JavaScript is required for our website accessibility to work properly. סערת חוק הגיוס: נתניהו חשב שיעשה קסם. זה לא עבד על בג"ץ והיועמ"שית | זמן ישראל
סערת חוק הגיוס

נתניהו חשב שיעשה קסם. זה לא עבד על בג"ץ והיועמ"שית

ההתנהלות נתניהו סביב חוק הגיוס מלמדת כי חשב שהוא יכול לרבע את המעגל ולגרד עוד זמן מבג"ץ ● אבל נתניהו לא קרא נכון את המפה ● בג"ץ לא טרח לתת ולו גרם של משקל לעמדתו ביחס לעתירות, וגם לא לבקשתו לקבל ארכה של 30 ימים לצורך השלמת חוק חדש ● יחד עם היועמ"שית, בית המשפט שלח מסר ברור: לא תתאפשר כל מניפולציה של המשך אי גיוס החרדים או תשלומי התמיכות ללא הסמכה מפורשת בחוק ● פרשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת בעת ההצבעה על תקציב המדינה, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת בעת ההצבעה על תקציב המדינה, 13 במרץ 2024

עד הרגע האחרון האמין ראש הממשלה בנימין נתניהו שיצליח, בכוח יכולת השכנוע הפנומנלית שלו, לגרד עוד זמן מבג"ץ – מבלי שזה יקבל החלטה בעניין גיוס תלמידי הישיבות.

חליפת המכתבים הנזעמת בין מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, לבין המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט ציבורי-מנהלי, ד"ר גיל לימון – שנמשכה על פני כל השבוע האחרון – נעשתה במטרה לרכך את היועצת גלי בהרב-מיארה על מנת שתסכים להגן על המרקחת המבולבלת שנתניהו יצר, ושהתכוון להביא לאישור הממשלה.

זה לא עזר. בדיונים שקיימו היועצת ואנשיה עם נתניהו ואנשיו, היא הציגה עמדה קשוחה. טיוטת ההודעה לבג"ץ שחוברה בלשכתה ביום רביעי ונשלחה לעיונו של ראש הממשלה, לא נתנה לנתניהו שום מרחב תמרון. לא בשאלת המועד שבו אי-גיוסם של תלמידי הישיבות מתחיל להיות בלתי חוקי; לא בשאלת הפסקת תקצוב המוסדות התורניים שבהם רשומים מועמדים לשירות ביטחון; ואפילו לא בשאלת המועד שממנו ייכנסו לתוקף ההוראות החדשות.

בדיונים שקיימו היועצת ואנשיה עם נתניהו ואנשיו, היא הציגה עמדה קשוחה, וטיוטת ההודעה לבג"ץ שחוברה בלשכתה ביום רביעי ונשלחה לעיונו של ראש הממשלה, לא נתנה לנתניהו שום מרחב תמרון

היועצת הסכימה לדחות את הגשת התשובה מהמועד שנקבע – רביעי בלילה – עד לאתמול בצהריים. השעות נקפו ואולם התייחסות עניינית מלשכת ראש הממשלה לנוסח שחובר במשרד המשפטים בוששה לבוא. בסופו של דבר החליט נתניהו לפנות בעצמו, במכתב חתום על ידו, לשופטי בג"ץ, ולבקש מהם להימנע מלקבל החלטה במשך 30 יום.

המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 11 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 11 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"בשבועות האחרונים עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה", הוא כתב, והוסיף:

"דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו שתורתם אומנותם יוכלו ללמוד תורה".

גם בהקשר הזה, נתניהו לא קרא נכון את המפה. היועצת צירפה את הערות מזכיר הממשלה ואת מכתבו של נתניהו לנוסח תשובתה לעתירות, שבעיקרה מצטרפת לכל טענות העותרים: משעה שהחלטת הממשלה שהגדירה תקופת ביניים, מ-1 ביולי 2023 ועד 31 במרץ 2024, עומדת לפוג – אין עוד הסמכה חוקית להימנעות מגיוס תלמידי הישיבות או להמשך תקצוב המוסדות התורניים שבהם הם רשומים.

הפרשנות שנתנה היועצת להוראות החוק לא הותירה מקום לספק: הגיליוטינה נפלה. בהרב-מיארה אפילו הקשיחה בכמה נקודות את הנוסח הסופי שנשלח לבית המשפט, לעומת הטיוטה שהופצה בערב הקודם.

הפרשנות שנתנה היועצת להוראות החוק לא הותירה מקום לספק: הגיליוטינה נפלה. בהרב-מיארה אפילו הקשיחה בכמה נקודות את הנוסח הסופי שנשלח לבית המשפט, לעומת הטיוטה שהופצה בערב הקודם

"עם פקיעת תוקפה של החלטת הממשלה", כתבה היועצת לבית המשפט, "ובהיעדר מסגרת נורמטיבית חלופית, החל מיום 1 באפריל לא יהיה עוד מקור סמכות המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. במצב דברים זה כלל גורמי המדינה יהיו מחויבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות החל מיום 1 באפריל, בהתאם לדין".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היועצת אפילו טרחה והשמיטה את המשפט שנכתב בטיוטה, ושלפיו "אופן המימוש" של החובה לגייס את תלמידי הישיבות "ייקבע על ידי רשויות הגיוס". לא, לאיש אין יותר שיקול דעת שאפשר לנצל לרעה לשם המשך מסמוס הליכי הגיוס.

כך לעניין הגיוס, וכך גם לעניין תשלומי התמיכות: "בהיעדר בסיס נורמטיבי לאי גיוסם של תלמידי הישיבות", נכתב בתשובת היועצת, "לא תקום עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות תורניים, בגין תלמידים המיועדים לשירות ביטחון".

"בהיעדר בסיס נורמטיבי לאי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תקום עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות תורניים, בגין תלמידים המיועדים לשירות ביטחון"

ואולם לפנים משורת הדין, ואף בהיעדר הסמכה חוקית להמשיך להעביר כספים עבור אותם תלמידי ישיבות, הציעה היועצת שתי הוראות זמניות לצורך תקופת התארגנות – האחת, להמשיך לשלם לאותם תלמידי ישיבות למשך "תקופת מעבר קצרה"; והשנייה, להמשיך לשלם עד סוף שנת הלימודים, בחודש אוגוסט, למוסדות שעקב גריעת תלמידי הישיבות ירדו מתחת לתנאי הסף לקבלת תמיכות בכלל – מה שעלול לפגוע בתלמידי ישיבות שאינם מועמדים לגיוס.

נתניהו, בעמדה שהעביר, הציג עמדה נחרצת נגד הפסקה מיידית של התשלומים: "מדובר במאות מוסדות שעלולים להיסגר כתוצאה מתקופת מעבר קצרה מדי. כתוצאה מכך תיווצר פגיעה באלפי מועמדים לשירות ביטחון באופן אישי, ולפיכך אין להורות בצו על הפסקת התמיכות לפני סוף שנת הלימודים".

תלמידי ישיבת קמיניץ בירושלים, 22 באוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
תלמידי ישיבת קמיניץ בירושלים, 22 באוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לא רק היועצת המשפטית התעלמה מהעמדה שהציג נתניהו – שהייתה מנותקת מכל יסוד משפטי העומד בבסיס הפרשה; גם שופטי בג"ץ לא טרחו לתת ולו גרם של משקל – לא לעמדתו של נתניהו ביחס לעתירות, ולא לבקשתו לקבל ארכה של 30 ימים לצורך השלמת חוק חדש.

לא רק היועצת המשפטית התעלמה מהעמדה שהציג נתניהו – שהייתה מנותקת מכל יסוד משפטי העומד בבסיס הפרשה; גם שופטי בג"ץ לא טרחו לתת ולו גרם של משקל לעמדתו ולבקשתו לקבל ארכה של 30 ימים

במקום זאת, זמן קצר אחרי הודעת היועצת הוציאו השופטים צו-ביניים המפסיק את תשלום התמיכות, החל מ-1 באפריל, לכלל תלמידי הישיבות שהם מועמדים לשירות ביטחון.

ההחלטת גרמה להרעשה כבדה במערכת הפוליטית, אף שלא היה בה דבר בלתי צפוי. בכל הנוגע למתן תמיכות מתקציב המדינה, אין מקום להתגמשות ומניפולציות. אם תלמידי הישיבות הללו צריכים להתגייס, הם אינם צריכים להמשיך להיות רשומים בישיבות ובמוסדות התורניים. ואם הם אינם רשומים – לא יכול להינתן תקצוב בגינם.

המשמעות: כל תלמיד ישיבה שקיבל דחיית שירות לפני יולי 2023 מכוח החוק, או אחרי מועד זה מכוח החלטת הממשלה – לא תשולם תמיכה כספית בגינו, וזאת החל מיום שני הקרוב, 1 באפריל, שאז תפקע החלטת הממשלה מיוני 2023.

אלפים בעצרת שוויון בנטל בתל אביב במחאה על חוק הגיוס, 14 במרץ 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אלפים בעצרת שוויון בנטל בתל אביב במחאה על חוק הגיוס, 14 במרץ 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

השופטים השתמשו בנימוקיה של היועצת עצמה כדי לדחות את הצעתה לקבוע תקופת התארגנות שבה הכספים ימשיכו להיות מועברים: "בשים לב, בין היתר, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה בדבר אי-חוקיות העברת כספי התמיכות בהיעדר מקור סמכות לכאורי להמשך התקצוב".

ובמילים אחרות: אם אין סמכות לשלם, אין סמכות לשלם. גם לא לתקופת מעבר קצרה. העלמת עין מפני תשלומים מקופת המדינה הנעשים שלא בהתאם לחוק, היא מדרון חלקלק. בית המשפט אינו מוכן לאפשר בהקשר הזה אפילו גלישה מזערית.

אם אין סמכות לשלם, אין סמכות לשלם. גם לא לתקופת מעבר קצרה. העלמת עין מפני תשלומים הנעשים שלא בהתאם לחוק, היא מדרון חלקלק. בית המשפט אינו מוכן לאפשר בהקשר הזה אפילו גלישה מזערית

לצד זאת, בית המשפט הסכים לחוס על המוסדות התורניים שעקב גריעת התמיכות בתלמידי הישיבות שהם מועמדים לשירות ביטחון, יורדים מתחת לתנאי הסף להכרה כללית בהם, כך שהם לא יכולים לקבל תמיכות בכלל – גם לא בעבור תלמידי ישיבות שאינם מיועדים להתגייס.

כדי להימנע מפגיעה בתלמידי ישיבות שאינם מיועדים לשירות ביטחון, הורו השופטים כי מוסדות אלה ימשיכו לקבל בכל זאת תקציב, רק בעבור תלמידי ישיבות שאינם אמורים להתגייס, וזאת עד סוף שנת הלימודים הנוכחית.

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס בבני ברק, 9 בפברואר 2022 (צילום: פלאש90)
הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס בבני ברק, 9 בפברואר 2022 (צילום: פלאש90)

השופטים גם התירו לנתניהו לעדכן בהתקדמות מהלכי החקיקה של חוק חדש עד סוף חודש אפריל, וקבעו שדיון מסכם בעתירות יתקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים במהלך חודש מאי.

בית המשפט הקפיד שלא לקבוע בינתיים דבר, במסגרת צו הביניים, בנושא הליכי הגיוס עצמם. הצו שהוציאו השופטים עוסק אך ורק בנושא תשלומי התמיכות.

ואולם ברור כי השופטים נערכים למתן פסק דין שלא רק יורה על בטלות החלטת הממשלה, הפוקעת ממילא ביום שני הקרוב, אלא גם יאסור על כל מניפולציה של המשך אי הגיוס או תשלומי התמיכות ללא הסמכה מפורשת בחוק. וחוק שייחקק צריך לעמוד באמות המידה החוקתיות – בראש ובראשונה בעקרון השוויון. זהו מעגל שאין אפשרות לרבע.

ברור כי בג"ץ נערך למתן פסק דין שלא רק יורה על בטלות החלטת הממשלה, הפוקעת ממילא ביום שני הקרוב, אלא גם יאסור על כל מניפולציה של המשך אי הגיוס או תשלומי התמיכות ללא הסמכה מפורשת בחו

הפסקת התמיכות ותחילת ההיערכות לגיוס תלמידי הישיבות, מבשרות רעידת אדמה במישור הפוליטי, הביטחוני, הכלכלי והחברתי. לפי שעה, נראה שאין שום מהלך שיכול לעצור את ההתרחשויות האלה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הגיעה העת שירושלים תנהג כברוקלין. בברוקלין חילונים וחרדים עובדים במהלך השבוע... מפרנסים את משפחתם... לומדים בשעות הפנאי ובשישי שבת. ירושלים וברוקלין דומות.. ולכן כולם יעבדו ישרתו וילמדו... המשך קריאה

הגיעה העת שירושלים תנהג כברוקלין.
בברוקלין חילונים וחרדים עובדים במהלך השבוע… מפרנסים את משפחתם… לומדים בשעות הפנאי ובשישי שבת.
ירושלים וברוקלין דומות.. ולכן כולם יעבדו ישרתו וילמדו תורה בשעות הפנאי.

לכתבה המלאה עוד 1,138 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 16 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.