ישראל בעיני זולתה / ד"ר אורי גולדברג

אורי גולדברג
אורי גולדברג

בחודשים האחרונים, על רקע מערכת הבחירות בישראל, עסקו עמיתי "הפורום לחשיבה אזורית" בשאלה "כיצד נראית ישראל בעיני זולתה?" זו אינה שאלה פשוטה, ולו רק מכיוון שישראלים לא בהכרח מתעניינים בתשובה.

ישראל, הרשמית והלא רשמית, משקיעה את כל מרצה בענייניה הפנימיים. ידידים הם אלו שתומכים בכל מה שעושה ממשלת ישראל הנוכחית. יריבים ואפילו אויבים הם כל מי שמבקרים את מדיניות הממשלה, במיוחד ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

קשרי החוץ המתהדקים של ראש הממשלה נתניהו נוצרים, רובם ככולם, עם מדינות שגם הן עסוקות מאד בקביעת סדר יום פנימי חדש – מארה"ב תחת ממשל טראמפ, דרך הונגריה של ויקטור אורבן ועד ברזיל בהנהגתו של ז'איר בולסונארו.

הקשרים הללו נסובים בעיקר סביב אינטרסים מצטלבים וקבלה הדדית מול עולם עוין ברובו, ולא סביב משנה ערכית או מדינית סדורה. כך הופך "החוץ" להיות ישות אחת שלכידותה מחייבת אישור גורף או דחייה גורפת של המדיניות הישראלית. כך הופכת ההבנה של ישראל בעיני זולתה – הקרוב (מדינות האזור) והרחוק (ארה"ב, ארגונים בינלאומיים) – לשולית אם יש לה כלל חשיבות.

ובכל זאת, מה אפשר להגיד על האופן שבו נתפשת ישראל בעיני זולתה בימים אלו, על סף כניסתה של ממשלת נתניהו החמישית? אפשר לשער שמדיניותה של ממשלה זו לא תהיה שונה באופן גורף מזו של קודמותיה, ואולי אף תבליט את קווי היסוד הרעיוניים והאסטרטגיים שהפכו לסימני ההיכר של ישראל בעשור האחרון. מה חושבים עלינו במזרח התיכון?

מה חושבים עלינו שחקנים משמעותיים בקהילה הבינלאומית? האם זה באמת חשוב ואם כן, מדוע? ננסה לענות על השאלות הללו דרך מבט בכמה מן המסקנות שחזרו על עצמן במאמריהם של עמיתי הפורום, למרות ההבדלים הברורים בין מדינות שונות והקשרים שונים.

ראשית, מסתבר שהכיבוש הישראלי (או הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהתאם למי שמגדיר את הבעיה) הוא בכל זאת הסוגיה המידית ביותר שמגדירה את דמותה של ישראל בעיני רוב העולם ואולי בעיני כולו.

ראש הממשלה נתניהו, מרבית שריו וגם התקשורת הישראלית מציגים, כל אחד בדרכו, את העיסוק בכיבוש כאובססיה חמוצה שעבר זמנה. דוברים ישראלים רשמיים שמחים לומר מעל כל במה שהיום ברור שהבעיות במזרח התיכון אינן אשמתה של ישראל ומדיניותה כלפי הפלסטינים. בשיחות סגורות (וגם פתוחות) מבטלים דוברים ישראליים בבוז את נפקותו של הכיבוש לגבי נושאים שונים.

הסוגיה הפלסטינית, כך הם אומרים, לא מפריעה למדינות המפרץ ובראשן סעודיה לנהל מערכת יחסים העולה כפורחת עם ישראל. הכיבוש, אומרים הדוברים הללו, לא מטריד את ארה"ב של טראמפ וברור שהוא מטריד פחות ופחות את הקהילה הבינלאומית. זו עסוקה בהתמודדות עם זרם הפליטים מהאזור ובבעיות כלכליות וחברתיות פנימיות.

ישראל מקפידה גם לציין עד כמה הקהילה הבינלאומית מוטרדת מן המדיניות האזורית של איראן ומתמיכתה בטרור, למרות שהמדיניות האנטי-איראנית הבוטה והמובהקת היא נחלתן של שלוש מדינות – ישראל, ארה"ב וערב הסעודית (ואולי גם איחוד האמירויות).

ובכל הזאת, הכיבוש מגדיר את ישראל בעיני העולם. במדינות הערביות והמזרח-תיכוניות מסמן הכיבוש את ישראל כמדינה תוקפנית שאין לבטוח בה. היצמדותן של כל ממשלות ישראל לכיבוש והחרפת מדיניות ההפרדה בשטחים כמו גם בתוך ישראל פנימה הן העילה הראשונה לשלילת קשר עם ישראל.

זה נכון אפילו במקרה של המורדים בסוריה, הזוכים מזה זמן לסיוע ישראלי הומניטרי. המורדים הסורים מדברים בינם לבין עצמם על האפשרות לקשור קשרים עתידיים עם ישראל אך מקפידים לסייג תכניות אלו בהתבטאויות פומביות על ידי תליית קשרים אלו בהקמתה של מדינה פלסטינית ובקידום תהליך מוסכם של הסדרה בין ישראל והפלסטינים.

בארה"ב מככב הכיבוש בסדר היום המדיני של האגף הפרוגרסיבי, ההולך ומתחזק, של המפלגה הדמוקרטית. המפלגה, שכבר שנים היא מפלגת הרוב בארה"ב, מסמנת את מדיניותה של ישראל (ולאחרונה גם באופן ישיר את ראש הממשלה נתניהו) בהקשרי הכיבוש וההפרדה כעילה העיקרית של בכיריה לביקורת נוקבת. השכנוע הפנימי בישראל לפיו התמיכה ממנה היא נהנית בארה"ב היא תמיכה מפלגתית, שכנוע זה הולך ונסדק על ידי המציאות האמריקאית כמו גם על ידי התנערותו של ראש הממשלה מכל אפשרות של תמיכה דמוקרטית.

ארגוני הקהילה הבינלאומית תופשים את ההתנהלות הישראלית כתוקפנית ובוטה במיוחד. זה לא מפתיע, מכיוון שישראל משקיעה מאמץ מיוחד בהצרת צעדיהם של הארגונים הללו בתוך שטחה ובשטחי הרשות הפלסטינית. לגישתם של אחד מבכירי הארגונים הבינלאומיים העובדים באזור, התדמית הישראלית המשווקת על ידי ישראל, זו של ה- startup nation, נתפשת כאמינה רק על ידי אנשים שאינם מכירים את ישראל באמת.

זו אמירה חשובה למרות שהיא מגיעה מן הגורם שיחסיו עם ישראל הם אולי המתוחים ביותר בעת הזו. מדוע? מכיוון שהיא משקפת הבנה של ישראל כמדינה שכוחה בצביעותה. ישראל לא מואשמת פשוט בהפרה של המשפט הבינלאומי אלא בדו-פרצופיות. הצד המצליח, היזמי והחדשני, מכסה על הגיון ישראלי אחר. ההיגיון הזה מתנער מנורמות בינלאומיות משפטיות ותרבותיות. לא מדובר רק על מניעת הזכות להגדרה עצמית מן העם הפלסטיני אלא גם על התכחשות לכללים של יחסי רוב-מיעוט ולאופנים המקובלים לעיבוד ושימור של זיכרון והיסטוריה.

דעתם של אנשי הארגונים משקפת, כאמור, גישת קצה ביחס לישראל המושפעת מן המאבק המוחשי מאד של ישראל בארגונים הבינלאומיים ובאנשיהם. אבל הקצה הזה מסמן רצף של דעות עליו ממוקמת ישראל. הרצף הזה מוגדר ומנוסח סביב הכיבוש, למרות מחאותיהם של הפוליטיקאים הישראליים. האשמה החריפה ביותר שמושמעת נגד ישראל איננה ביחס לאלימות "טהורה" אלא ביחס לנכלוליות עקרונית ומקיפה שזולגת לכל אופני ההתנהלות של המדינה.

ובעצם, זו המסקנה הגורפת השנייה שעולה מן העיסוק בישראל בעיני סביבתה. הצביעות הישראלית הזו לא מאפשרת אינטראקציה משמעותית מול ישראל. יש כאלו שפועלים מול ישראל בזיקה לאינטרסים כלכליים וביטחוניים המוצגים כא-פוליטיים. כך, למשל, מול סעודיה השותפה לישראל בחששות מאיראן ומבקשת לבנות את עצמה מחדש כמעצמה המקדמת את הכלכלה והטכנולוגיה של העתיד. אינטרסים מעצבים גם את הגישה לישראל בקרב מדינות מפרציות נוספות כמו איחוד האמירויות ועומאן.

מן הצד השני, יש גם כאלו המתמקדים במדיניות התוקפנית והמפלה של ישראל ביחס לפלסטינים. טורקיה הרשמית תוקפת את ישראל בטונים שהולכים ומחריפים בעקביות. איבה כלפי ישראל קיימת בחברות האזרחיות של מרבית המדינות הערביות, ולא רק בהן. אין לישראל ולו בעלת ברית אחת המנהלת איתה מערכת יחסים בעלת עומק עקרוני ואסטרטגי. התמיכה העיוורת של ארה"ב תחת טראמפ בוודאי שאינה מייצגת מערכת יחסים כזו.

ישראל, כמו ידידותיה החדשות, נתפשת כמדינה חמוצה ותוקפנית. ישראל לא מגנה את ידידותיה (למשל, שתיקתו של ראש הממשלה נתניהו לאחר דבריו של נשיא ברזיל, בולסונארו, על כך שניתן לסלוח על פשעי השואה) ומטיפה ללא הפסקה ליריבותיה. מידידותיה ישראל מצפה בעיקר לאי-גינוי דומה, בעיקר ביחס לכיבוש והשלכותיו.

איש לא מתרגש יתר על המידה מכך שפרט לארה"ב אף אחת מחברותיה החדשות של ישראל לא העבירה את שגרירותה לירושלים. כל יריבה מוגדרת על ידי ישראל כאיום הרה גורל שהמאבק בו מוחלט ובלתי מתפשר. בין קצה אחד למשנהו לא נותרו לישראל חברות אמת. האם אפשר לשרוד לאורך זמן ללא חברות כזו, או לפחות ללא מערכת יחסים שאיננה רק קיצונית או אינטרסנטית?

אתר הפורום לחשיבה אזורית

הפורום לחשיבה אזורית נוסד בשנת 2014 על ידי חוקרות וחוקרים מתחומי ידע ופעילות מגוונים במטרה לחולל שינוי בשיח הציבורי ובתפיסות הרווחות בישראל על המזרח התיכון. אנו מאמינים שהפצתם של מידע וניתוח מקצועיים, מקוריים ומעמיקים תקדם בציבור הישראלי הבנה מורכבת יותר של המזרח התיכון ושל מקומה של ישראל בתוכו, ותסייע בטיפוח תקווה ואמון ביחסים של שלום בין אזרחי ישראל לבין אזרחי המדינות השכנות. הפורום פועל להפצת תוצריו בציבור הרחב באמצעות אתר הפורום, שיתוף פעולה הדוק ורציף עם התקשורת הישראלית ופעילות ציבורית וחינוכית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,004 מילים
כל הזמן // שבת, 24 במאי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סדינים מצהיבים של דיו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: על שקיעתה של העיתונות הישראלית, כשהתחקירים התחלפו באפיזודות, הבורות שלטה במערכות וכתיבה טובה הפכה למצרך נדיר

עוד 2,340 מילים
היום ה־595 למלחמה ● 58 חטופים עדיין בעזה

משפחות החטופים זועמות: "דבריו של זיני מזעזעים וראויים לכל גינוי, דורשים הבהרות"

הדברים מגיעים בעקבות ציטוט של זיני מדיונים סגורים במטכ"ל: "אני נגד עסקאות חטופים, זו מלחמת נצח" ● 83 משאיות סיוע נכנסו היום לרצועת עזה ● סקר: 50% מהציבור בישראל חושש שהבחירות הבאות יבוטלו ● גורם אמריקאי בכיר: "יש התקדמות בשיחות עם איראן, אך נותרו עוד סוגיות לטיפול" ● גרמניה: 12 פצועים באירוע דקירה בתחנת רכבת בהמבורג

עוד 60 עדכונים
אמיר בן-דוד

ילדות קסומה בהדר, חיפה

נולדתי בחיפה טרם ההכרזה על עצמאות מדינת ישראל. ניתן לומר שילדותי עד גיל כיתה א' הייתה תחת אש, והמאפיין העיקרי שלה היה אבא בשירות צבאי.

הדירה, בדמי מפתח, הייתה ממוקמת ברחוב אבן סינא 5, קומה ג'.

השכנים היו בני בוברוב, בן גילי שגר באותה קומה וחלקנו יחדיו מטבח משותף, האחיות לאה ורותי מקומה ד', בעלת הבית הזקנה שגרה בבניין, גבריאל שגר מעבר לרחוב, ואחד שלא היה שכן – גדול ממני בשנה – דוד חיים כהן, שמעת לעת היה מגיע לבקר ולשחק.

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 696 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱנוֹשִׁיּוּת 260

המשבר החמור ביותר שמאיים על ישראל הוא לא משבר צבאי, לא משבר מדיני ולא משבר פוליטי אלא משבר מוסרי: נתניהו וחסידיו שכחו מה זה להיות אנושיים

עוד 1,524 מילים

למקרה שפיספסת

"המכתב של סלומאה" מתייחד מכל יצירה ספרותית דומה בחקר השואה

יצירות ספרותיות של "בני הדור השני", המתארות מסע שורשים בעקבות המשפחה בתקופה שקדמה לשואה ובמהלכה, כאלה המבקשות למלא את פערי המידע בסיפור המשפחתי או לשמש "נר זיכרון" לעולם שהיה ואיננו, ידועות ומוכרות היטב.

ספרו של רם בן-שלום, "המכתב של סלומאה" (בהוצאת מאגנס 2025), מתייחד מכל יצירה ספרותית דומה – לא רק של "בן הדור השני" אלא בחקר השואה והשלכותיה ההיסטוריות והחברתיות בכלל.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 837 מילים

אחרי ביקורו של טראמפ באזור, כולם רוצים מטוסי חמקן מארה"ב

במסגרת עסקת הנשק הגדולה אי-פעם, גם סעודיה חושקת במטוסי ה-F-35 - אבל היא בהחלט לא לבד, ואפילו לא המדינה שהכי מדאיגה את ישראל ● בשיחות האחרונות בין טראמפ לנשיא טורקיה, הביע ארדואן רצון לחזור לפרויקט ה-F-35 ● האפשרות הזו מלחיצה לא רק את ישראל אלא גם את יוון ומדינות נוספות החברות בנאט"ו ● פרשנות

עוד 757 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מלחמת שפני הסלע של בני גנץ ויאיר לפיד

בשבוע שבו ראש ממשלת ההפקרה הצהיר שחמאס לחמו ב־7 באוקטובר באמצעות "כפכפים" ונמנע מלתת דד־ליין למלחמת ההישרדות הפוליטית בעזה – בחרו ראשי האופוזיציה לצאת ב־180 קמ"ש דווקא נגד הפרחח יאיר גולן, רק כי אמר אמת ● מתקרב היום שבו ייאלצו להחליט: האם הם תומכים בציבור, שרואה מדינה מתדרדרת בתימרות עשן של דם ושחיתות – או שהם נותנים גב למלחמה שאיבדה כל לגיטימציה ותכלית ● פרשנות

עוד 829 מילים ו-2 תגובות

תוכנית הסיוע של ארה"ב לעזה מקרטעת עוד לפני שהחלה

תוכנית הסיוע האמריקאית לעזה טרם נכנסה לתוקף וכבר נתקלת בהתנגדות מצד ארגוני הסיוע ● הקרן שמובילה את המהלך אינה שקופה, חברות הביצוע חסרות ניסיון בתחום, וזהות המעורבים בהן מעוררת הסתייגות ● כל עוד ישראל אינה פועלת להחלפת ההנהגה בעזה, קשה לראות כיצד תוכניות הסיוע יצליחו להשיג את יעדן

עוד 1,512 מילים ו-1 תגובות

בג"ץ הציב גבול ברור בין זכות הפיטורים לשימוש לרעה בכוח השלטוני

בג"ץ קבע כי פיטוריו של ראש שב"כ היו פגומים מהיסוד: ללא פנייה לוועדת גרוניס, ללא תשתית עובדתית נאותה, תוך פגיעה בזכות הטיעון ומתוך ניגוד עניינים של נתניהו ● אף שהעתירות התייתרו, פסק הדין קבע עקרונות מחייבים בנוגע להדחת שומרי סף ● מייד לאחר פסק הדין היועמ"שית הבהירה שגם מינוי מחליף לבר כפוף לאותן מגבלות ● פרשנות

עוד 1,459 מילים ו-1 תגובות

ארה"ב תומכת בדמות שבעבר כיכבה ברשימות המבוקשים שלה, במאמץ לייצב את סוריה ולבלום את התחזקות דאעש ● א־שרע שולט בחלקים נרחבים מהמדינה, אך מתמודד עם מציאות ביטחונית שברירית ואיומים מצד גורמי טרור ומורדים סוררים ● מבחינת ישראל, מדובר בהזדמנות לעצב את המרחב הביטחוני בצפון – ואולי אף לרשום הישג מדיני, כולל הפחתת המתיחות מול אנקרה ● פרשנות

עוד 967 מילים
היום ה־594 למלחמה ● 58 חטופים עדיין בעזה

נתניהו הודיע על מינוי האלוף זיני לראש שב"כ; היועמ"שית: ייתכן שרה"מ נתון בניגוד עניינים

דיווח: הרמטכ"ל עודכן על כוונתו של נתניהו למנות את דוד זיני לראש השירות דקות לפני שההודעה על כך פורסמה ● ראש הממשלה החליט להשיב ארצה את המשלחת מקטאר; מטה המשפחות: "הידיעה על הפסקת המו"מ מסבה לנו כאב עצום" ● לאחר שקרא לציבור בלבנון להתרחק ממבנה ביישוב תול שבדרום המדינה, צה"ל הודיע שתקף באזור אתר צבאי ואמצעי לחימה של חזבאללה

עוד 56 עדכונים

שני בתי החולים האחרונים שעדיין פועלים בצפון עזה מכותרים על ידי צה"ל

אחרי שצה"ל הורה לפלסטינים לפנות אזורים נרחבים בצפון הרצועה, נותרו בית החולים האינדונזי ובית חולים אל-עואד'ה בתוך אזור התקיפות, מוקפים בכוחות צה"ל באופן שמונע כניסה ויציאה מהמתקנים ● צה"ל מדגיש שאינו נכנס למתחמי בתי החולים, אבל בפועל הם נפגעים מההפגזות והמטופלים נסים ● מאז תחילת המלחמה, תיעד ארגון הבריאות העולמי 700 תקיפות של צה"ל נגד מתקני בריאות ברצועה

עוד 995 מילים ו-2 תגובות

בתוך שנים אחדות עבר תחום משקאות החלב בישראל שתי מהפכות: בעוד מכירות חלב הפרה בירידה, החלב הצמחי הכפיל את עצמו וכבר מהווה חמישית מהשוק ● חלב שיבולת השועל עקף את הסויה והפך לחלב הצמחי הפופולרי ביותר ● השאלות הבאות: מי הראשון שייבא לארץ חלב אפונה, ומתי יתחיל בישראל השיווק של "רימילק" – העתק חלב מדויק, שמיוצר על ידי שמרים

עוד 829 מילים

רשלנות שיטתית הובילה לאסון במחצבת דרגות

מעקב זמן ישראל מיגונית פשוטה הייתה יכולה להציל את חייו של גיל ארובס, שנהרג בפיצוץ יזום במחצבת דרגות ● כעת, משפחתו תובעת מיליונים בטענה לרשלנות חמורה מצד רשויות הפיקוח ● בתביעה נטען כי מנהל הבטיחות לא הסדיר את אופן חישוב שטח הסכנה, שיבש את החקירה והגיש תצהיר שקרי לבג"ץ ● "מנהל הבטיחות מונע משיקולים זרים"

עוד 1,000 מילים

הממשלה בדרך להפוך את נציב שירות המדינה למינוי פוליטי

החלטת ועדת השרים לתמוך בהצעת החוק של הלוי וכץ – שבוע בלבד לאחר שבג"ץ קבע כי מינוי נציב שירות המדינה מחייב הליך תחרותי – אומנם חוקית, אך חותרת תחת יסודות השירות הציבורי ● חרף אזהרות היועצים המשפטיים, בליץ החקיקה כבר בדרך ולא בטוח שבג"ץ יוכל לבלום אותו ● ספק אם יימצא בו פגם חוקתי שימנע את ריכוז סמכות המינוי בידי ראש הממשלה ● פרשנות

עוד 905 מילים ו-2 תגובות

הנזק ההיקפי שגרם יאיר גולן

המלים שבחר גולן אתמול הן נוראיות, גם אם האזהרה שלו על הבידוד הצפוי של ישראל היא נכונה ● גולן גרם נזק אולי בלתי הפיך למחנה שלו - דווקא לכל מי שרוצה לסיים את המלחמה הזו ● מצד שני, נתניהו העז לכנות את הדברים של גולן "ריקבון מוסרי" - כשהריקבון המוסרי האמיתי מונח בממשלה של נתניהו ובמהלכים האסוניים והמושחתים שהיא נוקטת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
גולן הוא מנהיג אמיתי ולא מפחד לומר דברים קשים לשמיעה. זה רק יביא לו עוד מנדטים. ברור שהרג תינוקות זה לא תחביב של ממש של אף אחד בישראל. אבל כששולחים פיל לחנות חרסינה יהיו הריסות ולא משנ... המשך קריאה

גולן הוא מנהיג אמיתי ולא מפחד לומר דברים קשים לשמיעה. זה רק יביא לו עוד מנדטים.

ברור שהרג תינוקות זה לא תחביב של ממש של אף אחד בישראל. אבל כששולחים פיל לחנות חרסינה יהיו הריסות ולא משנה כמה זהיר הפיל. הפכנו אדישים לחלוטין להרג של פלסטינים. נכון, קשה לי מאוד לגייס שמץ של סימפתיה כלפיהם, ולכן הדאגה מהנזק "האגבי" שאנו מבצעים היא שכלתנית ולא רגשית.
אנחנו נהנים לשמוע על כל סגן מפקד חצי חוליה מצומצמת של חמאס שהרגנו בתקיפה "מדוייקת", ומתמוגגים מתרשימים של ארגון החמאס עם איקס אדום על הפרצופים. ההנאה הזו באה עם כמה ילדים מתים שלא נמצאים על התרשים. לכן זהו תחביב – שתוצאותיו הן הרג הילדים.

למלחמה כבר אין תכלית חוץ משימור שלטון נתניהו. חטופים זה לא מחזיר. הרג נוסף כבר איבד משמעות מעשית. לכן "תחביב".

האמת לא ניתנת להסתרה: יש כתישה במקום שהושארו שבויים כ600 ימים. יש רבבות הרוגים אזרחים בעזה, כולל ילדים ונשים. יש רעב. יש טרנספר הדרגתי. יש הרס רבתי. יש מלחמה בלי הגדרת תכלית הסדרה ומ... המשך קריאה

האמת לא ניתנת להסתרה:
יש כתישה במקום שהושארו שבויים כ600 ימים.
יש רבבות הרוגים אזרחים בעזה, כולל ילדים ונשים.
יש רעב. יש טרנספר הדרגתי. יש הרס רבתי.
יש מלחמה בלי הגדרת תכלית הסדרה
ומאות חללי צהל ואלפי פצועים.
יש התשה של הכוח הצבאי ושחיקה מנטלית קשה.
יש בידוד מתהליך אזורי ותחילת בידוד מדיני כלכלי.
יש בלבול מערכתי ומבוכה אסטרטגית רב זירתית.
יש משיחיות פירומנית ופוגרומים שמקבלים ליווי.
יש השתמטות ממוסדת עם הסתה גלויה.
יש כרסום בהרתעה שלא הוכח שבוססה מול חמאס והחותים ואירן שבינתיים לא מתקפלת במו"מ.
יש עלויות עתק והשמדת ערך במאות מיליארדים.
יש קבלת החלטות של אינטרסים צרים
ופנטזיות פשיסטיות של כיבוש והתנחלות.
יש קושי לשקם את צבא העם לקראת העתיד
ולשמור על דמוקרטיה בטוחה, מוסרית ומשגשגת.
כל אלו יחד מהווים סכנה קיומית.
קונספציה

דווקא באמירה אמיצה כזו גולן הפך להיות מנהיג מוביל דעה. כל מי שצפה בערוצים אחרים ראה את הזוועה. על מה ממשיכים להילחם? על החטופים..בדיחה. הרמטכל זמיר מתגלה כאסטרטג גרוע מרפול. הדמוקרטים ה... המשך קריאה

דווקא באמירה אמיצה כזו גולן הפך להיות מנהיג מוביל דעה. כל מי שצפה בערוצים אחרים ראה את הזוועה. על מה ממשיכים להילחם? על החטופים..בדיחה. הרמטכל זמיר מתגלה כאסטרטג גרוע מרפול. הדמוקרטים הם הסמן המוסרי החדש ונחיה ונראה מה עם לפיד וגנץ

יאיר גולן היה ונותר איש אמיץ מאין כמותו - בתוך האופוזיציה האסונית, הנרפית (יהיר לפיד האדיוט), הזדונית במשת״פיותה (כן, בני שוונץ, אני מתכוון אליך) הוא קול ברור וחד משמעי. אני יודע שרוב ה... המשך קריאה

יאיר גולן היה ונותר איש אמיץ מאין כמותו – בתוך האופוזיציה האסונית, הנרפית (יהיר לפיד האדיוט), הזדונית במשת"פיותה (כן, בני שוונץ, אני מתכוון אליך) הוא קול ברור וחד משמעי. אני יודע שרוב הפוליטיקאים בצד הליברלי-דמוקרטי רועדים כעלה נידף ברוח מכל אמירה קשה ונוקבת. אבל עם מנוולים תתנוול, ואת משטר המחבלים בראשות הדיקטטור, הצורר, הבוגד ורוצח החטופים ביבים שקרניהו מפילים גם בשיטותיו – השחרה מאסיבית שלא לוקחת שבויים. כל הכבוד ליאיר גולן. אם יתקיימו בישראל בחירות, את הקול שלי הוא הרוויח ביושר!

עוד 487 מילים ו-5 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה