הלילה אושר השלב הראשון בהפיכה השיפוטית של יריב לוין בהובלת שמחה רוטמן, כשמליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בהצעה תמכו 63 חברי כנסת אל מול 47 שהתנגדו, והיא תוחזר להמשך דיון בוועדת החוקה. מההצבעה נעדרו חברי סיעת ישראל ביתנו.
"63 בעד, 47 נגד – אני קובע שהצעת חוק בתי המשפט, תיקון מס' 105, הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים התקבלה בקריאה הראשונה". כך אמר @AmirOhana, והוסיף: "ושוב, מביע תקווה כי נעבוד עליו יחד לטובת עם ישראל" pic.twitter.com/5zZCxaNIJB
— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 20, 2023
מוצע לשנות את הרכב חברי הוועדה לבחירת שופטים, כך שהוועדה תמנה 9 חברים כדלהלן: נציגי הרשות השופטת יהיו נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים שיצאו לקצבה אותם ימנה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון; נציגי הרשות המבצעת יהיו שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה; נציגי הרשות המחוקקת יהיו שלושה חברי כנסת שהם יו"ר ועדת החוקה, ושני חברי כנסת אחרים – אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, כפי שייקבע בחוק. שר המשפטים יהיה יו"ר הוועדה. בתוך כך, מוצע לקבוע כי המניין החוקי בישיבות הוועדה הינו חמישה חברים, וכי הוועדה תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה כל עוד אין בחוק היסוד הוראה אחרת לעניין זה.
@netanyahu עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין.
הצבעה ראשונה על הרפורמה המשפטית החשובה כל כך לטובת מדינת ישראל. pic.twitter.com/W9LOj4HZsd— מירי רגב (@regev_miri) February 21, 2023
לבסוף, מוצע לקבוע כי מי שיש בידו סמכות שפיטה, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לשאלה בדבר תוקפו של חוק יסוד, ולא יהיה תוקף להחלטה שהתקבלה בעניין כאמור.
בדברי ההסבר להצעה נכתב:
בהצעת חוק זו מוצעים שלושה תיקונים לחוק־יסוד: השפיטה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; שינויים בסדרי עבודת הוועדה באשר לסמכות הוועדה לפעול אם פחת מספר חבריה, למניין החוקי בישיבות הוועדה ולרוב הדרוש להחלטה לעניין בחירת שופט; שלילת הסמכות לביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק יסוד.
השינויים המוצעים בהרכב הוועדה ובסדרי עבודתה נועדו לחזק את ההשפעה של נבחרי הציבור – נציגי הרשות המבצעת ונציגי הרשות המחוקקת – לעומת הגורמים האחרים החברים בה. כמו-כן, משמעות ההוראה המוצעת לעניין אי־שפיטות של חוק־יסוד היא קביעה של אי־שפיטות באשר לסוגיות הקשורות בשאלת תוקפו של חוק־יסוד, בין בסוגיה מהותית או צורנית, הקשורה בתוכנו של חוק היסוד, ובין בסוגיה הנוגעת להליך חקיקתו".
הח"כים ולדימיר בליאק ו-@MKRonKatz הוצאו ממליאת הכנסת.
קודם לכן, ח"כ @simondav14 קרא ל-@MosheSaada1: "סעדה שב חמוד, שב. סעדה, שב, מח"ש, מח"ש, סעדה שב"@VladimirBeliak @AmirOhana pic.twitter.com/arE42hKrHL— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 20, 2023
שר המשפטים וסגן רה"מ יריב לוין: "הלילה הזה זוקפים את קומתם המוני אזרחים שקולם לא נשמע ואמונתם נרמסה עשרות שנים ע"י מערכת משפט, שהיתה עיוורת לצרכיהם וזלזלה בהם. היתה כאן הפיכה משטרית שנעשתה ע"י אדם אחד, השופט בדימוס אהרן ברק, שלקח לעצמו זכות להיות מעל כולם והשתיק כל ביקורת. כשברק ביצע את ההפיכה המשטרית – האם הוא קיים דיון? התייעץ עם מישהו? התחשב בנו? אני מושיט את ידי לכל אחד מחברי האופוזיציה ומציע לקיים שיח ללא תנאים. אני מאמין שאפשר להגיע להבנות. לפיד וגנץ, אתם אלה שצריכים להוביל. אי אפשר להשאיר את ההובלה לחסרי אחריות וחסרי תמיכה ברחוב. אתם באופוזיציה לא מסוגלים לשבת לדבר עם האחים שלכם בתוך הבית. דבר לא ירתיע אותי מלבצע רפורמה עמוקה ונדרשת במערכת המשפט, בלי עיכובים ובלי מסמוסים. מה שהיה לא יהיה עוד. לא עוד אצילים ונבערים מדעת, אלא מערכת משפט שפתוחה לכל אחד מאיתנו באופן שווה. זאת דמוקרטיה."
"לצאת, לצאת, לצאת". ח"כ מיכל שיר הוצאה ממליאת הכנסת בהוראת יו"ר הכנסת @AmirOhana.@MichalShir @YeshAtidParty pic.twitter.com/AuFHfbr1tF
— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 20, 2023
לפני כן, הציג את ההצעה יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן: "הצעת החוק מבוססת על כך שהרבה מאוד אנשים הרגישו ועודם מרגישים שקולם מושתק במשך שנים רבות ושעמדתם נרמסת.
ח"כ @rothmar דיבר בשפה האנגלית אל "היהודים הרבים בעולם מיהודי התפוצות", וח"כים באופוזיציה הגיבו על כך בגיחוך.
צפו@naorshiri @Meravbenari @MKRonKatz @MichalShir pic.twitter.com/UnfUquuNzs— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 20, 2023
החלק הראשון בהצעה מבקש לתקן את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שמשקלם של נבחרי הציבורי יגדל מ-4 ל-6. על פי ההסדר, במדינת ישראל, סוף סוף העם, שהוא הריבון – יבחר את השופטים, כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות. כמו-כן, ההצעה מעגנת בוועדה, לראשונה בתולדות ישראל, נציג מטעם האופוזיציה. בנוסף, ההצעה מבקשת לקבוע כלל ברור לפיו בית המשפט העליון לא יוכל לדון ולפסוק דבר בנוגע לתוקפו של חוק-יסוד מתוך תפיסה שחוק-יסוד אינו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט מכל סיבה שהיא".
"ראש ממשלתנו היקר, בנימין נתניהו" – כך כינה @rothmar את @netanyahu, שצחק בתגובה.
ח"כ רוטמן ציטט את רה"מ: "לבית המשפט תפקיד חשוב מאוד במשטר הדמוקרטי, אבל הוא איננו שליט אבסולוטי. עצם הדיון שמקיים בג"צ בחוק הלאום ממחיש את הצורך בהסדרה מחודשת של גבולות הסמכות של הרשות השופטת" pic.twitter.com/kxYPepW5Ul— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 20, 2023
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד: "אני שואל את עצמי רק דבר אחד היום – אם עוד אכפת לכם, אם אכפת לכם מזה שמה שאתם עושים היום מפרק את הכלכלה הישראלית, מבריח מפה כסף. אם אכפת לכם שאתם פוגעים, בחקיקה הזאת, בשכבות הכי חלשות בחברה הישראלית. אני שואל את עצמי אם אכפת לכם מהביטחון, כי לא ביקשתם חוות דעת אחת מסודרת מה החקיקה הזאת תעשה לביטחון. אני בעיקר שואל את עצמי אם בכלל אכפת לכם מזה שאתם מפרקים לשניים את העם הזה, שאתם חוצים אותו. יש רק שתי אפשרויות – או שעדיין אכפת לכם מעם ישראל ומדינת ישראל, ואז אתם תעצרו היום את החקיקה, או שלא תעצרו את החקיקה ואז מתברר שלא אכפת לכם".
אושר גם בקריאה ראשונה: הוראות חוק משלימות בעניין הוועדה לבחירת שופטים וסדרי עבודתה. מדובר בהצעת חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בהצעה תמכו 63 חברי כנסת אל מול 47 שהתנגדו, והיא תוחזר להמשך דיון בוועדת החוקה.
מוצע, בהתאם לתיקונים המוצעים בחוק-יסוד: השפיטה, לשנות את דרך בחירת נציגי הכנסת בוועדה: חבר הכנסת מהאופוזיציה ייבחר על ידי סיעות האופוזיציה לפי הוראות שייקבעו בתקנון הכנסת ויו"ר הכנסת יבחר את הנציג מהקואליציה. חברי הכנסת יכהנו כחברי הוועדה כל עוד הם מכהנים כחברי כנסת ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת חברים חדשים במקומם.
עוד מוצע כי לפחות אחת מנציגי השופטים בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה ולפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה תהיינה נשים. כן מוצע לקבוע כי ועדת החוקה תזמן מועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון להופיע בפניה וכי סדרי הדיון בוועדת החוקה ייקבעו בתקנון הכנסת. בנוסף, ובהתאם לתיקוני חוק יסוד: השפיטה, הרוב הדרוש למינוי שופטים לעליון יעמוד על חמישה חברי ועדה (במקום שבעה כיום).
מליאת הכנסת אישרה את החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה, להקים את המשרד לעניינים אסטרטגיים. כמו כן, את החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה, כך שהשר רון דרמר יכהן כשר לעניינים אסטרטגיים.
ברגעים אלה ממש מתנהל במליאה דיון על פתיחה מחדש של המשרד לנושאים אסטרטגיים. לקח לי 4.5 חודשים לסגור אותו רק בשביל שהם יפתחו אותו מחדש ב3 שעות.
— Idan Roll – עידן רול (@idanroll) February 20, 2023
כמו כן אושר סופית: הוראת השעה המתירה להציב חיילים בשורות השב"ס תוארך בחצי שנה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בציוץ בטוויטר על חשיבות העצמאות של בנק ישראל:
"העלאת הריבית אכן מקשה על משקי בית רבים, אבל עצמאות בנק ישראל כמי שמנהל את המדיניות המוניטרית של ישראל היא חיונית לכלכלה חזקה ומתפתחת, וכשר אוצר אעמוד על שמירתה כנגד אמירות פופוליסטיות.
כממשלה תפקידנו להיאבק ביוקר המחיה באמצעות ניהול מדיניות פיסקלית אחראית
וגיבוש תקציב טוב שישקיע בתשתיות צמיחה עתידית וגם יכלול חבילת הקלות מידיות לציבורים הזקוקים לכך. כך נעשה בעזרת השם".
הדברים בתגובה לציוץ של שר החוץ אלי כהן:
לכל המתלהמים שמתעלמים מההשלכות הקשות של העלאת הריבית: שיח והסכמה בין האוצר לבנק ישראל הוא הכרחי. גיבוש מתווה משותף יאפשר את מיתון עליות הריבית החדות, שאינן מוצדקות נוכח רמת האינפלציה בישראל.
— אלי כהן | Eli Cohen (@elicoh1) February 20, 2023
אושרו הקלות רגולטוריות לערוצים הזעירים. מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג-2023. בהצעה תמכו 17 חברי כנסת אל מול 3 שהתנגדו.
מוצע להאריך בשנה וחצי את הוראת המעבר שנקבעה בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן-1990, שעניינה מתן הקלות רגולטוריות לערוצים הזעירים (ערוץ בשפה הערבית – הלא TV, ערוץ בשפה הרוסית, ערוץ 24 וערוץ 14). מדובר, בין היתר, בהקלות בתשלום דמי רישיון, תשלום לספקי תכנים כדוגמת הוט ויס בגין הפצה ועוד.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "במסגרת תיקון מס' 44 נוספו אל פרק ד' לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים והוראות מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי. בהתאם לקבוע בהוראות המעבר, על בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי אשר קיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי כהגדרתם בחוק הרשות השנייה לאחר כניסת תיקון מס' 44 לתוקף, יחולו כמה הקלות ביחס לאסדרה החלה על בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה מכוח חוק הרשות השנייה, וזאת לתקופת עבר קצובה בת 5 שנים.
מטרת ההסדר שנקבע לתקופת המעבר הייתה לאפשר לערוצים אלה להיערך לאסדרה החדשה שנקבעה בתיקון מס' 44, באופן המצמצם את האסדרה החלה על בעלי רישיונות אלה בתקופת המעבר, בשל היותם בעלי היקף הכנסה מצומצם או בשל ייעודם הציבורי, לפי העניין, ובכך להמשיך לשמור על הפלורליזם והגיוון בתחום שידורי הטלוויזיה בישראל.
ביום 25 בפברואר 2023 תסתיים תקופת המעבר שנקבעה בתיקון מס' 44, ואם לא תוארך התקופה – יחולו על בעלי הרישיונות הזעירים והזעירים הייעודיים חובות רגולטוריות בדומה לחובות החלות על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה מכוח חוק הרשות השנייה. חובות אלה, לדעת גורמי המקצוע במשרד התקשורת, עלולות להכביד ולהקשות על המשך קיומם של בעלי רישיונות כאמור".
בגל"צ מדווחים כי אחרי ההצבעה אתמול בלילה ניגשו מספר חברי אופוזיציה, בעיקר מהמחנה הממלכתי אל השר יריב לוין וביקשו לשבת לדבר. למרות העמדה הרשמית של גנץ לפיה אין מה לדון בפשרה לפני שמקפיאים את החקיקה המשפטית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו