ליד כלא מגידו שבפאתי עמק יזרעאל אפשר לראות בשנתיים האחרונות מחזה מוזר: קו מתח גבוה שנקטע באמצע. שורה של עמודים אימתניים שמחוברים באמצעות כבלי חשמל מגיעים מכיוון צפון, אבל ליד צומת מגידו השרשרת נפסקת ולא ממשיכה דרומה. מישהו כבר קרא לזה "הקו לשומקום".
"אני מתעסק עם הקו הזה כבר יותר מעשרים שנה", אומר לירון שפירא, מנהל אזור הצפון בחברה להגנת הטבע. גם במונחים של תשתיות לאומיות מורכבות מדובר בפרק זמן חריג.
על נחיצותו של הקו, המכונה קו 400, אין חולק: הוא נועד להבטיח את היכולת לספק חשמל לצפון ובמקביל להגדיל את נפח ההובלה – נקודת התורפה של רשת החשמל בשנים האחרונות.
על נחיצותו של הקו אין חולק: הוא נועד להבטיח את היכולת לספק חשמל לצפון ובמקביל להגדיל את נפח ההובלה – נקודת התורפה של רשת החשמל בשנים האחרונות
הגדלת הקיבולת של הרשת תאפשר ליצרני אנרגיות מתחדשות בצפון – למשל חקלאים ותושבים שמציבים פאנלים סולאריים על הגגות או חוות של טורבינות רוח – להזרים את החשמל הנקי שהם מייצרים לרשת הארצית. בלי הקו הזה, הבהיר בדיון שנערך לאחרונה נציג חברת "נגה", מנהלת מערכת החשמל, "צפויה סכנה לאספקת החשמל לצפון, עד כדי מצבי עלטה אזוריים". וזה עוד לפני הטילים של נסראללה.
אם על עצם חיוניותו של הקו יש קונצנזוס, התוואי הוא כבר אופרה אחרת לגמרי.
במקור תכננו להעביר אותו דרך רמת מנשה, במרחבים הירוקים הנהדרים של המועצה האזורית מגידו שהוכרו בשנים האחרונות על ידי אונסק"ו כמרחב ביוספרי. "כבר עובר שם קו מתח אחד שבנו בילדותי", אומר שפירא, "זה פצע נוראי בנוף. את הקו החדש רצו להעביר במקביל אליו".
מעבר לנראות, מדובר בעמודים אימתניים שהצבתם כרוכה בעבודות תשתית נרחבות, מחייבת סלילת דרכי גישה ויוצרת פגיעה משמעותית בטבע. המשרד להגנת הסביבה, קק"ל, המועצה האזורית וארגוני הסביבה יצאו בשעתו למאבק נחוש והצליחו להסיט את מסלול הקו כך שיצא משמורת הטבע ויעבור בסמוך לכביש 65, ואדי ערה.
המשרד להגנת הסביבה, קק"ל, המועצה האזורית וארגוני הסביבה יצאו בשעתו למאבק נחוש והצליחו להסיט את מסלול הקו כך שיצא משמורת הטבע ויעבור לכביש 65, ואדי ערה
"אם כבר צריך להעביר קו מתח באזור הזה", אומר שפירא, "שלפחות יהיה ליד תשתית קיימת".
בתום שנים של דיונים בשלל ערכאות תכנוניות, התכנית של תוואי הקו – שאמור להימתח על פני 85 קילומטר מצומת גולני עד קיסריה – אושרה סופית בתחילת 2018 והעבודות להקמתו יצאו לדרך. הן התחילו מהקצה הצפוני והתקדמו יפה עד צומת מגידו. שם הפרויקט נעצר. העמוד הבא לכיוון דרום מעולם לא הוצב.
בעוד על פני השטח הכול הוקפא, האקשן עבר אל מאחרי הקלעים. מתברר שהתוואי המאושר של הקו, שהיווה פשרה סבירה בעיני רוב השחקנים בזירה, נתפס כפגיעה קשה בקרב תושבי היישובים הערביים באזור.
הקו אמנם ממוקם מחוץ ליישובים עצמם, אבל עובר בקרקעות חקלאיות פרטיות של חלק מהתושבים. היישובים, בראשם כפר קרע וביאדה, הקימו ועד שייצג אותם, וזה נכנס למו"מ עם מערכת הביטחון.
מערכת הביטחון קשורה לעניין משום שהתוואי המקורי של הקו – זה שחצה את נכסי הטבע – עבר גם בשטחי אש ואימונים של צה"ל. מערכת הביטחון סירבה לאפשר לו לעבור שם. כדי להחזיר אותו לתוך שטחי האש, התושבים בוואדי ערה ידעו שהם צריכים לשכנע את צה"ל ומשרד הביטחון. למרבה ההפתעה, זה קרה.
בתום מו"מ ממושך, משרד הביטחון פנה אל מנהל התכנון, הודיע שהושגה הסכמה וביקש לשנות את תוואי הקו. פתאום התברר שהמערכת מוכנה להזיז אותו 1,200 מטרים צפונה כך שיעבור בלב שטחי האש. שנים צה"ל הטיל וטו – ולפתע שטחי האש כבר לא קדושים. מה קרה כאן?
בתום מו"מ ממושך, משרד הביטחון פנה אל מנהל התכנון, הודיע שהושגה הסכמה וביקש לשנות את תוואי הקו. פתאום התברר שהמערכת מוכנה להזיז אותו 1,200 מטרים צפונה כך שיעבור בלב שטחי האש
גורמים בתחום מספרים על לחצים כבדים שהופעלו על מערכת הביטחון להתגמש. "הם הבינו שלא נוכל להקים את הקו איפה שנרצה כי יהיו כאלה מהומות שאי אפשר יהיה לבצע את העבודות", אומר גורם בתחום האנרגיה, "היה חשש כבד מהתנגדות פיזית אלימה.
"מערכת הביטחון מרגישה לא נוח עם התוואי החדש, אבל היא כנראה מרגישה יותר נוח עם זה שהקו ייכנס לשטחי האש מאשר להתמודד עם ההשלכות. כולם הבינו שאם תהיה התעקשות, חברת החשמל תצטרך להיכנס לשטח עם כוחות גדולים של משטרה, ובמצב הנוכחי זה אומר שזה אולי פשוט לא יקרה".
גם בחברה להגנת הטבע משוכנעים שמדובר בשילוב של חוסר משילות עם הרגישויות שגברו מאז תחילת המלחמה. "המיקום של העמודים נקבע בפינצטה", אומר שפירא, "הלכו בשטח וסימנו כל נקודה כך שתהיה רחוקה מהפיתוח העתידי של היישובים וכך שצה"ל יוכל להמשיך להתאמן ועוד מורכבויות מפה ועד להודעה חדשה.
"המיקום של העמודים נקבע בפינצטה. הלכו בשטח וסימנו כל נקודה כך שתהיה רחוקה מהפיתוח העתידי של היישובים וכך שצה"ל יוכל להמשיך להתאמן ועוד מורכבויות מפה ועד להודעה חדשה"
"ופתאום אחרי כל זה באים ודוחפים את הקו צפונה ומשרד הביטחון אומר שהוא ידע להסתדר עם הכניסה לשטח האש וכולם מסכימים וברור שהפיל בחדר זה שלא רוצים להתעמת.
"לדעתי בכלל מציירים שדים על הקיר שלא כל כך קיימים, אבל עובדתית – מפחדים. יכול להיות שלא רוצים לפתוח עוד חזית כי יש מספיק חזיתות. ניסו להפעיל לחצים גם קודם אבל זה לא עבד. מתחילת המלחמה השיקולים השתנו. המדינה נמצאת במצב אחר".
במערכת הביטחון מכחישים את הקשר למלחמה והשלכותיה וטוענים שההסכם עם התושבים נחתם כבר ב-2021.
אין עדות ישירה או תיעוד של גורם בחברה הערבית שמאיים באלימות אם תוואי הקו לא ישונה. בשלב הזה יש בעיקר שמועות, ראיות נסיבתיות ואולי גם דעות קדומות. וישנה גם ההיסטוריה הטעונה של האזור, שידע עימותים בין הציבור הערבי לכוחות הביטחון.
כדי ליישב את המחלוקות, נחתם בשנת 2000 הסכם אל רוח'ה שהסדיר את חלוקת הקרקעות באזור ואדי ערה. "מההתחלה קראתי לזה קו אל-רוח'ה'", אומר גורם בתחום התכנון.
גם מי שסבור שהתוצאה הסופית היא הפחות גרועה מכל העולמות, יסכים שהתהליך שהתרחש כאן חריג ובעייתי.
תוכנית שאושרה בכל הערכאות וכבר יצאה לדרך, מוקפאת בפועל על אף הצורך הדחוף בהרחבת רשת החשמל ועוברת שינוי מהותי הרבה אחרי סיום התהליך. כל זה קורה בדיאלוג אינטימי בין התושבים למערכת הביטחון, כשגורמי הסביבה נשארים מחוץ לחדר ונדרשים לברך על המוגמר.
אפשר לראות בזה חידוש מרענן – סוף סוף הממסד הביטחוני קשוב לצרכיו של הציבור הערבי – אבל לא בטוח שזה המקרה שבו המדינה הייתה צריכה להראות כזו נדיבות.
אפשר לראות בזה חידוש מרענן – סוף סוף הממסד הביטחוני קשוב לצרכיו של הציבור הערבי – אבל לא בטוח שזה המקרה שבו המדינה הייתה צריכה להראות כזו נדיבות
כיאה להתנהלות החריגה, הדיונים שהתקיימו בחודשים האחרונים בוועדת התכנון המחוזית צפון ובמועצה הארצית לתכנון ובנייה היו מוזרים מעט. כל הפרמטרים המקצועיים-סביבתיים-תכנוניים שהוצגו שם תמכו בהשארת תוואי הקו הקיים, זה שחלקו כבר בוצע בפועל.
פנינה פרל-קפלן, נציגת המשרד להגנת הסביבה, הציגה את התסקיר הסביבתי שהשווה בין שתי החלופות. התוצאה חד משמעית – עדיף להשאיר את הקו במסלולו הנוכחי.
"אנחנו במצב לא פשוט", אמרה, "יש חשיבות רבה שיהיו הסכמות לגבי תכנון ופיתוח, אבל התוואי עצמו לא תואם עקרונות תכנוניים ובכלל לא תואם עקרונות סביבתיים. מדובר בשטח ערכי עם בתי גידול ומינים נדירים, עם יערות, שמורות טבע, חוצים נחלים.
"מסיטים את הקו למקום עם פגיעה רבה וזה בעייתי ביותר. חשוב לנו להדגיש את הפגיעה שהקמה של קו חשמל מסיבי כזה תגרום לשטח".
"התוואי עצמו לא תואם עקרונות תכנוניים וסביבתיים. מדובר בשטח ערכי עם בתי גידול ומינים נדירים, עם יערות, שמורות טבע, חוצים נחלים. מסיטים את הקו למקום עם פגיעה רבה וזה בעייתי ביותר"
גם נציג קק"ל התנגד בתוקף לשינוי בגלל "הפגיעה הצפויה ביער, כריתת עצים מוגברת לאורך התוואי, פריצת דרכים לביסוס עמודי החשמל, פגיעה בשטחים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה".
הדמות המעניינת בדיון במועצה הארצית הייתה מיכל אריאל, נציגת משרד הביטחון. הדברים שאמרה שפכו אור חלקי על הדרמה שהתרחשה מאחרי הקלעים: "קשה לי עם ההחלטה הזו. אני אשמח רק לחידוד קטן. אנחנו נענינו לבקשות של לבוא ולהסיט את הקו, בסדר? ראיתם, לכל אורך השנים התנגדנו… היו פה נסיבות מיוחדות.
"עשרים שנה מתעסקים עם הדבר הזה. יש פה הרבה היסטוריה במקום. זה מאוד, מאוד מורכב. אנחנו באמת נענינו לבקשות האלה אחרי המון בחינות אצלנו ואחרי מעורבות בכירים. זאת אומרת שזה הגיע עד לרמת שר הביטחון".
שר הביטחון לא מתערב כל יום במקום הצבתם של עמודי חשמל, אבל הפעם מישהו במערכת חשב שזה מספיק חשוב ודחוף כדי להטריד אותו עם זה.
הזיגזוג של מערכת הביטחון במקרה הזה הוא נקודת הקצה של היסטוריה ארוכה ורבת עיוותים במערכת היחסים בין מוסדות המדינה לציבור הערבי בכל הנוגע לתכנון ובנייה. קיפוח רב שנים והתעלמות מצרכיהם של היישובים הערביים יצרו בטן מלאה וחשדנות. נראה שעכשיו מערכת הביטחון – ובעיקר הטבע, הסביבה והאינטרס הציבורי – משלמים את המחיר על ההתנהלות הבריונית בעבר.
קיפוח רב שנים והתעלמות מצרכיהם של היישובים הערביים יצרו בטן מלאה וחשדנות. נראה שעכשיו מערכת הביטחון – ובעיקר הטבע, הסביבה והאינטרס הציבורי – משלמים את המחיר על ההתנהלות הבריונית בעבר
בשביל הטנגו הזה צריך שני צדדים. "מצד אחד הערבים התייחסו לזה כאל אירוע לאומני", אומר גורם במשק החשמל שהיה מעורב במגעים, "מצד שני הטענות של מערכת הביטחון שמדובר בשטח אש היו מוגזמות. פעם הצעתי לבכירי מנהל התכנון לעלות במסוק מעל השטח ולראות כמה שימוש הם עושים בשטח. עובדה שעכשיו צה"ל החליט שהוא יכול להסתדר".
ברקע מרחף המונח הטעון "משילות" והמקרה המפורסם מהקיץ האחרון של טורבינות הרוח בצפון רמת הגולן. הקמת הטורבינות אושרה כחוק, אבל כשהיזם נכנס לשטח הוא נתקל בהתנגדות אגרסיבית של התושבים הדרוזים.
הדברים הגיעו עד ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו שחשש ממשבר חריף עם העדה וביקש הפוגה שנמשכת עד היום. יש תוכנית, יש אישור, יש הסכם, אבל אין טורבינות וספק אם אי פעם יהיו.
בישיבת המועצה הארצית שהתקיימה שלשום (שלישי), ההחלטה להזיז את תוואי הקו אל תוך שטחי הטבע התקבלה ברוב קולות, כאשר נציגי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים הצביעו נגד.
בישיבת המועצה הארצית שהתקיימה שלשום (שלישי), ההחלטה להזיז את תוואי הקו אל תוך שטחי הטבע התקבלה ברוב קולות, כאשר נציגי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים הצביעו נגד
"יש פה תקדים מאוד מאוד בעייתי", אומר שפירא, "אתה לוקח תוכנית מאושרת שעבדו עליה שנים ועשו עליה סקרים ועכשיו מסיבות לא ענייניות אומר טוב, אז מה אם זו תוכנית מאושרת, עכשיו יש לי שיקולים אחרים אז אני אעיף אותה. תחשוב על המשמעות הרוחבית של הדבר הזה.
"הדרישה המקורית שלנו הייתה בכלל להטמין את הקו הזה עמוק באדמה כך שכולם ירוויחו – גם בעלי הקרקעות, גם הטבע, גם הצבא. אבל אם לא מטמינים, אז לפחות שלא ידחפו את התשתית המפלצתית הזו לתוך הגבעות של רמת מנשה".
* * *
ליצירת קשר עם אביב לביא: aviv67@gmail.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוזה מזכיר לי את שינויי תוואי כביש 6 מצומת סומך לכפר מאכר כאשר ההגיון הבריא אומר לסלול אותו במקביל לתעלת העיבלין עד נחל חילזון ומשם לצומת מאכר, אך מהחשש שיצטרכו להתמודד עם חקלאי תמרה, שפרעם, וקבול שיש להם שטחים חקלאיים שם, הסיטו את התוואי ממזרח לתל דאוק, מערבה לשטחים החקלאיים של כפר מסריק, על בריכות הדגים הקיימות גם של עין המפרץ, כי למערכת הרבה יותר פשוט להתעמת עם הקיבוצניקים מאשר עם ערביי ישראל.