"אנג'לינה ג'ולי מתה על גלוק", אומר לי פול בארט, עורך המשנה של "ביזנסוויק" וכתב בכיר בשבועון, "אתה ודאי זוכר אותה ב־'Mr. & Mrs. Smith' עם בראד פיט. היא הציתה את המסך עם G18 בתפקיד הרוצחת השכירה. גם ב־'Salt', שבו היא מגלמת סוכנת סי־איי־אי שנחשפת כסוכנת של הקג"ב, כל חובב אקדחים מצוי אינו יודע במה להתבונן קודם: בג'ולי או בגלוק שמופיע איתה בכל סצנה".

אין שום דבר אובייקטיבי או שווה נפש באופן שבו מדבר בארט על האקדח הפופולרי ביותר באמריקה. ב־2009 הוביל אותו החוטם התחקירי שלו לסיפור שעד אז התחבא במדורים הכלכליים – כיצד הפך מכונאי אוסטרי בשם גסטון גלוק אקדח, שתכנן ובנה ונקרא על שמו, לאחד ממבצעי השיווק הגאוניים (ולעיתים הפליליים).

הגלוק הפך לאקדח הרשמי של הצבא האוסטרי ולאחר מכן לאקדח הפופולרי ביותר בקרב רשויות החוק האמריקאיות וגם אצל הפושעים מעברו השני של המתרס. הכתבה, שכותרתה הייתה "נתיבו הסודי של הגלוק אל העושר", הביאה לבארט הצעה לכתוב ספר על גלוק. ב־2011 ראה אור הספר "גלוק: עלייתו של אקדחה של אמריקה" מאת בארט, שהיה רב־מכר גדול בקטגוריית העיון.

"אני עוקב אחרי החברה מסוף שנות ה־90'", אומר בארט, "אבל רק ב־2009 קיבלתי גישה אל מידע פנימי של החברה שפתח לי חלון אל התנהלותה הסודית והמניפולטיבית מאחורי הקלעים".

המטה של חברת גלוק בארה"ב, סמירנה, ג'ורג'יה, 8 באוקטובר 2014 (צילום: AP Photo/David Goldman)

קראתי את הספר כמו שקוראים ספר מתח טוב. התחקיר של בארט מרשים בהיקפו, אך מרשים יותר היה האופן היצירתי וחסר המעצורים שבו פעלו נציגיו הבכירים של גלוק באמריקה.

נציגי גלוק הטיסו את מקבלי ההחלטות במשטרה – הבולשת הפדרלית (ה־FBI) והמנהל לאכיפת הסמים (ה־DEA) – ללאס וגאס ולאתרי בילוי אחרים, שם הם אירחו אותם ביד רחבה על חשבון המכונאי האוסטרי – כולל ארוחות פאר, יינות נדירים, חופן ז'יטונים ונערות ליווי – כדי שיבחרו בגלוק כנשק האישי של משטרת לוס אנג'לס, ניו יורק וערים אחרות.

הגלוק – ללא ספק אחד האקדחים המכוערים בתולדות הנשק הקל – נמצא אמין, בטוח ויעיל בבדיקות המקצועיות יותר מאקדחיהם של יצרנים עתירי מוניטין

לא רק משום ששחיתות עובדת וסכומי כסף גדולים החליפו ידיים אלא משום שהגלוק – ללא ספק אחד האקדחים המכוערים בתולדות הנשק הקל – נמצא אמין, בטוח ויעיל בבדיקות המקצועיות יותר מאקדחיהם של יצרנים עתירי מוניטין כ"קולט" ו"סמית' אנד ווסון".

מה שעשה קלינט איסטווד ב"הארי המזוהם" למגנום הכבד, עשו שורה ארוכה ומכובדת של סרטים וסדרות טלוויזיה לגלוק. נשק בסרטים אינו נבחר באקראי או על פי יעילותו המוכחת ברחובות האלימים או בשדה הקרב. הוא נדחף לפריים על־ידי בעלי עניין מובהקים שמשלמים עבור פרסומת גלויה המעדיפה אקדח אחד על פני אחר.

אקדח "גלוק 48" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של חברת גלוק, צילום מסך)

לא במקרה מדקלם טומי לי ג'ונס בתפקיד המרשל סם ג'ראר את שבחי הגלוק ב־"U.S Marshals" – סרט ההמשך ל"הנמלט" עם הריסון פורד. "תשיג לעצמך גלוק ותיפטר מאקדח הפלטינה הנשי הזה", נוזף לי ג'ונס ברוברט דאוני ג'וניור.

כאשר סיימתי לקרוא את הספר היה ברור לי שאני רוצה לדבר עם בארט. הוא היה ידידותי ושיתף פעולה, אך על הצעתי לרכוש את זכויות ההפקה של הספר עבור חברת הפקות שבה עבדתי באותם ימים, הוא השיב שהזכויות נמכרו ל־HBO, שהכניסה את הספר לפיתוח. אמרתי שאני מתכוון שצריך להפוך אותו לסרט עלילתי דרמטי ולא לסרט תיעודי. "גם HBO", השיב בארט.

גלוק לא זקוק לעידוד מכירות. ההפך הוא הנכון. דגמיו השונים של האקדח המכוער והיעיל הזה, שאינו יודע מעצור מהו, נקלע בשנים האחרונות לזירות פשע קשות מסוגן

גלוק לא זקוק לעידוד מכירות. ההפך הוא הנכון. דגמיו השונים של האקדח המכוער והיעיל הזה, שאינו יודע מעצור מהו, נקלע בשנים האחרונות לזירות פשע קשות מסוגן והמחסניות הגדולות שלו חוטפת אש צולבת מרשויות החוק. בינתיים אתם יכולים לראות אותו כמעט בכל סרט או סדרת טלוויזיה שבה נושאים הגיבור או הפושע אקדח.

אי־אפשר לטעות בו. זה אקדח קל משקל שכל קווי המתאר שלו קופסתיים וישרים. אין בו ולו זווית עגולה ונאה אחת. הוא יורה 30 כדורים לפני שצריך להחליף מחסנית. מעולם לא נהרגו רבים וטובים כל כך על־ידי נשק יעיל, אפקטיבי ומכוער כל כך.

אקדחי גלוק מוצגים בתערוכת נשק בדאלאס, טקסס, 5 במאי 2018 (צילום: JUSTIN SULLIVAN / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / Getty Images via AFP)

***

לפני שלוש שנים פתח צעיר חולה נפש בשם ג'ארד לופנר באש על קבוצת אנשים בקניון מסחרי בטוסון, אריזונה, כדי לפגוש את חברת הקונגרס שלהם גבריאל גיפורד. לופנר ריסס 33 כדורים מגלוק חצי־אוטומטי ועד שעצר כדי להחליף מחסנית והופל לרצפה אחרי מאבק קצר ונוטרל, הוא הספיק להרוג שישה אנשים ולפצוע 14, כולל את חברת הקונגרס גיפורד שנורתה בראשה אך נשארה בחיים.

לפני 20 שנה פצח פסיכופט אחר במסע הרג חסר אבחנה בקילין, טקסס. הוא הרג 23 אנשים. בניגוד לטוסון, הטבח בטקסס עורר ויכוח היסטורי שבו כינו פוליטיקאים את האקדח "מכונת מוות" ובסופו נכתבה תקנה שהפכה לחוק, לפיו נאסרה מכירת רובי סער אוטומטים או חצי־אוטומטים, שכל ילד יכול להפוך לאוטומטים.

גלוק שולט על 65% מנתח השוק האמריקאי של רשויות החוק לסוגיהן והיקף המכירות שלו הוא מיליארד דולר בשנה. הגלוק נותן את התמורה הטובה ביותר בחיי אדם עבור מחיר סביר של 500 דולר ליחידה

עדות מרה על המצב היא העובדה שלגבי גיפורד, ובעלה האסטרונאוט לשעבר מארק קלי, יש נשק בבית. לגיפורד היה גלוק והיא ירתה בו להנאתה. בשיחה בינינו טען בארט כי השתיקה המביכה הזאת היא עדות נחרצת ליעילות ולעומק שבו התחפר גסטון גלוק, יצרן וילונות לשעבר, והשתלט על שוק האקדחים באמריקה.

כאשר נחת הגלוק באמריקה באמצע שנות ה־80' שלטו בכיפה אקדחי תופי (Revolver), שהכילו חמישה או שישה קליעים. נתון שהכתיב את קצב האש של הפושע החמוש והכריח אותו לעצור ולטעון אחרי שש יריות. עם תכולת המחסניות הגדולה שלו, ההחלפה המהירה, ההדק הקל והמנגנון המכני האמין, הפך הגלוק לאקדח המועדף.

אזרח אמריקאי יורה במטווח באקדח גלוק, יוטה, 15 בינואר 2013 (צילום: GEORGE FREY / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / Getty Images via AFP)

גלוק שולט על 65% מנתח השוק האמריקאי של רשויות החוק לסוגיהן והיקף המכירות שלו הוא מיליארד דולר בשנה. הגלוק נותן את התמורה הטובה ביותר בחיי אדם עבור מחיר סביר של 500 דולר ליחידה. בטבח נוסף שהתרחש במשרדי חברת זירוקס בהונולולו ב־1999, השתמש בריאן יוסוגי ב"גלוק 17" כדי להרוג שבעה עובדים.

בטבח הסטודנטים בווירג'יניה טק, השתמש סאנג וי־צ'ו ב"גלוק 19" (המודל שבו השתמש לופנר) כדי להרוג 32 תלמידים לפני שירה בעצמו. סטיבן קזרמירצ'ק השתמש ב"גלוק 17" כדי להרוג חמישה בני אדם באוניברסיטה של צפון אילינוי. בעקבות הטבח בטוסון הכפיל הגלוק את מכירותיו באריזונה. אם מישהו בוחר לשאת נשק, הוא מעדיף אקדח שהוכיח את עצמו.

לגסטון גלוק היה מפעל לרדיאטורים בווינה כאשר הצבא האוסטרי הכריז ב־1980 שהוא מחפש אקדח שיחליף את הוולטר P38 המיושן שהיה בשימוש חייליו. ללא כל ניסיון קודם בייצור נשק, זיהה גלוק הזדמנות

לגסטון גלוק היה מפעל לרדיאטורים בווינה כאשר הצבא האוסטרי הכריז ב־1980 שהוא מחפש אקדח שיחליף את הוולטר P38 המיושן שהיה בשימוש חייליו. ללא כל ניסיון קודם בייצור נשק, זיהה גלוק הזדמנות. באמצעות נציגו, סא"ל מחיל החימוש, חיפש צבא אוסטריה אקדח קל משקל עם יותר משמונה כדורים במחסנית.

מדע הפולימרים היה בשיאו – חומר קל, עמיד וחסין חלודה. גלוק שרטט ובנה את האקדח הקופסתי המכוער שייצג את האסתטיקה האישית שלו והשקיע את כל כישוריו בבניית אקדח אמין. לגלוק החדש היו 17 כדורים במחסנית ואחד בבית הבליעה ולכן נקרא המודל הראשון "גלוק 17".

גסטון גלוק ואשתו קתרין גלוק (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של חברת גלוק, צילום מסך)

במבחנים שערך בו הצבא האוסטרי, הביס הגלוק את כל מתחריו, כולל יצרנים ותיקים כברטה, וזכה במכרז. ההזמנה הראשונה הייתה של 20 אלף אקדחים וגלוק נאלץ למצוא פתרונות יצור מהירים. ב־1984 ראה קרל וולטר, סוחר נשק אמריקאי ממוצא אוסטרי, את הגלוק בחנות נשק בווינה, והבין שהוא עונה כנראה על צורך מסויים מאוד אם הצבא האוסטרי רכש אקדח כה מכוער בתחום שבו מראית עין היא חצי הסיפור.

ב־1985 הקים וולטר מחסן גדול בשדה התעופה באטלנטה. התזמון שלו היה נדיר: שנה לאחר מכן החליטה המשטרה האמריקאית שהיא זקוקה לנשק אישי חדש לשוטריה. השאר היסטוריה.

ב־1985 הקים וולטר מחסן גדול בשדה התעופה באטלנטה. התזמון שלו היה נדיר: שנה לאחר מכן החליטה המשטרה האמריקאית שהיא זקוקה לנשק אישי חדש לשוטריה. השאר היסטוריה

***

את הדחיפה הגדולה קיבל גלוק מסרט פעולה גדול: "מת לחיות 2"  (1990) עם ברוס ויליס. חג המולד, שלג, שדה תעופה עמוס, טרוריסטים ושוטרים טמבלים. ויליס עצמו נשא ברטה, אבל רגע הזהב של הגלוק היה כאשר הוא צועק על דניס פרנץ, מפקד המשטרה בשדה:

"הפרחח שלף עלי 'גלוק 7!' אתה יודע מה זה? זה אקדח מפורצלן המיוצר בגרמניה. אי־אפשר לראות אותו במכונות השיקוף בשדות תעופה והוא עולה יותר ממה שאתה מרוויח בחודש!"

ברוס ויליס, מתוך "מת לחיות" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של הסרט "מת לחיות", צילום מסך)

אף אחד לא התווכח עם העובדה שכל מה שוויליס אומר לא נכון: האקדח לא מפלסטיק, לא מייצרים אותו בגרמניה, הוא אינו יקר ורק חלק קטן מכלל חלקיו לא נראה ברנטגן.

מקרי הרצח מנשק חם באמריקה עלו ב־39% בין השנים 1983–1993. מספר השוטרים שנהרגו בעת מילוי תפקידם הגיע לשיא ב־1974 עם 279 שוטרים הרוגים וירד ל־178 בשנת 1986. אבל בשטח היה ברור שבידי הפושעים אקדחים אוטומטיים עם מחסניות גדולות בשעה שהשוטרים היו חמושים באקדחי תופי עם שישה כדורים.

חוץ מהשיטות הדקדנטיות שבהן פיתה לקוחות פוטנציאליים להעדיף את האקדח שלו, החל מאבק כוחות פנימי בחברה ובכירים שנפלטו הגיעו לרשויות המס וסיפרו על העלמות מס גדולות בהיקף של מיליוני דולרים

מיאמי הייתה העיר הראשונה עם הזמנה של 1,100 אקדחי גלוק ב־1986 ואחריה הלכו דאלאס, סאן פרנסיסקו וערים אחרות. ב־1996 הציג גלוק מודלים חדשים: "גלוק 26" בקוטר 9 מ"מ ו"גלוק 27" בקוטר 10 מ"מ.

בעיקר הייתה אטרקטיבית האחריות שלקח גלוק על אקדחיו והשירות היעיל והאמין שסיפק לקונים. עם ההצלחה באה בחינה מדוקדקת של עסקי גלוק באמריקה. חוץ מהשיטות הדקדנטיות שבהן פיתה לקוחות פוטנציאליים להעדיף את האקדח שלו, החל מאבק כוחות פנימי בחברה ובכירים שנפלטו הגיעו לרשויות המס וסיפרו על העלמות מס גדולות בהיקף של מיליוני דולרים.

אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט, מתוך "מר וגברת סמית" (צילום: Maximum Film / Alamy Stock Photo)

הסתבר שמפיציו באמריקה לקחו לכיסם 20 דולר שלא דווחו על כל אקדח שמכרו. באירופה היה מצב החברה רעוע אף יותר. שותף לשעבר של גסטון גלוק, צ'רלס ג'וזף איוורט מלוקסמבורג, הורשע בניסיון להתנקש בחיי גסטון גלוק.

באחר־צוהריים ביולי 1999 הותקף גלוק בחניה תת־קרקעית בלוקסמברג. המתנקש, מתאבק מקצועי וחייל בליגיון הזרים לשעבר בשם ז'אק פשה, התנפל על גלוק עם פטיש גומי גדול והחל לחבוט בראשו. גלוק הזקן שהיה בבריאות טובה משחייה יומית באגם קר ליד ביתו, נלחם על חייו. המשטרה מצאה אותו פצוע ומדמם מראשו כשלידו שוכב מעולף המתנקש בן ה־67.

חיילים מכוח דלתא שהשתתפו במשימה נתנו את אקדחו של הרודן העיראקי במתנה לנשיא גורג' בוש. מאלפי המתנות שקיבל בוש במהלך כהונתו, היה האקדח המתנה החביבה עליו

כאשר גילו כוחות עילית אמריקאים בדצמבר 2003 את סדאם חוסיין אחרי מצוד ארוך בבונקר תת־קרקעי בתיכרית, נמצא לידו גלוק C18 בקוטר 9 מילימטרים. אילו בחר להילחם על חייו או להתאבד, היה לסדאם חוסיין עם מה.

חיילים מכוח דלתא שהשתתפו במשימה נתנו את אקדחו של הרודן העיראקי במתנה לנשיא גורג' בוש. מאלפי המתנות שקיבל בוש במהלך כהונתו, היה האקדח המתנה החביבה עליו ביותר. האקדח שכן בחדר הסגלגל במסגרת זכוכית ובוש נהג להתגאות בו ולהראות אותו לאורחיו.

אקדח הגלוק C18 של סדאם חוסיין ממוסגר במוזיאון של הנשיא גורג' בוש (צילום: הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם ג'ורג' ווקר בוש)

האקדח עזב איתו את הבית הלבן ועבר לשכון בספרייה הנשיאותית המפוארת שהוקמה על שמו. גם עברו של גסטון גלוק נבחן בקפידה. לדבריו, הוא שירת כנער במחנה אימונים גרמני לקראת סוף מלחמת העולם השנייה והתאמן בנשק קל. כשנשאל בבית משפט אמריקאי על מעשיו במלחמה, העיד שהמגע שלו עם הצבא הגרמני היה מוגבל ביותר.

על פי עדותו של לוביסט מטעם גלוק בשם ריצ'רד פלדמן, ביקש ממנו גלוק להשתמש בחלק מהתקציב שעמד לרשותו כדי לארגן את ביקורו באמריקה של יורג היידר, מנהיג המפלגה הימנית־קיצונית באוסטריה.

"הוא פופולרי בכל העולם, בעיקר באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית. במדינות עם חוקי נשק נוקשים יותר מאשר באמריקה, נמצא הגלוק בשימוש בעיקר בידי המשטרה והצבא"

גלוק היה ידוע בקשריו הטובים עם היידר וגם תמך בו כספית, אך הוא תבע את העיתונים שפרסמו את הדברים על הוצאת דיבה. פלדמן הכשיר את השתתפותו של היידר בטקס לציון יום הולדתו של מרטין לותר קינג. בתגובה להאשמות נוספות שעלו נגדו, הבהיר גלוק כי מעולם "לא התערב במימון מסעות בחירות של מועמדים באמריקה".

בתשובה לשאלתי בדבר השתייכותו הפוליטית ועברו של גסטון גלוק, אמר בארט כי גלוק "היה דמוקרט סוציאליסט בשנות ה־70', כאשר המפלגה הייתה בשלטון. הוא נטה ימינה בשנות ה־90'. כל מה שהיה לי לומר בנושא כתבתי בספר, כולל עברו המעורפל כחייל במלחמת העולם".

גבר אמריקאי עם אקדח גלוק בחגורתו מאזין לדיון במינסוטה בנושא חוקי נשיאת הנשק במדינה, 26 בנובמבר 2013 (צילום: AP Photo/Jim Mone,File)

האם גלוק פופולרי כל כך רק באמריקה?
"הוא פופולרי בכל העולם, בעיקר באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית. במדינות עם חוקי נשק נוקשים יותר מאשר באמריקה, נמצא הגלוק בשימוש בעיקר בידי המשטרה והצבא".

מה עמדתך בוויכוח בין ה־NRA למתנגדים לחוקי האחזקה הלא חמורים?
"אני חי באושר בניו יורק שיש בה חוקי נשק נוקשים במשך דורות רבים. מצד שני אני נהנה מירי כתחביב ואני יורה במטווח מחוץ לעיר כשיש לי פנאי. יש לי חברים רבים בעלי נשק וחברים אחרים ששונאים כלי נשק. אני חבר ב־NRA אבל רק עבור מטרות תחקיריות.

"אני לא מסכים עם עמדות ה־NRA ומתנגד לניסיון שלהם לעורר בהלה וחשש אצל האזרחים. באותה מידה אני מתנגד לאלה שרוצים לאסור שימוש בנשק כתחביב או לאלה שיש להם נשק למטרות של הגנה עצמית"

"אני לא מסכים עם עמדות ה־NRA ומתנגד לניסיון שלהם לעורר בהלה וחשש אצל האזרחים. באותה מידה אני מתנגד לאלה שרוצים לאסור שימוש בנשק כתחביב או לאלה שיש להם נשק למטרות של הגנה עצמית".

יש לך אקדח?
"אין לי אקדח מכל סוג שהוא. אם אתה שוקל לפרוץ לדירה שלי, יש לי מחבט בייסבול מאלומיניום. תחשוב פעמיים".

פורסם לראשונה ב"מעריב", 2014.