JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דפנה גלפז: מה קרה כשהתחלתי להסתובב בעיר עם אטמים | זמן ישראל

מה קרה כשהתחלתי להסתובב בעיר עם אטמים

 (צילום: iStock-SIphotography)
iStock-SIphotography

אם עד לאחרונה הם היו מזוהים עם פועלי בניין וברמנים במועדונים, היום הם כבר אמצעי שימושי שכדאי שיהיה בכל בית בעיר גדולה למקרה הצורך, ממש כמו אקמול. המרחב העירוני טומן בחובו לא מעט הפרעות ומפגעים, ואחד הבולטים בהם הוא הרעש, שבאזורים מסוימים בארץ הופך לברירת מחדל שקשה מאד לחיות איתה. מה עושים? אטמים. 

אם אתם גרים במרכז או בעיר גדולה – אתם יודעים היטב על מה אני מדברת. כמעט בכל רחוב יש בניין שעובר פינוי בינוי על פועליו וכליו הכבדים, משאיות שפורקות סחורה, רכבים צופרים, מטוס חוצה, צליל של רוורס כבר שעה ומישהו עם נייד על ספיקר בשיחה ערה. לאחרונה בגוש דן נוספו גם הקורקינטים והצפצוף המציק שהביאו איתם בילט-אין למערך הרעש הלבן העוטף את העיר. רועש בראבק. 

יום אחד, לפני כמה חודשים, בצעד נואש של הרמת ידיים – קניתי אטמים. רציתי לומר לעולם, שאם הוא לא ישתוק אני אנמיך אותו

אז יום אחד, לפני כמה חודשים, בצעד נואש של הרמת ידיים – קניתי אטמים. רציתי לומר לעולם, שאם הוא לא ישתוק אני אנמיך אותו, אבל בפועל עמדה בפני סוג של התגלות. ולא כי לא ענדתי אטמים מעולם, אלא כי מעולם לא עשיתי זאת בכוונה להתנהל יותר בחופשיות, ומבלי לחזור הביתה עם סימנים כחולים בעור התוף. 

שומעת, עבור

בשורה התחתונה והלא מפתיעה בכלל – 80% בערך מהרעש מסביב נעלם. כל מסך הרעש הלבן המתגבר שלפעמים נדמה כנחשול שמאיים להטביע, התכווץ לאדווה והפך נסבל. זה לא שפתאום נהיה סביבי מצפה רמון, אבל מדובר בהבדל משמעותי מאד ביחס לכמות הרעש במרחב.

תוך כך, התחלתי לשמוע את עצמי נושמת, את הרוק שזז בחלל הפה, קולות מהבטן ולהרגיש פעימות. הבנתי שהרעש מסביב פגע ביכולת הקשיבות שלי לעצמי, ומרגע ש"הנמכתי" אותו הוא הפך להיות הרבה פחות מורגש, וגם החרדה שנבעה ממנו הלכה ושככה.

תוך כך, התחלתי לשמוע את עצמי נושמת, את הרוק שזז בחלל הפה, קולות מהבטן ולהרגיש פעימות. הבנתי שהרעש מסביב פגע ביכולת הקשיבות שלי לעצמי

מצאתי עוד, שלהיות חצי שעה-שעה עם אטמים, משול בתחושה הסופית לתרגול מיינדפולנס עדין, וזה הגיוני, כי מיינדפולס היא אסופת טכניקות שמעודדות קשיבות, לכן התוצאה היתה דומה – רוגע.

*  *  *

זה לא שאתם הופכים אילמים או שהתחרשתי. אני גם שומעת היטב מה אתם אומרים, לא צריך לצעוק. האפקט של האטמים הוא בכך שהרעשים הרחוקים והחזקים מתעמעמים משמעותית, ובמקביל כשאדם עומד מולי ומדבר אלי אני שומעת אותו בטון נמוך (ובסתר ליבי מקווה שיהיה לו משהו מעניין לומר).

זה גם לא שהצמחתי קרניים, אז אל תסתכלו עלי מוזר כשאני עם אטמים. תחמלו עלי. אני קורבן של מרחב עירוני רועש וסואן ברמה שמקשה על ההתנהלות ולא רק לבעלי שמיעה טובה, אלא בכלל. 

למה? כי מבלי משים הרעש הזה שאופף אותנו 24/7 הופך אותנו דרוכים ולחוצים יותר ומכאן הדרך לפתח הפרעות שינה, חרדה או דכאון קצרה.

את "העיר הגדולה וחיי הנפש" כתב גיאורג זימל בשנת 1903, ובו בחן את השפעת המטרופולין על חיי הנפש.  זימל מצא כי זרם הגירויים השוטף את העיר באופן בלתי פוסק, מביא את האדם למצב בו הוא כבר לא יכול להגיב להם והופך לקהה חושים. קהות החושים או האדישות הזו, גורמת לכך שדברים נתפסים כחסרי ערך, וכשאדם מוקף חוסר ערך, למה לו לקום בבוקר?

זימל מצא שאנשי הכפר מאושרים יותר מאנשי העיר משום ש"הבסיס הפסיכולוגי שעליו מושתת הטיפוס של היחיד תושב המטרופולין – הוא העלייה של הפעילות העצבית, הנובעת מן התחלופה הבלתי פוסקת של גירויים פנימיים וחיצוניים. זאת, בניגוד ניכר לחיי העיר הקטנה והכפר שבהם קצב החיים והדימויים החושיים והרוחניים איטיים וסדירים יותר מאלה שבעיר".

מבלי משים הרעש הזה שאופף אותנו 24/7 הופך אותנו דרוכים ולחוצים יותר ומכאן הדרך לפתח הפרעות שינה, חרדה או דכאון קצרה

אחת המסקנות המתבקשות מכך היא לא שפעם באמת היה טוב יותר – אלא שפשוט היו פחות אנשים, פחות מכוניות ופחות רעש – לכן היה יותר נעים ופחות מלחיץ להסתובב. 

מיגונית לעור התוף

מה שדחף אותי לאטמים באופן אישי היה שכן ספר, שעשורים של פאנים הפכו אותו לחירש. ז"א, הוא לא באמת חירש, אבל הוא לא שומע את עצמו, ולכן כמה פעמים ביום, וללא התראה מוקדמת, נשמעו מתחת לחלוני צעקות של ממש.

בהתחלה נבהלתי מאד. רעש צעקות שתוקף בלי הכנה זה דבר מלחיץ. בהמשך, ומשהבנתי שכך הוא מדבר כברירת מחדל – סירבתי להתרגל. כל פעם זה הבהיל אותי מחדש, עד שירדתי למטה עם פרצוף זועם מאד, ומאז הוא משתדל לצעוק טיפה יותר בשקט.

משאיות הניקיון ופינוי האשפה לעומת זאת – לא שומרות על השקט. האם רק בעיני זה אבסורד זועק שרכבי הניקיון מרעישים כל כך? רעש הוא זיהום שפוגע גם בגוף וגם בנפש. 

דפנה גלפז, אשת תכן וחוקרת תרבות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 694 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 26 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

סמל עידן פוקס, בן 19 מפתח תקווה, נפל בדרום לבנון

בנט ולפיד הודיעו על איחוד למפלגה אחת: "ביחד - בראשות נפתלי בנט"; מקור באופוזיציה: עדיין יש מקום לאיזנקוט ● בג"ץ: לשלול מיידית הטבות כלכליות למשתמטים חרדים ● טראמפ: איראן יכולה לבוא אלינו או להתקשר אם היא רוצה מו"מ ● דיווח: ישראל שלחה סוללת כיפת ברזל לאמירויות בזמן המלחמה ● גורם אמריקאי: טראמפ היה ככל הנראה יעד הירי בארוחת כתבי הבית הלבן

לכל העדכונים עוד 41 עדכונים

איך לשמור על מערכת היחסים הביטחונית עם ארה"ב

כמי שעוסק כל חיי המקצועיים ביחסי ישראל ארה"ב, אני מאוד מודע ומעריך עד כמה היחסים הללו קריטיים למדינת ישראל, מבחינה ביטחונית, אבל גם מבחינות רבות נוספות.

כדיפלומט לשעבר אני מבין שלא פחות חשוב לביטחוננו הוא שיתוף הפעולה המדיני, וכדי להמחיש זאת יש לציין, שלא היינו משיגים את הסכמי השלום עם מצרים וירדן ועם מדינות הסכמי אברהם, ללא הסיוע של הדיפלומטיה האמריקאית שניתן על ידי ממשלים שונים בהובלת שתי המפלגות.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,080 מילים

אפילו ביידן לא צלל ככה

מי שנבחר כהבטחה הכלכלית הגדולה של ארה"ב, מוצא את עצמו בימים האחרונים בשפל היסטורי וחסר תקדים בכל הנוגע לשביעות רצון הציבור מניהולו הכלכלי ● מדובר בכרוניקה ידועה מראש, כאשר הבטחותיו של דונלד טראמפ מתנפצות בתחנות הדלק ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 825 מילים

הענישה בפרשת חניון הברזל - הפער בין צדק ראוי לצדק האפשרי

בשבוע שעבר גזר בית משפט השלום את דינו של המהנדס חנוך צחר, אשר הורשע בגרימת מותם ברשלנות של שישה פועלים ובפציעתם של עשרים ושלושה נוספים, עקב כשל יוצא דופן בחומרתו בתכנון תקרת חניון הברזל, אשר הוביל לקריסתה בשלבים מתקדמים של הבנייה.

עשר שנים לאחר האסון, נגזר דינו של המהנדס, שהגיע בינתיים לגיל 91: שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 25,000 שקלים ופיצוי של 200,000 שקלים לכל אחת ממשפחות ההרוגים.

עו"ד קלאודיה דוד הייתה בעברה פרקליטה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת״א (פלילי) ומומחית תוכן לתחום הרשלנות הפלילית בפרקליטות המדינה (בין היתר יו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה). כיום בעלת משרד בוטיק המתמחה באירועי רשלנות פלילית ובטיחות בעבודה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 535 מילים

למקרה שפיספסת

הקו החם של נתן אשל

מסמך הוא נוזף בטראמפ על איראן, מאשים את הרצי הלוי ורונן בר במחדל השבעה באוקטובר, לועג לצבא הצרפתי, יורד על עיתונאים ויריבים פוליטיים – ואפילו מבקר בחריפות את חוק הפטור ● הודעות הווטסאפ של נתן אשל מספקות הצצה נטולת פילטרים למוחו של איש הסוד הקרוב ביותר לנתניהו

לכתבה המלאה עוד 3,160 מילים

הפרדוקס הישראלי

סקר מרץ 2026 של הציבור היהודי-ישראלי שנערך על ידינו במסגרת קבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה, מראה שבנוגע לעתיד השטחים והסכסוך הישראלי פלסטיני, הציבור ממשיך במגמת תמיכה בפתרונות המשאירים את השטחים בשליטת ישראל (פתרונות לא-היפרדותיים) והתרחקות מפתרונות של פשרה טריטוריאלית (פתרונות היפרדותיים).

הסקר מראה כי 34% מהציבור היהודי תומכים בסיפוח חד־צדדי, 21% מעדיפים את שימור הסטטוס קוו, 26% תומכים בהיפרדות מרחבית תוך המשך שליטה ביטחונית, ורק 19% תומכים בהסכם קבע על בסיס שתי מדינות.

סיון הירש-הפלר היא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומנהל שותף בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פרופ’ גלעד הירשברגר הוא פסיכולוג חברתי ופוליטי, חבר סגל בבית ספר ברוך איבצ’ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, ומנהל שותף בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נשים מהוות רוב בשירות המדינה אך מודרות מצמרת קבלת ההחלטות ● למרות פסיקת בג"ץ, הממשלה ממשיכה למנות גברים בלבד לתפקידי מפתח ● גם במשרד החוץ, שנחשב בעבר "אי מגדרי", קודמו לאחרונה שורה של בכירים ללא אף אישה אחת ● משרד החוץ: "מובילים את המגזר הממשלתי בכל הקשור למינויי נשים"

לכתבה המלאה עוד 889 מילים

קרב ההתשה באיראן מגיע לנקודת רתיחה

טהרן מנהלת מלחמת התשה מדינית מול וושינגטון ומושכת זמן תחת מצור ימי ● המחנה השמרני ממשיך להכתיב קו קשוח, חרף עליות המחירים והמחסור הגובר בעקבות המצור הימי של ארה"ב ● במקביל, שעון הבחירות והדלק בארה"ב לוחצים על טראמפ, בעוד הציבור האיראני עדיין חושש לצאת לרחובות ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 646 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מההר עד לים

10 ק"מ של צעידה מרתקת: אחרי שנים של עיכובים, באביב שעבר נפתחה הטיילת החדשה של חיפה. היה שווה לחכות ● נחיל הדבורים שהתיישב על מכונית יצר פסטיבל של תבהלה, אבל שום דבר חדש לא קרה השנה ● חיישנים נגד חיפושיות: האם טכנולוגיה ישראלית תצליח לעצור את ההרס שזורעת החדקונית האדומה במטעי הדקלים? ● וגם: יום הזיכרון בנחל שורק. קצר פה כל כך האביב

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים

הפסנתרן הישראלי יואב לבנון רק בן 22 אבל מאחוריו כמעט שני עשורים של הופעות בפני קהל באולמות הגדולים בעולם ● הילד שבגיל שלוש למד לקרוא תווים לפני מילים, חוזר כעת להופיע בארץ כאומן בשל כשבכיסו חוזה הקלטות וביקורות נלהבות מאירופה ומארה"ב ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אם אני צריך לנגן 11 שעות ביום, אני לא מרגיש גמור. להפך, אני בטראנס"

לכתבה המלאה עוד 1,800 מילים ו-1 תגובות

לטראמפ נמאס מהמזרח התיכון, והוא רוצה להתקדם

טראמפ עדיין מאיים להפוך את איראן לגיהינום, אך מעשיו מעידים שהוא רוצה לסיים את המלחמה, שלא מניבה לו תוצאות חיוביות ● האמירויות מסייעות כלכלית לבחריין ומזהירות את ארה"ב: עשויות לפנות לסין בעקבות המשבר המתרחב ● אחמד א-שרע מסייר במפרץ ומקדם תוכניות שאפתניות – עוקפות ישראל ● והשבוע ב-1982 – נסיגת צה"ל מחצי האי סיני ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,280 מילים

סבא שלי היה נאצי

ריאיון לאחר שגילה כי סבו שלו היה חבר במפלגה הנאצית וקצין בוורמאכט, יוהאנס שפור מציע כיום סדנאות מחקר ייחודיות לגרמנים המבקשים להתעמת עם עברה האפל של משפחתם ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנשים מעדיפים לדעת את האמת הקשה מאשר למלא את החלל בדמיון שלהם"

לכתבה המלאה עוד 1,940 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱנוֹשִׁיּוּת 299

מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם

לכתבה המלאה עוד 908 מילים

הממשלה טענה במשך חודשים ש"זו לא העת" לחקור, וכעת, כשבאופק מסתמנות בחירות, הרכב של שבעה שופטי בג"ץ בראשות המשנה לנשיא סולברג שוקל להניח לנושא עד לאחר הבחירות כדי לא לספוג אש פוליטית ● הרעיון להמתין למשפט הציבור בקלפי מרוקן מתוכן את הביקורת השיפוטית ומשדר מסר הרסני שלפיו ניתן לחמוק מחקירת המחדל הגדול בתולדות המדינה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 981 מילים ו-1 תגובות

"יצירה היא הבסיס ליהדות"

יעקב אגם, אבי האומנות הקינטית, יחגוג בחודש הבא 98 ● השבוע קיבל את פרס ישראל לאומנות פלסטית בטקס אישי שנערך עבורו במוזאון הנושא את שמו בראשון לציון ● כשהוא מוקף במשפחתו ובמעריציו, אגם סיפר על ההשראה ששאב מדיונות החול בילדותו ומסביר מדוע שום דבר באומנות שלו לא נשאר במקום

לכתבה המלאה עוד 1,123 מילים

סרן במיל' ותומך להט"ב מול מועמדים שמרניים

בכירי עיריית ת"א נמנעים מתמיכה פומבית בבחירות לרב הראשי, אך לפי דיווחים שוקלים לגבות מועמד של ש"ס או מועמד מהימין שמתח ביקורת על קהילת הלהט"ב ● מנגד מתמודד הרב אריה לוין, הנתפס כאופציה ליברלית ומקדם פלורליזם דתי, אך אינו נהנה מתמיכה מובהקת בסיעות החילוניות ● אחד מתומכיו: "יש לנו חלופה ליברלית טובה, למה לא לתמוך בה?"

לכתבה המלאה עוד 629 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.