מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ברחו לישראל מאות אלפי בני אדם מאוקראינה, רוסיה ובלארוס. חלקם אינם זכאי עלייה ומעמדם בארץ לא הוסדר. רובם כבר עזבו, אבל רבים עדיין כאן. חייהם עדיין ארעיים, הם נתקלים בקשיים בסוגיות חיים בסיסיות ושרויים בחוסר ודאות וחרדה מתמדת.
לפי נתוני משרד העלייה והקליטה ורשות ההגירה, מ־24 בפברואר 2022 נמלטו לישראל מאוקראינה כ־71 אלף בני אדם, רובם נשים וילדים. כ־16 אלף מהן היו זכאיות עלייה לפי חוק השבות – וקיבלו אזרחות ישראלית.
כ־55 אלף הגיעו באשרת תייר. כ־42 אלף מהם עזבו בחזרה לאוקראינה, או למדינות אחרות, וכ־13 אלף נשארו בארץ עם "אשרת תייר", שמוארכת ככל שהמלחמה נמשכת. עד עכשיו, הוארכו האשרות מדי חודש לחודש אחד נוסף; לאחרונה, שר הפנים משה ארבל האריך אותן בשלושה חודשים, עד סוף יולי.
כ־193 אלף בני אדם הגיעו מרוסיה, רובם בעקבות חוקי הגיוס החדשים, בהם גם מתנגדי משטר. כ־13 אלף נוספים הגיעו מבלארוס, רובם מתנגדים למשטר הבלארוסי התומך במשטר הרוסי ועלול להצטרף למלחמה.
כ־67 אלף מהנמלטים מרוסיה ובלארוס הם זכאי עלייה. כ־142 אלף אחרים הגיעו ב"אשרת תייר". כיום, רק כ־8,700 מהבאים מרוסיה ובלארוס שוהים בישראל באשרת תייר תקפה. לרשויות ולארגוני סיוע אין מידע על גורלם של השאר.
גורם המעורה בנושא – שאסף מידע מהמהגרים, מקרוביהם בישראל, מעסקים ומשפטנים המסייעים להם – מעריך כי יותר מ־40 אלף מאלה שהגיעו מרוסיה ובלארוס ב"אשרת תייר" נשארו בישראל והגישו בקשה למקלט מדיני או הומניטרי. רק בקשות מעטות התקבלו. אולם, רבים מהמבקשים הרוויחו עוד זמן בישראל.
לפי אותן הערכות, כ־30 אלף מהגרים נוספים שנמלטו מרוסיה ובלארוס נשארו בישראל כשוהים בלתי חוקיים. השאר – כ־60 או 70 אלף איש – היו תיירים שבאו לישראל לטייל, לבקר קרובים וחברים ולהתאושש – וחזרו למדינותיהם.
כ־40 אלף מהבאים מרוסיה ובלארוס נשארו והגישו בקשה למקלט מדיני או הומניטרי. רק בקשות מעטות התקבלו, אך רבים מהמבקשים הרוויחו זמן. כ־30 אלף נשארו כשב"חים
יכולים להישאר, אבל בלי ביטוח רפואי
זוריאנה (שם בדוי) נמלטה לישראל במרץ אשתקד מקרמנצ'וק שבמרכז אוקראינה. יש לה ילד בן תשע ותינוק בן שנה וחצי, שהיה בן שלושה חודשים כשהגיעה לארץ. היא מתגוררת איתם אצל חמותה הישראלית. אימה נשארה שם.
"הרוסים הפציצו כמה פעמים את העיר שלנו, שנמצאת ליד תחנת כוח, והיה מסוכן להישאר שם עם ילדים", היא מספרת, "חמותי עוזרת לי כאן עם הילדים, נותנת לנו כסף ותומכת בי רגשית".
בן זוגה של זוריאנה יכול לצאת מאוקראינה, בניגוד לרוב הגברים, משום שהוא סובל מבעיה רפואית ולא יכול להתגייס. אך הוא לא יכול לבוא לישראל ולשהות כאן עם אשתו, אמו וילדיו, כיוון שאינו זכאי לביטוח רפואי. "תיירים" כמו זוריאנה מקבלים טיפול במקרי חירום, אבל לא במחלות מתמשכות כמו זו של בן זוגה.
זוריאנה עובדת בניקיון, אבל רק פעמיים בשבוע, בימים שבהן החמות אינה בעבודה ויכולה לשמור על התינוק. "הייתי רוצה לעבוד כל יום, ומותר לי, אבל אני לא יכולה", היא אומרת. זאת, משום שבנה הפעוט אינו יכול להתקבל לפעוטון מסובסד, ופעוטון פרטי יעלה לה יותר מהשכר שתקבל בעבודה.
הבן הגדול לומד און־ליין בבית הספר שבו למד באוקראינה. בתי הספר שם מקיימים למידה מרחוק, כמו בזמן סגרי הקורונה. חלקם נסגרו כליל, ואחרים פתוחים עם מצלמות וחיבור און־ליין בכיתות. "אם נישאר כאן, ארשום אותו לבית ספר לשנה הבאה, אבל אני מקווה שהכול ייגמר ונחזור לארץ שלנו", היא אומרת.
"זה קשה מאוד, החיים האלה", היא אומרת, "אני רואה בחדשות את המולדת שלי עולה באש. קרובים וחברים שלי נהרגו. אני מפחדת על אימא ועל בעלי וחולמת שזה ייגמר. אבל אני רוצה להגיד תודה רבה לישראל שאני כאן.
"אני רואה בחדשות את המולדת שלי עולה באש. קרובים וחברים שלי נהרגו. אני מפחדת על אימא ועל בעלי וחולמת שזה ייגמר. אבל אני רוצה להגיד תודה רבה לישראל שאני כאן"
"האנשים כאן טובים אלינו, ממש, אין דברים כאלה. זה מרגש אותי לחשוב שסבתא שלי הצילה יהודים במלחמת העולם, ועכשיו יהודים מצילים אותנו".
לדברי אוליאנה דריוצ'קובה, רכזת פרויקט ליווי למבקשות מקלט מאוקראינה בארגון א.ס.ף: "רוב אלה שמגיעות משם הן נשים עם ילדים שיש להן קרובים כאן, לרוב הורים או אחים. לחלקן יש קצת כסף והן שוכרות דירות, אבל לרוב הן גרות עם קרוביהן.
"הבעיה שלהן היא שהן כבר שנה ורבע בסטטוס זמני. הן מחזיקות רק בתעודה הזמנית שקיבלו כשנחתו בנתב"ג, שתוקפה כבר פג מזמן, וכתוב עליה שאסור להן לעבוד. הממשלה האריכה אותו והודיעה שהן יכולות לעבוד במקומות ובתפקידים מסוימים, אבל ההודעות עברו רק במדיה, לא חילקו להן ניירת מעודכנת.
"זה משפיע על חיי היום־יום שלהן. כשמישהי באה עם נייר כזה לחפש עבודה, לשכור דירה, או לבנק לפתוח חשבון, איך מתייחסים? אני מדברת עם מעסיקים, וזאת בעיה מבחינתם. אז רובן עובדות ב'שחור', בניקיון או לפעמים כמטפלות. וגם זה רק אם אין להן ילדים מתחת לגיל שלוש, או שיש מי ששומרת עליהם.
"כשמישהי באה עם נייר כזה לחפש עבודה, לשכור דירה, לפתוח חשבון, איך מתייחסים? אז רובן עובדות ב'שחור'. וגם זה רק אם אין ילדים מתחת לגיל 3, או שיש מי ששומרת עליהם"
"עוד בעיה חמורה, זה שהן זכאיות לטיפול רפואי חינם ב'טרם' או בבית חולים רק במקרי חירום, ולא יותר מזה. רק מי שמעל גיל 60 מקבל ביטוח רפואי ממשלתי מלא, השאר לא. אפילו הילדים לא, חוץ מהטיפול הכי בסיסי בטיפת חלב. אז בעיות רפואיות שהן לא מצב חירום אמיתי לא מטופלות.
"אז יש ילד שחלה באוקראינה בלוקמיה. הוא טופל שם והחלים, אבל זקוק למעקב רפואי ועדיין לא קיבל אותו. וחולת סכרת שצריכה אינסולין. במקרים החמורים אנחנו מדברים עם 'בטרם' ומבקשים עזרה, והם עוזרים, אבל הבעיה נמשכת".
"יש ילד שחלה באוקראינה בלוקמיה וזקוק למעקב רפואי ועדיין לא קיבל אותו. במקרים החמורים אנחנו מדברים עם 'בטרם' ומבקשים עזרה, והם עוזרים, אבל הבעיה נמשכת"
יש מרפאה למהגרים חסרי מעמד בדרום תל אביב, הן לא מטופלות שם?
"הפליטות מאוקראינה מפוזרות בכל הארץ, חלקן לא יכולות להגיע לשם".
לנוכח היחס הזה, והמצב הביטחוני בישראל, למה הן נשארות כאן ולא מהגרות לאירופה או קנדה, שם מקבלים אותן יותר בפתיחות, או חוזרות לאוקראינה?
"המצב באוקראינה עדיין גרוע לאין ערוך ביחס לישראל, גם במערב אוקראינה, שם אין קרבות. הטילים שעפים לשם הם לא אותם טילים ואין כיפת ברזל. אין דקה או חצי דקה לרוץ למקלט, ולפעמים צריך להישאר במקלט ימים שלמים.
"במערב ומרכז אירופה הממשלות מתייחסת טוב יותר, אבל קשה להן שם, כי הגיעו הרבה פליטות ביחד ולכולן קשה להסתדר. כאן יש להן עזרה מקרובים. אבל בסופו של דבר, רוב הפליטות באמת עזבו או חזרו".
האם יש שינוי במדיניות מאז הקמת הממשלה החדשה, שמאיימת להעביר חוק שיקשיח אותה עוד יותר?
"לא חושבת שיש שינוי. היחס פשוט נשאר אותו דבר".
ההורים נקלטו, את הצעיר המיועד לגיוס רצו לשלוח לרוסיה
מצבם של המהגרים חסרי המעמד מרוסיה ובלארוס קשה עוד יותר. לרוסים אין אשרת שהיה זמנית גורפת כמו לאוקראינים. בניגוד אליהם, הם אינם רצויים בעולם המערבי, וישראל היא אחת המדינות הבודדות שהם יכולים להיכנס אליה, גם כתיירים. רובם גם לא יכולים לחזור לארצם.
עם זאת, אם עד אוקטובר שעבר לא אושרו בקשות למקלט מדיני או הומניטרי בעילה של סירוב להתגייס לצבא הרוסי, מאז, היו מקרים מעטים שבהם בקשות כאלה אושרו אחרי עתירות משפטיות.
אם עד אוקטובר שעבר לא התקבלו בקשות למקלט מדיני או הומניטרי בעילה של סירוב להתגייס לצבא הרוסי, מאז, היו מקרים מעטים שבהם בקשות כאלה אושרו
איגור (שם בדוי), צעיר בן 21 המיועד לגיוס, הגיע לישראל עם הוריו ואחותו. "הם הגיעו לכאן כדי להציל אותו מגיוס למלחמת אוקראינה, שבה היה מיועד, בסבירות גבוהה, להיהרג או לבצע פשעי מלחמה חמורים", אומר עו"ד ישעיהו רוטנשטרייך, המתמחה בדיני הגירה, שסייע להם, "הוא העדיף את האפשרות שיתגייס לצה"ל".
הוריו של איגור הם שניהם נכדיהם של יהודים, ולכן זכאי עלייה. המשפחה הגיעה לנתב"ג והגישה בקשת עלייה. ההורים הוכנסו לישראל, וכך גם האחות הקטנה, כיוון שכקטינה היא זכאית להיכנס עם הוריה. כניסתו של איגור סורבה, גם במעמד של תייר, והוא התבקש להיפרד ממשפחתו ולחזור לרוסיה.
לדברי רוטנשטרייך: "הגעתי לטרמינל, דיברתי עם הפקידים, לא הקשיבו. הם כתבו שלטים ועשו שם הפגנה. הגיע מנהל ביקורת הגבולות, ואז שוחחתי איתו וצו ההרחקה בוטל. הבחור נכנס לארץ כ'תייר' ויוכל לבקש מקלט. ומה היה קורה לאדם במצבם בלי גישה לעורך דין?
"המשפחה כתבה שלטים ועשתה בנתב"ג הפגנה. הגיע מנהל ביקורת הגבולות. צו ההרחקה בוטל. הבחור נכנס לארץ. מי שמצליח לעבור את הביקורת, לעיתים נשאר הרבה זמן"
"מי שמצליח לעבור את ביקורת הגבולות ולהיכנס לישראל, לעיתים נשאר כאן הרבה זמן. לאלה שהגיעו מאוקראינה מאריכים את האשרה באופן גורף, ולגבי הרוסים והבלארוסים זה תלוי, אבל יש מקרים שבהם הבקשות שלהם לאיחוד משפחה, מקלט מדיני או הומניטרי מתקבלות.
"הבעיה היא שביקורת הגבולות עושה להם את המוות. הדרישות אבסורדיות: דורשים שיהיה מישהו שיגורו אצלו כתנאי לכניסה. אבל אם יש להם זיקה לישראל – עבודה, משפחה – הם לא יכולים להישאר.
"כל שתעשה או תגיד בנתב"ג עלול לשמש נגדך. אם אתה לא זוכר את כתובת המלון, או שמשהו בלבוש שלך קרוע או מוזר – יש בעיה. ומאז הבחירות המסננת בנתב"ג התהדקה עוד יותר.
"המערכת עובדת באופן שמחייב אותם לשקר. מי שאומר בנתב"ג שהוא מבקש מקלט – מגורש. אף שלמעשה, כל מי שמגיע לכאן מהגיהינום הזה ליותר מכמה ימים הוא מבקש מקלט.
"הייתה אישה שהגיעה מבלארוס, ובביקורת הגבולות אמרה שהיא תיירת. זה היה שקר, אבל היא נהגה נכון. הכניסו אותה לארץ, ואז היא הגישה בקשה למקלט מדיני. שאלו אותה, למה אמרת בביקורת הגבולות שאת תיירת? היא אמרה, כדי להיכנס. והם ידעו שזה נכון, השאירו אותה בארץ – ובקשתה אושרה".
"המערכת עובדת באופן שמחייב אותם לשקר. מי שאומר בנתב"ג שהוא מבקש מקלט – מגורש. אף שכל מי שמגיע לכאן מהגיהינום הזה ליותר מכמה ימים הוא מבקש מקלט"
למרות כל זאת, חלק מהנמלטים מרוסיה ובלארוס הצליחו להיכנס ולהישאר בישראל חודשים ארוכים, והם מדברים על המדינה בהערכה רבה.
אדם (שם בדוי), בן 14, הגיע בקיץ שעבר מרוסיה וחי בישראל עם אביו אולג (שם בדוי), שעלה וקיבל אזרחות בזכות סבו היהודי. הוריו של אדם הם מתנגדי משטר ושניהם ברחו מרוסיה. הם גרושים, אימו של אדם ובתה הקטנה מנישואיה השניים נמצאות בגיאורגיה, ואדם רצה להצטרף לאביו.
אדם קיבל אשרת שהיה זמנית לשלוש שנים במסגרת איחוד משפחות, לאחר מאבק משפטי ממושך שניהל אולג מול הממשלה, שדרשה הוכחה לאבהותו ומסמכים הנמצאים ברוסיה. אולג ניסה להכניס לישראל גם את גרושתו ובתה, אבל לא הצליח. גם אדם עלול להיות מגורש כשיגיע לגיל 18.
אדם זכאי ללמוד בבית הספר, אך לא לשעות אולפן ללמידת עברית. הוא דובר אנגלית רהוטה, ומצא חברים שמדברים איתו באנגלית, אך אינו מבין את הנאמר בשיעורים. רק לאחרונה אביו הצליח לשכור לו מורה פרטית לעברית לשעה בשבוע, והוריהם של חבריו גייסו מורים מתנדבים לשש שעות שבועיות נוספות, כך שהילד מתחיל רק עכשיו ללמוד עברית ברצינות, אחרי כשנה בישראל.
אדם זכאי ללמוד בבית הספר, אך לא לשעות אולפן לעברית. לאחרונה, הוריהם של חבריו גייסו מתנדבים, כך שהילד מתחיל רק עכשיו ללמוד עברית ברצינות, אחרי כשנה בישראל
לדברי אולג: "אני אומר תודה למדינה. אני שמח שאני כאן ושהילד שלי כאן אתי כמו שהוא רצה. יש בעיות, יש בעיות בכל מקום, אבל אחרי שעוברים את מה שעברנו שם, הכול קטן עלינו. יש הרבה אנשים טובים שמנסים לעזור. לילד טוב כאן, ואני מקווה שיישאר".
לפי שעה לא נמסרה תגובה מרשות האוכלוסין על הטענות המוזכרות בכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו