חברתי מנוער ציפורה העריכה באוזניי שלבנימין נתניהו יש אינטרס להמשיך את המלחמה, וכמה משפטים אחר כך אמרה שלא נעים לה להפגין כשחיילים מסכנים את חייהם.
נשגב מבינתי כיצד אשת עסקים ממולחת לא תופסת את הפער בין שתי האמירות, ומוותרת מראש על אמצעי ההתנגדות היחיד שעומד לרשותה. האם היא לא מבינה שכאשר היא מתיישרת עם "זה לא הזמן", בעוד שלשלטון זה בדיוק הזמן, כל הזמן – היא מאשרת לו לפעול ככל העולה על רוחו, ללא מגבלות, בכל תחום?
נשגב מבינתי איך אשת עסקים ממולחת לא מבינה, שכאשר היא מתיישרת עם "זה לא הזמן", בעוד שלשלטון זה בדיוק הזמן, כל הזמן – היא מאשרת לו לפעול ככל העולה על רוחו, ללא מגבלות, בכל תחום
קרובת משפחה שהפגנות מרעידות את חלונות ביתה מתרצת כך את ישיבתה בבית: הממשלה רעה והמשטרה אלימה, אבל המוחים לא בסדר. למשל, הם מדליקים אש על הכביש.
נניח שזה אלים, לא חוקי וממש לא בסדר. אבל את משוכנעת שהמלחמה נמשכת למען שרידות הקואליציה ושנגרם לישראל נזק בלתי הפיך. מה פחות בסדר, מדורה או מוות?
זאת ועוד, 64 אצבעות שנבחרו אי-אז, ממשיכות במרץ להכניס ידיים לכיסינו המתדלדלים, כאילו דבר לא השתנה, ואנחנו חסרי אונים להתנגד. מה יותר אלים, שוד מתמשך לאור יום או קללות כלפי ראש הממשלה ורעייתו?
אפשר לכבד שאחרי פרישתו מתפקיד בכיר, מכר גזר על עצמו לא להתבטא בענייני ציבור. למרות שהתנגד להפיכה המשטרית, הוא דבק בהחלטתו. כעת, מודע לכך שנותרה לו השפעה, מזועזע וחרד, הוא ממשיך בשתיקתו. מה יקרה? יגידו שאתה נודניק? ישאלו: מה אתה מתערב?
זוגתו מרבה לשאול מה עושים, אבל לא משתתפת במחאה בגופה או בכספה, כי לא הוכח שהפגנות עוזרות. באמת סליחה שהניסוי המדעי ביעילות מחאה טרם הסתיים. הפחות דייקנים בינינו יטענו שההמונים שהפגינו מינואר עד אוקטובר עצרו את ההפיכה המשטרית (שנכנסת בינתיים בדלת האחורית, אבל זה סיפור אחר).
נניח שמדורות על הכביש זה אלים, לא חוקי וממש לא בסדר. אבל את משוכנעת שהמלחמה נמשכת למען שרידות הקואליציה ושנגרם לישראל נזק בלתי הפיך. מה פחות בסדר, מדורה או מוות?
תומכי הממשלה יענו: אם זה נכון, תראו כמה רבים הפגינו אז, וכמה מעט עכשיו, והרי הוכחה שהציבור בעדנו. מכאן תשובתי למי שהסבירה שהבת שלה מייצגת אותה בהפגנות, ולעולה חדש שטוען שלא משנה אם מבוגר נטול השפעה כמוהו עומד בחוץ או נשאר בבית, ממילא איש לא סופר אותו. סופרים, בהחלט סופרים. לא לחינם דנים בערוצים השונים על מספר המפגינים.
הסקרים מעידים שרוב הולך וגדל בציבור מתנגד לממשלה, אך המגמה הזו לא משתקפת ברחובות. לא פלא – הותשנו. את הכוח שנותר לנו, רובנו מקדישים כדי לקום בבוקר ולשרוד עד הלילה, בתקווה שנצליח להירדם. דומה שהממשלה מבינה שזה טבע האדם, ובונה עליו.
אולי לכן ספר שמות בחר לציין תופעה הפוכה – בתגובה לגזרות במצרים, נכתב על אבותינו:
"וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ".
אתנחם בידיעה שכבר אז הוכחנו שיש לנו יכולת להתגבר על שלטון רע.
מזמן הסקתי שעל מנת לשמור על יחסיי עם יקרים לי שהם בעלי דעות מנוגדות, מוטב להימנע מוויכוחים – לא נשתכנע, נריב, חבל. לאחרונה ההרגל שאימצתי להדחיק מחלוקות תפס כיוון מפתיע. קלטתי שאין טעם ללחוץ על מי שמתלונן על המצב אך מסרב לפעול.
הסקרים מעידים שרוב הולך וגדל בציבור מתנגד לממשלה, אך המגמה הזו לא משתקפת ברחובות. לא פלא – הותשנו. את הכוח שנותר לנו, רובנו מקדישים כדי לקום בבוקר ולשרוד עד הלילה, בתקווה שנצליח להירדם
במקום שיחה אתם, אשלח להם את הרשומה הזו, בתקווה – או אשליה – שהם יבינו שחובתם לצאת מהבית.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
החזרה לבתי הספר לאחר 40 ימי מלחמה (וביישובי הצפון – 50) אינה חזרה רגילה. זה הרגיש קצת כמו האחד בספטמבר בהתרגשות לקראת המפגש המחודש עם הילדות והילדים ועם הצוותים, אבל היה שונה בתכלית, וגם לא דמה לחזרה משגרת חגים.
זו הייתה חזרה אל תוך שבר – אישי, קהילתי ולאומי, שטרם התאחה. ודווקא בתוך המציאות הזו, מערכת החינוך נדרשת כמעט מייד להתמודד עם הרצף הכי טעון בלוח השנה הישראלי – יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.
ורד גורפינקל היא אשת חינוך. גרה ברמת הגולן, מנהלת "בית חינוך מעלות הגולן" ברמות, בוגרת תכנית מנדל ופעילה בתנועת "הרבעון הרביעי". נשואה לעומר, שמשרת במילואים ברצף מאז 7.10, ואמא לארבעה בנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהבעיה עם הפסקות אש במזרח התיכון היא שהשם שלהן מטעה. הן נשמעות כמו סוף, אבל בדרך כלל הן רק שם מכובס להפסקה טכנית בין סבב אחד לסבב הבא. גם עכשיו, כל הסימנים מצביעים לא על הסדרה יציבה, אלא על רגיעה שברירית, עמוסת סתירות, פרצות ואינטרסים מנוגדים.
השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיימו בלי הסכם, המחלוקות המהותיות נותרו פתוחות, והפסקת האש עצמה מוגבלת בזמן. במקביל, האמריקאים כבר לא מדברים בשפה של שלום אלא בשפה של "יצירת תנאים" לחידוש מעבר ימי בטוח, כלומר בשפה צבאית, הנדסית ומבצעית. כשצריך לפנות מוקשים כדי להציל את הפסקת האש, כנראה שאין באמת הפסקת אש.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
סילמן מבשר רעות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו