ישראל בעיני זולתה / ד"ר אורי גולדברג

אורי גולדברג
אורי גולדברג

בחודשים האחרונים, על רקע מערכת הבחירות בישראל, עסקו עמיתי "הפורום לחשיבה אזורית" בשאלה "כיצד נראית ישראל בעיני זולתה?" זו אינה שאלה פשוטה, ולו רק מכיוון שישראלים לא בהכרח מתעניינים בתשובה.

ישראל, הרשמית והלא רשמית, משקיעה את כל מרצה בענייניה הפנימיים. ידידים הם אלו שתומכים בכל מה שעושה ממשלת ישראל הנוכחית. יריבים ואפילו אויבים הם כל מי שמבקרים את מדיניות הממשלה, במיוחד ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

קשרי החוץ המתהדקים של ראש הממשלה נתניהו נוצרים, רובם ככולם, עם מדינות שגם הן עסוקות מאד בקביעת סדר יום פנימי חדש – מארה"ב תחת ממשל טראמפ, דרך הונגריה של ויקטור אורבן ועד ברזיל בהנהגתו של ז'איר בולסונארו.

הקשרים הללו נסובים בעיקר סביב אינטרסים מצטלבים וקבלה הדדית מול עולם עוין ברובו, ולא סביב משנה ערכית או מדינית סדורה. כך הופך "החוץ" להיות ישות אחת שלכידותה מחייבת אישור גורף או דחייה גורפת של המדיניות הישראלית. כך הופכת ההבנה של ישראל בעיני זולתה – הקרוב (מדינות האזור) והרחוק (ארה"ב, ארגונים בינלאומיים) – לשולית אם יש לה כלל חשיבות.

ובכל זאת, מה אפשר להגיד על האופן שבו נתפשת ישראל בעיני זולתה בימים אלו, על סף כניסתה של ממשלת נתניהו החמישית? אפשר לשער שמדיניותה של ממשלה זו לא תהיה שונה באופן גורף מזו של קודמותיה, ואולי אף תבליט את קווי היסוד הרעיוניים והאסטרטגיים שהפכו לסימני ההיכר של ישראל בעשור האחרון. מה חושבים עלינו במזרח התיכון?

מה חושבים עלינו שחקנים משמעותיים בקהילה הבינלאומית? האם זה באמת חשוב ואם כן, מדוע? ננסה לענות על השאלות הללו דרך מבט בכמה מן המסקנות שחזרו על עצמן במאמריהם של עמיתי הפורום, למרות ההבדלים הברורים בין מדינות שונות והקשרים שונים.

ראשית, מסתבר שהכיבוש הישראלי (או הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהתאם למי שמגדיר את הבעיה) הוא בכל זאת הסוגיה המידית ביותר שמגדירה את דמותה של ישראל בעיני רוב העולם ואולי בעיני כולו.

ראש הממשלה נתניהו, מרבית שריו וגם התקשורת הישראלית מציגים, כל אחד בדרכו, את העיסוק בכיבוש כאובססיה חמוצה שעבר זמנה. דוברים ישראלים רשמיים שמחים לומר מעל כל במה שהיום ברור שהבעיות במזרח התיכון אינן אשמתה של ישראל ומדיניותה כלפי הפלסטינים. בשיחות סגורות (וגם פתוחות) מבטלים דוברים ישראליים בבוז את נפקותו של הכיבוש לגבי נושאים שונים.

הסוגיה הפלסטינית, כך הם אומרים, לא מפריעה למדינות המפרץ ובראשן סעודיה לנהל מערכת יחסים העולה כפורחת עם ישראל. הכיבוש, אומרים הדוברים הללו, לא מטריד את ארה"ב של טראמפ וברור שהוא מטריד פחות ופחות את הקהילה הבינלאומית. זו עסוקה בהתמודדות עם זרם הפליטים מהאזור ובבעיות כלכליות וחברתיות פנימיות.

ישראל מקפידה גם לציין עד כמה הקהילה הבינלאומית מוטרדת מן המדיניות האזורית של איראן ומתמיכתה בטרור, למרות שהמדיניות האנטי-איראנית הבוטה והמובהקת היא נחלתן של שלוש מדינות – ישראל, ארה"ב וערב הסעודית (ואולי גם איחוד האמירויות).

ובכל הזאת, הכיבוש מגדיר את ישראל בעיני העולם. במדינות הערביות והמזרח-תיכוניות מסמן הכיבוש את ישראל כמדינה תוקפנית שאין לבטוח בה. היצמדותן של כל ממשלות ישראל לכיבוש והחרפת מדיניות ההפרדה בשטחים כמו גם בתוך ישראל פנימה הן העילה הראשונה לשלילת קשר עם ישראל.

זה נכון אפילו במקרה של המורדים בסוריה, הזוכים מזה זמן לסיוע ישראלי הומניטרי. המורדים הסורים מדברים בינם לבין עצמם על האפשרות לקשור קשרים עתידיים עם ישראל אך מקפידים לסייג תכניות אלו בהתבטאויות פומביות על ידי תליית קשרים אלו בהקמתה של מדינה פלסטינית ובקידום תהליך מוסכם של הסדרה בין ישראל והפלסטינים.

בארה"ב מככב הכיבוש בסדר היום המדיני של האגף הפרוגרסיבי, ההולך ומתחזק, של המפלגה הדמוקרטית. המפלגה, שכבר שנים היא מפלגת הרוב בארה"ב, מסמנת את מדיניותה של ישראל (ולאחרונה גם באופן ישיר את ראש הממשלה נתניהו) בהקשרי הכיבוש וההפרדה כעילה העיקרית של בכיריה לביקורת נוקבת. השכנוע הפנימי בישראל לפיו התמיכה ממנה היא נהנית בארה"ב היא תמיכה מפלגתית, שכנוע זה הולך ונסדק על ידי המציאות האמריקאית כמו גם על ידי התנערותו של ראש הממשלה מכל אפשרות של תמיכה דמוקרטית.

ארגוני הקהילה הבינלאומית תופשים את ההתנהלות הישראלית כתוקפנית ובוטה במיוחד. זה לא מפתיע, מכיוון שישראל משקיעה מאמץ מיוחד בהצרת צעדיהם של הארגונים הללו בתוך שטחה ובשטחי הרשות הפלסטינית. לגישתם של אחד מבכירי הארגונים הבינלאומיים העובדים באזור, התדמית הישראלית המשווקת על ידי ישראל, זו של ה- startup nation, נתפשת כאמינה רק על ידי אנשים שאינם מכירים את ישראל באמת.

זו אמירה חשובה למרות שהיא מגיעה מן הגורם שיחסיו עם ישראל הם אולי המתוחים ביותר בעת הזו. מדוע? מכיוון שהיא משקפת הבנה של ישראל כמדינה שכוחה בצביעותה. ישראל לא מואשמת פשוט בהפרה של המשפט הבינלאומי אלא בדו-פרצופיות. הצד המצליח, היזמי והחדשני, מכסה על הגיון ישראלי אחר. ההיגיון הזה מתנער מנורמות בינלאומיות משפטיות ותרבותיות. לא מדובר רק על מניעת הזכות להגדרה עצמית מן העם הפלסטיני אלא גם על התכחשות לכללים של יחסי רוב-מיעוט ולאופנים המקובלים לעיבוד ושימור של זיכרון והיסטוריה.

דעתם של אנשי הארגונים משקפת, כאמור, גישת קצה ביחס לישראל המושפעת מן המאבק המוחשי מאד של ישראל בארגונים הבינלאומיים ובאנשיהם. אבל הקצה הזה מסמן רצף של דעות עליו ממוקמת ישראל. הרצף הזה מוגדר ומנוסח סביב הכיבוש, למרות מחאותיהם של הפוליטיקאים הישראליים. האשמה החריפה ביותר שמושמעת נגד ישראל איננה ביחס לאלימות "טהורה" אלא ביחס לנכלוליות עקרונית ומקיפה שזולגת לכל אופני ההתנהלות של המדינה.

ובעצם, זו המסקנה הגורפת השנייה שעולה מן העיסוק בישראל בעיני סביבתה. הצביעות הישראלית הזו לא מאפשרת אינטראקציה משמעותית מול ישראל. יש כאלו שפועלים מול ישראל בזיקה לאינטרסים כלכליים וביטחוניים המוצגים כא-פוליטיים. כך, למשל, מול סעודיה השותפה לישראל בחששות מאיראן ומבקשת לבנות את עצמה מחדש כמעצמה המקדמת את הכלכלה והטכנולוגיה של העתיד. אינטרסים מעצבים גם את הגישה לישראל בקרב מדינות מפרציות נוספות כמו איחוד האמירויות ועומאן.

מן הצד השני, יש גם כאלו המתמקדים במדיניות התוקפנית והמפלה של ישראל ביחס לפלסטינים. טורקיה הרשמית תוקפת את ישראל בטונים שהולכים ומחריפים בעקביות. איבה כלפי ישראל קיימת בחברות האזרחיות של מרבית המדינות הערביות, ולא רק בהן. אין לישראל ולו בעלת ברית אחת המנהלת איתה מערכת יחסים בעלת עומק עקרוני ואסטרטגי. התמיכה העיוורת של ארה"ב תחת טראמפ בוודאי שאינה מייצגת מערכת יחסים כזו.

ישראל, כמו ידידותיה החדשות, נתפשת כמדינה חמוצה ותוקפנית. ישראל לא מגנה את ידידותיה (למשל, שתיקתו של ראש הממשלה נתניהו לאחר דבריו של נשיא ברזיל, בולסונארו, על כך שניתן לסלוח על פשעי השואה) ומטיפה ללא הפסקה ליריבותיה. מידידותיה ישראל מצפה בעיקר לאי-גינוי דומה, בעיקר ביחס לכיבוש והשלכותיו.

איש לא מתרגש יתר על המידה מכך שפרט לארה"ב אף אחת מחברותיה החדשות של ישראל לא העבירה את שגרירותה לירושלים. כל יריבה מוגדרת על ידי ישראל כאיום הרה גורל שהמאבק בו מוחלט ובלתי מתפשר. בין קצה אחד למשנהו לא נותרו לישראל חברות אמת. האם אפשר לשרוד לאורך זמן ללא חברות כזו, או לפחות ללא מערכת יחסים שאיננה רק קיצונית או אינטרסנטית?

אתר הפורום לחשיבה אזורית

הפורום לחשיבה אזורית נוסד בשנת 2014 על ידי חוקרות וחוקרים מתחומי ידע ופעילות מגוונים במטרה לחולל שינוי בשיח הציבורי ובתפיסות הרווחות בישראל על המזרח התיכון. אנו מאמינים שהפצתם של מידע וניתוח מקצועיים, מקוריים ומעמיקים תקדם בציבור הישראלי הבנה מורכבת יותר של המזרח התיכון ושל מקומה של ישראל בתוכו, ותסייע בטיפוח תקווה ואמון ביחסים של שלום בין אזרחי ישראל לבין אזרחי המדינות השכנות. הפורום פועל להפצת תוצריו בציבור הרחב באמצעות אתר הפורום, שיתוף פעולה הדוק ורציף עם התקשורת הישראלית ופעילות ציבורית וחינוכית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,004 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 7 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

ואלס עם סנוואר

ראש הממשלה מודיע שצה"ל מכתר את ביתו של יחיא סנוואר. והתאריך מזכיר: חלפו חודשיים בדיוק מהשבעה באוקטובר. חודשיים שנדמים כעת כנצח ● וגם: חמאס "הרדים" את ישראל ● עולים על הר הבית ● עדכוני מלחמה ● אשת השנה: טיילור סוויפט ● ועוד...

כוחות צה"ל פועלים ברצועת עזה, 5 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל
היום ה־62 ללחימה ● 142 חטופים עדיין בעזה

גבר כבן 60 נהרג מפגיעת טיל נ"ט ברכב בגבול הצפון

חזבאללה לקח אחריות על ירי טיל הנ"ט לעבר מתת, צה"ל תוקף בלבנון בתגובה ● הותר לפרסום כי מוחמד אלאטרש, שהוגדר נעדר, חטוף בעזה ● שלושה לוחמי צה״ל נפלו בקרבות ברצועה ● פורשת: מרב מיכאלי הודיעה כי תקדים את הפריימריז של מפלגת העבודה וכי לא תתמודד בהן ● דיווח: ארה״ב ביקשה מישראל לא להגיב למתקפות החות׳ים

עוד 26 עדכונים

מלחמת "המבול" – מטרות ודרכי פעולה אפשריות

אנחנו נמצאים עכשיו במשבר בשתי חזיתות: בדרום – מלחמת "מבול עזה", מלחמה עוצמתית ברצועת עזה נגד חמאס; ובצפון, בלבנון – מלחמת "מבול חזבאללה", מלחמה נגד ארגון חזבאללה, שבשלב זה היא בעצימות נמוכה, אבל נדרש שינוי מצב מוחלט וחיסול האיום שלו עלינו מלבנון, ומלחמה זו עלולה להתפתח למלחמה בעצימות גבוהה מאוד.

אציג כאן חזונות לשלום שראוי לישראל לדבוק בהם, הן כלפי הפלסטינים והן כלפי לבנון, מטרות מלחמה של ישראל למלחמות לעת הזאת הנכפות על ישראל בדרום ובצפון, ולסיום דרכי פעולה אפשריות (דפ"אות): לפעולה מדינית; הסברה לדעת הקהל בעולם; ופנייה ישירה לאוכלוסייה הלא מעורבת ברצועת עזה ובלבנון.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,593 מילים ו-1 תגובות

הפלסטינים וחלק מהמומחים בישראל מזהירים שהצפת המנהרות בעזה תגרום להרס סופי של מי התהום ברצועה ולקריסת אזורים שלמים ● מנגד, מומחים ישראלים סבורים שהאקוויפר העזתי ממילא אבוד ורואים בהצפה פתרון אפקטיבי לאיום המנהרות ● ד"ר יוסי לנגוצקי: "מי התהום כל כך מלוחים שכבר אי אפשר להזיק להם"

עוד 1,250 מילים ו-1 תגובות

מלחמת סוכות – עוד כתבות

המפגש בין שיתוק מערכות השלטון לבין העשייה והחוסן האזרחי

אירועי השבת השחורה הזכירו שוב את עוצמת השיתוק של מערכות השלטון דווקא כשהכי נזקקנו להם. באורח פלא, במקומם ולצידם, באור קמה לה חברה אזרחית שהחלה לתת את המענה שהעם כל כך זקוק לו בתחומי החברה המגוונים – חברה שהחלה לתפעל את המערכות באופן מעורר השראה וכך תפסה את המקום של המנהל הציבורי ומשרדי הממשלה.

לממשלה ולמנהל הציבורי יש עוצמה, סמכויות רחבות, לגיטימציה ומשאבים. תחומי אחריותם רבים, ובמסגרתם הם אחראים על חקיקה, תקנות, נהלים, תקציבים, איסוף נתונים מתמיד והיערכות קבועה לשינויים ומשברים בתחומי ביטחון, טבע, בריאות, כלכלה. אך הם מתאפיינים בתרבות ארגונית נוקשה ושמרנית, ותהליכי עבודה מסועפים ובירוקרטים.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית בבניית חוסן אישי וקהילתי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חברה בוערים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 562 מילים

בן גביר הצהיר כי הנשק שרכש מספיק לשמונה רובים לכל כיתת כוננות ● בפועל, חלקן קיבלו הרבה יותר ● במגדל העמק המשטרה חילקה פי ארבעה יותר רובים לנפש מאשר בכפר סבא ● במשרד לביטחון לאומי ובמשטרה לא חושפים את הקריטריונים לחלוקת הנשק ● יש קב"טים הטוענים כי הקריטריונים פוליטיים – ערים ימניות מקבלות יותר ● אבל ייתכן שהסיבה לעיוותים היא פשוט בלגן בחלוקה

עוד 1,541 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

בין רחוב עזה לרפיח

אולי זה בגלל שהבן שלי במילואים כבר חודשיים אבל נראה שנתניהו התאהב בקונספט. כמה נשבר מ"מסיבות" העיתונאים שהוא מקמבן לעצמו, כולל איפור כלות כבד, מייק אפ ברונזה מוגזם ושיער באפור עכבר מודבק לקרקפת. בכל זאת, המון הופעות בתקשורת. האיש מאוהב בעצמו ברמות של כלה.

במסיבות שארגן לעצמו השבוע, וזה באמת נראה כמו מסיבה, כבר התנתק מחללית האם (העם באבל ולא ירגיש) וריחף בענן רעיל של שביעות עצמית ורהב ריק. אני ואני ואני, העתק-הדבק של שליט צפון קוריאה. אנחנו רק סטטיסטים בשואו המטורף והלא נגמר שלו. אין עיתונות נושכת והקואליציה היא מחילת עכברים מפוחדים. אין על מי לסמוך ואין די בוז בעולם עבורם.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הוא לא מתכוון ללכת ולכם אין היכולת להשלוח אותו לשום מקום. הציבור במדינה כמו ארנבת באורות המכונית, קפוא מתוך חוסר היכולת לעבד את המיידע שעינייו ומוחו צריכות לעבד. האיש הוא הסכנה המיידית ... המשך קריאה

הוא לא מתכוון ללכת ולכם אין היכולת להשלוח אותו לשום מקום. הציבור במדינה כמו ארנבת באורות המכונית, קפוא מתוך חוסר היכולת לעבד את המיידע שעינייו ומוחו צריכות לעבד.
האיש הוא הסכנה המיידית למדינת ישראל.
כל עוד הוא נמצא בשלטון, לא יהיה אחרי המלחמה והם לא ישובו כולם.

עוד 684 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

אתמול שוב ירו החות'ים בתימן טיל לעבר אילת, ובמקביל שיגרו מספר כתב"מים לעבר ספינה במצר באב אל-מנדב ● בישראל נושכים שפתיים ומסיטים את תנועת ספינות הסוחר הישראליות לים התיכון - מה שמגדיל משמעותית את זמני האספקה ומייקר את המוצרים ● בינתיים, ארה"ב מהססת בתגובתה וניכר שהמעצמה החזקה בעולם לא רוצה להתעמת לבד עם איראן ● פרשנות

עוד 724 מילים ו-1 תגובות

הנרי קיסינג'ר והגרעין הישראלי

מעולם לא נזקפה לזכותו של קיסינג'ר תרומתו הרבה לביטחון ישראל - ובפרט המלצתו לנשיא ניקסון כי ארצות הברית תכיר דה פקטו במעמדה הגרעיני של ישראל בכפוף לאימוץ מדיניות של עמימות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הכתוב הנ"ל שכח להזכיר כי קיסינג'ר אמר לגולדה ביום כיפור לא לא ולא שלא תעזו להגיב להתקפה של המצרים רק אחרי שהם יתקפו. ודבר שני למה הוא התכוון שהוא אמר בוועידת האום בשנת 2012 ש"בעוד 10 שנ... המשך קריאה

הכתוב הנ"ל שכח להזכיר כי קיסינג'ר אמר לגולדה ביום כיפור לא לא ולא שלא תעזו להגיב להתקפה של המצרים רק אחרי שהם יתקפו. ודבר שני למה הוא התכוון שהוא אמר בוועידת האום בשנת 2012 ש"בעוד 10 שנים ישירה תחדל מלהתקיים"?? מעניין…

עוד 738 מילים ו-1 תגובות

חיילי מילואים קיבלו ציוד מתקופת מלחמת וייטנאם

חייל מילואים נדהם לגלות כי אפוד המגן שצה"ל סיפק לו יוצר בשנת 1963 בארה"ב ● לדברי צה"ל, אין מחסור באפודים קרמיים אך בני משפחה של לוחמי מילואים ממשיכים לבקש סיוע מהארגונים האזרחיים ● לא ברור אם מדובר באפוד שצה"ל רכש לאחרונה או בציוד ששכב בארגזים במחסני החירום

עוד 458 מילים ו-1 תגובות

הממשלה תגדיל את הגירעון – בלי לחתוך הוצאות מיותרות

התקציב החדש של סמוטריץ' עדיין כולל כ־14.5 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים ומשרדים מיותרים ● בזמן שהמשק משווע למקורות לשיקום העוטף, למפונים ולהוצאות הביטחון, הכלכלנים תמימי דעים שהממשלה משדרת מסר שלילי לאזרחים ולחברות הדירוג ● הם מזהירים מתסריט הבלהות של שנות ה־80: אינפלציה משתוללת וחוב שאינו בר־קיימא ● "ממשיכים במשחק הפוליטי כאילו שהעולם לא השתנה"

עוד 1,421 מילים

דני דנון ירוץ בפריימריז על הנהגת הליכוד

פרסום ראשון אם נתניהו יכריז על פריימריז מהירים בליכוד מייד אחרי המלחמה, דנון יתמודד מולו ● אולי יצטרפו גם אחרים, אבל דנון מתחייב לרוץ ● לצדו של דנון פועל גם דוד ביטן ● שני חברי הכנסת בונים, ביחד ולחוד, את המהלך ומנסים לגייס חברי כנסת למשימת האי אמון הקונסטרוקטיבי ● כשיאיר לפיד טוען כי הוא מדבר עם "גורמים בליכוד" - הוא מתכוון לביטן ● פרשנות

עוד 689 מילים ו-1 תגובות
היום ה־61 ללחימה ● 142 חטופים עדיין בעזה

דובר צה״ל: סנוואר נמצא מתחת לאדמה, עלינו להרוג אותו מהר

גלנט: תושבי הצפון יושבו לביתם רק אחרי שחזבאללה יוזז מעבר לליטאני לאחר מהלך דיפלומטי או בלחימה ● הותר לפרסום כי רס״ם (מיל׳) עדי שני בן 39 נפל בקרב ברצועה ● משפחתו שלך מישל ניסנבאום בן ה-59 משדרות שנחשב כנעדר קיבלה הודעה כי הוא נחטף לעזה ● החות׳ים לקחו אחריות על ירי טיל שיורט לאילת ● תיקון התקציב לטובת המלחמה עבר בקריאה ראשונה. ברקת נעדר

עוד 50 עדכונים

מצרים לא מסוגלת להיות אחראית על הביטחון בעזה

מצרים סירבה להצעה האמריקאית לפקח על הביטחון ברצועת עזה אחרי תבוסת חמאס ועד שהרשות הפלסטינית תוכל ליטול את מושכות השלטון ● מי שמנסים לשכנע את קהיר לקחת חלק במשימה באמצעות חבילת סיוע או על־ידי מחיקת חובות, לא מבינים את הגורמים שמאחורי קבלת ההחלטות במצרים – חוסר יציבות פוליטי לצד היעדר ממשל תקין

עוד 1,341 מילים

בחזית המשלחת הישראלית המצומצמת לפסגת האקלים בדובאי ניצבות ארבע חברות קטנות מהנגב ● חלק מהעובדים בצו 8, אחרים מפונים, אבל העבודה נמשכת מהלפטופים בלי הפסקה ● איתן דוידוב, סמנכ"ל "קמלוט חדשנות טכנולוגית": "עברנו טלטלה אדירה. לא נפסיק לקדם את הטכנולוגיה שלנו כדי להגן גם על העולם"

עוד 833 מילים ו-1 תגובות

קבלת רישיון נשק בהליך מזורז תמורת 2,500 שקלים

ברקע ההתפטרות של ראש האגף לכלי ירייה במשרד לביטחון לאומי ובחסות המלחמה, לזמן ישראל נודע כי גורמים פרטיים מציעים לאזרחים לקדם את אישור רישיון הנשק שלהם תמורת תשלום ● כדי לזרז את התהליך המתווך חייב להיות בקשר עם מישהו מתוך המשרד ● מתווכת: "אני מושכת את מספר הפנייה מהמשרד לביטחון לאומי – ואז אני מקדמת את הנושא"

עוד 698 מילים ו-17 תגובות

לצד המהלך המבצעי של צה"ל בדרום רצועת עזה, החלה לפעול גם המעטפת המדינית ● בשבת הגיעה משלחת בראשות מתאם פעולות הממשלה בשטחים, לקהיר, כשהמטרה היא לתאם עם המצרים את המשך שיתוף הפעולה ● במצרים חוששים בעיקר מזליגת פליטים פלסטינים וביטחון הכוחות המצרים לאורך הגבול ● ולנשיא א-סיסי יש גם את הרחוב התוסס שמגביר את העוינות כלפי ישראל ● פרשנות

עוד 811 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה