מוצ"ש, 4 לנובמבר 1995. אני בשלהי הריוני שרועה על הספה מול מסך הטלוויזיה המעביר את העצרת בכיכר מלכי ישראל. העצרת מרגשת: התוכן, אנשי הציבור האמנים על הבמה והקהל בכיכר – מביאים לידי ביטוי המחבר את ההכרה של קיום בכאב וההבנה שאין לנו ארץ אחרת, הטרגדיה של מחיר הדם, הקורבנות, והשאיפה לקדם תהליך שלום ונורמליות במדינה החיה על תקווה למחר טוב יותר.
כובד ההריון והעייפות הכריעו אותי. נרדמתי לפרק זמן קצר ואז התעוררתי באחת למשמע קולו של איתן הבר המכריז בתדהמה על מותו של יצחק רבין. אחר כך התחלנו להבין מי היורה שהגיע למקום בכדי לרצוח את רבין וטרם שיערנו בנפשנו איזו מציאות מקבילה קיימת במדינה לאן זה יוביל אותנו.
גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הניתוח הצליח הבן שבוי. השחצנות של ביבי ורעייתו עולה להם בגלעד שליט. יאיר נתניהו שבוי, הוא לא כאן – הבנדם מסכן הלך לאיבוד. כששאלו את אילון מאסק על המחיר שהוא מוכן לשלם כדי שהניתוח יצליח והבן יהיה זה – זהזה, הוא ענה: "מה, מה פתאום"
ואני הייתי עם ביתי ב"אסף הרופא", שבנו מחדר טיפולים, וראיתי את הדברים בשידור ישיר. ראינו שרבין לא השתטח על הקרקע, לא זינק כאתלט, וגם לא פתח בריצה, בתוך שניה הוא היה ברכב, שלקח לו הרבה הרבה הרבה זמן להגיע בדרך הקצרצרה מבנין העיריה בת.א. ועד לאיכילוב. בבקשה את תבלבלו ת'שכל, שהכל באשמתנו. לא בחינם היה מי שדאג, שהדיון יהא בדלתיים סגורות