זמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: מיברג מקבל ספאם מעליב ונשאב אל חיק הברנז’ה שניפחה את עצמה לדעת – תזכורת למה קורה כשיותר מדי סמנכ"לי תוכן משתינים לאותה בריכה
ההצגה הכי טובה בעיר היא הטרגדיה שלנו. בנימין נתניהו במופע אימים קבוע, נושא הצהרות שמשקפות בעיקר מצב נפשי עוכר שלווה, שמזכיר את הריאיון של עורך דינו המיתולוגי יעקב וינרוט ב"עובדה", שם נתן הפרקליט המנוח הצצה מבעיתה לנפשו של מנהיג רדוף פחדים שראה בו אב רוחני.
מאז, הלקוח בנימין הולך ומידרדר, ולא רק פיזית עם קוצב לב ופרוסטטה, הגיל לא חומל גם עליו ונוגס בו בכל פה – הוא עדיין מוחזק בחוטי קואליציה רקובה שנאחזת בכיסאות ומשרות ומעמד.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אתמול מלאו 80 אביבים לאחד האלילים שלי. התובנה הזו הציתה בי אפיזודה נוסטלגית ודחף לכתוב.
סיפורנו, אם כן, מתחיל אי שם בכיתה ו' – רגע לפני בר המצווה והעלייה לחט"ב. הייתי תלמיד מצטיין, ועדיין לא הכי טוב בכיתה. התואר הזה נשמר לאחד עודד, שלכל היותר הצלחתי להשתוות לו מדי פעם בגובה הציונים ששנינו קיבלנו.
קורא לפני שכותב, מקשיב לפני שאומר, צופה לפני שמופיע – ותמיד, תמיד מסויג.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
במסגרת נסיעותיי המרובות מיד-חנה ליפו וחזרה, הזדמן לי להקשיב בספוטיפיי להרצאה על זוגיות. בין היתר סיפרה שם המרצה על דג ממשפחת הציקלידים, שכאשר בת הזוג שלו מתה, הוא מתחיל לדפוק את ראשו בדופן האקווריום עד שהוא מת.
ובמילים אחרות – הדג לא יכול לשאת את הבדידות עם מותה של רעייתו והוא מתאבד.
הדרך היא מאוד פשוטה,בבחירות להצביע רק למפלגות שמתחייבות בחתימה (אם לא ניתן יהיה לתבוע אותם),לא ללכת עם החרדים וכך להפוך אותם בחוק לאזרחים שווי זכויות וחובות,הפרדת דת ממדינה,אין שקל אחד שילך אליהם בגלל שהם חרדים.
לא צריך לגייס את הפרזיטים בכח. לחתוך את כל, אבל כל ההטבות הכלכליות שהם מקבלים מהמדינה, אפס תקציב לאברכים וישיבות (את זה צריך לעשות בכל מקרה, אבל פה יש תירוץ טוב).
בהמשך שלילת זכות הצבעה לכנסת למשתמטי גיוס.
הבעיה תפטר מעצמה, הצבא לא יהיה יותר דתי, והכנסת פחות דתית.
הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן
לדעתי אם יקימו לאורך הגבול עם ירדן יישובים חרדים והם ישמרו על הגבול והם יעשו את זה מצויין לשמור על המשפחות שלהם וגם יעצרו את המסתננים וגל מחבלים
זה פתרון חלקי אבל עדיף כך מאשר כלום
ובנוסף יהיה להם הטבות של ישובי ספאר
יוכלו לשחרר אלפי חיילים ששומרים על הגבול
מה שאומר שהספירה לאחור החלה ולא רק החלה היא תהיה מהירה מאוד, לא צריך איראן ולא צריך גרעין, 28% מהילדים בבתי הספר היסודיים היום הם חרדים, זה אומר שעוד מספר שנים, הצבא העם, כמו כל צבא במדינה הרוב לא התגייס, פשוט יתפרק.
דמוקרטיה קטנה מאותגרת
לא יכולה לשאת
אוכלוסיה משתמטת, סחטנית, בטלנית, מתבודדת, כופה, בורה, אנטי ציונית, מתרבה, בוחשת
או במילים אחרות
מדינה לא תשרוד
כאוטוקרטיה תיאוקרטית
קלפטוקרטית קקיסטוקרטית.
קונספציה
שמביאה לקריסות.
ומי יעצור? מתי? איך?
ואם לא?……
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם