לא אחת נטען כי שרי הממשלה אינם עוסקים מספיק בנושאים המיניסטריאליים שלשמם נבחרו, ובמקום לעמול מבוקר עד ליל לשיפור התחבורה (מירי רגב), החקלאות (אבי דיכטר), איכות הסביבה (עידית סילמן) וכו', הם מתמסרים בעיקר לקידום עצמי, נמשכים להטרלות, מתבוססים בהפיכה המשטרית ומשקיעים ביוזמות פופוליסטיות מגוחכות.

השר שלמה קרעי הוא לא בדיוק כזה. הוא דווקא עוסק בתקשורת 24/7. אומנם, לא בנושאים עליהם אמון משרדו כמו טלקומוניקציה, אלא בניסיון לעצב, לתכנת ולמשטר את התוכן במדינת ישראל. מבחינה זו, קרעי הוא אחת הסכנות הגדולות לדמוקרטיה הישראלית, יותר מרוב השרים האחרים.

היעד המרכזי במפעלותיו של קרעי, מהשרים הבוטים בממשלה, הוא התאגיד – או ליתר דיוק, פירוקו. לשם כך, הוא אינו מסתפק בחקיקה, איומים והסתה, אלא שואף להשתלט על המועצה המפקחת והמנהלת את ארגון התקשורת הציבורי הגדול והמצליח בישראל. רק כך יוכל לחבל מבפנים בגוף שמצליח למשוך קהלים ולהפגין עצמאות מול שלטון המאיים על חופש הביטוי.

מוניץ – דמות שרוב הציבור אינו מכיר ולא שמע עליה – הוכיחה בעבר כי היא מתקשה לעיתים להפריד בין קשריה האישיים לבין תפקידיה הציבוריים

קרעי כבר ניסה פעמיים למנות את יו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד ונכשל. בפעם השלישית הצליח, ובשבוע שעבר אושר מינויה של השופטת בדימוס נחמה מוניץ.

המינוי אושר על אף טענות לניגוד עניינים בין תפקידה כיו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד לבין תפקידה כיו"ר ועדת ההיתרים של מבקר המדינה – תפקיד שגם בו זכתה באופן מעורר מחלוקת, ובמסגרתו הייתה שותפה להחלטה שאפשרה לבנימין נתניהו להחזיק ברוב הכסף שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי, סכום של קרוב ל־300 אלף דולר.

זאת ועוד, מוניץ – דמות שרוב הציבור אינו מכיר ולא שמע עליה – הוכיחה בעבר כי היא מתקשה לעיתים להפריד בין קשריה האישיים לבין תפקידיה הציבוריים.

ח"כ אביחי בוארון והשר שלמה קרעי בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הפרטת תאגיד השידור הציבורי, 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האם קרעי התרשם מיכולותיה השיפוטיות של מוניץ, מחדות אבחנתה או מניסיונה הניהולי? לנוכח הבוז שהוא מפגין כלפי התאגיד (והעיתונות בכלל), קשה מאוד להאמין. סביר יותר שראה בה גורם רך כחמאה, שבאמצעותו יוכל להרכיב את "סנדוויץ'" התאגיד בהתאם לטעמיו והעדפותיו.

במובן הזה, מוניץ היא בחירה מושלמת: דיסקרטית, אפרורית ונוטה לרצות. וכמובן, לא פחות חשוב – מתויגת כשייכת לקבוצת השופטים הימנים.

שוב הוכח כי תחת השלטון הנוכחי די בכך שאדם ייחשב כ"אחד משלנו" כדי לסלול עבורו את הדרך לתפקידים נחשקים

שוב הוכח כי תחת השלטון הנוכחי די בכך שאדם ייחשב כ"אחד משלנו" כדי לסלול עבורו את הדרך לתפקידים נחשקים. ד"ר עומר דוסטרי, דוברו של ראש הממשלה, שמנהל עימותים בלתי פוסקים עם העיתונאים המסקרים את הלשכה, מפלה את הסוררים שבהם לרעה ומספק תירוצים מגוחכים למעשיו, הוא רק אחת הדוגמאות האחרונות לכך.

קברה חקירה רגישה על אלימות וגנזה את הדוח

תחקירי זמן ישראל חשפו בעבר כיצד השתמשה מוניץ במנדט היקר שהופקד בידיה באופן עקום ושנוי במחלוקת.

זה קרה כאשר הנהלת הקרן הקיימת לישראל – גוף עתיר תקציב ושחיתויות, שהצורך בקיומו פחת משמעותית בעשורים האחרונים, אך כל המפלגות, מכל קצוות המפה הפוליטית, ממשיכות להיאחז בו בעיקר בזכות היותו "לונה פארק" של ג'ובים ומימון פרויקטים – חיפשה גורם שיפוטי חיצוני לבדיקת חשדות לפגיעה בעובדים ולעבירות משמעת חמורות, ולגיבוש מסקנות.

השופטת בדימוס נחמה מוניץ עם שרת התרבות מירי רגב, בעת מינויה של מוניץ לעמוד בראש הוועדה לקביעת חלוקת כרטיסים לטקסים ממלכתיים, 1 במאי 2019

במקרה הראשון, מוניץ קברה חקירה של אירוע אלימות ותקיפה קשה של עובדת ודאגה לסגור את התיק, כפי שנחשף בזמן ישראל לפני חמש וחצי שנים. התנהלותה אז עוררה ביקורת חריפה בהנהלת ובדירקטוריון קק"ל.

לפי בכירים בארגון, הדוח המקורי שכתבה היה חמור וכלל ממצאים קשים נגד כמה מבכירי קק"ל. ואולם, על פי אותם גורמים, לאחר שהופעלו עליה לחצים כבדים, היא נכנעה וגנזה אותו. במקומו, פרסמה – באיחור – מסקנות כלליות וטריוויאליות בנוגע להתנהלות הארגון במקרי אלימות, בניגוד מפורש להגדרות כתב המינוי שלה. בסופו של דבר, אפילו חברי הדירקטוריון לא זכו לעיין בדוח, והפרשה החמורה נעלמה אל המצולות.

תגובתה לתחקיר הייתה חד־משמעית: "אני לא מדברת. לא איתכם, ולא עם אף אחד אחר". לא הכחשה, לא הסבר, אפילו לא "אני לא יכולה להגיב". המסר ברור: אתם לא מעניינים אותי

בהקשר למקרה זה, מעוררת עניין גם תגובתה של השופטת מוניץ. כמי שתהיה אמונה על בחירת יו"ר תאגיד השידור הבא, נראה כי מוניץ אינה רואה בעין יפה עיתונות חוקרת ואינה מייחסת חשיבות לזכותה לשאול שאלות.

תגובתה לתחקיר הייתה חד־משמעית: "אני לא מדברת. לא איתכם, ולא עם אף אחד אחר". לא הכחשה, לא הסבר, אפילו לא "אני לא יכולה להגיב". המסר ברור: אתם פשוט לא מעניינים אותי.

אילוסטרציה: יער יתיר של קק"ל בנגב (צילום: אלכס קולומויסקי)

מי שדאג לבחירתה של מוניץ, לשעבר סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, כבודקת חיצונית של הפרשה, היה יו"ר קק"ל דני עטר.

תחקיר זמן ישראל העלה כי כאשר נלקחה מוניץ לבדוק את פרשת האלימות כבר הייתה ללשכה המשפטית מועמדת אחרת לתפקיד, דמות בעלת רקורד של עשרות שנים בתחום הטיפול הממסדי בתלונות על הטרדה מינית, שאף רואיינה על ידי הלשכה המשפטית. אולם, עטר התעקש על מוניץ.

"הוא לא אמר 'לא' למועמדת השנייה, אך הוא אמר מי כן", אישר לזמן ישראל בזמנו גורם בלשכה המשפטית. "הוא לא הסתיר את העובדה שהוא רצה להכניס את מוניץ לעניינים בקק"ל. מוניץ מאוד רצתה להיות מעורבת בעניינים של קק"ל, והיא גם אמרה לנו אחרי שנפגשנו איתה שאם יהיו עוד דברים (בהם תוכל לטפל), היא מאוד תשמח".

שנתיים לאחר מכן נבחרה מוניץ ע"י ועדת המכרזים של הארגון בהליך של פטור ממכרז לבדוק תלונה על הטרדה מינית שהוגשה נגד עטר עצמו — זאת, למרות מעורבותו הפעילה של עטר בשכירתה המקורית כבודקת חיצונית

שנתיים לאחר מכן נבחרה מוניץ על ידי ועדת המכרזים של הארגון בהליך של פטור ממכרז לבדוק תלונה על הטרדה מינית שהוגשה נגד עטר עצמו — זאת, למרות מעורבותו הפעילה של עטר בשכירתה המקורית כבודקת חיצונית בקק"ל.

במילים אחרות, מוניץ הופקדה על בדיקת טענות נגד האיש שהיה, לכל הפחות, מעורב בהחלטה להעסיק אותה — מצב שעל פניו מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים.

דני עטר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בסיום הבדיקה שערכה, סגרה מוניץ את התיק נגד עטר – אף שהתיק היה עמוס בהתכתבויות אינטימיות ורומזניות בינו לבין העובדת, כולל הצעה לבלות ערב עימה לבד בביתה – וקבעה כי אין לנקוט נגדו צעדים משמעתיים.

תחקיר זמן ישראל שבחן את קביעותיה של מוניץ מצא כי חלקן מעוררות תמיהות. כך או כך, מוניץ לא טרחה לעדכן את המתלוננת על קשריה האישיים עם עטר ולא ביצעה גילוי נאות, ולו למען השקיפות. כאשר הדבר נודע למתלוננת, הגיש עורך דינה, דניאל כהן, תלונה במשטרה ופנה ליועץ המשפטי לממשלה בטענה כי מוניץ טייחה את תלונת מרשתו.

מוניץ תהיה אחראית לבחור את שני חברי ועדת האיתור האחרים של מועצת התאגיד, ובהמשך תעמוד בראש ההרכב שיחליט מי יהיה היו"ר הבא של התאגיד. קשה להאמין שאי אפשר היה למצוא מישהי ראויה ממנה

ייתכן כמובן שמוניץ סברה באמת ובתמים כי לתלונה נגד עטר אין בסיס וכי יש לסגור אותה. אולם, האופן שבו נבחרה לתפקיד שנתיים קודם לכן, והעובדה שלא שקלה אפילו לפסול את עצמה מהטיפול בתלונה, מעוררים תהיות.

בתגובה לזמן ישראל, סיפקה מוניץ הפעם תשובה מפורטת יותר: "הגורם שפנה אליי וביקש כי אבצע בדיקה של תלונות בקק"ל היה היועץ המשפטי של קק"ל. הבדיקות שביצעתי נעשו במקצועיות וללא משוא פנים, תוך הקפדה על זכויותיהם ופרטיותם של המעורבים.

תאגיד השידור כאן בירושלים, 31 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"למען הסר ספק אבהיר כי לא הייתה לי כל היכרות מוקדמת עם דני עטר. אבהיר כי לא היה כל חשש לניגוד עניינים בפעילותי. אין זה ראוי שאתייחס לבדיקה שבוצעה על ידי ולתוכן דוח שנכתב בעקבות בדיקה זו".

עכשיו מוניץ תהיה אחראית לבחור את שני חברי ועדת האיתור האחרים של מועצת התאגיד, ובהמשך תעמוד בראש ההרכב שיחליט מי יהיה היו"ר הבא של התאגיד – לקראת מאבק קשה ומר על עתידו של השידור הציבורי בישראל. קשה להאמין שאי אפשר היה למצוא מישהי ראויה ממנה לתפקיד הרגיש הזה.