אנחנו עדיין בשלבים המוקדמים של הלחימה בעזה – התגובה הצבאית לטבח המחריד של חמאס ב־7 באוקטובר. שר הביטחון יואב גלנט חזה "מלחמה ארוכה".

בד בבד עם הגברת התקיפות האוויריות, כוחות היבשה הרחיבו את הפעילות קרקעית בתוך עזה המאוכלסת בצפיפות. צה"ל צפוי להיתקל בהתנגדות עיקשת בשטח מצד חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגונים נוספים, שינסו לנצל את השטח העירוני, את האוכלוסייה האזרחית ואת מבוך המנהרות העצום – המכונה "המטרו של עזה" – להשגת יתרונות אסימטריים בלחימה.

צה"ל, שבנוי על גיוס חובה כולל ושירות מילואים, נחשב לאחר הצבאות הטובים בעולם. חיל האוויר שלו ויחידות המבצעים המיוחדים הם מושא לקנאה עבור מפקדים רבים בנאט"ו. מרכיב מרכזי שעושה את צה"ל לכוח חזק הוא המחויבות ארוכת השנים של ארה"ב לשמר את העליונות הצבאית של ישראל על פני אויבים פוטנציאליים באמצעות סיוע צבאי בשווי של כ־3.8 מיליארד דולר בשנה.

יחד עם ההסתייעות הנרחבת של צה"ל במגזר הטכנולוגיה המשגשג של ישראל, הדבר מאפשר לו להחזיק צבא הייטק יקר, הכולל מערכות הגנה אווירית ונגד טילים חדשניות, מטוסי חמקן וכן יכולות מודיעין, מעקב וסיור מתקדמות.

חייל צה"ל עומד לצד המכשול הביטחוני העוטף את רצועת עזה, 7 בדצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

אולם, ייתכן שבדיוק אותה שאיפה של צה"ל לעליונות טכנולוגית מערפלת את ראייתו. לא זו בלבד שתחושת העליונות הטכנולוגית תרמה לכישלונו לצפות את המתקפה המשולבת המתוחכמת של 7 באוקטובר, אלא שהיא עלולה גם להוות חיסרון טקטי במערכה הקרקעית בעזה.

לא תהיה זו הפעם הראשונה שהדבר מהווה בעיה: אנליסטים הצביעו על כך ש"פולחן הטכנולוגיה" תרם לביצועים הגרועים של צה"ל במלחמת לבנון השנייה ב־2006.

במישור האסטרטגי והפוליטי, האמון של ישראל בעליונות הטכנולוגית תרם לאשליה של קובעי המדיניות ובכירים בצבא כי אין צורך בקבלת החלטות קשות באסטרטגיה הצבאית

הסיבות לכך שההתמקדות של צה"ל בהייטק עלולה להיות בעוכריו שזורות זו בזו. ראשית, במישור האסטרטגי והפוליטי, האמון של ישראל בעליונות הטכנולוגית תרם לאשליה של קובעי המדיניות ובכירים בצבא כי אין צורך בקבלת החלטות קשות באסטרטגיה הצבאית של ישראל.

שנית, הסתמכות יתר על טכנולוגיה כזאת ברמה הטקטית תרמה לצורת חשיבה הגנתית בתוך הצבא, שאולי אפשרה התנוונות של מיומנויות חשובות כמו היכולת לבצע מבצעים רב־זרועיים משולבים מורכבים בהתקפה.

חיילי צה"ל פועלים ברצועת עזה. 6 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

החולשות האלה ביכולת ההתקפה של צה"ל זוהו על־ידי קהילת הביטחון הישראלית לפני שנים רבות, וצה"ל נמצא כעת בעיצומו של תהליך שינוי דוקטרינרי ומבני בעודו מתנסה בתפיסת לחימה חדשה. התהליך הבלתי שלם הזה הופך את המערכה הקרקעית לפחות מאופטימלית, בלשון המעטה.

קוצר הראייה האסטרטגי וההיבריס של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שגרמו לו להיות מוכה בתדהמה ב־7 באוקטובר, התאפשרו בשל האמון שהיה לצה"ל ולשירותי הביטחון האחרים בתחכום הטכנולוגי שלהם.

הגדר, שנקראת גם חומת הברזל, הובילה לאמונה השגויה שאין צורך במספר רב של חיילים בשטח להגנה מפני חדירות, מה שאפשר לשלוח יותר כוחות קרקעיים לגדה המערבית ולמקומות אחרים

האמון הזה יצר תחושה שישראל יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, מבלי להידרש לפשרות: היא יכולה לחתור לשיפור היחסים עם שכניה הערבים בעודה משכנעת את עצמה שהיא מנהלת ומכילה את חמאס ובעלי בריתו, תוך התעלמות מהצורך להתמודד עם האיומים הצבאיים המידיים שמציבים לה יריביה הלא מדינתיים בעזה ובלבנון, המתאפיינים במוטיבציה גבוהה, במשמעת ובתחכום טכנולוגי הולך וגובר.

הסמל הטוב ביותר לגישה הזאת הוא גדר הגבול ה"חכמה" – מכשול לאורך רצועת עזה בגובה שישה מטרים ובאורך 65 קילומטרים, המצויד בחיישנים מתוחכמים ובמקלעים המופעלים מרחוק.

פלסטינים חוצים את הגדר מעזה לישראל באזור חאן יונס. 7 באוקטובר 2023 (צילום: Yousef Mohammed/FLASH90)

הגדר, שנקראת גם חומת הברזל, הובילה לאמונה השגויה שאין צורך במספר רב של חיילים בשטח להגנה מפני חדירות, מה שאפשר לשלוח יותר כוחות קרקעיים לגדה המערבית ולמקומות אחרים – או לא לפרוס אותם מלכתחילה.

לתחושת הביטחון הכוזבת הזאת התווספה האמונה שמערכת כיפת ברזל, שנכנסה לפעילות ב־2011 ונועדה ליירט ארטילריה וטילים קצרי טווח, תציע הגנה מספקת מפני התקפות טילים וארטילריה מעזה ומדרום לבנון במקרה של עימות רחב יותר.

הדוקטרינה הזאת באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר באסטרטגיית "כיסוח הדשא" של צה"ל – תקיפת ההנהגה של חמאס וכמה מהתשתיות הצבאיות שלו במטרה לנהל את הארגון, ולא להכחיד אותו

האמונה כי אין עוד צורך בקבלת החלטות אסטרטגיות קשות התחזקה עוד יותר בשל יכולות המודיעין, המעקב והסיור המתוחכמות של ישראל, שהופכות את עזה, את דרום לבנון ואת הגדה המערבית לכמה מחבלי האדמה הנצפים והמנוטרים ביותר בעולם.

דבר זה, האמינו הישראלים, יספק זמן התרעה מספיק כדי להגיב לכל איום צבאי שיצוץ. במישור האסטרטגי של קבלת החלטות פוליטיות וצבאיות, לקיבעון הטכנולוגי היו השלכות ישירות על אופי המבצעים של צה"ל.

הרמטכ"ל הרצי הלוי ברצועת עזה, 4 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

ראשית, הוא תרם לעיצוב דוקטרינה טקטית הגנתית יותר הנסמכת על עוצמת אש (בעיקר תקיפות טילים מהאוויר) יותר מאשר על תמרון כוחות קרקעיים להשגת מטרות צבאיות. הדוקטרינה הזאת באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר באסטרטגיית "כיסוח הדשא" של צה"ל – תקיפת ההנהגה של חמאס וכמה מהתשתיות הצבאיות שלו במטרה לנהל את הארגון, ולא להכחיד אותו.

האסטרטגיה הזאת הצריכה פלישות קרקעיות מוגבלות בלבד לעזה, שהאחרונה שבהן הייתה ב־2014. אחת ההשלכות של אסטרטגיית "כיסוח הדשא" הייתה שצה"ל לא ראה מספיק את הצורך להתכונן למבצעים קרקעיים נרחבים.

כפועל יוצא מכך פחתו בשנים האחרונות מיומנויות שדה הקרב המשולב של יחידות הקו שלו בשטח. במקום להתכונן למלחמות עתידיות, היחידות האלה היו עסוקות בשיטור בגדה המערבית

כפועל יוצא מכך פחתו בשנים האחרונות מיומנויות שדה הקרב המשולב של יחידות הקו שלו בשטח. במקום להתכונן למלחמות עתידיות, היחידות האלה היו עסוקות בשיטור בגדה המערבית ובהגנה על מתנחלים.

בניסיון לתקן את הסתמכות היתר שלו על טקטיקות הגנה ועל תקיפות מוגבלות, צה"ל מפתח כרגע תפיסה מבצעית חדשה בשם "ניצחון מכריע" – שעלולה להפיל אותו שוב למלכודת הטכנולוגיה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל בהערכת מצב בקריה בתל אביב, 9 באוקטובר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

"ניצחון מכריע" בנויה על הנחות דומות לאלה שבבסיס התפיסות המבצעיות החדשות של צבאות נאט"ו: שדה קרב משולב רב־ממדי שנתמך על־ידי בינה מלאכותית, שבו כוחות מפוזרים ואוטונומיים יותר מפעילים עוצמת אש מדויקת כדי להביס יריב.

דבר זה מערב שילוב של פגיעות מדויקות מהאוויר; יחידות קרקעיות קטנות וזריזות יותר שמסוגלות להתפרס במהירות; והסתייעות בלמידת מכונה כדי לזהות מטרות, לעקוב אחריהן ולתקוף אותן.

בקצרה, תפיסת "ניצחון מכריע" מבוססת על ההנחה שיכולות מודיעין, מעקב וסיור מתקדמות, בשילוב עם בינה מלאכותית ונשק חכם, יגבירו את יעילות הלחימה של צה"ל תוך צמצום גודל הכוחות הדרושים

בקצרה, תפיסת "ניצחון מכריע" מבוססת על ההנחה שיכולות מודיעין, מעקב וסיור מתקדמות, בשילוב עם בינה מלאכותית ונשק חכם, יגבירו את יעילות הלחימה של צה"ל תוך צמצום גודל הכוחות הדרושים לביצוע יעיל של מבצעים צבאיים.

אולם, כפי שהוכיחה מתקפת 7 באוקטובר, אם הטכנולוגיה שעומדת בבסיס תפיסת הלחימה שלך מושמדת או מוכרעת – וגם חסרים לך כוחות בשטח – הסתמכות יתר על טכנולוגיה יוצרת נקודת כשל בודדת.

בית הרוס בכפר עזה בעקבות המתקפה של חמאס, 2 בנובמבר 2023 (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

ללא נכסים צבאיים מסורתיים כמו כוחות גדולים המסוגלים להתפרס במהירות, צה"ל מסתכן בהיעדר תוכנית חלופית לתגובה מהירה להתקפה דינמית או למצבים צבאיים אחרים המתפתחים במהירות. ראוי להבהיר, צה"ל עדיין לא יישם את התפיסה המבצעית החדשה, בין השאר בשל עיכובים בתוכנית הרב־שנתית "תנופה" לרפורמות צבאיות שהושקה ב־2020.

סיבה נוספת היא שהצבא עדיין בוחן ומתנסה בתפיסה המבצעית החדשה שלו. לדוגמה, צה"ל הקים יחידה ניסיונית לכוחות מבצעים מיוחדים הקרויה "יחידת רפאים" כדי לבחון כמה מעקרונות הליבה של "ניצחון מכריע" (מפקד היחידה נהרג בקרב ב־7 באוקטובר).

בפועל, הנטישה החלקית של הדוקטרינה הקיימת, בשילוב עם הבנה בסיסית בלבד של התפיסה המבצעית החדשה, עלולות להוביל לעלייה ניכרת בחיכוך במהלך מבצעים של צה"ל

אפשר למצוא מרכיבים מ"ניצחון מכריע" גם ביחידות רבות אחרות של צה"ל, והעקרונות שלה בהחלט משפיעים על התכנון המבצעי של הפלישה הקרקעית הנוכחית לעזה.

איזו משמעות יש לקיבעון המתמשך של צה"ל על פתרונות הייטק לגבי הפלישה לעזה ובכלל? ברמה הטקטית, צה"ל מעולם לא שגה באשליה שעימות צבאי יהיה פחות שותת דם או עתיר לחימה בזכות טכנולוגיות מתפתחות.

ההרס בקיבוץ בארי אחרי הטבח של חמאס, 14 באוקטובר 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)

כפי שצה"ל הודה, שני הצדדים עלולים לספוג אבדות קשות והמערכה עלולה להיות ממושכת, למרות העדפתו של צה"ל למבצעים קצרים ומכריעים. עלול לתרום לכך גם המחסור באימונים רב־זרועיים – הן ביחידות הצבא הסדיר והן ביחידות המילואים, להוציא כמה מערכי עילית.

גם אם צה"ל הוכיח בעבר כי הוא מיטיב להסתגל למצבים טקטיים משתנים במהירות, יציאה לקרב כעת עדיין עלולה להתברר כמסוכנת. כוחותיו נמצאים בעיצומו של תהליך שינוי דוקטרינרי וטכנולוגי, המבוסס על האמונה ביכולות טכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית.

במישור הפוליטי והאסטרטגי יותר, המשך האמונה בעליונות צבאית איכותית המבוססת על טכנולוגיה עליונה עלול להוביל את הישראלים לאופטימיות מוגזמת בהשוואה למציאות המלחמה

בפועל, הנטישה החלקית של הדוקטרינה הקיימת, בשילוב עם הבנה בסיסית בלבד של התפיסה המבצעית החדשה, עלולות להוביל לעלייה ניכרת בחיכוך במהלך מבצעים של צה"ל. הדבר עלול להוריד את רמת המתקפה המתוכננת למעט יותר מאשר טקטיקת "כיסוח הדשא" המוכרת, אבל בהיקף רחב וממושך יותר. היכולת להשיג ניצחון כולל עלולה להתברר כאשליה.

במישור הפוליטי והאסטרטגי יותר, המשך האמונה בעליונות צבאית איכותית המבוססת על טכנולוגיה עליונה עלול להוביל את הישראלים לאופטימיות מוגזמת בהשוואה למציאות המלחמה. דבר זה עשוי לאפשר לממשלת בנימין נתניהו לשרוד למרות הכישלון הצפוי – לפחות למשך עוד זמן מה.

פרנץ־שטפן גאדי הוא עמית בכיר בתוכנית לעוצמת סייבר וסכסוכים עתידיים של המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים.