יש, ולא רק מקרב תומכי הממשלה, הטוענים כלפינו שעם כל מגרעותיה, זו ממשלה שנבחרה כדין וכי ממשלה מחליפים רק בבחירות. זו טענה שאין לקבל אותה. שאסור לקבל אותה.
ראשית, בחירות חופשיות יכולות להתקיים רק בדמוקרטיה ליברלית, ואנחנו כבר מזמן לא שם. במקום בו השלטון מנצל את משאבינו כדי לפעול נגדנו, כדי לחסל את המדע ואת החינוך הממלכתי, את שומרי הסף ואת השירות הציבורי, להשתלט על כלי התקשורת ולספק לציבור באמצעותם "מציאות" אלטרנטיבית כדי שיצביע על סמך דפי המסרים של ערוץ 14 ושותפיו להרס בערוצים האחרים – הבחירות אינן חופשיות. זאת, גם אם לא ימומש אחד מאמצעי ההפיכה, שהוא העברת הפיקוח על הבחירות משופט של בית המשפט העליון לידי הקואליציה או אמצעי אחר שלה – הסמכת שר המשפטים למנוע מפלגות ערביות מלהתמודד לכנסת.
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
במשך שנים הכוחות המצרים בסיני העלימו עין מהברחות נשק לחמאס בעזה. הסכם השלום עם מצרים מגביל את הפעילות של ישראל נגד הפעולות או חוסר הפעולות של קהיר, אבל בזמן האחרון יש רבים שמצביעים על הצורך לפקוח עין על ההתפתחויות בתחום כוחה הצבאי של מצרים.
בימים אלה מצרים החלה לקבל מצרפת את ראשוני מטוסי הקרב מדגם ראפאל. היא גם משקיעה סכומי עתק בתוכנית להשבחת צי הטנקים האמריקאים מדגם אברמס שמפעיל צבאה.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
לאחר 15 חודשים של סכסוך אכזרי, נראה שהושג הסכם לסיום המלחמה בין ישראל וחמאס תמורת שחרור החטופים. אבל גם אם הכל – כלומר, השלב הראשון – נחתם וננעל, נותרו שאלות קשות, וייתכנו השלכות פוליטיות דרמטיות ביותר. ייתכן שאנו חוזים ברגע מפנה בתולדות ישראל.
להלן הסוגיות שתקבענה לאן פנינו, וגם לאן פניו של בנימין נתניהו – אם לשבט ואם לחסד (או שמא קללה) של המשך שלטונו האינסופי.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
למרות שנחשפה לאופוזיציה לוחמת ובועטת במהלך הקצר של ממשלת בנט/לפיד, לא השכילה האופוזיציה הנוכחית להוביל מאבק והגדילו לעשות כמובן גנץ ושות. ובמאמר מוסגר. מה בדיוק ציפו בוחרי המחנה הממלכתית? פעם אחת היתה צריכה לחתום את סוף הקריירה הפוליטית של העציץ
ליליאן
העם לא בחר בממשלה שתהרוס את מערכת המשפט ותהפוך את ישראל לפשיסטית. זה לא היה במצע של הליכוד בקמפיין של *לפני* הבחירות, כל הזוועה הזאת הופיע מייד *לאחר* הבחירות.
הם רימו את העם. מכרו לו דבר אחד — וסיפקו לו סחורה אחרת לגמרי.
מעולה. אני מקשיב לרדיו ושומע את המתלהמים זועקים שבית המשפט ומפגיני קפלן חותרים תחת הדמוקרטיה, ואף אחד לא טורח לתקן אותם ולומר בפשטות. מי שנבחר בדרך דמוקרטית מוטל עליו הסייג שאסור לו לפעול נגד הדמוקרטיה, וברגע שמפרים את הכלל הזה יש הצדקה לסרבנות. אז למה לא אומרים את זה 24/7?
אני לא ביביסט ולא איש ימין פוליטי
ביסוד אישיותי אני איש שמאל חברתי סוציאלי.שמתקומם נגד המשטר הקפיטליסטי החזירי.אבל,כמי שתמך והזדהה בעקרונות השמאל הנאור במשך עשרות שנים.אני לא מתגעגע לתקופת שלטונכם.כי אני דמוקרט שמכבד את הבחירות הדמוקרטיות.
יותר מחבל, שכולם מאשימים את האחרים
ולא רואים (לפחות) היכן הם (גם) שגו
ההבדל היסודי בין לראות מה האחרים שגו לבין הסתכלות עצמית היכן אני שגיתי
זה היכולת לתקן
אתה שולט בעצמך
הרבה פחות באחרים !!
חבל עד כאב
מערכות ההשכלה, הפארמה והתקשורת העולמיות נמצאות כולן כבר כמה דורות בידי האוליגרכיה הפלוטוקרטית הגלובליסטית.
הנה לפניכם התוצאה.
צרורות של דברי הבל ובלע שהכותב לא טורח, ולו פעם אחת, לתקף אותם בעובדות ו/או בביסוס לוגי וודאי שלא משפטי. זו לא אשמתו – האקו-סיסטם שבו הוא פועל מעולם לא דרש זאת ממנו.