שנת 2008, הנהגת נוסעת מאד מהר. אני יושב לידה ורואה את המחוג של הקמ"ש רץ לעבר מחוזות שכנהג לא הגעתי אליהם מעולם. כשאנחנו יוצאים מהרכב אני נושם לרווחה והיא אומרת: "כדי לנהוג בזהירות צריך לחטוף מכה ואני עוד לא חטפתי. צריך שמישהו שקרוב אליך יפגע חלילה בתאונה ואז זה יגרום לך לנסוע בזהירות".
לא רציתי אז לספר לה שאני חוויתי תאונה קשה במשפחה ולא רציתי להתווכח איתה ולומר לה: נכון, זו ההרתעה העוצמתית ביותר, אבל מדוע צריך להגיע למצב הזה?
עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נתת פה שתי דוגמאות גרועות. גנב רכב שנוסע נגד כיוון התנועה זו לא תאונה שאפשר למנוע. לגבי הילדה שנהרגה בפ"ת. השאלה היא מה ילדה בת 14 עושה ב 23:00 בחוץ ומבקשת לחצות את כביש 40. אני לא אתפלא אם בתוך האוזניים שלה היו אוזניות והעיניים שלה היו בטלפון והיא היתה מנותקת לחלוטין מהסביבה. מותה הוא מחדל של המבוגרים שהיו אמורים להיות לצידה, ולא היו.
לגבי משטרת התנועה. ממה שאני רואה בכבישים בקטע הקצר שאני נוסע בו, זה בזבוז זמן. הם בעיקר תופסים נהגים נורמטיבים התקועים בפקק שנגעו בטלפון או נסעו בנתיב הציבורי כדי לקצר קצת זמן. קנסות שרק מעשירים את הקופה בלי להביא לשום שינוי.
אז מה צריך לעשות:
1. פחות רמזורים. במקום רמזורים, מעגלי תנועה גדולים.
2. להפסיק לחפש את העבירה הקלה ביותר והכי פחות משמעותית – מהירות, ולהתמקד בעבירות אחרות על הכביש.
אני הייתי משנה את כל הקונספט של אכיפת התנועה ומתמקד בדבר הכי קטן שרבים מוותרים עליו: איתות.
הייתי שם שוטרים בכל הערים בצמתים שונים, מרכזיים ושוליים כאחד, ואוכף איתות. מי שלא מאותת – קנס 100 שקל. בלי אפשרות למשפט. פעם ראשונה 100 שקל, פעם שניה 200, וכך כל פעם בקפיצות של 100 שקלים. הסכום מתאפס לאחר שנה.
ולמה זה חשוב? כי נהג שמאותת הוא נהג שמסתכל במראה, שבודק, שהעיניים שלו נמצאות בכביש.
ולא רק בצמתים, גם בכבישים ראשיים. מעבר נתיב ללא איתות, 100 שקלים. ואין בעיה לאכוף את זה. השוטר עם המצלמה ביד, מראה לנהג את העבירה ועל הדרך מסביר לו את הבסיס שכל כך לקוי בתרבות הנהיגה בישראל.
אבל כרגיל, אף אחד לא ייקח את העצות שלי ברצינות. כי המודוס אופרנדי של משטרת התנועה היא לדפוק את האזרחים.
חוץ מזה, הייתי מציב פטרולים בנגב ובגליל, איפה שמשתוללים. רכב שנהגו משתולל נלקח על גרר לחודשיים לחניון משטרתי על חשבון בעל הרכב. כמו במכס, אם רוצה אותו בחזרה שישלם קנס גבוה. בלי משפט ובלי עורכי דין. אם לא בא לקחת אחרי חצי שנה, הרכב יחולט ויימכר או ייגרס. במלחמה כמו במלחמה.