משחקים בארגז החול ולא במערכה האזורית

Sykes_picot-he (צילום: ויקיפדיה)
ויקיפדיה

48 השעות האחרונות הם לא הצלחה מסחררת או כשלון מפואר. חיסלנו מחבל ברמה בינונית (במקרה הטוב), אח"כ התמקדנו בהגנה, במקביל להישג יפה של פגיעה בחוליות שיגור של הג'יהאד האיסלאמי. ברמה המבצעית תוצאה טובה.

לא החזרנו את ההרתעה ע"י חיסול של אדם שידע שאנחנו מנסים לחסל אותו, לכן התחבא מאז ניתן האישור לפעולה. פעולה חד פעמית לא משנה את המצב מהיסוד.

אני לא מזהה שירי של יומיים, שיתוק של חמישית מדינה, פלוס יממה של שיתוק תל אביב בשוגג, עושה תיאבון למישהו בישראל (לכל ממשלה) לחזור למדיניות סיכולים שגרתית

אני לא מזהה שירי של יומיים, שיתוק של חמישית מדינה, פלוס יממה של שיתוק תל אביב בשוגג, עושה תיאבון למישהו בישראל (לכל ממשלה) לחזור למדיניות סיכולים שגרתית.

גם בנוגע להרתעה של חמאס, אני מצטער להרוס שמחות, הרי במשך שנה וחצי חמאס יורה על מדינת ישראל בלי חשבון כאשר מדובר באינטרס שלו, לכן לא בהרתעה צריך לחפש את התשובה.

חמאס רוצה שיקום כלכלי של הרצועה, שיעבור דרכו. כדי שהוא יחזק דרמטית את שליטתו ברצועה, יוכל לחזק את השפעתו בגדה ויוכל להתעצם צבאית. זאת המשוואה, בכל פעם שחמאס ירה (למעט אחרי ההיתקלות בפעולת המיוחדים), זה היה קשור לסוגיה הכלכלית של הרצועה.

חמאס רוצה שיקום כלכלי של הרצועה דרכו, כדי לחזק דרמטית את שליטתו ברצועה, לחזק את השפעתו בגדה ולהתעצם צבאית. זאת המשוואה. שיח "ההרתעה" בישראל זקוק לרענון, כיוון שהיום זה משמש לקלישאות בלבד

שיח "ההרתעה" בישראל זקוק לרענון כיוון שהיום זה משמש לקלישאות בלבד (כתבתי על כך בבלוג שלי – הרתעה כעצלנות מחשבתית).

על הרקע הזה כדאי לבחון את האסטרטגיה האזורית של ישראל לאורך זמן ודווקא לאורה לבחון את המדיניות של ישראל מול החמאס בעזה.

בעשור החולף, הקשב של ממשלת ישראל התמקד בסוגיה מרכזית אחת – איראן. בהתחלה מאמצים למנוע את פרויקט הגרעין האיראני, וכעבור זמן זה התרחב למאמצים לסיכול התפשטות ההשפעה האיראנית במזרח התיכון.

מאז 2011, ישראל נהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים. הכאוס האזורי איפשר להתמקד רק באיראן, מבלי להיות מוטרדים מדבר, אפילו לא בסוגיה הפלסטינית

מאז 2011, ישראל נהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים. הכאוס האזורי איפשר להתמקד רק באיראן, מבלי להיות מוטרדים מדבר, אפילו לא בסוגיה הפלסטינית.
הסוגיה הפלסטינית היתה בקפאון בגלל כמה סיבות – ההתפרקות האזורית הביאה את משטרי ערב לעסוק בשרידות עצמית; ההתעצמות האיראנית ולאחריה מדיניות אובמה ללכת להסכם עם איראן קירבה בין מדינות ערב לישראל; הרשות הפלסטינית בשיתוק פנימי (בזכות ישראל אבו מאזן נהנה ממנעמי השלטון, ושבירת כלים היא נטילת סיכון רב, ולאור המצב הכלכלי הסביר אין תסיסה בעוצמה גדולה מתחת לפני השטח); הפיצול בין עזה לאיו"ש מאפשר לישראל להקטין לחצים חיצוניים; אירופה נמצאת במשבר פנימי ומתמודדת עם גל פליטים מה שמקטין את העיסוק בישראל ומאפשר גם ראיה מפוכחת יותר על הסכסוך.
גם בגזרת עזה ישראל יכלה להתרווח על הכורסא, בלי לנקוט פעולה. שלטון חמאס סייע להגנה המדינית מול הפלסטינים, אפשר למצוא ריבון שיאכוף את מרותו על הרצועה, אבל בזמן הזה היה ברור שגדל כאן נמר.

עד חתימת הסכם הגרעין הזנחת הנמר שגדל ברצועה היתה בעלת הגיון אסטרטגי, כי אי אפשר לנהל שני מאמצים במקביל, ולא ניתן לאיים בתקיפה אמינה באיראן תוך כדי ניהול מלחמות מול עזה.

״הפחד מכישלון הוא הכישלון הכי גדול״

אבל, כאשר הסוגיה האיראנית קיבלה פריז ל-15 שנה לפחות (חתימת ההסכם), הדוב הרוסי נחת בחמימים, וזה היה שנה אחרי 'צוק איתן', היינו צריכים להחליט מחדש במה מתמקדים. החלטנו להתמקד ביעד שאותו לא ניתן להשיג – עצירת משלוחי נשק לחזבאללה ובהמשך מניעת הנוכחות האיראנית בסוריה. כאשר נבחר טראמפ, הוספנו לזה את היציאה מהסכם הגרעין.

בראייתי, אפשר לראות שבחרנו להתמקד בסוגיות שמאפשרות הישגים קצרי טווח, תוך שאנחנו נמנעים במודע מהחלטות קשות בסוגיות ארוכות הטווח, בגלל שהן נושאות מחירים, והמציאות הפוליטית בישראל לא מאפשרת לשלם מחירים או סיכונים.

בראייתי, אפשר לראות שבחרנו להתמקד בסוגיות שמאפשרות הישגים קצרי טווח, תוך שאנחנו נמנעים במודע מהחלטות קשות בסוגיות ארוכות הטווח, בגלל שהן נושאות מחירים

בעיות אסטרטגיות מתעצמות אם לא עושים דבר. זה לא שבהכרח יש להן פתרון (אני לא מזהה מישהו שיכול "לפתור" את הסכסוך הישראלי פלסטיני בטווח הנראה לעין), אבל הכרחי לטפל בהן.

אי אפשר היה שלא לעסוק במה אנחנו רוצים שיתפתח ברצועת עזה, ולכוון לשם. רוצים שלטון חמאס, קדימה. בוא נלך על זה עד הסוף, נכיר במדינת חמאס, נעניק להם כספים ונקבל צבא עזתי מסודר ודיאלוג מדינתי.

כן, יש לזה מחיר מול המצרים שלא רוצים את האחים המוסלמים בחצר האחורית, אבל זה היה מונע את חבירת חמאס לאיראן, כמפלט נגד המדיניות של ישראל "לשלטון מוחלש" ברצועה.

אי אפשר היה שלא לעסוק במה אנחנו רוצים שיתפתח ברצועת עזה, ולכוון לשם. רוצים שלטון חמאס, קדימה. בוא נלך על זה עד הסוף, נכיר במדינת חמאס, נעניק להם כספים ונקבל צבא עזתי מסודר ודיאלוג מדינתי

זה לא החלופה היחידה האפשרית, היו עוד חלופות, ולא בטוח שניתן היה להשיג אותן, אבל אנחנו הזנחנו את הבעיה.

גם את היחלשות הרשות הפלסטינית אנחנו מזניחים, בשם השקט והיציבות הרגעיים באיו"ש, שמאפשרים לנו אשליה כאילו החלת ריבונות היא בהישג יד.

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח.

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח

באיו"ש אבו מאזן ילך לעולמו, סוריה תתייצב, ואיראן תהיה נוכחת בה עם רצף טריטוריאלי דרך עיראק. המעצמה בעלת ההשפעה הגדולה במזרח התיכון זאת רוסיה.

במציאות האסטרטגית החדשה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לכבוש את רצועת עזה ולהשמיד את הטרור משם. לא בגלל שאין זה ביכולתנו, אלא בגלל שהחזית הצפונית לא מאפשרת לנו לעשות זאת, כי אנחנו לא יכולים להתמודד עם שתי החזיתות במקביל (מלחמה מול חמאס במחשבה תחילה).

העיסוק האובססיבי באיראן לטווח הקצר מתוך תפיסה מקסימליסטית, וחוסר הטיפול בבעיות האחרות הביא לכך שאנחנו מקבלים את איראן אפילו ברצועת עזה, כולל פרויקט דיוק הטילים שלה, ללא יכולת פעולה אמיתית כנגד זה, ואת כל הבעיות שהקפאנו מופשרות בו זמנית.

עמר דנק הוא סא\"ל במיל\', שירת בבחטיבה האסטרטגית באג\"ת ובמחלקת תכנון המערכה חיל האוויר. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ\"ל בניהול מו\"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר, \'עמר אסטרטגיה\' עוסק בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסוגיית בטחון מנקודת מבט אסטרטגית, והשפעות הפוליטיקה הפנימית על קבלתן, בתפיסת הבטחון של ישראל ובתהליכי קבלת החלטות בכלל. http://www.omerdank-strategy.com/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 898 מילים
כל הזמן // שבת, 29 במאי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אישה צעירה שהאשימה רב בכיר בהתנהגות מינית בלתי הולמת רצתה שאספר את הסיפור שלה ● וזאת הסיבה שזה לקח לי 20 שנה

עוד 2,096 מילים

בנייה ירוקה – חיסכון במשאבים, זיהום ואנרגיה לדיירים ולדורות הבאים

מגמות הבנייה הירוקה בארה"ב וקנדה מראות כי מיליוני מטרים של בניה נבנים על פי תקן הבנייה הירוקה. בענף הבנייה מצפים שבשנים הקרובות נהיה עדים לכך שחלקם הגדול של הפרויקטים יהיו "בניינים ירוקים" או בתים ירוקים. במבט קדימה, יצירת מרחבים התומכים בבריאותנו וברווחתנו, כמו גם בכלכלה ובסביבה, יהיו חיוניים לרמת חיים טובה יותר, שהיא גם כלכלית וחסכונית יותר.

בענף הבנייה מצפים שבשנים הקרובות רוב הפרויקטים יהיו "בניינים ירוקים" או בתים ירוקים. מרחבים התומכים בבריאותנו וברווחתנו, כמו גם בכלכלה ובסביבה, יהיו חיוניים לרמת חיים משופרת וחסכונית יותר

המניע העיקרי לבניה ירוקה כיום היא דרישות הלקוחות ובניינים יעילים ובריאים יותר, עם יתרונות של חיסכון כלכלי אדיר בתחזוקה לטווח הארוך.  הבניינים הירוקים מדווחים על חיסכון משמעותי בעלויות תפעול, תקופות החזר קצרות יותר ועליית ערך נכס בבניינים ירוקים חדשים ובשיפוצים ירוקים. השקעה מראש בבנייה ירוקה הופכת נכסים ליותר יקרים, כאשר מספר גדל והולך של בעלי בניינים רואים עלייה של 10% ומעלה בשווי הנכס בזכות עובדה זו.

בניינים ירוקים מפחיתים את העלויות התפעול השוטפות ומעלים את שווי הנכס. סקר שנערך באוסטרליה הראה ירידה של 8% בהוצאות תפעול לשנה ועליה בשווי הנכס של כ- 7 אחוז.

אנו מבלים כ-90% מזמננו בבית ובבניינים. בתי  ירוקים שיוצרים מרחבים המקדמים בריאות ונוחות, ואין ספק כי מבנים ירוקים משפיעים לטובה על בריאות הציבור. לעובדה זו ישנם יתרונות כלכליים ברורים – בשיפור איכות האוויר הפנימי, שיכול להפחית היעדרות ושעות עבודה המושפעות מאסטמה, אלרגיות בדרכי הנשימה, דיכאון ולחץ ושיפור בפרודוקטיביות כך שלמעשה אחת התרומות המשמעותיות של בניה ירוקה היא בפרודוקטיביות משופרת החוסכת כסף רב לחברות.

בנוסף, מבנים ירוקים מסייעים בהפחתת פליטת פחמן, והקטנת פסולת וחיסכון גדול במים, חשמל ואנרגיה.

משרד האנרגיה האמריקאי בדק בניינים ירוקים וראה כי כיוון שפליטת ה-CO2 נמוכה ב-34%. הם צרכו 25% פחות אנרגיה ו-11% פחות מים, והפנו יותר מ-80 מיליון טון פסולת מטמנות. חימום וקירור מהווים כ-43% מכלל השימוש באנרגיה, התורם לזיהום אוויר ומייצר את הכמויות הגדולות ביותר של גזי חממה. על ידי שיפור יעילות האנרגיה, מבנים ירוקים מסייעים גם להפחתת מזהמי אוויר פנימיים הקשורים לבעיות בריאותיות חמורות ובהמשך להפחתת ההוצאות הכספיות של המדינה ומערכת הבריאות הכרוכות בטיפולים רפואיים ואשפוזים.

מבנים ירוקים מסייעים גם להפחתת מזהמי אוויר פנימיים, הקשורים לבעיות בריאותיות חמורות, ובהמשך להפחתת ההוצאות הכספיות של המדינה ומערכת הבריאות הכרוכות בטיפולים רפואיים ואשפוזים

בתים בתכנון ירוק נהנים מכניסה של אור טבעי, החוסך אנרגיה ומגביר את תחושת הנוחות במבנה.

אין ספק כי העתיד הוא בניה ירוקה, וטוב יעשו אם מי שמתכנן בתים כיום יחשוב על הדורות הבאים כבר עכשיו ויבנה בצורה ירוקה יותר. זה טוב לכדור הארץ טוב לכלכלה וטוב לדיירים בבניה החדשה.

אלעד שי הוא מנהל פרויקטים בבניה מוסמך בניה ירוקה מהטכניון בחיפה ומוסמך תקן בניה ירוקה קנדי אמריקאי LEED.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 397 מילים

בלינקן עושה reboot ליחסי ארה"ב עם הפלסטינים ● עיראק שוב בוערת ואין מי שיכבה את השרפה ● הסורים שוב לא בחרו את הנשיא שניצח בבחירות ● מה קרה לשומר ממוצא קנייתי שנעלם בקטאר? ● והשבוע לפני 75 שנה, ירדן הפכה לממלכה עצמאית ● קסניה סבטלובה מסכמת עוד שבוע במזה"ת

עוד 1,106 מילים

טיול לשבת גן הוורדים בירושלים שלא תרצו להחמיץ

עד שנות ה-60 היה גן וואהל לוורדים שבקריית הממשלה סגור לציבור ● הוא שימש לטקסים ממלכתיים, אבל מאבק ציבורי הצליח להביא לפתיחתו ● ביותר מ-80 דונמים פורחים 15 אלף ורדים, שפותחו בארץ ושנתרמו ממדינות העולם ● במקום גם אגם קטן, עץ סקויה ענק, מדשאות, פסלים ומערות קבורה מתקופת בית שני

עוד 1,359 מילים

למקרה שפיספסת

חמאס לא יקבל העדפת של רמאללה על פני עזה

במהלך מערכת "שומר החומות" שמענו פוליטיקאים קוראים לחזור לקשר עם רמאללה, מכיוון שהעדפת עזה על חשבון רמאללה "הייתה שגיאה", וכי ישראל ניתקה את עזה מרמאללה כי לא רצתה "לעשות תהליך שלום".

אומנם יש טעם בניסיון להעדיף עכשיו את רמאללה על עזה, אבל יש להיזהר שלא לפתח ציפיות בלתי ניתנות למימוש, כמו "חידוש תהליך השלום", "העברת כספי הסיוע לעזה דרך רמאללה", "איחוד מחדש של הגדה לעזה", וכיוצא באלה אשליות.

אומנם יש טעם בניסיון להעדיף עכשיו את רמאללה על עזה, אבל יש להיזהר לא לפתח ציפיות בלתי ניתנות למימוש, כמו "חידוש תהליך השלום", "העברת כספי הסיוע לעזה דרך רמאללה", "איחוד מחדש של הגדה לעזה", וכיוצא באלה אשליות

ראשית, מהתבוננות במה שקרה בסוריה עולה שצריך לשחרר את ישראל מרגשות אשמה על כך "שבגללה" השיחות עם אשף נכשלו ושהיא גרמה לפילוג הפלסטיני בכוונה. מה שראינו בסוריה היה, שבמזרח התיכון אף אחד לא מוותר לאף אחד, ואין פשרות. אחרי כל סבבי "ההסכמות" בוועידות ז'נבה על סוריה, התחדשו הקרבות מייד, עד שבאה רוסיה ושמה סוף למהתלה הטרגית.

כך הדבר גם בבעיה הפלסטינית. כל ההתקדמויות שהושגו היו כאשר ישראל ויתרה. הפלסטינים לא ויתרו ולא התפשרו. מתי ראינו זאת שוב? בשיחות של פתח וחמאס. שם שני הצדדים לא ויתרו והנתק בין הגדה לעזה העמיק והתבסס. אין שום סיבה לחשוב שאם יתחדשו השיחות עם ישראל כעת, המצב ישתנה ובלי ויתורים ישראליים שיסכנו את קיומה של מדינת ישראל – שוב נגיע למבוי סתום שיסכן אותנו בפרץ אלימות חדש.

מהי תחנת הסיום של השיחות עם ישראל כפי שהפלסטינים רואים אותה? ישראל נסוגה לקווי 1967, עם חילופי שטחים של 2 אחוז, אשר פירושם הוא שישראל צריכה לבחור בין פינוי אריאל לפינוי מעלה אדומים, כלומר: מלחמת אזרחים אמיתית.

נוסף על כך, הקשר בין הגדה לעזה יעבור במעבר בטוח שהוא בעצם שטח פלסטיני אקס טריטוריאלי, שהופך את הנתק בין הגדה לעזה לנתק בין צפון ישראל לדרומה.

גם השמים מעל המדינה הפלסטינית הם ריבוניים פלסטיניים ואסור יהיה לחיל האוויר לטוס מעליהם.

זאת תמונת הסיום של הפלסטינים לשיחות מוצלחות, ועליה הם לא מוכנים לוותר.

עכשיו, העברת הסיוע לעזה דרך רמאללה. הרעיון הזה נוסה גם בעבר. חמאס לא יכול לקבל זאת, וגם לא יקבל. בעבר, כאשר הגיעו לעזה בכירי הרשות כדי לחנוך את מפעל התפלת מי הים בחוף עזה – מטען צד התפוצץ בדרך והבכירים נסו על נפשם. המסר היה – כלכלת עזה היא של חמאס ולא של פתח. מאז, חמאס קיבל את הסיוע של קטאר ישירות.

בעבר, כשהגיעו לעזה בכירי הרש"פ כדי לחנוך את מפעל התפלת מי הים בחוף עזה – מטען צד התפוצץ בדרך והבכירים נסו על נפשם. המסר היה – כלכלת עזה היא של חמאס ולא של פתח. מאז, חמאס קיבל את הסיוע של קטאר ישירות

החרמת קטאר כרגע לא תחזיק מים, כי מי שבאמת הביא להפסקת אש הייתה קטאר, בזכות הכסף שהיא מזרימה לחמאס, והעובדה שראשי חמאס כמו הנייה ומשעל נמצאים בה.

כרגע, מצרים וירדן דוחפות למנגנון שיעביר את כספי הסיוע דרך רמאללה, אבל עדיין אין כספי סיוע, ואם עזה לא תסכים, זה לא יתממש.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 460 מילים
עודכן לפני 14 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עניין של טעם

הירוק של השבוע: עיריית תל אביב התעשתה ופינתה את הררי הפסולת בכניסה למקלט הענק שמתחת לכיכר אתרים. עכשיו רק צריך למצוא דרך לפתוח את דלת הפלדה ● השחור: ועד העובדים של בתי הזיקוק בחיפה החליט שעכשיו תורו לשחק על המגרש הפוליטי ● והטיפ: שווה לנסות את חלב השומשום החדש

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כיף לקרוא את לביא, הלוואי והמודעות תעלה במהרה. אפרופו חלבים טבעיים, ברוב טבעוניותי הקפדנית, אני על אלפרו סויה וניל, אבל גם של תנובה טוב בהחלט. אנסה את השומשום ואודיע בטוויטר מתישהו. יש ... המשך קריאה

כיף לקרוא את לביא, הלוואי והמודעות תעלה במהרה. אפרופו חלבים טבעיים, ברוב טבעוניותי הקפדנית, אני על אלפרו סויה וניל, אבל גם של תנובה טוב בהחלט. אנסה את השומשום ואודיע בטוויטר מתישהו. יש למה לחכות…

עוד 633 מילים ו-1 תגובות

היום שאחרי לעזתים המותשים אין תקוות גדולות להתאוששות מהירה

יותר מאלף בתים ובתי עסק נהרסו בעזה ● על פי האו"ם, יותר מ-100 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם בזמן הלחימה ● ההגבלות הישראליות על הכנסת חומרים לרצועה - הכרחיות למניעת התחמשות מחודשת של חמאס - יחד עם מיאוס של הקהילה הבינלאומית במימון מה שממילא ייהרס בסבב הבא, עלולות הפעם לעכב את שיקום הרצועה באופן משמעותי

עוד 1,370 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
נָשִׂיא 87

רק 550 מטרים מפרידים בין בית הנשיא למעון ראש הממשלה בירושלים, וביניהם מפוזרים השרידים של  כל מה שהתכער, הסתאב והושחת בישראל

עוד 1,927 מילים

דיווח: בנט הודיע ללפיד שהוא נכנס איתו לממשלת רוטציה

שקד עוד לא בטוחה לגבי המהלך ● מוקדם יותר דרעי אמר כי ״אם ימינה תחתום על הסכם עם הליכוד - תוקם מייד ממשלת 65״ ● נתניהו תקף את בנט ושקד שאינם חותמים על הסכם שהציע ● העבודה ויש עתיד הכריזו שהגיעו להסכם קואליציוני ● העבודה תקבל את התחבורה, בטחון הפנים, והתפוצות ● מיכאלי תכהן בוועדה לבחירת שופטים ● לימין תהיה זכות וטו במינויי שופטים לעליון

עוד 34 עדכונים

הקריסה של נפתלי בנט ביום השלישי של המלחמה בעזה מעמידה את יאיר לפיד בדילמה האם להעניק לבנט את הבכורה ברוטציה על אף החשש כי הוא עדיין לא בשל להיות ראש ממשלה ● במצב שנוצר, לפיד ביסס את מעמדו כמנהיג הבלתי מעורער של גוש השינוי והצליח לצרוב בתודעה שהוא האלטרנטיבה לנתניהו ● בין אם תוקם בסוף ממשלה או שיתקיימו בחירות חמישיות - לפיד יצא מורווח ● פרשנות

עוד 567 מילים ו-1 תגובות
  • אליס לוק כהנא ובנה מייקל בצילומי "הימים האחרונים" באושוויץ בירקנאו
  • רנה פיירסטון חוזרת ב-1998 לבית ילדותה באוזורהוד, היום באוקראינה ואז בהונגריה, במסגרת הצילומים לסרט התיעודי "הימים האחרונים"
  • פועל עובד ליד פסי הרכבת שהובילו לאושוויץ. צילום מהסרט התיעודי "הימים האחרונים" שצולם ב-1998
  • במאי "הימים האחרונים" ג'יימס מול (משמאל) וג'ון בילור, במרכז, עם ד"ר רנדולף ברהם במהלך צילומי הסרט
  • ביל בש חוזר עם בנו מרטין למחנה הריכוז דכאו בגרמניה במסגרת הצילומים לסרט "הימים האחרונים"
  • איירין זיסבלט פוקדת את קברם של סבה ושל סבתה, יחד עם בתה רובין, בסרט "הימים האחרונים"
  • צילומי הסרט "הימים האחרונים" באושוויץ-בירקנאו
  • רנה פיירסטון חוזרת ב-1998 לבית ילדותה באוזורהוד, היום באוקראינה ואז בהונגריה, במסגרת הצילומים לסרט התיעודי "הימים האחרונים"

בחזרה לאותם ימים אחרונים

לפני 23 שנה הפיקה קרן השואה של סטיבן ספילברג סרט תיעודי - אך מאז הוא נעלם ● "הימים האחרונים", שמורכב מראיונות עם שורדי שואה הונגרים, נערך מחדש וזמין סוף סוף לצפייה בנטפליקס ● בראיון לזמן ישראל, יוצרי הסרט, ג'יימס מול וג'ון בילור, מסבירים שדווקא עכשיו, אל מול גל האנטישמיות הגואה, הסרט שלהם רלוונטי מתמיד

עוד 1,623 מילים

חזון חדש לפתרון שתי המדינות

האם באמת אפשר לחזור למצב כפי שהוא נראה רק לפני שבועות אחדים, קודם לסבב האלימות בעזה ובערי ישראל? ● האם זה הדבר הרצוי? ● אם אפשר ללמוד משהו מניסיון העבר, הרי שמהלך כזה רק יהווה הקדמה להסלמה נוספת שתוביל את הישראלים, הפלסטינים, האזור והקהילה הבינלאומית בדיוק לשום מקום ● נחוצה גישה מדינית וחברתית מושכלת הרבה יותר ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל זמן שנתעקש על "מדינה יהודית" לא יהיה שום פתרון שיאפשר חיים שקטים כאן. כך שהשינוי חייב להתחיל בצד היהודי, ולא רק בגלל שהוא הצד החזק ובעל העוצמה, אלא בעיקר מפני שהוא הסיבה והמחולל. כשז... המשך קריאה

כל זמן שנתעקש על "מדינה יהודית" לא יהיה שום פתרון שיאפשר חיים שקטים כאן. כך שהשינוי חייב להתחיל בצד היהודי, ולא רק בגלל שהוא הצד החזק ובעל העוצמה, אלא בעיקר מפני שהוא הסיבה והמחולל. כשזה יקרה, יש להניח שהפתרון המועדף יהיה דווקא פתרון המדינה האחת, מדינת כל אזרחיה, שבה מֹשה מבני־ברק יבנה את ביתו בחברון, אם ירצה, ומוּסא מאל־חליל יוכל לעשות זאת על חוף ימה של נתניה. ואיש תחת גפנו וגו'.

עוד 1,612 מילים ו-1 תגובות

זאת הכלכלה, טמבל

בדיקת זמן ישראל מגפת הקורונה הובילה לזינוק חסר תקדים באבטלה ולמשבר חברתי קשה - במיוחד בחברה הערבית ● במקביל, התרחשו בשנה שעברה כמה מהמחאות והמהומות הגדולות בשנים האחרונות, ולא רק בישראל ● חוקרים ופעילים חברתיים סבורים שהמצוקה החברתית והכלכלית ליבתה את המחאות - מהמחאה נגד רה"מ ועד המהומות החודש ● "המניע הוא לאומי, אבל המצוקה גרמה לזעם להתפרץ"

עוד 2,925 מילים

דיווח: לפיד ובנט נפגשו היום ודנו בהקמת ממשלה

נתניהו על החלטת מועצת זכויות האדם של האו״ם לחקור את ישראל על רקע שומר החומות: דוגמה נוספת לאובססיה נגדנו ● גנץ: מעולם לא היה צבא שניהל מבצע כל כך מורכב עם פגיעה כה מינימלית בבלתי מעורבים ● ליצמן יואשם בכפוף לשימוע בשיבוש הליכים והפרת אמונים בפרשות לייפר והמעדנייה ● היועמ"ש החליט שלא להגיש תביעה אזרחית נגד שרה נתניהו בפרשת הארוחות

עוד 50 עדכונים

מוטב לנתניהו לא לבנות על חנינה מהנשיא/ה הבא/ה

אין לדעת אם קיים הסכם בין נתניהו למי משני המועמדים לנשיאות המדינה, לפיו ראש הממשלה יתמוך בבחירתם לתפקיד ובתמורה יקבל חנינה מאישומיו הפליליים ● אבל גם אם יש הבנה כזו, החלטה בעניין חנינת ראש הממשלה תצטרך לעבור שורה של מכשלות - ומצויה בסיכון גבוה להתבטל ● פרשנות

עוד 1,115 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה