קשה לדמיין את הלחצים המופעלים בימים אלה על נשיא המדינה יצחק הרצוג. הוא נאבק בשיניים מצד אחד לשמר את החזות הממלכתית – לא רק שלו ושל מוסד הנשיאות, אלא של מוסדות השלטון הישראליים; ומצד שני לעצור את ההתדרדרות אל התהום בדהרה פראית שאותה מובילים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן.

מספר מתווים והצעות פשרה, של מתווכים מטעם עצמם ונספחים נוספים, הוצגו במהלך השבוע האחרון, חלקם נחזו להיות גרסאות של מתווה הרצוג. אמש (חמישי), בשידור חי בערוצי הטלוויזיה, הרצוג התפוצץ על כולם.

במה שנראה כמו מופע טנטרום של מי שמחשב להתפוצץ אל מול ההתנהלות הבלתי אחראית של מנהיגי המדינה, הרצוג פתח סוף סוף את פיו והשמיע את דעתו האמיתית על תוכנית החקיקה האסונית של הממשלה, להפיכה משטרית.

לא רק הרטוריקה של הרצוג השתנתה, לא רק תחושת הבהילות והווליום שלו, אלא גם התוכן: כעת הוא אינו מתרעם רק על התהליך, אלא גם על המהות, הפוגעת לדבריו בערכים יסודיים בדמוקרטיה.

"מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדת החוקה", אמר הרצוג, "צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, הוא דורסני, הוא מערער את יסודותינו הדמוקרטיים. ולכן יש להחליפו במתווה אחר, מוסכם, ולאלתר".

"מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדת החוקה", אמר הרצוג, "צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, הוא דורסני, הוא מערער את יסודותינו הדמוקרטיים. ולכן יש להחליפו במתווה אחר, מוסכם, ולאלתר"

נאום הנשיא יצחק הרצוג על המהפכה המשפטית, 9 במרץ 2023 (וידיאו: לע"מ)

הרצוג ירד מהגדר, והזדהה סוף סוף. הוא אמנם מבקש עדיין לאחוז בתפקיד המתווך הממלכתי בין הממשלה לבין מתנגדי ההפיכה, אך החל מאמש הוא כבר איננו מתווך ניטרלי. הנשיא הודיע כי במסגרת מאמצי התיווך הנעשית בחסותו, הושגה הסכמה על "הרוב המוחלט" של הנושאים הנדונים, אך לא על כולם.

זו, אם כן, תמונת המצב: הרצוג הצליח, לדבריו, לקרב בין עמדות הצדדים בשורה ארוכה של סוגיות – אך לא בכולן. על פי הדיווחים העיתונאיים, לוין נעמד על רגליו האחוריות בנוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים, ומתעקש על כך שלממשלה יהיה רוב מוחלט בוועדה, כך שהיא תשלוט באופן מלא על בחירת שופטים וקידומם במעלה הערכאות.

על פי דיווחים, לוין נעמד על רגליו האחוריות בנוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים, ומתעקש על כך שלממשלה יהיה רוב מוחלט בוועדה, כך שהיא תשלוט באופן מלא על בחירת שופטים

ההערכה היא שבתוך ימים אחדים יפרסם הרצוג את המתווה שלו. בינתיים הוא דורש לא את הפסקת מרוץ החקיקה, שעליו מנצח רוטמן, אלא את החלפתן של הצעות החוק הנדונות כעת בוועדה בנוסחים אחרים. הוא קרא "לזנוח את החקיקה המוצעת כעת, ולהביא במקומה לדיונים בוועדת החוקה מתווה אחר, מוסכם".

נאומו הזועם של הרצוג הגיע לפני הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ולאחר יום שלם של הפגנות ומחאות של מאות אלפי אזרחים בעשרות מוקדים ברחבי הארץ, לרבות ניסיון לבודד את נתב"ג ולשבש את המראתו של נתניהו לאיטליה.

מפגין בנתב"ג נגד המהפכה המשפטית, 9 במרץ 2023 (צילום: מחאת קפלן)

נתניהו עוד הספיק להמהם, ממקום מושבו ברומא, תגובה מעורפלת כלשהי לדברי הנשיא, המוקירה את מאמצי התיווך שלו, בטרם עברה תשומת הלב לאירוע הביטחוני.

בדברים הקצרים שהרצוג ירה מפיו, בטרם התרחק מהמיקרופונים, הוא הדגיש כי "אנו מצויים כעת בנקודת אל חזור". לא רק המדינה נמצאת בנקודה זו, אלא גם הנשיא עצמו.

בדברים הקצרים שהרצוג ירה מפיו, בטרם התרחק מהמיקרופונים, הוא הדגיש כי "אנו מצויים כעת בנקודת אל חזור". לא רק המדינה נמצאת בנקודה זו, אלא גם הנשיא עצמו

מתווה הרצוג יפורסם בתוך ימים ספורים, אך הדבר יקרה באחד משני תרחישים שונים בתכלית: או כנוסחה שעליה הצליחו הצדדים להסכים, או כנוסחה המובאת לעיונו ושיפוטו של הציבור הרחב, לאחר שהנשיא כשל במאמציו לכנס את הצדדים סביבה.

בשורה התחתונה, נאומו של הרצוג הזיז אותו ממשבצת אחת לאחרת בסאגה הנוכחית. ממשבצת הפוליטיקאי, אמן המשא ומתן, המבקש לשמר נתיבים אל לבם של נתניהו, לוין ורוטמן כמי שמבין שכל הכוח הפוליטי מצוי כעת בידיהם – הרצוג זז לתפקיד הנשיא המבטא את רחשי לבו של הציבור הנמצא ברחובות.

מפגינים מוחים בתל אביב, 9 במרץ 2023 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

זה הציבור שמשתתף במחאות גם במחיר עימות עם שוטרים תוקפניים, גם במחיר חשש שיחטוף דוח או ייעצר. הציבור הזה מבועת עד עמקי נשמתו מהבליץ הממשלתי המאיים לאיין את ערכיה הדמוקרטיים של המדינה.

מילה אחת לא נאמרה מפיו של הרצוג – לא אמש וגם לא בנאומים הקודמים שנשא בעניין ההפיכה המשטרית, בשבועות האחרונים: פשרה. נשיא המדינה נמנע מלהשתמש במילה הזו, אף שהואשם כמי שמבקש לכופף את מתנגדי ההפיכה המשטרית ולהביאם להתפשר על העקרונות הדמוקרטיים שעבורם הם נאבקים.

נשיא המדינה נמנע מלהשתמש במילה פשרה, אף שהואשם כמי שמבקש לכופף את מתנגדי ההפיכה המשטרית ולהביאם להתפשר על העקרונות הדמוקרטיים שעבורם הם נאבקים

נדמה שזה המסר שהוא מבקש להעביר לציבור הישראלי, ולנבחריו בכנסת: הידברות איננה חייבת להסתיים בפשרה. הסכמות אינן בהכרח חייבות להוביל לוויתור על עקרונות. הפתרון איננו משקף בהכרח משחק סכום אפס.

חקיקת חוק יסוד החקיקה, למשל, שיעגן לא רק את סמכות בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חוקים אלא גם את עצם הסמכות החקיקתית והמכוננת של הכנסת עשוי להוות ניצחון לשני הצדדים. כך גם כלים למאבק בסחבת בבתי המשפט.

יריב לוין במליאת הכנסת, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מתוך עשן הקרבות בין הצדדים עוד עשויה לעלות מסקנה מסעירה: שהכאוס בו המערכת הפוליטית, מערכת המשפט והמדינה כולה נתונים בו, עוד עשוי להצמיח מתוכו הישג עצום לדמוקרטיה הישראלית.

מתוך עשן הקרבות בין הצדדים עוד עשויה לעלות מסקנה מסעירה: שהכאוס בו המערכת הפוליטית, מערכת המשפט והמדינה כולה נתונים בו, עוד עשוי להצמיח מתוכו הישג עצום לדמוקרטיה הישראלית