בשעות הבוקר של 7 באוקטובר 2023 נתקלו למעלה מ־100 מחבלי חמאס בפסטיבל הנובה — מסיבת רייב תחת כיפת השמיים בסמוך ליישוב רעים שבגבול עזה — וטבחו באכזריות במשתתפים, חטפו רבים מהם, וביצעו את פיגוע הטרור הקטלני ביותר שידעה מדינת ישראל.
בפסטיבל השתתפו יותר מ־3,000 חוגגים, כ־400 אנשי צוות ו־75 מאבטחים לא חמושים.
בסך הכול נרצחו 344 אזרחים שהשתתפו במסיבה ו־34 אנשי ביטחון — ובהם חיילים, שוטרים וסוכני שירות הביטחון הכללי. על פי עדויות, ההתקפה כללה גם עבירות מין ומעשי אכזריות נוספים. 44 משתתפים נחטפו לרצועת עזה.
ככל הידוע, חמאס לא היה מודע מראש לקיומו של הפסטיבל, והגיע אליו במקרה במהלך ההתקפה. אף שבצה"ל היו דרגים שידעו על קיום האירוע, המידע לא הועבר בזמן לכוחות הסמוכים — כך לפי תחקיר צבאי שפורסם היום, ובו שורת כשלים שהותירו את החוגגים כמעט ללא הגנה.
ככל הידוע, חמאס לא היה מודע מראש לקיומו של הפסטיבל, והגיע אליו במקרה במהלך ההתקפה. אף שבצה"ל היו דרגים שידעו על קיום האירוע, המידע לא הועבר בזמן לכוחות
התחקיר, שערך תת־אלוף במילואים עידו מזרחי, התמקד בהיערכות הצבא לאירוע; באישורו הרשמי של הפסטיבל על אף קרבתו לגבול; באירועים בשטח ביום ההתקפה; ובהתנהלות הכוחות באזור. הוא בחן את שטח החניה של רעים וקטע סמוך של כביש 232 בלבד — לא נכללו בו מקרי הרצח במיגוניות או באתרים אחרים לאורך הגבול, הנבדקים במסגרת תחקירים אחרים.
ממצאי התחקיר הוצגו למשפחות הקורבנות אתמול, ורבות מהן דחו אותו בזעם — חלק טענו שמדובר בתחקיר לא רציני, אחרות האשימו את צה"ל בטיוח ובהסתרת מחדלים. מועצת אוקטובר, המייצגת חלק ממשפחות ההרוגים, תיארה את ממצאי התחקיר כ"בלתי מדויקים במקרה הטוב, ושקריים במקרה הרע".
לפי התחקיר, בעת תחילת המתקפה נכחו בפסטיבל רק 31 שוטרים חמושים. הצבא, שהיה המום מהמתקפה המתואמת על עשרות יישובים ובסיסים, לא הצליח להגיב בזמן.
לפי התחקיר, בתחילת המתקפה נכחו בפסטיבל רק 31 שוטרים חמושים. הצבא, שהיה המום מהמתקפה המתואמת על עשרות יישובים ובסיסים, לא הצליח להגיב בזמן
מבין 34 אנשי הביטחון שנהרגו: 16 חיילים (12 מהם היו בחופשה והשתתפו במסיבה ו־4 נהרגו בלחימה), 16 שוטרים (15 מהם נהרגו בקרב עם המחבלים) ושני סוכני שב"כ — אחד מהם היה באירוע.
מבין 44 החטופים, 17 עדיין בשבי — מהם 11 חיים ו־6 הוכרזו כמתים. 27 חזרו לישראל — 14 בחיים ו־13 כחללים. חלקם נרצחו במהלך ההתקפה, ואחרים במהלך השבי.
באזור הפסטיבל ובקטע הצמוד של הכביש נרצחו 171 חוגגים ו־16 נחטפו. האחרים נפלו לאורך רצועת גבול של כ־52 ק"מ, בזמן שניסו להימלט:
– 60 נרצחו ו־10 נחטפו בעיקול מפלסים (כביש 232);
– 59 נרצחו ו־9 נחטפו בכביש 234 ליד רעים;
– 32 נרצחו ו־4 נחטפו בצומת גמה;
– 15 נרצחו ו־2 נחטפו מחוץ לעלומים;
– 18 נרצחו ו־2 נחטפו בבארי;
– 12 נרצחו בין רעים לניר יצחק;
– 4 נרצחו ואחד נחטף בין בארי לרעים.
מאות נוספים נפצעו.
התחקיר לא עסק במקרי הרצח האישיים של משתתפים בפסטיבל — הם נחקרים במסגרת חקירת להב 433 במשטרה. עם זאת, צוות התחקיר הצבאי שיתף פעולה עם היחידה כדי לשחזר את רצף האירועים.
מזרחי וצוותו השקיעו מאות שעות בחקירת הטבח והקרבות, תוך עיון בכל מקור מידע אפשרי: תקשורת צה"לית, מצלמות אבטחה, מצלמות רכב, תיעודים של המחבלים, חקירת שבויים ועדויות ניצולים.
החקירה נועדה להפיק מסקנות מבצעיות ספציפיות עבור הצבא. היא לא בחנה את התמונה הרחבה של תפיסת הצבא את עזה וחמאס בשנים האחרונות, שנבדקה במסגרת חקירות נפרדות ורחבות יותר של המודיעין וההגנה של צה"ל.
ממצאים, מסקנות והמלצות החקירה
צוות החקירה קבע כי "צה"ל כשל" בהגנה על משתתפי מסיבת נובה, שהפכה ל"פיגוע הטרור הקטלני ביותר בתולדות ישראל".
החקירה מצאה כי צה"ל לא ביצע כל התאמה בהגנה שלו לקראת המסיבה; לא הציב מערכות כריזה להתרעה מפני ירי רקטות; ולא קיים כל הערכת מצב שעסקה באופן ייעודי באירוע האזרחי הגדול שהתקיים בסמוך לגבול הרצועה.
החקירה מצאה כי צה"ל לא ביצע כל התאמה בהגנה שלו לקראת המסיבה; לא הציב מערכות כריזה להתרעה מפני ירי רקטות; ולא קיים כל הערכת מצב שעסקה באופן ייעודי באירוע
בערב שלפני ההתקפה, לאחר שצה"ל זיהה סימנים חשודים לפעילות חמאס, מסיבת נובה לא הוזכרה באף אחת מהערכות המצב הצבאיות.
בנוסף, כוחות הקרקע שנפרסו בגבול עזה בבוקר מתקפת חמאס לא ידעו כלל על קיומה של המסיבה, כך נכתב בחקירה.
צה"ל גם לא הציב נציג צבאי במסיבה כדי שיהיה בקשר עם שוטרים שאבטחו את האירוע. כמו כן, צה"ל לא הציב כוח צבאי בסמוך למסיבה כדי לאבטח אותה, נוסף על הכוח המשטרתי. לפי החקירה, היה עליו לעשות את שני הדברים.
הטבח במסיבת נובה התאפשר משום שהצבא לא היה מוכן כלל לאירוע כזה — מתקפה רחבת היקף על יישובים ובסיסים צבאיים רבים בו־זמנית בידי אלפי מחבלים, כך על פי החקירה. הכוחות שהגנו על הגבול הובסו בשלב מוקדם בלחימה, ושרשרת הפיקוד קרסה.
החקירה גם מצאה כי כיוון שמחבלי חמאס הצליחו להשתלט על צמתים מרכזיים בסמוך לגבול באותו בוקר, משתתפי המסיבה לא יכלו להימלט והכוחות התקשו להגיע לאזור.
החקירה גם מצאה כי כיוון שמחבלי חמאס הצליחו להשתלט על צמתים מרכזיים בסמוך לגבול באותו בוקר, משתתפי המסיבה לא יכלו להימלט והכוחות התקשו להגיע לאזור
לפי החקירה, מסיבת נובה לא הייתה יעד מתוכנן מראש על ידי חמאס, ו־100 המחבלים שהגיעו לאזור וביצעו את הטבח תכננו במקור להגיע לעיר נתיבות שבצפון־מזרח. לפי החקירה, המחבלים לא ידעו מראש על המסיבה, והחליטו לבצע את הטבח לאחר שטעו בדרך.
המידע על כך שמתבצע טבח במסיבת נובה לא הגיע לכוחות האזוריים של צה"ל, לפיקוד הדרום ולאגף המבצעים בזמן הרלוונטי; צה"ל לא הצליח להרכיב תמונת מצב מדויקת של המתרחש, וסבר בטעות שהמסיבה פונתה בשלב מוקדם, אף שבפועל שהו בה עדיין מאות אנשים; ובאזור ההתקפה התקיים תיאום מועט או אפסי בין הצבא למשטרה, כך מצאה החקירה.
החקירה גם מצאה שלא היו כוחות חמושים באזור המסיבה כאשר המחבלים נכנסו למתחם וביצעו את הטבח. באותה עת, שוטרים חמושים נלחמו במחבלים בכביש סמוך.
המסיבה אושרה על ידי הצבא לפי הנהלים, אף שהבקשה טופלה על ידי קצינים בדרג בינוני, ורוב המפקדים הבכירים לא היו מעורבים.
החקירה הצביעה גם על פערים בתיאום בין צה"ל למשטרה בשלב אישור המסיבה.
צוות החקירה המליץ לגבש נוהל צבאי רשמי להתמודדות עם אירועים אזרחיים בסמוך לגבולות או לאזורים מאוימים, תוך קביעה כי עליו לכלול את חובת הצבא לקיים הערכת מצב לאירוע; לחייב אישור על ידי דרג בכיר יותר בהתאם לאירוע; ולשפר את התיאום עם המשטרה בשלב האישור ובמהלך האירוע עצמו.
החוקרים הדגישו גם את אומץ הלב ויכולת קבלת ההחלטות של השוטרים שלחמו באותו היום, לרבות החלטה של קצין בכיר לסגור את המסיבה חמש דקות לאחר שחמאס החל בירי רקטות — מה שהציל את חייהם של מאות משתתפים; והחלטה של שוטרים לחסום כביש שבו ירו מחבלים על בורחים ולפתוח עבורם דרך עפר חלופית.
בסך הכול מצאה החקירה שכ־20 מחבלים נהרגו בידי כוחות הביטחון באזור המסיבה.
אישור המסיבה וההיערכות (או היעדרה) של צה"ל
הצבא מחויב לאשר קיום אירועים אזרחיים רחבי־היקף סמוך לגבולות המדינה, לרבות רצועת עזה. זאת כדי להבטיח שצה"ל יוכל להגן על ריכוז גדול של אזרחים, במיוחד באזורים המאוימים בירי רקטות. גם משטרת ישראל נדרשת לאשר את האירועים, אך מהיבט בטיחותי ולא ביטחוני.
ב־6 בספטמבר שלחה חברת ההפקה שמאחורי פסטיבל נובה בקשה למשטרה לקיים אירוע בשם "יוניטי" במתחם החניה של רעים, בין יום חמישי, 5 באוקטובר, ליום שישי, 6 באוקטובר.
המשטרה אישרה את האירוע ב־20 בספטמבר, אך לא תיאמה זאת תחילה עם הצבא. למחרת התקבלה בקשה בנושא בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה — האחראית על אזור רעים. בבקשה טיפל קצין פיקוד העורף בחטיבה.
ב־29 בספטמבר אישר מפקד החטיבה, אל"ם חיים כהן, את קיום מסיבת יוניטי, בהתבסס על פריסת ההגנה האווירית של צה"ל, שלדבריו יכולה הייתה להגן כראוי על שטח המסיבה, הממוקם מחוץ לשטח בנוי.
ב־2 באוקטובר סיירו קצין פיקוד העורף ועוזר לראש מערך האבטחה של ההפקה בשטח המסיבה. במהלך הסיור הוגשה בקשה להאריך את האירוע ב־24 שעות נוספות, כדי לאפשר את קיום פסטיבל נובה תוך שימוש באותו ציוד ותשתית.
בתחילה התנגדו גורמים באוגדת עזה ובחטיבה הצפונית להארכת האירוע, בשל מיעוט כוחות פרוסים בסוף השבוע של חג. (תחקירי צה"ל מצאו כי באותו בוקר היו בגבול 767 חיילים בלבד, מול יותר מ־5,000 מחבלים).
ב־4 באוקטובר התקיימו דיונים נוספים בצה"ל בין נציגים מהחטיבה הצפונית, אוגדת עזה ופיקוד הדרום לגבי הארכת האירוע. לבסוף הוחלט לאשר את פסטיבל נובה, שאמור היה להתחיל בליל 6 באוקטובר ולהסתיים בצוהרי 7 באוקטובר.
למחרת נשלח מכתב מהקצין בפיקוד העורף למשטרה, ובו נכתב כי האירוע אושר על ידי מפקד החטיבה הצפונית. כהן לא חתם פיזית על המסמך, אך נתן את אישורו, לפי ממצאי החקירה.
ב־4 באוקטובר התקיימו דיונים נוספים בצה"ל בין נציגים מהחטיבה הצפונית, אוגדת עזה ופיקוד הדרום לגבי הארכת האירוע. לבסוף הוחלט לאשר את פסטיבל נובה
ב־5 באוקטובר בשעה 12:00 בצוהריים הוזכר האירוע בדיון בחטיבה על ידי קצין המבצעים. סגן מפקד גדוד 13 של גולני — שהיה אחראי על ההגנה באזור — נכח בדיון, אך לא העביר את המידע הלאה לחיילים בשטח.
קצין פיקוד העורף סייר בשטח שוב כאשר מסיבת יוניטי החלה באותו ערב ב־22:00.
מסיבת יוניטי הסתיימה ב־13:00 למחרת, וקצין פיקוד העורף יחד עם קצין המבצעים של החטיבה הצפונית ערכו סיור נוסף במקום.
ב־22:00 בליל 6 באוקטובר החל פסטיבל נובה.
תהליך אישור האירוע בוצע כראוי, ולפי ההערכות באותה עת, לא היה סיכון ביטחוני בקיום האירוע — כך לפי ממצאי החקירה. עם זאת, צוין בתחקיר כי היו פערים בדיונים, או היעדרם, בין צה"ל למשטרה.
תהליך אישור האירוע בוצע כראוי, ולפי ההערכות באותה עת, לא היה סיכון ביטחוני בקיום האירוע, כך קבעה החקירה. עם זאת, צוין שהיו פערים בדיונים, או היעדרם, בין צה"ל למשטרה
החקירה העלתה שלא התקיימה בצה"ל כל הערכת מצב ייעודית לקראת המסיבה, ולא בוצעו התאמות בהגנת הצבא באזור בשל קיומה של המסיבה.
נמצא גם כי החיילים שפרסו בגבול עזה בבוקר 7 באוקטובר לא ידעו כי יותר מ־3,500 בני אדם מתקהלים במסיבת רייב סמוך לרעים.
כמו כן, צה"ל לא הציב נציג צבאי בשטח האירוע שיכול היה לתאם עם המשטרה, כוחות ההצלה וההפקה.
במהלך הלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר זיהה צה"ל סימנים לפעילות חמאס, אך פירש אותם ככאלה שאינם מעידים על איום מיידי. אף על פי כן, לפי החקירה, פסטיבל נובה כלל לא הוזכר בדיוני הלילה בצה"ל, ולא התקבלו כל החלטות בעניינו, אף שהתקיים כ־5 קילומטרים בלבד מגבול עזה.
ציר זמן של ההתקפה
ב־6:29 בבוקר נפתחה מתקפה ראשונית של יותר מ־1,000 רקטות לעבר ישראל. במקביל, כ־1,200 מחבלי חמאס פרצו את גדר הגבול עם רצועת עזה ב־114 נקודות, ויצאו לעבר בסיסים צבאיים ויישובים סמוכים.
בשעה 6:35 קצין משטרת אופקים, ניצב־משנה ניבי אוחנה, שהיה הקצין הבכיר באירוע באותו בוקר, החליט לסגור את המסיבה. הוא הודיע על כך במערכות הכריזה, וחברי צוות ההפקה עשו זאת גם הם — ודרשו מהחוגגים להתחיל להתפנות.
ב-6:35 קצין המשטרה ניצב משנה ניבי אוחנה, הקצין הבכיר באירוע באותו בוקר, החליט לסגור את המסיבה. הוא הודיע זאת במערכות הכריזה, והחוגגים נדרשו להתחיל להתפנות
עשרות מהחוגגים החלו להימלט בשלב זה, אך המחבלים כבר החלו להשתלט על צמתים מרכזיים לאורך כביש 232.
בשעה 7:13 בבוקר קיבלה קצינת פיקוד העורף בחטיבה הצפונית עדכון שלפיו כ־90% ממשתתפי המסיבה פינו את השטח. היא עדכנה את מקבילתה באוגדת עזה במידע זה — שהתברר בדיעבד כלא מדויק — וכן בכך שמתקבלות דיווחים על ירי באזור. האוגדה סברה בשלב זה בטעות שהמסיבה ברובה פוזרה.
שוטרים עדיין כיוונו את התנועה החוצה מהמסיבה כששמו לב שרבים מהמשתתפים חוזרים ברכביהם לאחר שניסו לנסוע צפונה. המחבלים פתחו באש לעבר הנמלטים ליד עלומים, בארי וסעד.
חלק מהחוגגים ניסו לברוח דרומה, אך שוב נורו על ידי מחבלים שאחזו בצמתים מרכזיים לאורך כביש 232.
בשלב זה חסמו השוטרים את התנועה צפונה מהמסיבה כדי למנוע מהחוגגים להיכנס לאזור ירי. במקביל, פתחו דרך עפר מזרחה שאפשרה לאלפים להימלט דרך השדות החקלאיים לעבר היישוב פטיש — חלקם ברגל וחלקם ברכב.
בינתיים, בשעה 7:50, מחבלי חמאס תקפו את היישוב רעים הסמוך, ורצחו משתתפי מסיבה גם לאורך הכביש וגם במקלטים בצד הדרך.
עד השעה 8:00 בבוקר כ־90% מהחוגגים עזבו את שטח המסיבה, ורק אנשי צוות, שוטרים אחדים ומספר משתתפים שנותרו במקום מתוך מחשבה שהוא בטוח יותר מהכבישים — נותרו במקום.
עד 8:00 בבוקר כ־90% מהחוגגים עזבו את שטח המסיבה, ורק אנשי צוות, שוטרים אחדים ומספר משתתפים שנותרו במקום בהנחה שהוא בטוח יותר מהכבישים — נותרו במקום
באותו זמן, יותר מ־100 מחבלי חמאס על גבי 14 טנדרים ושני אופנועים חדרו לישראל וחלפו ליד קיבוץ בארי. חוליית חמאס אחרת כבר הייתה בתוך הקיבוץ, והכוח הזה נועד להגיע לנתיבות.
מחבל מחוץ לקיבוץ סימן לכוח הגדול להמשיך על כביש 232. אך במקום לפנות צפונה לצומת סעד ומשם מזרחה לנתיבות — הוא פנה דרומה, לעבר מסיבת נובה.
בדרך עצרו המחבלים ליד מקלט סמוך לבארי ורצחו אנשים שהסתתרו בו, בהם חוגגים שנמלטו ממסיבת נובה.
הכביש דרומה מבארי היה כמעט ריק, שכן המשטרה עצרה מוקדם יותר את התנועה מהמסיבה. עשרות כלי רכב ננטשו בקטע זה של הכביש ובשטח המסיבה.
ב-8:12 זיהו המחבלים את מחסום המשטרה ממרחק של כ־500 מטר ופתחו באש. השוטרים, חמושים רק באקדחים ועם כמות תחמושת מוגבלת, ניסו להדוף את ההתקפה
בשעה 8:12 זיהו המחבלים את מחסום המשטרה ממרחק של כ־500 מטרים ופתחו באש. השוטרים, שהיו חמושים רק באקדחים ובכמות מוגבלת של תחמושת, ניסו להדוף את ההתקפה בזמן שהמחבלים התקדמו לעברם.
בשעה 8:14 ירו המחבלים רקטת RPG לעבר המחסום, פגעו באחד מכלי הרכב הנטושים ופצעו מספר משתתפים ושוטרים בקרבת מקום.
עשרות חוגגים, שהמתינו ליד השוטרים על הכביש, החלו להימלט חזרה אל שטח המסיבה. אחרים ברחו מזרחה דרך השדות.
החוגגים שנמלטו חזרה למסיבה חיפשו מקומות מסתור כאשר המחבלים התקרבו. חלק הסתתרו בשיחים, אחרים בתאי שירותים ניידים ובפחי אשפה, וחלק מאנשי הצוות הסתתרו מתחת לדלפקי השתייה.
החוגגים שנמלטו חזרה למסיבה חיפשו מקומות מסתור כאשר המחבלים התקרבו. חלק הסתתרו בשיחים, אחרים בתאי שירותים ניידים ובפחי אשפה, וחלק מאנשי הצוות הסתתרו מתחת לדלפקי השתייה
אמבולנס שהוקצה לאירוע נסע ממקומו בכניסה למסיבה לעבר אזור הקמפינג, כאשר המחבלים התקדמו לאורך הכביש.
בשעה 8:20 הגיע לטווח המסיבה טנק של גדוד 77 מחטיבה 7, שהיה פרוס בבסיס המכונה "פאג'ה", ממערב לבארי, לאחר שספג אש כבדה בגבול.
בצוות הטנק היו סמ"ר שי לוינסון, סמל אריאל אליהו, סמל אופיר טסטה ורב"ט עידו סומך.
לוינסון ואליהו נהרגו כשנלחמו במחבלים סמוך לגבול, טסטה נפצע קשה, וגופתו של לוינסון אף נחטפה במהלך הקרב. רק הנהג, סומך, הצליח להמשיך בלחימה.
סומך המשיך בנסיעה והגיע לאזור הפסטיבל, שם התנהלה לחימה עזה בין המחבלים לשוטרים. כשראו את הטנק, עצרו המחבלים את ההתקדמות לעבר הפסטיבל, ופתחו לעברו באש וברקטות RPG.
טסטה, שכבר היה פצוע קשה, ירד מהטנק ובמאמץ אחרון מסר את רובה הסער שלו לשומר בפסטיבל שנלחם במחבלים בידיים ריקות. הוא פנה לשוב לטנק ונורה למוות.
המחבלים ניסו לטפס על הטנק, אך סומך השיב באש והרג אחד מהם. הם ניסו גם להשליך רימונים לתוך הטנק — אך נכשלו.
לאחר מכן נהג סומך את הטנק החוצה מאזור המסיבה, דורס כמה מכלי הרכב הנטושים בדרך, והתמקם לצד הכביש. חלק מהנמלטים ושוטרים השתמשו בטנק כמחסה בזמן שהתקדמו דרומה לאורך כביש 232. בין הנמלטים היו גם משתתפי המסיבה והאחים דניאל ונתנאל שרעבי, שאספו נשק מחברי צוות הטנק ההרוגים והגנו על כ־30 חוגגים.
המחבלים המשיכו להתקדם לאורך הכביש והציתו את כלי הרכב הנטושים. הטנק והאנשים שהסתתרו מאחוריו המשיכו להימלט דרומה, הרחק מאזור המסיבה.
בשעה 8:50 הבחינו המחבלים בחוגגים שנמלטו דרך דרך העפר מזרחה, ופתחו עליהם באש. בין 9:00 ל־9:10 חטפו המחבלים שבעה בני ערובה שהסתתרו בצד כביש 232 מחוץ למסיבה ולא הצליחו להימלט.
בשעה 9:15 נהרג רס"ן אברהם (אבי) הובלשווילי, סגן מפקד גדוד קרקל, בלחימה במחבלים סמוך למסיבה.
בתחילת ההתקפה שהה הובלשווילי בביתו באשדוד. כששמע דיווחים על חדירת מחבלי חמאס סמוך לקיבוץ סופה, שם פעלו חבריו ליחידה, לבש מדים ויצא להצטרף אליהם. בדרך נתקל בחוליית מחבלים בצומת סעד, ויחד עם שני שוטרים נכנס לקרב יריות, בו חוסלו כמה מהמחבלים. הוא המשיך דרומה לכיוון חבריו, אך נתקל בקבוצה נוספת של מחבלים לא הרחק מרעים, יצא מרכבו כדי להילחם בהם — ונהרג.
זמן קצר לאחר מכן הורה מפקד המחבלים לכוחותיו להיכנס לשטח המסיבה, שם הסתתרו מאות חוגגים ואנשי צוות.
עשרות מחבלים פרצו לאזור המסיבה זמן קצר אחרי 9:15 בבוקר, ורצחו כמעט כל אדם שראו, תוך כדי חטיפת אחרים.
המחבלים ירו רקטת RPG לעבר האמבולנס שהועבר לאזור הקמפינג, והרגו 18 איש שהסתתרו בתוכו ובסביבתו. רק שניים שרדו את המקרה.
בשעה 9:50 עזבו המחבלים את אזור המסיבה וחזרו לכביש. הם קיבלו הוראה ממפקדיהם בעזה לנוע לעבר בארי.
בשעה 10:20 הגיעו עשרות פלסטינים לא מזוהים — חלקם חמושים — לאזור מסיבת נובה, והחלו לבזוז את גופות ההרוגים.
באותו זמן, דרומית יותר בכביש 232, נמשכה הלחימה סביב הטנק של צה"ל. קצין מילואים בכיר, תא"ל (מיל') אורן סולומון, שלחם שם, דיווח למפקדיו על מספר רב של מחבלים באזור, אך לא היה מודע לטבח שהתרחש במסיבה.
מפקד החטיבה הצפונית, שהבין כי מתקיימת לחימה סמוך למסיבה, החליט לשלוח לאזור את יחידת רב־מימד. הלוחמים לא הצליחו להגיע לנובה, כיוון שנקלעו לקרב ברעים בסביבות 11:20. מפקד היחידה, אל"ם רועי יוסף לוי, נהרג שם.
בשעה 10:25 חלף מסוק קרב של חיל האוויר מעל אזור המסיבה בדרכו לרעים, ונתקל בשיירת טנדרים שנסעה על כביש 232 — אותם מחבלים שרצחו קודם לכן עשרות משתתפים במסיבה.
אנשי הצוות במסוק לא ידעו כלל על קיום המסיבה, ולא היו בקשר עם כוחות קרקעיים באזור. הם החליטו לא לפתוח באש לעבר שיירת חמאס.
הכוחות הראשונים של צה"ל הגיעו לאזור המסיבה בשעה 11:35. לוחמי גדוד שקד מחטיבת גבעתי נשלחו לשם מהגדה המערבית על ידי מפקד חטמ"ר אפרים, לאחר שחייל בחופשה מהחטיבה — שנכח במסיבה — דיווח מוקדם יותר בבוקר על המתרחש.
לוחמי שקד, שהיו חלק מצוות הפיקוד הקדמי של הגדוד, נכנסו למתחם המסיבה ב־11:50 והרגו שני מחבלים.
במהלך השעה שלאחר מכן, לוחמי שקד, בסיוע לוחמי יחידת מצדה של שירות בתי הסוהר, הרגו כ־15 מחבלים באזור המסיבה — חלקם היו הפולשים המקוריים, ואחרים מהגל השני של המסתננים. כמה מחבלים גם נלכדו.
כוחות נוספים הגיעו לאזור לאחר השעה 13:00, אך באותו שלב כבר לא התנהלה לחימה. הכוחות חילצו את שורדי הטבח וטיפלו בפצועים.
בשעה 15:00 הוכרז האזור כנקי ממחבלים.
בשעה 8:00 בבוקר שלמחרת, 8 באוקטובר, פונו גופות ההרוגים מאזור המסיבה.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו