הבורסה בתל אביב במשבר מתמשך. המחזורים נמוכים ולא מאפשרים לשוק ההון לממש את ייעודו כזירה תוססת בין משקיעים ליזמים ולאפשר הקצאת הון יעילה במשק. בשנה הקודמת הייתה רק הנפקת מניות ראשונית אחת; המחזורים הנמוכים ממילא ירדו עוד יותר לאחר שהציבור העדיף להעביר את חסכונותיו למניות מעבר לים – והמלחמה הורידה אותם עוד קצת.

בשבועיים האחרונים המדדים המקומיים התאוששו ונישאו על גבי הגאות במניות הטכנולוגיה בעולם, אבל גם זה לא מפצה על ביצועי החסר ביחס לעולם מתחילת המהפכה המשפטית. אחת הסיבות הבולטות לכך שהשוק פה מיובש, היא שחברות הייטק דומיננטיות שהתאגדו בישראל כמו צ'ק פוינט או וויקס פשוט העדיפו להיסחר בוול סטריט ודילגו על תל אביב או נמחקו מהמסחר כאן.

בבורסה, ברשות ני"ע ובמשרד המשפטים מבקשים כבר תקופה ארוכה "ליישר את מגרש המשחקים הרגולטורי", כדי לעודד חברות ישראליות להירשם למסחר גם בת"א

זה נובע מכך שבוול סטריט הן מקוות לקבל שוויים גבוהים יותר וגם כי הפעילות שלהם מעבר לים. סיבה נוספת לכך שהחברות המצליחות מעדיפות להירשם רק למסחר בחו"ל ולוותר על האופציה הדואלית גם כשהן פועלות מכאן, היא הרגולציה המקומית שנחשבת למכבידה ולא תואמת לזו שבארה"ב.

בבורסה לניירות ערך, ברשות לניירות ערך ובמשרד המשפטים מבקשים כבר תקופה ארוכה "ליישר את מגרש המשחקים", כדי לנסות לעודד את החברות האלה להירשם למסחר גם פה.

שר המשפטים יריב לוין הביא לוועדת החוקה תיקונים לתקנות חוק החברות, שאמורים לתת הקלות לאותן חברות שנסחרות רק בחו"ל או גם בחו"ל וגם בתל אביב. מבחינתם, מדובר בבשורה של ממש לחברות הטכנולוגיה הישראליות, שיוכלו להמשיך להתחרות במישור הבינלאומי – ואולי ייטו יותר להירשם למסחר גם בבורסה המקומית.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: רועי אלימה/פלאש90)

משקיעים מהציבור ייאבדו הגנות

אחת ההקלות היא לפטור חברות שלא עומדות במבחן הרווח מהצורך לבקש אישור מבית המשפט כדי לבצע רכישה עצמית של מניותיהן (Buy Back), ולעבור לנוהג המקובל בעולם, לפיו אפשר להסתפק ביידוע הנושים העיקריים – ורק אם הם מתנגדים לפנות לבית המשפט.

הקלה נוספת תנסה לצמצם את החשיפה של החברות האלה להשתלטות עוינת, על ידי העלאת רף האחזקות הדרוש להצעת מועמד לדירקטוריון מ־1% ל־5% וכן של הרף לכינוס אסיפה כללית מ־5% ל־10%. אחרי גל ההנפקות של 2021 ונפילת שווי מניות הטכנולוגיה, חברות ישראליות רבות הפכו לטרף קל להשתלטויות עוינות גם בגלל מבנה חוק החברות הישראלי, ולכן השינוי מתבקש.

חלק מההקלות לחברות הדואליות מורידות הגנות שיש למשקיעים מהציבור, שמבקשים לשמור על ממשל תאגידי תקין ולבלום בעלי שליטה שינסו לנצל לרעה את הכוח שלהם

הכול טוב ויפה, אלא שההקלות האלה – ועוד כמה שיפורטו כאן – מפלות לרעה את החברות הישראליות הנסחרות רק בתל אביב, לעומת הדואליות או אלה הנסחרות בחו"ל. זאת ועוד, ההקלות הנוספות למעשה מורידות הגנות חשובות שיש למשקיעים מהציבור שמבקשים לשמור על ממשל תאגידי תקין ולבלום ניסיונות של בעלי שליטה לנצל לרעה את הכוח שלהם.

מדובר בהצעה לבטל את הזכות של בעל מניות בחברה שהתאגדה בישראל אך רשומה גם או רק בבורסה זרה לפרסם מה שנקרא "הודעת עמדה" לגבי כל נושא שעל סדר היום באסיפה הכללית של החברה. זאת, בתנאי שהדין הזר במדינה שבה החברה הנסחרת פוטר אותה מהצורך הזה, כמו בארה"ב למשל.

הבורסה לני"ע בוול סטריט, ניו יורק. 24 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

העניין האישי אבד בתרגום

זהו כלי משמעותי שביטולו יגרע את האפשרות הזו בעיקר מבעלי המניות מהציבור, שאין להם כלים אחרים לפעול כדי להתנגד למהלכים של מנהלי ובעלי השליטה בחברה.

משקיעים קטנים מהשורה או קרנות גידור יכולים כיום להביע עמדה על דירקטורים שעולים להיבחר או להאריך כהונה בהצבעה, וגם חברות ציבוריות גדולות יכולות להשתמש בכלי הזה, כמו למשל אלרוב שפרסמה הודעת עמדה כדי לטעון לאי תלות דירקטורים שהוצעו לכלל. האקטיביזם של בעלי המניות בישראל נחשב לנמוך יחסית לחו"ל, וגם הודעות העמדה האלה לא משנות את המצב.

ארגון לובי 99 מתנגד לביטול האפשרות הזו. הם ציינו כי מדובר באמצעי חשוב במיוחד לחברות ללא גרעין שליטה, כפי שקורה לרוב בחברות ישראליות הנסחרות בחו"ל, כך שיש משמעות ליכולת של בעלי מניות להשמיע עמדה ולמתן את הכוח העודף של המנהלים באותן חברות.

הקלה נוספת המוצעת לחברות הנסחרות בחו"ל וגם בישראל ומעוררת קושי, היא לפטור את בעלי המניות מהצורך להודיע על "עניין אישי" בהצבעות.

מדובר, למשל, בהצבעות על עסקה שמעורב בה בעל השליטה או תגמול לבעלי תפקיד שקשורים אליו כמו למשל בני משפחתו, ואז בעל המניות צריך להודיע אם הוא בעל קרבה או זיקה עסקית לאותו גורם. במקרה שכזה, הקול שלו לא ייספר לצורך הרוב הדרוש לאישור עסקת בעלי העניין.

משקיעים מחו"ל לא הבינו את משמעות הסיווג הזה בכתב ההצבעה וסימנו שיש להם "עניין אישי" גם כשלא היה להם כזה רק כי הוא תורגם לאנגלית כ־"Personal interest"

הבעיה היא שלעיתים משקיעים מחו"ל לא הבינו את משמעות הסיווג הזה בכתב ההצבעה וסימנו שיש להם "עניין אישי" גם כשלא היה להם כזה רק כי הוא תורגם לאנגלית כ־"Personal interest", מונח כללי מדי שעשוי להצביע על אכפתיות לחברה ולא מבהיר את המשמעות המשפטית המהותית שלו.

בניין צ'ק פוינט בתל אביב (צילום: ד"ר אבישי טייכר, ויקיפדיה)

מי יגן על הציבור?

בלובי 99 מציעים לפתור את הבעיה על ידי העברת האחריות לחברה עצמה, שתצטרך להודיע בכל הצבעה מי בעל עניין אישי, שכן אמור להיות לה את המידע הזה. ברשות לניירות ערך מודעים לבעייתיות של ביטול ההגנות האלה, אבל חושבים שהמחיר בהגנה על ציבור המשקיעים הוא מינימלי עד לא קיים – והערך למשקיעים מביטולן עולה על ההפסד.

אם יינתנו ההקלות, בעלי השליטה יקבלו כוח עודף לעסקאות על חשבון בעלי מניות מהציבור. בהיעדר רגולטורים מקצועיים, לציבור נשארו רק ההגנות הקבועות בחוק

ברשות לא מתלהבים גם מההצעה להעביר את האחריות לסיווג העניין האישי לחברה שאולי לא צריכה לעצום עיניים כשהיא יודעת על קשרים כאלה, אבל באופן מהותי גם לא אמורה להיות אחראית לחקירת הקשרים של בעלי המניות למי שהעסקאות המובאות להצבעה נוגעות להם.

המצדדים בביטול ההגנות האלה חושבים שזו הדרך להחזיר חברות הייטק רבות למסחר בישראל, שהיא היצואנית השנייה בגודלה בעולם של חברות טכנולוגיה במונחים יחסיים. במצב הנוכחי, החברות האלה רואות של"טבע", למשל, שנסחרת גם בישראל, יש קשיים רבים יותר בגלל שהיא כפופה לחוק החברות הישראלי ולא נהנית מההקלות.

לפי ההיגיון של התומכים, אם לא יינתנו ההקלות, המשקיעים והחוסכים מישראל לא ייהנו מהחשיפה לאותן חברות גם בשוק המקומי.

אם יינתנו ההקלות, בעלי השליטה בחברות האלה יקבלו כוח עודף לאישור עסקאות שיבואו על חשבון כלל בעלי המניות מהציבור. גם ככה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מאפשר לרשות שוק ההון להתנהל בלי ממונה

ביחס לשאלת האפליה מול החברות הנסחרות רק בישראל, נטען כי החברות הדואליות כמו טבע ונייס משוות את עצמן לחו"ל ומדווחות בהתאם לכך אבל בעניינים מסוימים, כמו רכישה עצמית של מניות, צריכות פתאום לדווח ולפעול לפי חוק החברות הישראלי. מדובר במשקולת מסרבלת. אם לא ייעשו ההתאמות, גם הן עלולות לבחור להימחק מהמסחר כאן.

מצד שני, אם יינתנו ההקלות, בעלי השליטה בחברות האלה יקבלו כוח עודף לאישור עסקאות שיבואו על חשבון כלל בעלי המניות מהציבור. גם ככה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מאפשר לרשות שוק ההון להתנהל בלי ממונה. הוא גם בחר באדם חסר ניסיון בתחום ליו"ר הרשות לניירות ערך. בהיעדר רגולטורים, לציבור בישראל נותרו רק ההגנות שעוד קבועות בחוק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואנשי משרדו במשרד האוצר בירושלים, 28 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)