הפורום לחשיבה אזורית
הזמן של
הפורום לחשיבה אזורית

הפורום לחשיבה אזורית נוסד בשנת 2014 על ידי חוקרות וחוקרים מתחומי ידע ופעילות מגוונים במטרה לחולל שינוי בשיח הציבורי ובתפיסות הרווחות בישראל על המזרח התיכון. אנו מאמינים שהפצתם של מידע וניתוח מקצועיים, מקוריים ומעמיקים תקדם בציבור הישראלי הבנה מורכבת יותר של המזרח התיכון ושל מקומה של ישראל בתוכו, ותסייע בטיפוח תקווה ואמון ביחסים של שלום בין אזרחי ישראל לבין אזרחי המדינות השכנות. הפורום פועל להפצת תוצריו בציבור הרחב באמצעות אתר הפורום, שיתוף פעולה הדוק ורציף עם התקשורת הישראלית ופעילות ציבורית וחינוכית.

ישראל בעיני זולתה / ד"ר אורי גולדברג

אורי גולדברג
אורי גולדברג

בחודשים האחרונים, על רקע מערכת הבחירות בישראל, עסקו עמיתי "הפורום לחשיבה אזורית" בשאלה "כיצד נראית ישראל בעיני זולתה?" זו אינה שאלה פשוטה, ולו רק מכיוון שישראלים לא בהכרח מתעניינים בתשובה.

ישראל, הרשמית והלא רשמית, משקיעה את כל מרצה בענייניה הפנימיים. ידידים הם אלו שתומכים בכל מה שעושה ממשלת ישראל הנוכחית. יריבים ואפילו אויבים הם כל מי שמבקרים את מדיניות הממשלה, במיוחד ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

קשרי החוץ המתהדקים של ראש הממשלה נתניהו נוצרים, רובם ככולם, עם מדינות שגם הן עסוקות מאד בקביעת סדר יום פנימי חדש – מארה"ב תחת ממשל טראמפ, דרך הונגריה של ויקטור אורבן ועד ברזיל בהנהגתו של ז'איר בולסונארו.

הקשרים הללו נסובים בעיקר סביב אינטרסים מצטלבים וקבלה הדדית מול עולם עוין ברובו, ולא סביב משנה ערכית או מדינית סדורה. כך הופך "החוץ" להיות ישות אחת שלכידותה מחייבת אישור גורף או דחייה גורפת של המדיניות הישראלית. כך הופכת ההבנה של ישראל בעיני זולתה – הקרוב (מדינות האזור) והרחוק (ארה"ב, ארגונים בינלאומיים) – לשולית אם יש לה כלל חשיבות.

ובכל זאת, מה אפשר להגיד על האופן שבו נתפשת ישראל בעיני זולתה בימים אלו, על סף כניסתה של ממשלת נתניהו החמישית? אפשר לשער שמדיניותה של ממשלה זו לא תהיה שונה באופן גורף מזו של קודמותיה, ואולי אף תבליט את קווי היסוד הרעיוניים והאסטרטגיים שהפכו לסימני ההיכר של ישראל בעשור האחרון. מה חושבים עלינו במזרח התיכון?

מה חושבים עלינו שחקנים משמעותיים בקהילה הבינלאומית? האם זה באמת חשוב ואם כן, מדוע? ננסה לענות על השאלות הללו דרך מבט בכמה מן המסקנות שחזרו על עצמן במאמריהם של עמיתי הפורום, למרות ההבדלים הברורים בין מדינות שונות והקשרים שונים.

ראשית, מסתבר שהכיבוש הישראלי (או הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהתאם למי שמגדיר את הבעיה) הוא בכל זאת הסוגיה המידית ביותר שמגדירה את דמותה של ישראל בעיני רוב העולם ואולי בעיני כולו.

ראש הממשלה נתניהו, מרבית שריו וגם התקשורת הישראלית מציגים, כל אחד בדרכו, את העיסוק בכיבוש כאובססיה חמוצה שעבר זמנה. דוברים ישראלים רשמיים שמחים לומר מעל כל במה שהיום ברור שהבעיות במזרח התיכון אינן אשמתה של ישראל ומדיניותה כלפי הפלסטינים. בשיחות סגורות (וגם פתוחות) מבטלים דוברים ישראליים בבוז את נפקותו של הכיבוש לגבי נושאים שונים.

הסוגיה הפלסטינית, כך הם אומרים, לא מפריעה למדינות המפרץ ובראשן סעודיה לנהל מערכת יחסים העולה כפורחת עם ישראל. הכיבוש, אומרים הדוברים הללו, לא מטריד את ארה"ב של טראמפ וברור שהוא מטריד פחות ופחות את הקהילה הבינלאומית. זו עסוקה בהתמודדות עם זרם הפליטים מהאזור ובבעיות כלכליות וחברתיות פנימיות.

ישראל מקפידה גם לציין עד כמה הקהילה הבינלאומית מוטרדת מן המדיניות האזורית של איראן ומתמיכתה בטרור, למרות שהמדיניות האנטי-איראנית הבוטה והמובהקת היא נחלתן של שלוש מדינות – ישראל, ארה"ב וערב הסעודית (ואולי גם איחוד האמירויות).

ובכל הזאת, הכיבוש מגדיר את ישראל בעיני העולם. במדינות הערביות והמזרח-תיכוניות מסמן הכיבוש את ישראל כמדינה תוקפנית שאין לבטוח בה. היצמדותן של כל ממשלות ישראל לכיבוש והחרפת מדיניות ההפרדה בשטחים כמו גם בתוך ישראל פנימה הן העילה הראשונה לשלילת קשר עם ישראל.

זה נכון אפילו במקרה של המורדים בסוריה, הזוכים מזה זמן לסיוע ישראלי הומניטרי. המורדים הסורים מדברים בינם לבין עצמם על האפשרות לקשור קשרים עתידיים עם ישראל אך מקפידים לסייג תכניות אלו בהתבטאויות פומביות על ידי תליית קשרים אלו בהקמתה של מדינה פלסטינית ובקידום תהליך מוסכם של הסדרה בין ישראל והפלסטינים.

בארה"ב מככב הכיבוש בסדר היום המדיני של האגף הפרוגרסיבי, ההולך ומתחזק, של המפלגה הדמוקרטית. המפלגה, שכבר שנים היא מפלגת הרוב בארה"ב, מסמנת את מדיניותה של ישראל (ולאחרונה גם באופן ישיר את ראש הממשלה נתניהו) בהקשרי הכיבוש וההפרדה כעילה העיקרית של בכיריה לביקורת נוקבת. השכנוע הפנימי בישראל לפיו התמיכה ממנה היא נהנית בארה"ב היא תמיכה מפלגתית, שכנוע זה הולך ונסדק על ידי המציאות האמריקאית כמו גם על ידי התנערותו של ראש הממשלה מכל אפשרות של תמיכה דמוקרטית.

ארגוני הקהילה הבינלאומית תופשים את ההתנהלות הישראלית כתוקפנית ובוטה במיוחד. זה לא מפתיע, מכיוון שישראל משקיעה מאמץ מיוחד בהצרת צעדיהם של הארגונים הללו בתוך שטחה ובשטחי הרשות הפלסטינית. לגישתם של אחד מבכירי הארגונים הבינלאומיים העובדים באזור, התדמית הישראלית המשווקת על ידי ישראל, זו של ה- startup nation, נתפשת כאמינה רק על ידי אנשים שאינם מכירים את ישראל באמת.

זו אמירה חשובה למרות שהיא מגיעה מן הגורם שיחסיו עם ישראל הם אולי המתוחים ביותר בעת הזו. מדוע? מכיוון שהיא משקפת הבנה של ישראל כמדינה שכוחה בצביעותה. ישראל לא מואשמת פשוט בהפרה של המשפט הבינלאומי אלא בדו-פרצופיות. הצד המצליח, היזמי והחדשני, מכסה על הגיון ישראלי אחר. ההיגיון הזה מתנער מנורמות בינלאומיות משפטיות ותרבותיות. לא מדובר רק על מניעת הזכות להגדרה עצמית מן העם הפלסטיני אלא גם על התכחשות לכללים של יחסי רוב-מיעוט ולאופנים המקובלים לעיבוד ושימור של זיכרון והיסטוריה.

דעתם של אנשי הארגונים משקפת, כאמור, גישת קצה ביחס לישראל המושפעת מן המאבק המוחשי מאד של ישראל בארגונים הבינלאומיים ובאנשיהם. אבל הקצה הזה מסמן רצף של דעות עליו ממוקמת ישראל. הרצף הזה מוגדר ומנוסח סביב הכיבוש, למרות מחאותיהם של הפוליטיקאים הישראליים. האשמה החריפה ביותר שמושמעת נגד ישראל איננה ביחס לאלימות "טהורה" אלא ביחס לנכלוליות עקרונית ומקיפה שזולגת לכל אופני ההתנהלות של המדינה.

ובעצם, זו המסקנה הגורפת השנייה שעולה מן העיסוק בישראל בעיני סביבתה. הצביעות הישראלית הזו לא מאפשרת אינטראקציה משמעותית מול ישראל. יש כאלו שפועלים מול ישראל בזיקה לאינטרסים כלכליים וביטחוניים המוצגים כא-פוליטיים. כך, למשל, מול סעודיה השותפה לישראל בחששות מאיראן ומבקשת לבנות את עצמה מחדש כמעצמה המקדמת את הכלכלה והטכנולוגיה של העתיד. אינטרסים מעצבים גם את הגישה לישראל בקרב מדינות מפרציות נוספות כמו איחוד האמירויות ועומאן.

מן הצד השני, יש גם כאלו המתמקדים במדיניות התוקפנית והמפלה של ישראל ביחס לפלסטינים. טורקיה הרשמית תוקפת את ישראל בטונים שהולכים ומחריפים בעקביות. איבה כלפי ישראל קיימת בחברות האזרחיות של מרבית המדינות הערביות, ולא רק בהן. אין לישראל ולו בעלת ברית אחת המנהלת איתה מערכת יחסים בעלת עומק עקרוני ואסטרטגי. התמיכה העיוורת של ארה"ב תחת טראמפ בוודאי שאינה מייצגת מערכת יחסים כזו.

ישראל, כמו ידידותיה החדשות, נתפשת כמדינה חמוצה ותוקפנית. ישראל לא מגנה את ידידותיה (למשל, שתיקתו של ראש הממשלה נתניהו לאחר דבריו של נשיא ברזיל, בולסונארו, על כך שניתן לסלוח על פשעי השואה) ומטיפה ללא הפסקה ליריבותיה. מידידותיה ישראל מצפה בעיקר לאי-גינוי דומה, בעיקר ביחס לכיבוש והשלכותיו.

איש לא מתרגש יתר על המידה מכך שפרט לארה"ב אף אחת מחברותיה החדשות של ישראל לא העבירה את שגרירותה לירושלים. כל יריבה מוגדרת על ידי ישראל כאיום הרה גורל שהמאבק בו מוחלט ובלתי מתפשר. בין קצה אחד למשנהו לא נותרו לישראל חברות אמת. האם אפשר לשרוד לאורך זמן ללא חברות כזו, או לפחות ללא מערכת יחסים שאיננה רק קיצונית או אינטרסנטית?

אתר הפורום לחשיבה אזורית

הפורום לחשיבה אזורית נוסד בשנת 2014 על ידי חוקרות וחוקרים מתחומי ידע ופעילות מגוונים במטרה לחולל שינוי בשיח הציבורי ובתפיסות הרווחות בישראל על המזרח התיכון. אנו מאמינים שהפצתם של מידע וניתוח מקצועיים, מקוריים ומעמיקים תקדם בציבור הישראלי הבנה מורכבת יותר של המזרח התיכון ושל מקומה של ישראל בתוכו, ותסייע בטיפוח תקווה ואמון ביחסים של שלום בין אזרחי ישראל לבין אזרחי המדינות השכנות. הפורום פועל להפצת תוצריו בציבור הרחב באמצעות אתר הפורום, שיתוף פעולה הדוק ורציף עם התקשורת הישראלית ופעילות ציבורית וחינוכית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,004 מילים
כל הזמן // יום שישי, 24 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־231 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

בית הדין הבינלאומי מפרסם את החלטתו בעתירת דרום אפריקה לעצירת הלחימה בעזה

צה"ל חילץ גופות של שלושה חטופים מצפון רצועת עזה. אוריון הרננדס ראדו, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום, נרצחו ב-7 באוקטובר באזור מפלסים, לפי צה"ל ● דובר צה"ל: "מידע שנאמר בסרטוני חקירות המחבלים ששחררנו על החטוף מתן צנגאוקר לא הוצג למשפחתו עקב טעות אנוש בתום לב" ● צה״ל פתח בחקירת מצ״ח בעקבות תיעוד הלוחם בעזה עם ספרים שעולים באש ● יו"ר בית הנבחרים בארה"ב: נזמין את נתניהו לנאום בקונגרס

עוד 27 עדכונים
אמיר בן-דוד

המרתון של ג'יין פונדה

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: ב-1990, ג'יין פונדה הייתה מעדיפה לשכוח את הריקוד הפאלי עם התותח הצפון־וייטנאמי, אך את מה שעשתה אין להשיב - והמראה המטריד נצרב בתודעה האמריקאית

עוד 1,927 מילים

החטופים ונתן אלתרמן - "לאן נוליך את החרפה"

עם ישראל לעולם לא יוכל להתנער מהחרפה שתידבק בו, אם חלילה החטופים יופקרו ולא יוחזרו בהקדם. בראשי מהדהד שוב ושוב שיר מאת נתן אלתרמן מתוך ספרו "שמחת עניים". השיר הזה ממש מתחבר לתחושות שירדפו אותנו לנצח אם חלילה לא תהיה עסקה להחזרת החטופים.

"לאן נוליך את החרפה" / נתן אלתרמן

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 356 מילים

למקרה שפיספסת

הפרסומאי גיל סמסונוב מתאר בספרו החדש "הבגינים" את הסבל והעינויים שחווה הדור של אביו – יוצאי מחתרות האצ"ל והלח"י – מצמרת הממסד המפא"יניקי ● הוא משוכנע שהחשיפה תביא לפרספקטיבה ולהדחקת השנאה בין המחנות ("עובדה שבגין, שהיה האיש השנוא ביותר, הפך לסמל הדמוקרטיה בפי השמאל") ● על נתניהו, לו ייעץ במשך שנים בבחירות, הוא אומר: "דור המרד בחר בו כיורש כי כמוהם הוא חש קיפוח היסטורי"

עוד 3,597 מילים ו-1 תגובות

עתידה של ישראל ליברלית תלוי בגווניה

שנה אחרי הקמתה של המחאה למען הדמוקרטיה הישראלית, ניסיון המהפכה המשפטית והחורבן ששניהם הותירו, מחזקים שבעתיים את ההבנה של עד כמה חשוב המחנה הליברלי בישראל ועד כמה מסוכנת הממשלה הנוכחית לעתיד עם ישראל.

אם למישהו היה ספק כי האנשים שיצאו לרחובות ולצמתים לעמוד נגד ממשלת החורבן צדקו, הרי שהאירועים הטרגיים של החודשים מאז השבעה באוקטובר מוכיחים מעבר לכל ספק את צדקת דרכם.

הרב אלחנן פופקו הוא רב, מחנך, איש ציבור, וסופר בארה"ב. דור אחד עשרה למשפחת רבנים. בעל תואר ראשון לפסיכולוגיה, תואר שני בחינוך וסמיכה לרבנות ולדיינות. פרסם מאות מאמרים וארבעה ספרים בשלש שפות. פרסם מאמרים בתחומין, כיפה, סרוגים, מקור ראשון, ערוץ שבע ועוד.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,172 מילים

תגובות אחרונות

לפי חוקת רומא, בית הדין הפלילי בהאג לא מתערב במצב שבו חשדות לפשעי מלחמה מטופלים על ידי מערכת המשפט במדינת החשודים ● בהחלטתו השבוע, התובע הראשי כרים קאן הצהיר למעשה כי ישראל אינה עושה את תפקידה ולא נוקטת בהליכים משפטיים עצמאיים וחסרי פניות ● זהו כתב אישום חריף נגד היועמ"שית - ונגד העליון ● פרשנות

עוד 886 מילים ו-1 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ברקת בטוח שיביס את נתניהו בפריימריז

ניר ברקת משוכנע שנתניהו לא יוכל להתרומם בסקרים, ואם יתמודד בבחירות הוא ינחל תבוסה ויוביל את הליכוד לאבדון ● בהינתן כל המשתנים הללו, ברקת משוכנע כי הוא יכול להביס את נתניהו בפריימריז לראשות הליכוד ● בינתיים, ברקת משמר את היריבות מול נתניהו על קו מתח גבוה - אבל הוא לא שובר את הכלים, לא יוצא למרד גלוי ולא מתפטר מהממשלה כדי לא להרגיז את חברי הליכוד שעדיין מסרבים להפנות עורף לנתניהו ● פרשנות

עוד 743 מילים ו-1 תגובות

יורשת בלתי צפויה

קלאודיה שיינבאום, מדענית אקלים בת 61 וראשת עיריית מקסיקו סיטי לשעבר, מסתמנת כמועמדת המובילה להיות נשיאת מקסיקו הבאה ● היא מובילה כעת בסקרים לנשיאות עם רוב מכריע של 57% מהקולות ● אם תזכה בבחירות, היא תעמוד בפני ציפיות אדירות, בעוד החברה המקסיקאית הולכת ונעשית מפולגת יותר מתמיד

עוד 2,337 מילים

החברה להגנת הטבע שינתה קונספציה ועלתה להתקפה

לגדל דגים בישראל זה כבר לא ריווחי ● לעומת זאת הצמא למאגרי מים טבעיים הולך וגדל ● תעשו אחד ועוד אחד ותקבלו את מגמת Rewild – הפיכה של בריכות דגים נטושות למקווי מים שוקקי חיים ועופות נודדים ● זה קורה בכפר רופין שעל גבול ירדן, במעגן מיכאל שלחוף הים התיכון – ובחברה להגנת הטבע מקווים שזו רק ההתחלה

עוד 1,547 מילים ו-1 תגובות

איראן נערכת לעידן פוסט-ראיסי

ההערכה היא כי יורשו של הנשיא האיראני ראיסי יהיה בדמותו ורוחו: שמרן שלא יקרא תיגר על מה שנשאר מכהונתו של המנהיג העליון, וידע לנווט בין משמרות המהפכה והדרג הפוליטי ● גם מחליפו של שר החוץ צפוי לשמר על אותה מדיניות ● השאלה הגדולה היא כמה מאזרחי איראן בכלל יטרחו לצאת להצביע ● פרשנות

עוד 716 מילים
היום ה־230 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל לתצפיתניות שנחטפו: "נכשלנו בלהגן עליכן; אנחנו מחויבים להשיב אתכן הביתה"

צה"ל ושב"כ התנקשו במנהרה בג'באליה בחיי מפקד גדוד בית חאנון בחמאס ● הממונה על חופש המידע בצה"ל מסרה, במענה לפנייה שקיבלה, שאגף המודיעין העביר לנתניהו ארבעה מסמכי התרעה; לשכת ראש הממשלה: באף אחד מהמסמכים אין התרעה מפני מתקפה של חמאס ובחלקם נטען שפני הארגון להסדרה ● מנכ"ל משרד החוץ נזף בשגרירי ספרד, נורווגיה ואירלנד

עוד 45 עדכונים

ניצנים ראשונים של פרגמטיות בליכוד

השיח על הגישה הפרגמטית של מפלגת השלטון התחדד אחרי מסיבת העיתונאים של השר גלנט, שהזהיר כי נתניהו חותר לממשל צבאי בעזה, שיביא גם להארכת השירות הסדיר וגם לחורבן כלכלי ● ח"כ אלי דלל והשר מיקי זוהר אמרו לזמן ישראל כי הם מתנגדים להתיישבות יהודית בעזה ו/או למהלכים ללא הסכמה ציבורית ● והם כנראה לא היחידים ● פרשנות

עוד 907 מילים ו-2 תגובות

"אויבנו מדווחים שקרים ועלינו מוטל להפריך אותם בעובדות"

המשימה המוטלת על לשכת העיתונות איננה פשוטה ● מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, אנשי הלשכה עושים כל מאמץ לשכנע את נציגי כלי התקשורת מכל העולם המבקרים בישראל, כי אין מלחמה צודקת מזו ● בריאיון לגדעון אלון, מודה חן: "ההפתעה הגדולה שתפסה את כולנו ב-7 באוקטובר, תפסה גם אותנו לא מוכנים בהיבט התקשורתי"

עוד 1,083 מילים

יש לישראלים עם מי לדבר במזרח התיכון

מאות ישראלים לוקחים חלק בסדרת מפגשים וירטואלית ונחשפים לאישים מהעולם הערבי־מוסלמי הקוראים לשיתוף פעולה והכרה בישראל ● בתוכנית מדברים בין השאר נציגים של מיעוטים מדוכאים מאיראן, מתנגד משטר פלסטיני מירדן, אנשי אופוזיציה סורית ואיראנית, לבנונים, כורדים ואשורים ● יוזם התוכנית: "אי אפשר לנווט למקום הנכון בלי להכיר את המפה במזרח התיכון"

עוד 1,991 מילים

להחשיך ערוצים זרים בניגוד לחוק – ואז לנסות לתקן

החלטת שר התקשורת לחזור בו מהחרמת הציוד של AP מסייעת להקהות רק במידה מועטה את הנזק העצום שנגרם ● כמו במקרה של חוק אל־ג'זירה, השר קודם כל מורה על מהלך בלתי חוקי, ואחר כך מנסה לתקן בדיעבד או מתקפל ● הפעולה הזו מעמידה באור מגוחך את הליך הביקורת השיפוטית המתקיים בבית המשפט בעניין סגירת הערוץ הקטארי ● פרשנות

עוד 920 מילים ו-3 תגובות
היום ה־229 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

דיווח: שרים בקבינט המלחמה תומכים בהצעה חדשה לעסקה

נתניהו על סרטון חטיפת התצפיתניות: נמשיך לעשות הכל כדי להשיבן הביתה; גנץ: האחריות של מנהיגים היא לא רק להסתכל למציאות בעיניים – אלא ליצור מציאות אחרת ● 3 חיילים נפלו בשתי תקריות בצפון הרצועה ● ביידן: את סוגיית המדינה הפלסטינית יש לפתור במו״מ ולא בהחלטה חד צדדית ● היועמ"שית ופרקליט המדינה: הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נעדרת בסיס

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה