1
אם ועידת האקלים שהתקיימה אשתקד בגלזגו התנהלה בתחושה שזו ההזדמנות האחרונה של האנושות לקחת את עצמה בידיים ולהתמודד ברצינות עם משבר האקלים, דומה שאת ועידת שארם שמתקיימת בימים אלה ניתן להגדיר כפסגת ההשלמה.
על אף הקיץ הלוהט והיבש שעבר על אירופה, שהמחיש גם למי שחי בבועת המערב ולא בפקיסטן המוצפת שהמשבר כבר כאן, נדמה שהאמונה במהפך של ממש בהתנהלות הגלובלית הוא נחלתם של פחות ופחות אנשים.
מבחינה תודעתית, המלחמה הנוראית באוקראינה גרמה לעולם להפוך לגרסה מוגדלת של ישראל: ביטחון, ובכלל זה ביטחון אנרגטי, לפני הכול. ואחרינו המבול, או השרפה – מה שיבוא קודם.
מבחינה תודעתית, המלחמה הנוראית באוקראינה גרמה לעולם להפוך לגרסה מוגדלת של ישראל: ביטחון, ובכלל זה ביטחון אנרגטי, לפני הכול. ואחרינו המבול, או השרפה – מה שיבוא קודם
בנסיבות האלה, כשהעולם מתבונן איך המעצמות הגדולות – סין, ארצות הברית ורוסיה – עסוקות בלנסות להוציא אחת לשנייה עין במקום לשלב כוחות, וכשוועידת שארם מוקדשת לניסיון של מדינות העולם השלישי לחלץ תמיכה כספית מהמדינות המפותחות (שהבטיחו להעביר 100 מיליארד דולר למדינות החלשות שסופגות את נזקי האקלים, ונחשו מה – לא עמדו בהבטחה), עולה השאלה מה תפקידה של ישראל בכוח.
באופן מעט מפתיע, הבחירות שעשתה ישראל בוועידת שארם היו מעוררות אופטימיות ונראו כמו מהלכים בכיוון הנכון.
What a day.
If you're at @Cop27P, visit our pavillion and experience the Israeli climate-tech solutions revolutionizing the way the world is tackling climate change.
If you're not at COP27, here's a sneak peek of what's been happening at our pavillion:
????????#COP27IL pic.twitter.com/COrrKvXUvO
— Israel ישראל (@Israel) November 9, 2022
הראשונה היא ההתמקדות של המשלחת הישראלית ושל הביתן הישראלי ביכולות הטכנולוגיות של הסטארט-אפ ניישן, או בסביבתית מדוברת: אקלים-טק.
אם ישראל תצמצם את פליטות גזי החממה ב-30% או ב-25% בעשור הקרוב זה בהחלט ישפיע על איכות האוויר בישראל (ולכן גם חשוב כל כך להאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות ולהיפרד סוף סוף מעידן הפחם), אבל זה לא באמת יזיז להתחממות הגלובלית.
אבל אם חבורת האנשים המוכשרים שעמלים במעבדות בנס ציונה וברחובות על פיתוח הבשר המתורבת – וממוקמים בשפיץ של התחום הזה בעולם – יצליחו לגרום להפחתה משמעותית בצריכת הבשר מהחי, זו תהיה חתיכת תרומה לאנושות, לשימור הקרקעות ויערות הגשם, לצמצום הסבל של בעלי החיים ולבלימת אפקט החממה.
ומה שנכון לגבי הפוד-טק תופס גם לגבי טכנולוגיות של טיהור ומחזור מים, ניהול מערכות אנרגיה וכן הלאה. הרגולציה בישראל מפגרת והטכנולוגיה מתקדמת – אז בואו נשתף את כלל האנושות במה שאנחנו טובים בו.
מה שנכון לגבי הפוד-טק תופס גם לגבי טכנולוגיות של טיהור ומחזור מים, ניהול מערכות אנרגיה וכן הלאה. הרגולציה בישראל מפגרת והטכנולוגיה מתקדמת – אז בואו נשתף את האנושות במה שאנחנו טובים בו
המהלך החשוב השני שהתרחש תוך כדי ועידת האקלים הוא החתימה על מזכר ההבנות בין ישראל לירדן, בליווי של איחוד האמירויות וארצות הברית, על עסקת החילופים מים תמורת חשמל, שנבחנה בשנה האחרונה בעבודה משותפת של צוותים משני הצדדים – כשבצד הישראלי מובילה את המהלך שרת האנרגיה קארין אלהרר.
כלכלית וסביבתית.
אני מודה לשותפיי בירדן, איחוד האמירויות וארצות הברית שליוו ועוד מלווים את הפרויקט בכל שלביו. כולי תקווה שהממשלה המתהווה תאמץ את הפרויקט שהובלתי ולא תתן לאף מכשול לפגוע ביישומו, כי מדובר בפרויקט טוב לכל הצדדים וחוצה דעות פוליטיות.— קארין אלהרר | Karine Elharrar????️ (@KElharrar) November 8, 2022
הנוסחה: ישראל תתפיל מים ותמכור 200 מיליון קוב בשנה לממלכה המיובשת, ובתמורה הירדנים יקימו שדות סולאריים עצומים במדבר וימכרו לנו 600 מגהאווט של אנרגיה נקייה.
אם יש דרך לקדם את החוסן של האנושות ולשפר את סיכויינו בהתמודדות עם המשברים האקלימיים הגדולים שלפנינו, זו הדרך: שיתוף פעולה אזורי, תלות הדדית שיוצרת זהות אינטרסים ויציבות גאו-פוליטית, וסינרגיה שבמסגרתה כל צד מביא אל השולחן את המשאבים הטבעיים שלו וחולק אותם עם השכן.
עכשיו רק נותר לקוות שלא יבוא שר בט"פ חדש שיעשה פרובוקציה בהר הבית וישלח את כל החזון הזה לעזאזל.
2
עובדי משרד התחבורה עקבו השבוע תוך כדי כסיסת ציפורניים אחר הדיווחים על חלוקת התיקים בממשלה הנכנסת. הם כבר מורגלים בכך. עובד שהגיע למשרד לפני ארבע שנים, למשל, כבר הספיק לשרת תחת ארבעה שרים ושלושה מנכ"לים.
מתוך בורסת שמות המועמדים לעמוד בראש המשרד החשוב והענק הזה, דומה שיש בקרב אנשי המקצוע קונצנזוס על שם אחד שהם מייחלים שלא ישוב לקדנציה שנייה: מירי רגב.
מתוך בורסת שמות המועמדים לעמוד בראש המשרד החשוב והענק הזה, דומה שיש בקרב אנשי המקצוע קונצנזוס על שם אחד שהם מייחלים שלא ישוב לקדנציה שנייה: מירי רגב
הקדנציה של רגב מתוארת על ידי הדרגים המקצועיים במשרד כקקופוניה של מינויים פוליטיים, רדיפה אובססיבית אחרי גזירת סרטים והודעות חגיגיות לתקשורת והפרחה לא רצינית של הבטחות במטרה לרצות בייס או ראש עיר מקורב.
מעל כל זה מרחפים גם סימני שאלה מהותיים באשר לסדרי העדיפויות ולפרויקטי הענק שמקודמים במשרד: רגב, למשל, הביעה התנגדות נחרצת לפרויקט המטרו הלאומי.
הממשלה האחרונה, כזכור, לא הצליחה להעביר בכנסת את חוק המטרו בגלל התפרקות הקואליציה, והליכוד סירב לתמוך בו ממקום מושבו באופוזיציה. על אף זאת, ח"כים מהליכוד שנשאלו על כך אמרו שוב ושוב שכשמפלגתם תחזרו לשלטון הם יעבירו את חוק המטרו ויקדמו אותו.
לרגב הייתה עמדה אחרת. כשרת תחבורה, היא אמרה בכל הזדמנות שיותר חשוב לקדם רכבת לקריית שמונה מאשר מטרו שישרת את תושבי גוש דן – מתוך טענה כביכול שצריך לתעדף את ההשקעות בפריפריה על פני המרכז.
כך היא גם עצרה תקציבים ועיכבה את פרויקט האופנידן – שמרשת את מרכז הארץ בשבילי אופניים – בטענה שחשוב יותר לסלול שבילי אופניים בערי הפריפריה.
רכבת לקריית שמונה תתקבל בברכה, אבל להעמיד אותה מול המטרו זה פופוליזם מסוכן וחסר קשר למציאות התחבורתית. המדינה צריכה להשקיע במערכות הסעת המונים קודם כל במקומות שבהם נמצאים ההמונים ונוסעים לעבודה על בסיס יומי.
רכבת לקריית שמונה תתקבל בברכה, אבל להעמיד אותה מול המטרו זה פופוליזם מסוכן וחסר קשר למציאות. המדינה צריכה להשקיע במערכות הסעת המונים קודם כל במקומות שבהם נמצאים ההמונים
זה קורה בערי המטרופולין ובעיקר בגוש דן, שבו מתגוררים יותר מ-2 מיליון תושבים. כ-600 אלף מהם נכנסים מדי בוקר לתל אביב לצורך עבודה, לימודים, עסקים, סידורים.
הרבה יותר משהמטרו ישרת את התל אביבים, הוא ישדרג את איכות חייהם ואת הנגישות והניידות של תושבי אור יהודה, רחובות, רמלה, לוד, פתח תקווה, הוד השרון ושאר ערי הלווין. רכבת תחתית יעילה משטחת את עקומת הנדל"ן והופכת לאטרקטיבית את המגורים בכל מקום על התוואי – כך זה בלונדון, בברלין, בפריז וכך יהיה גם בישראל, אם וכאשר.
תחבורה ציבורית טובה במקומות שבהם מתגוררים ונעים מיליונים היא תשתית חברתית מהמעלה הראשונה, והיא קודמת לפסי רכבת של מאות קילומטרים לעיר שדה עם 22 אלף תושבים (קריית שמונה).
את החיבור התחבורתי של קריית שמונה אפשר לשפר מיידית באמצעות עיבוי מערך האוטובוסים שמגיעים אליה. רק שאותם אוטובוסים ייעצרו בדרכם דרומה בפקק אי שם בוואדי ערה, וייתקעו יחד עם חצי מדינה בכניסה לתל אביב.
את הפקק הזה אפשר לפתור רק באמצעות המטרו עם סיוע של רשת שבילי אופניים שתאפשר לתושבי עוטף תל אביב להגיע בקלות למרכז המטרופולין.
באשר לערי הפריפריה, משרד התחבורה חתם בחודשים האחרונים על הסכמים עם שורה ארוכה של ערים – ביניהן מודיעין עילית, אופקים, נהריה, טירת הכרמל, עפולה, שפרעם, קריית מוצקין ועוד – על חבילת ביצוע של שבילי אופניים, נתיבים ייעודיים לאוטובוסים ושדרוג תשתיות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, כך שזה ממילא קורה, וטוב שכך.
אם מירי רגב תחזור לקדנציה שנייה במשרד התחבורה, צריך לקוות שאת הפופוליזם והסיסמאות יחליף סדר יום תחבורתי-חברתי-סביבתי אמיתי, כי אולי יותר מכל תחום אחר, בתחבורה אין לנו זמן לבזבז.
אם מירי רגב תחזור לקדנציה שנייה במשרד התחבורה, צריך לקוות שאת הפופוליזם והסיסמאות יחליף סדר יום תחבורתי-חברתי-סביבתי אמיתי, כי אולי יותר מכל תחום אחר, בתחבורה אין לנו זמן לבזבז
3
בשנים האחרונות הגשם הראשון הוא סימן לתחילת הטקס הקבוע של זרימת נוזל שחור ומבחיל לים. הנוזל הזה מורכב מהפיח והשמן שהצטברו על הכבישים בחודשי הקיץ ומהפסולת שנכלאה בתעלות הניקוז ונשטפת בעוצמה למקום הכי נמוך בסביבה.
דומה שהשנה חל שיפור מסוים בגזרה זו. הזעם הציבורי והרשתות החברתיות הניעו עיריות רבות להשקיע מאמץ של ממש בניקוי הצנרת, או שאולי פשוט הפסקנו להתרגש.
התמונה שצילם השבוע ישראל שוורץ, לעומת זאת, מלמדת שבתחום אחר נרשמת דריכה במקום אם לא נסיגה: היא לא צולמה על גדת הגנגס או נהר גדול אחר בעולם השלישי, אלא בשפך הירקון.
הגשם הראשון שוטף את הנהר בזרם חזק וגורם לו לפלוט אל הגדה את כל הפסולת שעם ישראל זרק אל אפיק הנחל וסביבתו בחודשים האחרונים. כמו בומרנג, הפלסטיק שמשאירים על הגדה או משליכים למים לא הולך לשום מקום והנחל מקיא אותו עלינו חזרה עם פרוץ עונת הגשמים.
לירקון אין בלעדיות על התופעה הזו. "הפלסטיק ממשיך להיפלט מהנחלים כל החורף", אומרת אוולין אנקה מתנועת Plastic-Free Israel, "הרים של פלסטיק נעצרים בשפך של הנחלים".
ולמען הסר ספק, לא מדובר רק בטינוף ופגיעה אסתטית במרחב הציבורי: הפלסטיק מתפרק לאיטו ומפריש כימיקלים רעילים למים, לקרקע ולאוויר. והוא ימשיך לעשות את זה ב-500 השנים הקרובות.
לא מדובר רק בטינוף ופגיעה אסתטית במרחב הציבורי: הפלסטיק מתפרק לאיטו ומפריש כימיקלים רעילים למים, לקרקע ולאוויר. והוא ימשיך לעשות זאת ב-500 השנים הקרובות
4
ישראלים רבים חשים תסכול וזעם כשהם נתקלים במפתיע בכריתת עצים בקרבת ביתם. אל התחושות האלה נלווה בדרך כלל גם חוסר אונים: מה עושים? למי פונים? איך מבטלים את רוע הגזירה? איך מבררים האם זו כריתה חוקית, עם היתרים מסודרים, או שמא מדובר בקבלן שמשתולל בשטח באין מפריע?
הליכי התכנון, הבנייה והכריתה בישראל לוקים בהיעדר שקיפות מינימלית, מה שמקשה מאוד על אזרחים מהשורה להיות מעורבים ולהשפיע על קבלת ההחלטות. מה שלא עושות הרשויות – דמוקרטיזציה של המערכת – עושים פעילים ואנשי מקצוע שאכפת להם.
חברי "רחובות של עצים", התארגנות של תושבי רחובות, יצרו דף מידע שמכיל תשובות פשוטות לכל השאלות המעשיות הללו. כותרתו: "ראיתם עץ נכרת ברחוב? מה עושים?"
חברי "רחובות של עצים", התארגנות של תושבי רחובות, יצרו דף מידע שמכיל תשובות פשוטות לכל השאלות המעשיות הללו. כותרתו: "ראיתם עץ נכרת ברחוב? מה עושים?"
בדף יש תשובות על שאלות כמו מה ההבדל בין גיזום לכריתה (גיזום=עד 30% מעלוות העלים ובלי פגיעה בענפי השלד), מהו עץ בוגר (מעל 2 מ' גובה ו-10 ס"מ קוטר) ואיזה עצים אסור לכרות אף פעם (זית וחרוב, עצים מוגנים).
ובעיקר: מה שואלים את הכורתים או את הקבלן בשטח (אפשר לראות אישור כריתה בבקשה?) ולמי פונים אם מתרשמים שהכריתה אינה ברישיון, כלומר מהווה עבירה פלילית, כולל מספרי טלפון וכתובות מייל של הגורמים הרלבנטיים.
הדף היעיל הזה מתווסף לפרויקט החשוב "מעירים", עמותה של פעילים חברתיים ואנשי מקצוע מתחומי התכנון, הבנייה והסביבה.
באתר של "מעירים" מנגישים בצורה בהירה את כל רישיונות כריתת העצים שקיימים ברגע נתון ברחבי הארץ. בתהליך מהיר אפשר להירשם באתר ולקבל התראה אישית אם וכאשר תאושר כריתת עצים בקרבת ביתכם.
מאז שנרשמתי באתר כבר הספקתי לקבל כמה התראות על כריתת עצים מתוכננת ברדיוס של כקילומטר מביתי. "מעירים" עושים הכול בשביל להעיר את הציבור. השאלה אם נתעורר תלויה רק בנו.
5
הפעם האחרונה שבה אכלתי ב"בורגר קינג" הייתה אי שם בשנות התשעים של המאה הקודמת. מכיוון שלפני כמה שנים הפכתי לטבעוני, לא שיערתי שזה יקרה שוב אי פעם. לכן התחושה שלי, כשהתיישבתי השבוע לאכול בסניף דיזנגוף סנטר של "בורגר קינג", הייתה של מסע בזמן. חוץ מהעובדה שההזמנה מבוצעת עצמונית באמצעות לוח ממוחשב, הרבה לא השתנה.
למען האמת, גם האוכל לא השתנה מהותית. אותה לחמנייה תעשייתית עם קציצה, רטבים ומלפפון חמוץ, אותם נאגטס אנמיים. העובדה שהם היו עשויים מחלבון סויה שפיתחה החברה הישראלית Meat. The End לא הורגשה – לטוב או לרע.
המעבר מקציצת בשר אפרורית לגרסה טבעונית לא שידרג את "בורגר קינג" למסעדת גורמה, אבל גם לא הותיר תחושה של תחליף מבאס. זו הייתה ארוחת מזון מהיר כהלכתו, רק בלי לפרק את הצורה לשום פרה. לפתע המעבר של העולם כולו למזון מהצומח נראה נגיש וקל יותר מכפי שמקובל לחשוב.
המעבר מקציצת בשר אפרורית לגרסה טבעונית לא שידרג את "בורגר קינג" למסעדת גורמה, אבל גם לא הותיר תחושה של תחליף מבאס. זו הייתה ארוחת מזון מהיר כהלכתו, רק בלי לפרק את הצורה לשום פרה
מה שהיה יותר מעניין מהאוכל, זה להתבונן בסועדים. הפיכתו של בורגר קינג בסנטר ל-100% טבעוני תוכננה להיות פופ-אפ של שבוע בסוף אוקטובר, אבל לאור ההצלחה המיזם הוארך עמוק אל תוך נובמבר.
השעה 16:30, לא בדיוק זמן לארוחה, וכמעט כל השולחנות בסניף מאוישים. בני נוער, הורים וילדים, גברים ונשים. תהיתי אם כולם מודעים לעובדה שהם אוכלים המבורגר מהצומח. תהיתי אם הם דילגו בכוונה על סניף מקדונלד'ס הפופולרי שממוקם על הגשר במפלס העליון, או שהתגלגלו לכאן במקרה.
ועוד תהייה: האם זו תחילתה של מהפכה בעולם המזון המהיר, או חיבוק דוב לטבעונים מצד רשת קציצות שתמשיך להרוויח מפס ייצור המוני של שחיטת פרות? ימים יגידו. בכל אופן, מעתה אפשר להזמין את המנות הטבעוניות גם בסניפים הנוספים של "בורגר קינג" בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוספר התורה הוא מעל זמן, תנועה ומקום. הגאוניות שלו זה לא בתדר של ליאור שליין ושכמותו: כל מי שלא מבין שהמסרים של הספר מתוחכמים יותר ממה שאלה שמתנגדים לו יכולים להכיל, להבין, שגאוותם נועלת אותם מלעלות כיתה רוחנית. 10 המכות של מצרים זה משל לתכונת העקשנות עד להבנה, הכרה, הפנמה (בחוכמת הקבלה- עד להעדפת הרצון להשפיע (מלשון שפע, לטובת הזולת), על הרצון לקבל (אגואיזם, טובתי האישית האגואיסטית)