליח ● בכך השניים פוצצו את בלון המנהיג חסר התחליף של נתניהו ● רה"מ ושר הביטחון בחרו להיות היוזמים אך עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בגישה חד־פעמית או עקבית ● בדומה לנתניהו, לפיד וגנץ בחרו לסכם את המבצע בתקשורת בלי לאפשר שאלות – אך גם את זה היה ראוי לשנות ● פרשנות

עוד 993 מילים ו-1 תגובות

תוצאות הפריימריז בעבודה: נעמה לזימי ראשונה, גלעד קריב שני ואפרת רייטן שלישית

עמר בר-לב נדחק למקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת ונחמן שי - למקום ה-17 ● הרצוג שוחח עם פוטין על פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה ● בית המשפט המחוזי בתל אביב פסל את דודו לניאדו, שהורשע בפריצה ובתקיפה, מלהתמודד בבחירות בליכוד ● חמישה חודשי מאסר על תנאי נגזרו על השוטר סגן-ניצב ניסו גואטה, שהורשע בתקיפת צלם ומפגין במחאה נגד נתניהו

עוד 50 עדכונים

גלעד קריב מוביל בהימורים, השרים מתנדנדים

שנה וחצי אחרי הפריימריז הקודמים, מפלגת העבודה שוב הולכת היום לבחירות פנימיות - ולפי הסקרים, מעטים המקומות הריאליים הפתוחים בפני המתמודדים הוותיקים והחדשים ● ההערכה היא כי גלעד קריב, שבלט בשנה האחרונה כיו"ר ועדת החוקה, יתפוס את המקום השני אחרי מרב מיכאלי ● על שאר המקומות התחרות קשה - והשרים נחמן שי ועמר בר-לב עלולים להישאר בחוץ ● פרשנות

עוד 478 מילים

דירה זה לא טונה: למחאת הדיור אין שום סיכוי להצליח

מעודדים מהצלחת מחאות הקוטג', פסטה ועכשיו הטונה - עולים קולות לגייס את הציבור למען מחאה כזו נגד מחירי הדירות בישראל ● אלא שמחאה נגד יוקר הדיור שונה מהותית ממחאה של מוצר בסופר - ובסופו של דבר, נידונה לכישלון בגלל השוני הזה ● פרשנות

עוד 849 מילים

כתבי העת המדעיים סירבו לפרסם את המאמר של פרופסור אבי לייב שטען כי גוף שמימי נדיר התרסק בכדור הארץ ב־2014 ● בחודש יוני האחרון ממצאיו אושרו על ידי ממשלת ארה"ב ועכשיו הוא מתכוון לחפש את השרידים בקרקעית האוקיינוס כדי להבין אם מקורו ב"טכנולוגיה חייזרית" ● "למבקרים היו ספקות אבל אני הייתי בטוח"

עוד 1,332 מילים

תיירות "זה היולי הכי חלש שהיה כאן מזה שנים"

במצפה רמון מקווים שהקור בלילה ובבוקר ימשוך את התיירים באוגוסט ● אלא שתקציב השיווק התפספס, אין אוטובוס למכתש ואין רכז תיירות ● ראש המועצה טוען שמדובר בחולשה כלל ארצית וש"זו לא דרמה מקומית" ● האורחים שכן יגיעו יהנו מסיורים, הופעות, פסטיבל סרטים ואולי גם ממטר מטאורים ● במקביל, התיירנים מסמנים ניצחון בארבעה מאבקים סביבתיים ומבטיחים שיהיו עוד

עוד 2,539 מילים

לפיד לתושבי עזה: "יש גם דרך אחרת. עתידכם תלוי בכם"

לפיד שוחח הערב נשיא מצרים א-סיסי● סקרים: גנץ ולפיד מתחזקים בהתאמה לראשות ממשלה ● ארדן דורש ממועצת הביטחון לגנות את הירי מעזה ● היועמ"שית קבעה: מינוי מפקד גל"צ יידחה לממשלה הבאה ● גזר דין לליצמן: 8 חודשים על תנאי ● ליברמן מבטיח פיצוי למי שנעדרו מעבודתם וגרים עד 40 ק"מ מהרצועה ● נתניהו מבקש ממתפקדי הליכוד לאשר לו 5 שיריונים ביום רביעי

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה